... לכולן יש פתרון אחד ויחיד. שזו בשורה רעה, שאומרת שכל הפתרונות הם פתרונות שקר . אבל זו גם בשורה טובה, שיש פתרון אחד שפותר באמת את ...

... הפרדה כלל. אבל, כאשר אין שום הפרדה כלל, זה טוב אמיתי מצד עצמו. כי בנפרדות שלנו, יכול להיות שטוב לאדם בטוב שקרי, בגלל סיבה כלשהי. כי כל טוב שהוא בגלל סיבה כלשהי, הוא טוב של שקר. שמנסה להידמות לטוב האמיתי, שאינו תלוי בדבר. ובאחדות, שם אין שום רע כלל, והוא טוב מצד עצמו. ...

... יותר, כל אלו ללא יוצא מן הכלל, כולם כולל כולם מנהיגי שקר, שאינם יכולים להנהיג אפילו לא את עצמם, וכל שכן שאינם יכולים לעזור לאחרים ולאדם עצמו. כי כל זמן שנדמה לאדם, שיש טיפת רע בעולם, וכל זמן שנדמה לאדם, שצורה אחת של המציאות, טובה ... שאין שלמות אחריה, כבר כרגע ברגע הזה. והם מנהיגי השקר, נדמה להם שיש להם רחמנות על העולם, ושהם רוצים בטובת העולם. ובאמת הם פועלים, רק מתוך האגו השקרי חסר ההבנה שלהם. ונדמה להם, שהעולם הוא לא מספיק טוב כפי מה שהוא כרגע ממש, והם משקרים את עצמם שהם רוצים לעזור לאחרים. ובאמת, הם מנסים לצאת מהדיכאון של עצמם. שהם בעצבות ובדיכאון, מכך שהם רואים אנשים אחרים, שנדמה להם שהם סובלים בסבל רע. והאדם, נדמה לו שיש לו ... רואה את העני סובל, והאדם מרחם על עצמו ועוזר לעני, ומשקר את עצמו שהוא מרחם על העני. וכיוב הנותן על מנת לתת, שהוא נותן, על מנת לקבל הנאה מהנתינה וכולי. ובאמת, הרחמנות הזאת, מנקודת מבט מסוימת היא אכזריות. כי האדם, נראה שהוא מרחם על ... את האמת בידיעה פנימית, שהכל אחד. וגם זה עצמו צמצום ושקר . כי הכל טוב, גם כאשר האדם לא יודע באופן גלוי שהכל אחד. ואעפכ, זהו צמצום הכרחי. שהחכם מוכרח להגדיר עבור האדם בשכל של נפרדות, איך להגיע לאחדות, שהאדם חושב שהיא נפרדת ממנו וכולי. ... על השכל שיש בכל דבר. ואז האדם מאשים את המציאות, כאשר השקר שלו עצמו, הוא האשם בדבר וכולי. ...

... השכל השגוי, זה נראה כשני דברים שונים ועוד הפוכים. למרות שבאמת, הם דבר אחד ממש. והשכל של האדם, הוא כולו מבוסס על האמונה השקרית. שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין ... להיות או שהם כבר, דבר אחד ממש? כי אם מגבלות התפישה של השכל הן שגויות, אז ממילא כל התובנות של האדם, הן תובנות שאולי הן שקר . כי כל הלוגיקה כולה, היא מבוססת רק על מגבלות התפישה של האדם, שממנה נוצרו חוקי הלוגיקה. כגון, ... שכן נמצאת באמת המוחלטת. ועל ידי זה שהאדם שונא בכל נפשו וכוחו, את האמונה, שיוצרת את כל הרע שיש בעולם, כי היא החיות של כל השקרים שיש בעולם, על ידי זה האדם מזכך את מחשבתו. ועל ידי זה, ראשית כל, האדם מיישר קו, עם השכל האנושי ... חכם, גם ביחס לשכל של עצמו. כי האדם לא משתמש באמת, אפילו לא בשכל של עצמו. ועל ידי זה שהאדם שונא את האמונה ואת הספקות ואת השקרים וחוסר הוודאות, על ידי זה האדם יוצא מהדמיונות ומהשקרים שלו, וראשית כל הוא מיישר קו עם השכל האנושי שלו. דהיינו, הופך להיות חכם, ביחס לשכל האנושי. ... בני האדם (והחכם האמיתי, הוא נדמה למשוגע בעיני המשוגעים בבית המשוגעים, שהם חכמים בעיני עצמם). כי כל זמן שהאדם משגע את עצמו ומשקר את עצמו ומאמין לשיגעונות ולשקרים של עצמו, אז המציאות נראית לאדם לא ברורה ומשוגעת. ואז האדם סובל באמת, מכך שהוא לא באמת נהנה, מהסיבה הטובה של המציאות. ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, משום שאלו כמובן שני הפכים, כי אמונה, היא חיות וקיום השקר, והידיעה וההבנה, היא קיום האמת, ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, דהיינו, שהוא כופר בהכל, ולא ...

... בו זמנית ממש. וכאשר האדם מבין עד כמה האחדות היא הניגוד של הנפרדות, אז הוא קרוב מאוד להבין את האחדות באמת. כי המחשבה שהאחדות רחוקה מאוד מהנפרדות, היא אמת חלקית. כי היא מאירה את האחדות, אך היא עדיין אחדות של שקר. כי באחדות של אמת, אין שום הפרדה, בינה לבין הנפרדות כלל. ואחרי שהאדם מבין מהי האחדות שהיא רחוקה במרחק אין סופי מהנפרדות, ...

... בתשובה. ואי הידיעה, היא הכלי שאוחז את הידיעה. ומי שמשקר לעצמו שהוא יודע, כאשר הוא אינו יודע, הוא פוגע בכלי ... כדי שהתשובה, תהיה אמיתית. והאדם מקבל תשובה אמיתית או שקרית, לפי רמת האמת שבשאלה שלו. ומי שהוא איש אמת באמת, ... אחד, והאדם חווה את התשובה הזאת באמת. אבל כל זמן שהאדם משקר, כאילו הוא יודע משהו וכאילו הוא בטוח במשהו, הרי שהאדם מונע מעצמו להגיע לבירור האמת. וברגע שיש לאדם טיפת אמונה שקרית בדבר כלשהו, האמונה הזאת מעכירה את כל המציאות של האדם. כי על ידי האמונה, חוסר הוודאות שלו, הופכת לוודאות שקרית. ואז האדם משקר את עצמו, כאילו הוא יודע איזה דבר בוודאות, למרות שבאמת הוא לא יודע ולא יכול לדעת אותו כלל, ולו רק משום שהוא שקר, שנוגד את אחדות המציאות. וכל זמן שיש לאדם טיפת אמונה שקרית, האמונה משבשת לאדם את המחשבה, והיא גורמת לו לא ... וגם אם הוא מודה שהוא אינו יודע, הרי שבתוכו הוא עדיין משקר לעצמו, כאילו הוא כן יודע משהו כלשהו. כי מי שהוא איש ... אין שום ידיעת אפשרי כלל. כך שכל הוודאות שיש לאדם היא שקרית, ולו רק משום ששום דבר אינו מוחלט באמת יותר מאשר דבר ... משום שאי הידיעה של האדם, גורמת לו לאבד את האחיזה שלו בשקרים שלו, שהם כאילו גורמים לו להרגיש טוב. כי כל חוויית ... ולכן האדם מפחד לא לדעת, כי הוא מפחד להיעלם. והאדם משקר את עצמו, גם כאשר הוא אומר שהוא אינו יודע, משום שתמיד ... מתחבר לנקודת האמת האמיתית שבתוכו, שבה אין שום אמונה שקרית, אלא רק רצון אמיתי באמת לדעת את האמת, אז האדם רואה ...

... טוב. וטוב אמיתי, אין בו יותר או פחות טוב, כי הוא טוב אמיתי באמת, שאין טוב ממנו. ואו שהאדם טוב לו באמת, או שטוב לו בטוב שקרי. וטוב שקרי, הוא גם רק רע. והאדם שמחפש להרגיש יותר טוב, הרי שהוא מרגיש רע. כי בלי להרגיש רע, אי אפשר ... את הטוב. כי בלי חושך, איך יעריך האדם את האור. והם חיים בחושך ובאפילה, והם לא רואים את המרמה של העולם הזה, שהוא כולו שקר מתחילתו ועד סופו. כי לא רק שהרע לא קיים כדי שהאדם יעריך את הטוב, אלא שניתן בכלל לומר, שהטוב ... מהות הרע, היא החיפוש אחרי הטוב, שהוא קיים, רק כדי לעשות לאדם רע. ולפעמים האדם מרגיש מאוד רע ורוצה להתייאש מלחפש את הטוב השקרי, ואז הרע בסכנה, שמא האדם יפסיק לרצות להרגיש טוב, שאז ממילא הוא ירגיש טוב. ואז הרע, הוא גורם לאדם להרגיש טוב, כדי לשקר את האדם, שהוא כן יכול להרגיש טוב, וכדי שהאדם ימשיך לרצות את הטוב, וממילא ירגיש רע. ובכל פעם שהאדם כמעט ומאבד תקווה, וכמעט ומפסיק לרצות להרגיש טוב, שממילא אז הוא ירגיש טוב באמת, אז מיד הרע יוצר עבור האדם טוב שקרי, שהוא כמובן טוב שאינו נצחי ואמיתי, כדי שהאדם לא יתייאש מלחפש את הטוב השקרי, ועל ידי זה האדם ממשיך לסבול ולהרגיש רע, מכך שהוא רוצה להרגיש טוב. והאדם הוא ככ טועה, עד שהדבר הרע ביותר בעולם, שהוא בעצם הטוב השקרי, נדמה לו שהוא טוב והוא ממשיך לחפש אחריו. ועל ידי זה הוא סובל, רק בגלל שהוא מחפש אותו. והאדם ... אותו וירגיש רע. והרע עצמו קיים, כי הוא טוב מאוד עבור מי שמקבל את השכל של האחדות. וכן, כל הנפרדות כולה היא רעה, כולל הטוב השקרי שבה. וכל העולם הרע הזה כולו, הוא קיים, עבור מי שזוכה לשכל של האחדות, שאצלו הרע הזה, הוא טוב ...

... את האמת ואת המחויב הדבר שחייב להיות נכון שאין אפשרות שהוא לא יהיה נכון. וכדי להגיע אל האמת המחויבת, צריך האדם לחשוף ולגלות את כל השקרים . ולגלות את כל השקרים, זה אפשרי, רק על ידי זה שהאדם שואל שאלות, ומנסה להטיל ספק בכל דבר. כי האמונה, היא גורמת לאדם להאמין בשקרים. והדרך היחידה של האדם לעקור מליבו את האמונה השקרית, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, ... לא מגיע? כי מובטח לאדם, שאם הוא באמת יטיל ספק בנפרדות, מיד הוא יראה את האחדות ואת השלמות של המציאות, שהיא מסתתרת מאחורי האמונה השקרית. כי כל קיומה של הנפרדות כנפרדת, הוא רק על ידי האמונה השקרית. ועל ידי אמת, הנפרדות חוזרת לקיומה האמיתי, ... כי האחדות של המציאות, נמצאת בצמוד ואחרי הספק של האמת. כי יש אחדות, ואותה מסתירה האמונה של הנפרדות. וכאשר האדם עוקר את האמונה השקרית באמת, על ידי זה שהוא מטיל ספק של אמת ... מולו?! כי כאשר יש ספק אמיתי, לגבי היש, האם הוא ישנו, מוכרח שיהיה גם ספק אמיתי לגבי האין, האם הוא, באמת איננו. ועל האדם להבין, ששום שקר בעולם, לא יעזור לו להתאחד עם המציאות. כי אחדות המציאות, היא מחויב המציאות, שהיא כולה אמת מחויבת, ואליה לא יכול להתקרב, גם לא מי שהוא איש אמת שקרית שאינה מחויבת, אלא אך ורק מי שהוא איש אמת, ...

... שהוא יקרה בגלל האירוע שקדם לו. כך שסיבה אמיתית של דבר, היא רק כאשר הסיבה באמת מחייבת את התוצאה. והטועים, תמיד נאחזים בסיבות של שקר . כגון לדוגמה שהאדם רואה את האש ששורפת את הנייר. והאדם הטועה חושב, שהסיבה שהנייר נשרף, היא האש הבוערת. והאדם לא מבין שמבחינה לוגית, זה שהאש בוערת, זה לא ... כפי מה שהן בכל זמן ובכל מקום. דהיינו, אולי יש איזה אלוהים, שהוא מחייב את הכל תמיד להיות כפי מה שהוא?! ומי שיתבונן היטב, יראה את השקר של אלוהים כמחייב המציאות וכסיבת המציאות. ובקצרה נאמר כי אם אלוהים נפרד מהמציאות, דהיינו, שהמחייב נפרד מהמחויב, והמסובב נפרד מהמסובב, והבורא נפרד מהבריאה, ...

... עד שקשה לו להכיל בתוכו את ההיפוך שלהן. אבל, כל הידיעות האלו הן ידיעות של שקר בלבד, שקיומן הוא רק אפשרי המציאות. כי כל אחת ואחת מהידיעות האלו, הנכונות שלה, היא רק אפשרית בלבד. כי אפשרי שמישהו מרמה את האדם. ואפשרי גם שהחושים מרמים את האדם. כמו לדוגמה ... ביותר, שירפא את נשמתו מהטעות של האמונה שהורסת את חייו. כי על ידי אמונה, השקר הופך להיות אמת. ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, שהוא ההתגלות הגדולה ביותר של השלמות, שיש בתוך החסרונות של הנפרדות. ועל האדם לחפש תמיד את האמת המוחלטת, ולשנוא את הוודאות השקרית, ולאהוב אך ורק את הוודאות המוחלטת. ועל ידי זה האדם מתרפא מהאמונה שלו, ורואה את האמת הפשוטה ביותר, שהכל מושלם ממש. ...