החיים כמשחק, משחק החיים - לשחק את המשחק, לשחק את החיים, לשחק את משחק החיים... של משחק החיים. ויתבאר, כיצד לשחק את משחק החיים? ויתבאר, האם באמת החיים הם משחק? ואיך לקחת את החיים? ברצינות או כמשחק? ואיך האדם יכול לנוח באמצע המשחק של החיים? ואיך אפשר לפרוש מהמשחק של החיים, בלי להתאבד? ואיך ... האדם, מול עצמו. שהאדם ממציא לעצמו כל מיני מטרות, ומנסה לכבוש אותן. אבל בכל מקרה, יש כאן משחק מאוד רציני. והמשחק המרכזי של החיים, הוא המרדף של האדם, אחרי מילוי הרצון שלו. כי האדם, כל חייו רודף אחרי מילוי ... רוצה. ויש בדרך המון אכזבות, והמון ריגושים, והמון עליות ומורדות, והמון שינויים במצב הרוח ועוד. ומי שלוקח את החיים ברצינות מידי, גם החיים לוקחים אותו ברצינות מידי. וכאשר החיים לוקחים מישהו ברצינות, יש לזה גם יתרונות וגם חסרונות. והיתרון המרכזי, של מי שלוקח את החיים ברצינות, הוא, שהם מספקים לו ריגושים בעוצמה מלאה. כי מי שרוצה באמת להשיג איזה דבר, ולא רק כמשחק, אז ברגע ... כאשר הוא מקבל את מה שהוא רוצה. וזה היתרון של מי שלא מתייחס אל החיים כמשחק, אלא לוקח אותם ברצינות. אבל, מי שלוקח את החיים ברצינות, יש לו גם חסרונות. והם, שגם החרדות / הדיכאונות / האכזבות / הפחדים / כעסים / עצבות וכל שאר ... מה שהוא רוצה, אז יש גם רגשות רעים, מאוד חזקים ומאוד עוצמתיים. ובפשיטות, מי שלוקח את החיים יותר מידי ברצינות, הוא מקבל מצד אחד המון רגשות טובים, כאשר הוא משיג את המטרות שלו. אבל הוא גם מקבל המון רגשות ... לא מוצאים בו עניין. וקיימת דרך עבור האדם, שהוא יכול להרגיש יותר מחובר למשחק החיים, ולקחת את החיים יותר ברצינות. והגורם שאחראי על האם ועד כמה האדם לוקח את החיים ברצינות או כמשחק, זאת רמת ההיצמדות לאמת, של האדם. דהיינו, עד כמה האדם אמיתי עם עצמו. כי מי שהוא יותר ... עם עצמו, הוא לוקח את החיים יותר כמשחק, ומי שהוא פחות אמיתי עם עצמו, הוא לוקח את החיים יותר ברצינות. ונסביר: כי כדי לשחק במשחק כלשהו, לשם כך צריך לנקוט עמדה ולבחור צד כלשהו במשחק. ומי שלא נוקט עמדה, ...