... במקום להתנגד למטופל, צריך להניח שאולי המטופל באמת צודק ואולי המטפל טועה, או אולי שניהם טועים. חשוב לבדוק את הטענות של המטופל באופן כן
ורציני, כאילו הן טענות של מומחה או של אדם חכם במיוחד. איך ליישם את הגישה באמצעות דוגמאות? כאשר מטופל אומר יש מצלמה נסתרת בקיר שעוקבת אחריי, התגובה הנכונה היא לא ... שאלות ענייניות כמו: למה אתה חושב שיש מצלמה?, האם ראית אותה?, היכן בדיוק היא מוסתרת?. בדיקה כזו יוצרת אמון ותחושה אצל המטופל שמתייחסים אליו
ברצינות, ובכך מקרבת להסכמה ולהבנה הדדית. אליעד מבטיח שבמאה אחוז מהמקרים שבהם מתייחסים
ברצינות לטענות המטופל ובודקים איתו ביחד, מגיעים בסופו של דבר להסכמה. או שמגלים שאכן יש מצלמה, או שמגלים שאין מצלמה, או שמגיעים להבנה עמוקה יותר לגבי המקור של מחשבת ... של טיפול ושיח. לסיכום, הגישה המרכזית של אליעד כהן מתבססת על הנחות יסוד פשוטות אך מהפכניות: לא לשלול מראש את טענות המטופל. להתייחס בכבוד
וברצינות לכל טענה. לברר יחד מה האמת בלי הנחות מוקדמות. להיות פתוח לכך שהמטופל צודק. כך, לפי אליעד, אפשר לרפא גם הפרעות נפש קשות וגם להצליח לשכנע ולהגיע להסכמות ... לו להרגיש מנותק ומבודד. במקום זאת, יש לומר: אולי באמת יש מצלמה, אולי אתה צודק, בא נבדוק את זה ביחד. ברגע שהאדם מרגיש שהמטפל פתוח להקשיב לו
ברצינות, הוא מתחיל להיפתח לשיחה משמעותית ואמיתית יותר. איך בדיוק מבצעים את הבירור המשותף של האמת? אליעד כהן מדגים זאת בעזרת מספר דוגמאות מעשיות: אדם שטוען שעוקבים ... לבדוק איתו יחד האם באמת עוקבים אחריו. זה אומר לשאול אותו: מי עוקב אחריך?, למה אתה חושב שעוקבים אחריך?, איפה הם נמצאים? ולברר את הטענות שלו
ברצינות. מדוע חשוב להתייחס לטענות המטופל
ברצינות? על פי ההסבר, בכל אינטראקציה בין מטפל למטופל יש אפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, שהמטפל צודק והמטופל טועה, או ששניהם טועים (או ששניהם צודקים בדרך מורכבת ... שבמהלך השאלות והבדיקות אנשים יגלו שהם לא יודעים בוודאות את התשובה, ושניהם יצטרכו להמשיך ולברר. עצם הגישה הזאת - לקחת את הטענות של המטופל
ברצינות ולשאול את השאלות הנכונות - מקרבת מאוד את המטופל למטפל, ופותחת אפשרות להגיע להסכמה ולשיפור במצב הנפשי. איך ללמוד עוד על יישום השיטה? בהסבר המקורי מצוין שאפשר ...