... מי שהוא בר דעת, הוא מבין שמצד האמת, גם המבוגרים מתעסקים במשחקי ילדים, וגם המבוגרים מקדישים המון מהזמן שלהם, לעיסוק בשטויות של ילדים. וההבדל בין המשחקים של הילדים לבין המשחקים של המבוגרים, הוא רק בצורה החיצונית. כי הילד הקטן משחק ברכב צעצוע קטן, והילד הגדול משחק ברכב ... וכדי לריב על שטויות של ילדים, לא צריך לשם כך כישורים מיוחדים. וכאשר האדם מתבגר, אז הוא כל הזמן רוכש כישורים חדשים ויכולות חדשות, וכל הזמן הוא משדרג את רמת המשחקים, שבהם הוא משחק. ורמת המורכבות של הדברים שבהם האדם מתעסק, היא עולה כל הזמן, לפי רמת הכישורים האישיים של האדם, שהם בדכ משתפרים כל הזמן. ועל האדם חובה להבין ולזכור, שכמו שהוא מייחס חשיבות גדולה לעיסוקים המהותיים שלו, כך גם הילד מייחס חשיבות גדולה לעיסוקים השטותיים שלו. וכבר קרו מקרים מעולם, שילדים התאבדו ... שבעצם מנסים להקנות לו את היכולות המתאימות ואת הכישורים המתאימים, כדי שהוא יוכל באמצעותם לשחק בבא הזמן, בעולם המשחקים של המבוגרים. כאשר הדגש המרכזי הוא, שאנחנו מנסים להקנות לו, הרגלי התנהגות וצורת חשיבה בוגרת. ויש לשים לב לכך, שהדבר המרכזי שאותו אנחנו מנסים לחנך את הילד, ...

... עצמו באופן אישי. כי כל אדם בחיים, מתמודד עם מצבים שונים. וכל אדם בחיים מפתח עם הזמן, נוסחאות שונות לאיך להתמודד עם החיים. וכאשר קורה לאדם אירוע כלשהו, האדם באופן אינסטינקטיבי מכניס את האירוע שאיתו ...

... צריך. והכל כדי לעזור בעבודות הקידוח, שהן בעצם ייצוג לפעולות שאותן האדם עושה, למרות שהן מיותרות, בדיוק כפי שהקידוח היה מיותר. ואותם שכנים שגרים באותם המקום, הם היו הנפגעים העיקריים מעבודות הקידוח המיותרות. והשכנים האלו הם הכוחות השונים שיש בתוך האדם, שהם נפגעים לרעה מכך שהאדם משקיע את ... להבין שקרתה כאן טעות גדולה, במקום זה הם מייפים את ההרס של העיר, והופכים את רחובות העיר לתעלת מים. דהיינו, כי מגיע שלב שבו האדם קולט שהוא בזבז את הזמן שלו לריק. כי האדם עובד ועובד, ולבסוף כשהוא משיג את מה שהוא רצה להשיג, עכשיו בתוך תוכו מבין האדם שהמירוץ הזה היה מיותר. משום שהאדם ... החדשה ואת ההישג החדש, עדיין הוא לא באמת מאושר. אבל האדם לא מוכן להודות על הטעות ועל המרוץ המיותר שלו, ואז האדם מייפה את הכישלון, ובמקום לקרוא לבזבוז הזמן בשמו, במקום זה האדם מגדיר את בזבוז הזמן כהצלחה גדולה. דהיינו, האדם חוגג את זה שהוא עבד על עצמו ורדף אחרי מטרה שהוא לא היה בכלל צריך אותה, ושהיא לא באמת משרתת את האושר שלו. ...

... ולאהוב אותה באמת וליהנות מהטוב שיש בה. אבל למרות שכל אדם בעולם רוצה את הרצון הזה, הרי שעדיין רוב בני האדם רוב הזמן, לא זוכרים את הרצון הפנימי הזה שלהם. כי מי ... אז הוא מחפש דרכים חדשות להיות מאושר. וכאשר האדם משיג איזה דבר חדש, על ידי זה מתעוררת אצלו שמחת החיים. אבל כאשר הזמן עובר, האדם קולט שהדבר הזה עדיין לא עשה אותו ... השדרוג הזה לצרכים משפחתיים וכיוב. אבל האמת, היא אחרת. והאמת היא, שהאדם מרגיש ריקנות מכל מה שיש לו, ולכן האדם כל הזמן מעלה את הרף. וכל הזמן נדמה לאדם, שאם הוא רק יעשה איזה דבר, אז הוא ... ושמשום כך הדברים הם כפי מה שהם. וניתן דוגמה מתחום חינוך ילדים. מי שיתבונן בעניין יראה, כי ההורה מעביר כל הזמן מידע לילד, כחלק מהחינוך של הילד. אבל הילד, לא ... דווקא כך, ולא קצת אחרת? למה הפעולה הזאת הובילה דווקא לתוצאה הזאת? וכיוב, על ידי זה כל זה, האדם בעצם מתעסק כל הזמן בלימוד. וכאשר האדם מתעסק בלימוד, על ידי זה האדם ... סיפוק בחיים. מאחר שהוא גם מתחיל להשיג את המטרות שלו טוב יותר, כי הרי רמת המקצועיות שלו עולה. וגם האדם מגיע כל הזמן לתובנות חדשות, שזה הדבר העיקרי שמביא את האושר. וגם על ידי זה האדם מתקרב כל הזמן, אל הבנת המציאות ככלל. דהיינו. אל האושר האמיתי. ...

... סוף וגבול לדבר שעליו הוא רוצה לחשוב. ולכן האדם לא יכול לחשוב בבת אחת על כל המספרים שיש בעולם, או על כל הזמן כולו, או על כל המקום כולו וכיוב. כי כדי לחשוב על כל המספרים הזמן מקום וכיוב, לשם כך על האדם להיות מסוגל לדמיין את הנקודה הראשונה והאחרונה של הדבר. וזה כמובן לא אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין במחשבתו את הרגע הראשון של הזמן. כי ברגע שקיים רגע כלשהו, הרי שתמיד קיים גם לפניו עוד זמן. וזה שהמדע אומר שהזמן נוצר בעת המפץ הגדול, המשמעות של זה היא שהזמן שלנו נוצר בעת המפץ הגדול. אך הזמן היה קיים כבר קודם לכן. כי גם מפץ גדול ויצירת זמן, גם אלו אירועים שקיימים בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. וכך גם לגבי מימד המקום. כאשר המדע אומר שמרחב המקום נוצר בזמן המפץ הגדול, הרי שזה מתייחס רק למרחב המקום שלנו. אך בוודאי שגם הוא עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ולכן לעולם האדם לא יכול להבין איך נוצר הזמן וכיוב. כי כדי להבין איך נוצר הזמן, לשם כך צריך האדם לדמיין מציאות של אין זמן, שממנה נהיה זמן. אבל ברגע שאנחנו אומרים שיש מציאות ללא זמן, שממנה נוצר זמן, ממילא תיארנו סוג זמן נוסף ושונה מהזמן שעליו אנחנו אומרים שהוא נוצר. וממילא לא מצאנו את ההסבר לאיך נוצר הזמן עצמו, כישות של זמן. וזה בדיוק עניין אחד עם מה שביארתי קודם לכן, ... הוא לא יהיה מסוגל להסביר איך נוצר התהליך שיצר את התהליך שיצר את העולם וכן הלאה. וכך גם לגבי מהותו של הזמן. שאין האדם יכול להבין איך נוצר הזמן. כי כל הסבר לאיך נוצר הזמן, הוא עצמו יוצר עוד ציר זמן גדול יותר. וממילא תמיד נשאל איך נוצר הזמן הגדול יותר, שבתוכו נוצר הזמן שלנו. ובין כך ובין כך, האדם לא יכול לדמיין את נקודת הזמן הראשונה. ומאותה הסיבה בדיוק האדם לא יכול לדמיין גם לא את נקודת הזמן האחרונה. וגם לא את קצה היקום. וגם לא את המספר הגדול הקטן ביותר וכל כיוב. ומשום כל זה, האדם לא יכול לתפוס במחשבתו בבת אחת את כל הזמן מקום. כי כדי לתפוס משהו במחשבה, לשם כך צריך לעשות לו סוף. והמחשבה ...

... אותה כפי מה שהיא, או שהאדם עדיין לא מבין את הסיבה של המציאות, ואז הוא כל הזמן מנסה לשנות את המציאות. ובחוש ניתן לראות, שלא משנה מה יהיה לאדם בחיים, הוא תמיד לא ... מאושר. כי מאושר פירושו שהאדם שלם עם המציאות בשלמות. ואם האדם עדיין כל הזמן רוצה לשנות את המציאות, למרות שהמציאות בדיוק כרצונו, הרי שזה אומר שלא משנה מה יתנו ... רחוקה ממחשבתו של האדם, בדיוק כמו שהאדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של הזמן, או את המקום הרחוק ביותר, או את המספר הגדול ביותר. כי האדם לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף עצמו. ...

... כי תמיד יש עוד סיבה אחרת ראשונה יותר. והאדם צריך לנסות לדמיין את הרגע הראשון בציר הזמן, ולנסות להבין מה היה לפניו. אבל זה לא אפשרי. כי אי אפשר לתפוס במחשבה את הרגע הראשון של הזמן . כי האדם כן יכול לתפוס את הרגע הראשון של זמן שמהותו היא מוגדרת בצורה כלשהי. אך בכל פעם שהאדם מגדיר רגע ראשון של זמן בצורה ... הרי שבאותו הרגע הוא יצר ציר זמן גדול עוד יותר. ציר זמן שמכיל בתוכו את לפני יצירת הזמן ואת אחרי יצירת הזמן. כי שבכל פעם שהאדם חושב על איזה רגע כעל הרגע הראשון של הזמן, ובכל פעם שהאדם חושב על איזו סיבה כעל הסיבה הראשונה, הרי שבכך האדם בסך הכל יוצר תהליך וציר זמן גדול עוד יותר, שבו גם יש סיבה ...

... הרוח וכל חבריהם, אף אחד מהם לא יכול למצוא תשובה לשאלה של מהי הסיבה הראשונה שבגללה מתרחשים כל האירועים של העולם. כי תמיד יהיה ניתן לשאול, מהי הסיבה של הסיבה הראשונה. ואפשר עוד להעמיק בזה, אך אין כאן המקום לכך. ויש סוד, והסוד הוא כי כל השאלות האלו שנראות כשאלות קשות, הן כולן צחוק ובדיחה אחת גדולה, ליד האימא ...

... ודבר שיש בעולם, הכל מנוהל עפ אותו השכל. כגון לדוגמה, מערכת היחסים שיש בין מרחב הזמן לבין מרחב המקום, היא מתנהלת עפ שכל מסוים. ומערכת היחסים שיש בין התודעה של האדם לבין המחשבות שאותן הוא חושב, ומערכת היחסים שיש בין הרגשות של האדם לבין השכל שלו, ...

... את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, על ידי זה, כל תחושת הפחד והחרדה של האדם נעלמת. כי מצד האמת, גם תחושת הפחד וגם תחושת חוסר הפחד, בשורשן, שתיהן מגיעות מאותו המקום . כי פחד וחרדה וגם חוסר פחד וחרדה, שתיהן אלו סוגים שונים של רגשות. ולרגש ...