... הרים לו את היד נגד רצונו, הוא יחוש שלא בחר בכך. מכאן, בחירה חופשית תלויה בשני רגעים לפחות בציר הזמן: רגע שבו האדם חווה רצון ורגע אחר שבו הוא חווה פעולה המתרחשת בהתאם לרצונו. אליעד מדגיש שאם היינו מסתכלים ... להרים אותה. ולהרים את היד, לבחור להרים את היד, צריך שיהיו שתי שניות, רצף של שני אירועים על ציר הזמן. והאדם בעצם אומר את זה אני בחרתי, את זה לא בחרתי, וכן הלאה בנוגע לכל דבר. ניקח לדוגמה רק רגע אחד מציר הזמן, ונשאל האם אדם יכול להבחין מה נעשה מתוך בחירה חופשית, ומה לא? האם ברמת רגע אחד יש הבדל בין ...

... משנה לך שאתה רעב בחלום או במציאות? הרי בכל מצב תלך לאכול. מה שמתרחש כרגע הוא מה שחשוב, לא המקום שבו הוא מתרחש - בתוך חלום או בתוך מציאות. האם המציאות היא חלום בתוך חלום? אליעד מדגים זאת בעזרת ... המציאות וכיצד היא יוצרת את החלום? לפי אליעד כהן, המציאות בנויה משני ממדים: הנפרדות והאחדות. הנפרדות יוצרת את תחושת המקום והזמן - ימינה, שמאלה, לפני, אחרי, עבר, הווה ועתיד. לעומת זאת, מהות המציאות, שהיא האחדות, היא מצב שבו הכל מחובר וקשור יחדיו. הזמן והמקום עצמם עשויים מדבר אחד ויחיד, שהוא מעבר לזמן ולמקום, ושבו כל האירועים מתרחשים בו - זמנית וכל המקומות נמצאים ... ולמרות שיש נפרדות בין כל דבר ודבר, יחד עם זאת יש אחדות, והכל עשוי ממשהו אחד והדבר הזה, שגם הזמן והמקום עשויים ממנו, זו ישות אחת שאין בה זמן או מקום כי הכל נמצא בנקודה אחת. ומצד האחדות, מצד השורש של המציאות, הכל זה בכלל חלום של ישות אחת. ומי ...

... לדעתו, הזיכרון הוא רק תחושה של תמונה בתודעה, ולא עדות חד - משמעית למה שבאמת התרחש במציאות. מהי תחושת הזמן ולמה היא אינה מהימנה? אליעד מתאר כיצד תחושת הזמן אצל בני אדם, במיוחד אצל ילדים אך גם אצל מבוגרים, יכולה להיות מטושטשת ולא מדויקת. אנשים מתקשים לעיתים לזכור בדיוק מתי אירוע התרחש, ואינם יכולים להבדיל בוודאות בין אירוע שהתרחש אתמול או לפני שנים רבות. תחושת הזמן אינה אלא תפיסה סובייקטיבית. כל האירועים של העבר והעתיד קיימים בתודעה רק ברגע ההווה. הוא מסביר שאנשים יכולים לשכוח ... העבר והעתיד נוצרים מחדש בתודעה, ומציע למאזינים לנסות להתבונן במציאות מתוך נקודת מבט זו, כדי להבין לעומק את מהות הזמן. בסיום, הוא מאחל זיכרונות עתידיים טובים בהווה, ומבקש שהמאזינים יעמיקו בהבנת הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את הזיכרון? האם תחושת הזמן היא סובייקטיבית? האם הזיכרון והדמיון דומים? האם העבר קיים רק בתודעה? מה ההבדל בין דמיון למציאות? הפעם אני רוצה ... והתוצאה שדיברנו עליו פעמים רבות. ואדם זוכר שחווה משהו אתמול, והוא משוכנע שהוא זוכר, יש לו תחושה של רצף הזמן והוא בוודאות מספר את מה שקרה לו. כמו גם קבוצה של מליון איש שזוכרים את אותו האירוע, והם משוכנעים ... לו כרגע בראש. לכן אדם אומר שהוא חווה תמונה בזמן זה או אחר. גם ילדים מאבדים מהר את תחושת הזמן, כל התחושה לא מדוייקת אם זה קרה אתמול או לפני חודש. וגם לאנשים מבוגרים קורה הרבה פעמים שנעלמת תחושת הזמן, יש ערפול. ואדם אומר, אני מוכן להישבע שזה קרה, הוא מדבר על מה שנדמה לו כרגע שקרה. אבל כל ...

שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות? מדוע אדם שמחפש את האמת נתקל בשאלות חדשות כל הזמן? אדם שמחפש את האמת באופן אמיתי מנסה להבין את המציאות בדיוק כפי שהיא. אליעד כהן מסביר שהאמת פירושה לתפוס ... - היקום והטיפשות - וטוען שזו טעות, כי לשניהם יש סוף. סוף היקום הוא הפרספקטיבה שלפני היקום, לפני מימד המקום והזמן. והסוף של הטיפשות הוא החכמה. אליעד מדגיש שהטיפשות הגדולה ביותר קשורה באופן ישיר לחכמה הגדולה ביותר, וכי מי שיגיע ... ילך ימינה או שמאלה תמיד יוכל להמשיך עוד ועוד. אך אם האדם היה מסוגל להבין שהימין והשמאל הם אותו המקום בדיוק, הוא היה מבין שליקום יש סוף, ויותר מכך, היה קולט שכל היקום כולו בעצם לא נמצא בשום מקום. ... הבשורה הטובה שכמות השאלות סופית. יש סוף לטיפשות. הסוף של היקום, זה מה שהיה לפני שהיה יקום, לפני המימד הזמן זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות זאת החכמה, כי גם לה יש סוף. הטיפשות הגדולה בעולם מתחברת לחכמה ...

... בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, לא ניתן לדבר על רצון ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. במקום זה, בשורש הדברים, הרצון והעשייה הם דבר אחד, מתרחש ... האם מישהו בחר את הרצון של עצמו, ומדובר ביחס לכוח הראשון ביחס לישות הראשונה. ויש לציין שמצד הפרספקטיבה שמעל הזמן והמקום, לא שייך להגיד רצה ועשה כי רצה ועשה, הן שתי נקודות בציר הזמן. ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות, בשורש. ובעצם זה אומר ...

... מחובר בחבלים שקופים - מחשבות, רצונות, תנועות, וכל מה שקיים. כל דבר, לדבריו, מחובר בצורה בלתי נראית לנקודת המרחב והזמן, ואלו מחוברים גם הם לדבר שהיה קיים לפני המרחב והזמן, שהוא למעשה המציאות עצמה, המקור של הכל. כדי להסביר זאת בצורה יותר מוחשית, אליעד נותן דוגמה נוספת: כשהיד זזה, ... חופשית משום שהוא אינו רואה את החוטים השקופים שמחברים אותו למציאות כולה, אך למעשה הכל מחובר למקשה אחת של מקום וזמן, ולדבר שהיה לפני המקום והזמן. הוא מוסיף שהבנה אמיתית ומעמיקה של הדברים הללו תביא לכך שהתודעה העצמית של האדם תתמזג עם המציאות עצמה. אז ... שמזיזים אותו, ומצד האמת האדם מחובר לחבלים וכל העולם מלא בחבלים שקופים, והחבלים אליהם מחובר האדם, מחוברים לנקודת המרחב והזמן הכל כולל הכל מחובר, הרצונות, המחשבות, כל מה שאינו נראה, ובטח מה שכן נראה כמו הידיים וכל אלו מחוברים למקשה אחת של מקום וזמן, וגם המקום והזמן, מחוברים למקשה למה שהיה לפני המקום והזמן. ניקח לדוגמה, שהיד זזה, היא מזיזה איתה את האצבע, האם זה אומר שהאצבע בחרה לאן לזוז? לא, מי החליט ... אובייקטיבי, כי מי שיתבונן יראה שמבחינה שכלית הדברים כולם מחוברים אחד לשני, והאדם לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן וישנו מקום מרחב וזמן, שמחוברים למקום שמחוץ למקום והזמן, שהיה לפני המקום והזמן שמהווה כרגע את המקום והזמן, אבל כל מה שקיים כולל הכל נמצא בתוך מקום וזמן וכל שינוי במקום ובזמן, הוא יוצר את כל השינויים. וכששני אנשים רוצים דברים שונים, זה רצה ככה וזה רצה ...

... האחדות האמיתית של המציאות אינה מוגדרת כחיבור של כל הישויות, אלא היא בעצם הדבר שנמצא לפני כל ההגדרות, לפני הזמן והמקום ולפני כל ההבדלים. לדוגמה, כאשר אדם אומר הבנתי שהכל אחד, הדבר עצמו מעיד שהוא עדיין לא הבין באמת את ... חווה באמת את האחדות, מכיוון שעצם העובדה שהוא רואה דברים כנפרדים ואז מחוברים, מעידה שעדיין יש אצלו תפיסה של זמן, מקום ונפרדות. למשל, אף אחד לא מסתכל על היד שלו ואומר שהיד הזו היא אחת עם היד השנייה, כי ברור ... מוחלט של כל הגדרה או יישות. לדוגמה, אם תנסה לקחת את כל היקום, למחוק אותו ואז לדחוס את כל המקום לתוך נקודה אחת קטנטנה, עדיין תישאר עם תחושת מקום מסביב לנקודה הזו. המוח עדיין ימשיך לדמיין עוד מקום. זו אינה חוויית הכלום האמיתית. חוויית הכלום האמיתית היא כאשר אפילו האפשרות לדמיין מקום או זמן איננה קיימת. איך אפשר להבין לעומק את המושג כלום מוחלט? אליעד כהן מסביר שכדי להבין באמת מהו כלום מוחלט, האדם צריך לדמיין את כל הדברים הקיימים ביקום, כולל כל צירי הזמן ומרחב המקום, ולדחוס את כולם לנקודה אחת ורגע אחד. שם, בנקודה הזו, אין יותר הבדל בין מקום לזמן ואין שום אפשרות ... צריך לומר שהן אחת. עוד לא ראית את האחדות, האחדות לא הייתה מלאה, עדיין היה לך זה וזה הבדלי מקום זמן לפני ואחרי - ואז חשבת בפרספקטיבה מסויימת הם מחוברים. אנשים בטעות חושבים שהאחדות המהות של המציאות או כל הגדרה ... לו שהכל עשוי מכלום. הוא חושב בטעות שכלום זה מקום ריק. אבל כלום זה לא מקום ריק כי גם המקום הריק והזמן עשויים ממשהו הם עשויים מהיעדר הזמן והמקום. קח לדוגמה דבר אחד ועוד דבר = מה קיבלת? כלום. לא קיבלת כלום. קיבלת מקום ריק. קיבלת דבר חסר הגדרה. קח את המקום דמיין את מרחב המקום וציר הזמן שהם יישות אחת שאין הגדרת זמן ומקום. מעצם הנפרדות של הזמן והמקום נוצר זמן ומקום. פירושו של דבר שאדם מסתכל מצליח להבין שבמהות של הכל אין מקום ואין זמן. וזה לא נקרא מקום ריק ... באחדות. גם כשאדם מבין שהכל מחובר הוא מתכוון מחובר במקום ריק. קח את כל היקום תדחק אותו קח את המקום תכווץ אותו לנק ותעלים אותו אתה לא יכול כי ברגע שכיווצת אותו לנק יש לך סביב הנקודה עוד מקום. ... כל הדברים הקיימים ולדמיין אותם בתוך נק אחת ובתוך רגע אחד, במסגרת כל הדברים צריך לדמיין את כל מרחב המקום וציר הזמן ואת ציר האירועים באותה נקודה ושם אין מקום וזמן לגמרי ותבין שזה רק חלק מהצדדים של המטבע. כי הצד השני זה האחדות ואז תבין שאין הבדל בין אחדות ...

... מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר ... מקשר את האש לשריפת הנייר ייחסת לזה סיבתיות. ואתן דוגמה מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה שאין לו זהות, נראה כאקראי. ... זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא. ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה ...

... האין סוף לבין הסוף, בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם האין סוף הגדול יותר, שמאחד ... אותו האין סוף מוגבל בכך שאין לו סוף. האינסוף יכול להיות אחד, ניקח ציר מספרים אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב המקום, ניקח את האינסוף שמכיל בתוכו הכל, המציאות כמקשה אחת מכילה בתוכה את האינסוף וההיישויות האינסוף מוגבל בכך שהוא לא ... לדברים הסופיים אפשר להגיד הפוך יש צמצומים שאיחדו לאינסוף אולי הצמצומים מהווים את האינסוף. כי הצמצומים מהווים את כל המקום. בעצם מכאן אנחנו מגיעים לאינסוף הגדול ביותר שבו יש אחדות שבין האיןי סוף לסוף, המציאות שמכילה הכל כיישות אחת, ...

... הדבר המעניין והקשה ביותר לתפיסה הוא העובדה שמאותה ישות אחת שהיא למעשה שום דבר מוחלט, מתהווים כל הדברים השונים, הזמן והמקום. ישות זו, לפי אליעד, איננה אפילו משהו שאפשר להגדיר כקיים או כלא קיים, כי גם לומר עליה שהיא איננה, ... חלקית, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית על דבר שקיים ב - 100 אחוז ואינו קיים כלל באותו הזמן בדיוק. זוהי מגבלת השכל האנושי והיא זו שהופכת את השאלה למורכבת כל כך. איך ישויות שונות מתהוות מתוך ישות ... ישויות שונות ומגוונות כמו שיש במציאות. זו שאלה משמעותית, מכיוון שהישות הזו מוגדרת כמשהו שאין בו אפילו הבדל של זמן ומקום, שאין בה רצון, מחשבה או תודעה, משהו שאפילו המושג אין לא באמת מתאים לתארו. אליעד מדגיש שמכיוון שאפילו את ... היא נשארת מעבר לכל מושג. ובכל זאת, מתוך אותה ישות חסרת כל הגדרה נוצרו אינספור ישויות שונות, מושגים נפרדים, זמן ומקום. זהו הפרדוקס והאתגר התפיסתי הגדול ביותר: כיצד ישות שהיא במהותה כלום מוחלט, ללא הבדל, יוצרת עולם שלם של הבדלים ... אלא למקום שהכל כולל הכל, כל הזמנים כל האירועים, כל החומר, כל הדברים כולם עשויים מישות אחת שאין בה מקום וזמן. הישות הזו עשויה מכל הדברים. ומי שיתבונן בדבר הזה יהיה לו כאב ראש, כי הוא מחבר בין כל התואריות ... של אותה הסיבה של הסיבה הקודמת, וכן הלאה. כל ההפכים שיש בעולם, הרוצה והלא רוצה, היש והאין, המזרח והמערב, הזמן והמקום, כולם עשויים מאותו החומר והשאלה הגדולה בעולם, איך זה שכל הדברים בעולם, עשויים מאותו חומר, ועדיין יש פיצול של ... שני דברים. ומי שחוקר עד הסוף, יגיע להבנה שהכל אחד, והכל עשוי ממש מדבר אחד שהוא כלום מוחלט אפילו זמן ומקום, אין שם כלום, ל א ימין ולא שמאל ואיך מאותו הדבר שהוא כלום ללא מקום וזמן ישנם דברים, מתהווים מקום וזמן. וזאת התשובה הגדולה ביותר בעולם, כי מי שיתבונן בעמקות ויקלוט את האחדות של כל הדברים, תהיה תפישה של ההפכים ...