... אותו. רוב האנשים פשוט מעבירים את הזמן בלרדוף אחרי מטרות לא אמיתיות, ... בשאלה כיצד להרגיש טוב יותר, אבל רוב הזמן הם פשוט רודפים אחרי הזנב של ... הם סוג של טיפשים, כי הם מבזבזים את הזמן והאנרגיה שלהם להשגת מטרות שאינן ... להיות מאושרים? כל מה שכולם מתעסקים כל הזמן זה איך להרגיש יותר טוב. וכמו ... אותו מאושר. חוץ מזה שאנשים מבזבזים את הזמן שלהם בלהשיג דברים, כי אין להם ...

... כאשר לאדם אין שום רצון, הוא לא מרגיש מילוי רצון (שזה טוב), ולא מרגיש חוסר במילוי הרצון (שזה רע), אלא מרגיש רק תחושת שלמות מוחלטת. מה זה המקום שבו אין בכלל רצון עצמי? כדי לבטל את הרצון העצמי, אליעד מסביר שיש להגיע למקום שבו הרצון העצמי לא היה קיים כלל. זהו רובד עמוק יותר במציאות שבו אין הבדלים, אין ... האחדות והאין - נפרדות? אליעד מדגים זאת על ידי הסבר פשוט - כל הדברים שנראים לנו כנפרדים במציאות, מחוברים במהותם ברובד הבסיסי של המציאות. המקום הכי פנימי של הדברים, כמו המהות של המקום, היא בעצם אין - מקום. לפני שהיה מקום, הייתה מהות של אין - מקום. כך גם לגבי סיבה ותוצאה: לפני שהיו סיבה ותוצאה, הן היו ישות אחת בלתי נפרדת. גם השאלה הפילוסופית מה ... הן ישות אחת ללא הבדל. מה זה ההוויה שמאחורי המציאות? אליעד מסביר שכל מה שקיים במציאות הפיזית והמטאפיזית - מחשבות, רגשות, תודעה עצמית, זמן ומקום - הכל קיים בתוך רובד מסוים של זמן ומקום. אך מאחורי רובד הזמן והמקום, קיימת הוויה אחת בסיסית שמהווה את כל המציאות. להוויה הזאת אפשר לקרוא כלום, בלתי נתפסת, שום דבר, או הדבר שאי אפשר לחשוב עליו. זהו המכנה המשותף הרחב ביותר של כל הדברים הקיימים. מהו הקשר בין אני, לא - אני וזמן ומקום? אליעד מדגים שהמושג אני יוצר באופן אוטומטי את המושג לא אני. מכיוון שיש אני ויש לא אני, זה יוצר מקום וזמן - מקום שבו קיים האני והלא אני, וזמן שבו האני מתקיים בנפרד מהלא אני. אם לא היה זמן ומקום, לא הייתה יכולה להתקיים אף ישות. הכל היה אחד ללא נפרדות, ולכן לא היה קיים אני נפרד. איך כל זה קשור לביטול הרצון? אליעד ממשיך ומסביר שתחושת הרצון או חוסר הרצון היא ... של מקומות, של זמנים, יש כל מיני נפרדויות. ויש הבדלים של אני רוצה ואני לא רוצה, וכל הנפרדויות, מחוברים במהותם החיבור נמצא במקום, וההפך מהמקום, אין מקום, ויש סיבה ותוצאה, מה היה לפני היה מקום שהסיבה והתוצאה, היו כישות אחת. גם הביצה והתרנגולת, ישות אחת. ויש עומק, יש מקום לפני, בו אין הבדל בין יש רצון, ... חומר, הכל!! מתהווה מהבסיס מההווויה, המילה אני, ולא אני, יש מקום ואין מקום יש שתי ישויות גם אם הן באותו מקום, זה בשני רגעי זמן באותו המקום, אז זה שניים בכל מקרה. כי אם יהיה, אם יש רק רגע אחד, אין נפרדות, ואז לא שייך להגיד אני ולא אני אין שייכות להבדיל בכלל בכלום. וכל מקום שיש הבדלה, זה מקום וזמן, כל המציאות, כל מה שיש, שקיים, זה בתוך זמן ומקום ומאחורי הדברים הקיימים, יש הוויה של אין הבדל בין כלום. אם אתה רוצה משהו, זו רק חוויה של תחושה הרצון הזה, אתה רק מרגיש שיש רצון. אין כל הבדל בין הרובוט לאדם, האדם רק חש שהוא רוצה, האדם מרגיש אני, והרובוט לא מרגיש אני שהאני זו רק תחושה, ובהוויה אין מקום וזמן, כל הישויות הן אחת, ולא שייך לרצות או לא לרצות, הכל אחד, אין משמעות בפרספקטיבה שכל הרגעים באותו רגע, כך שאין הבדל בין למות לליחיות. בחוויה של הנפרדות האדם ...

... לאדם לסבול, אותו הכוח שגורם לשמש לזרוח. ועל האדם להבין את מקור הזמן, המקום, מה גורם להם לפעול, להבין ...

... זאת עם דוגמה פשוטה: אם אתה רעב בחלום, אתה תקום לאכול, בדיוק כמו במציאות. האם משנה לך שאתה רעב בחלום או במציאות? הרי בכל מצב תלך לאכול. מה שמתרחש כרגע הוא מה שחשוב, לא המקום שבו הוא מתרחש - בתוך חלום או בתוך מציאות. האם ... בחלום, ובכך ליהנות מהמציאות ללא סבל. מהי האחדות של המציאות וכיצד היא יוצרת את החלום? לפי אליעד כהן, המציאות בנויה משני ממדים: הנפרדות והאחדות. הנפרדות יוצרת את תחושת המקום והזמן - ימינה, שמאלה, לפני, אחרי, עבר, הווה ועתיד. לעומת זאת, מהות המציאות, שהיא האחדות, היא מצב שבו הכל מחובר וקשור יחדיו. הזמן והמקום עצמם עשויים מדבר אחד ויחיד, ... של חלום. וכפי שכבר הסברנו בעבר, יש במציאות את הנפרדות, ויש את האחדות. ולמרות שיש נפרדות בין כל דבר ודבר, יחד עם זאת יש אחדות, והכל עשוי ממשהו אחד והדבר הזה, שגם הזמן והמקום עשויים ממנו, זו ישות אחת שאין בה זמן או מקום כי הכל נמצא בנקודה אחת. ומצד האחדות, מצד השורש ...

... לפיכך, לדעתו, הזיכרון הוא רק תחושה של תמונה בתודעה, ולא עדות חד - משמעית למה שבאמת התרחש במציאות. מהי תחושת הזמן ולמה היא אינה מהימנה? אליעד מתאר כיצד תחושת הזמן אצל בני אדם, במיוחד אצל ילדים אך גם אצל מבוגרים, יכולה להיות ... לזכור בדיוק מתי אירוע התרחש, ואינם יכולים להבדיל בוודאות בין אירוע שהתרחש אתמול או לפני שנים רבות. תחושת הזמן אינה אלא תפיסה סובייקטיבית. כל האירועים של העבר והעתיד קיימים ... והעתיד נוצרים מחדש בתודעה, ומציע למאזינים לנסות להתבונן במציאות מתוך נקודת מבט זו, כדי להבין לעומק את מהות הזמן. בסיום, הוא מאחל זיכרונות עתידיים טובים בהווה, ומבקש שהמאזינים יעמיקו בהבנת הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את הזיכרון? האם תחושת הזמן היא סובייקטיבית? האם הזיכרון והדמיון דומים? האם העבר קיים רק ... הסיבה והתוצאה שדיברנו עליו פעמים רבות. ואדם זוכר שחווה משהו אתמול, והוא משוכנע שהוא זוכר, יש לו תחושה של רצף הזמן והוא בוודאות מספר את מה שקרה לו. כמו גם קבוצה של מליון איש ... לעתיד, חוץ מהתמונה שיש לו כרגע בראש. לכן אדם אומר שהוא חווה תמונה בזמן זה או אחר. גם ילדים מאבדים מהר את תחושת הזמן, כל התחושה לא מדוייקת אם זה קרה אתמול או לפני חודש. וגם לאנשים מבוגרים קורה הרבה פעמים שנעלמת תחושת הזמן, יש ערפול. ואדם אומר, אני מוכן להישבע שזה קרה, הוא מדבר על מה ...

... טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות? מדוע אדם שמחפש את האמת נתקל בשאלות חדשות כל הזמן? אדם שמחפש את האמת באופן אמיתי מנסה להבין את המציאות בדיוק כפי שהיא. אליעד ... מתייחס לאמירה שיש שני דברים אינסופיים - היקום והטיפשות - וטוען שזו טעות, כי לשניהם יש סוף. סוף היקום הוא הפרספקטיבה שלפני היקום, לפני מימד המקום והזמן . והסוף של הטיפשות הוא החכמה. אליעד מדגיש שהטיפשות הגדולה ... את רעיון היקום האינסופי, שבו האדם חושב שאם ילך ימינה או שמאלה תמיד יוכל להמשיך עוד ועוד. אך אם האדם היה מסוגל להבין שהימין והשמאל הם אותו המקום בדיוק, הוא היה מבין שליקום יש סוף, ויותר מכך, היה קולט שכל היקום כולו בעצם ... עד שהוא לא מגיע הוא יכול להאמין לזה. הבשורה הטובה שכמות השאלות סופית. יש סוף לטיפשות. הסוף של היקום, זה מה שהיה לפני שהיה יקום, לפני המימד הזמן זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות זאת החכמה, כי גם לה יש סוף. הטיפשות ...

... הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, לא ניתן לדבר על רצון ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. ... ביחס לישות הראשונה. ויש לציין שמצד הפרספקטיבה שמעל הזמן והמקום , לא שייך להגיד רצה ועשה כי רצה ועשה, הן שתי נקודות בציר הזמן . ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, ...

... שאפשר לדמיין שהכל מחובר בחבלים שקופים - מחשבות, רצונות, תנועות, וכל מה שקיים. כל דבר, לדבריו, מחובר בצורה בלתי נראית לנקודת המרחב והזמן, ואלו מחוברים גם הם לדבר שהיה קיים לפני המרחב והזמן, שהוא למעשה המציאות עצמה, המקור של הכל. כדי להסביר זאת בצורה יותר מוחשית, אליעד נותן דוגמה נוספת: כשהיד זזה, האצבע אינה מחליטה לאן לזוז, אלא היד היא ... אחד. האדם חושב שיש לו בחירה חופשית משום שהוא אינו רואה את החוטים השקופים שמחברים אותו למציאות כולה, אך למעשה הכל מחובר למקשה אחת של מקום וזמן, ולדבר שהיה לפני המקום והזמן. הוא מוסיף שהבנה אמיתית ומעמיקה של הדברים הללו תביא לכך שהתודעה העצמית של האדם תתמזג עם המציאות עצמה. אז האדם יוכל לראות שהטענה יש ... אז היתה הבנה שמזיזים אותו, ומצד האמת האדם מחובר לחבלים וכל העולם מלא בחבלים שקופים, והחבלים אליהם מחובר האדם, מחוברים לנקודת המרחב והזמן הכל כולל הכל מחובר, הרצונות, המחשבות, כל מה שאינו נראה, ובטח מה שכן נראה כמו הידיים וכל אלו מחוברים למקשה אחת של מקום וזמן, וגם המקום והזמן, מחוברים למקשה למה שהיה לפני המקום והזמן . ניקח לדוגמה, שהיד זזה, היא מזיזה איתה את האצבע, האם זה אומר שהאצבע בחרה לאן לזוז? לא, מי החליט לאן האצבע תזוז? היד! ומי החליט ליד לאן ... צריך להתבונן בזה באופן אובייקטיבי, כי מי שיתבונן יראה שמבחינה שכלית הדברים כולם מחוברים אחד לשני, והאדם לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן וישנו מקום מרחב וזמן, שמחוברים למקום שמחוץ למקום והזמן, שהיה לפני המקום והזמן שמהווה כרגע את המקום והזמן, אבל כל מה שקיים כולל הכל נמצא בתוך מקום וזמן וכל שינוי במקום ובזמן, הוא יוצר את כל השינויים. וכששני אנשים רוצים דברים שונים, זה רצה ככה וזה רצה ככה, הם לא מבינים שזה בכלל תהליך אחד, ממנו מתהווים ...

... ולא מדויקת בהבנת האחדות. האחדות האמיתית של המציאות אינה מוגדרת כחיבור של כל הישויות, אלא היא בעצם הדבר שנמצא לפני כל ההגדרות, לפני הזמן והמקום ולפני כל ההבדלים. ... בכלל זמן. זו לא חוויה של יקום ריק, אלא חוסר מוחלט של כל הגדרה או יישות. לדוגמה, אם תנסה לקחת את כל היקום, למחוק אותו ואז לדחוס את כל המקום לתוך נקודה אחת קטנטנה, עדיין תישאר ... מסביב לנקודה הזו. המוח עדיין ימשיך לדמיין עוד מקום. זו אינה חוויית הכלום האמיתית. חוויית הכלום האמיתית היא כאשר אפילו האפשרות לדמיין מקום או זמן איננה קיימת. איך אפשר להבין לעומק את המושג כלום מוחלט? אליעד כהן מסביר שכדי להבין באמת מהו כלום מוחלט, האדם צריך לדמיין את כל הדברים הקיימים ביקום, כולל כל צירי הזמן ומרחב המקום, ולדחוס את כולם לנקודה אחת ורגע ... והיד הזאת הן אחת, אם הן היו אחת לא היית צריך לומר שהן אחת. עוד לא ראית את האחדות, האחדות לא הייתה מלאה, עדיין היה לך זה וזה הבדלי מקום זמן לפני ואחרי - ואז חשבת בפרספקטיבה ... ריק שלא מתרחש בו שום אירוע אבל לא אין זמן. נדמה לו שהכל עשוי מכלום. הוא חושב בטעות שכלום זה מקום ריק. אבל כלום זה לא מקום ריק כי גם המקום הריק והזמן עשויים ממשהו הם עשויים מהיעדר הזמן והמקום. קח לדוגמה דבר אחד ועוד דבר = מה קיבלת? כלום. לא קיבלת כלום. קיבלת מקום ריק. קיבלת דבר חסר הגדרה. קח את המקום דמיין את מרחב המקום וציר הזמן שהם יישות אחת שאין הגדרת זמן ומקום. מעצם הנפרדות של הזמן והמקום נוצר זמן ומקום. פירושו של דבר שאדם מסתכל מצליח ... אצלו גם הכל וגם מחובר הוא גם בנפרדות וגם באחדות. גם כשאדם מבין שהכל מחובר הוא מתכוון מחובר במקום ריק. קח את כל היקום תדחק אותו קח את המקום תכווץ אותו לנק ותעלים אותו אתה לא ... שנייה מה זה כלום מוחלט, לקחת את סך כל הדברים הקיימים ולדמיין אותם בתוך נק אחת ובתוך רגע אחד, במסגרת כל הדברים צריך לדמיין את כל מרחב המקום וציר הזמן ואת ציר האירועים באותה נקודה ושם אין מקום וזמן לגמרי ותבין שזה רק חלק ...

... האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם האין סוף הגדול יותר, שמאחד בתוכו את הכל, מוגבל בעצמו. הוא מוגבל ... שאין לו סוף. האינסוף יכול להיות אחד, ניקח ציר מספרים אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב המקום, ניקח את האינסוף שמכיל בתוכו הכל, המציאות כמקשה אחת מכילה בתוכה את האינסוף וההיישויות האינסוף מוגבל בכך שהוא לא סופי. גם בשלמות יש חיסרון ... שאיחדו לאינסוף אולי הצמצומים מהווים את האינסוף. כי הצמצומים מהווים את כל המקום. בעצם מכאן אנחנו מגיעים לאינסוף הגדול ביותר שבו יש אחדות שבין האיןי סוף לסוף, המציאות שמכילה הכל כיישות אחת, היא מכילה את הכל מה שהיה לפני ...