... מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 1 מה ההבדל בין מחויב לאפשרי ואיך זה משפיע על האושר? המושג המרכזי שאליעד כהן מסביר כאן ... כאשר הכל אפשרי, האדם משוחרר מלחץ להחליט נכון או לא נכון. הוא בוחר מתוך חופש מוחלט, ולא מתוך פחד או הכרח. הוא מסביר שתחושת השליטה שהאדם מחפש היא רק תחושה מדומה, וההבנה שהכל אפשרי מאפשרת שחרור מהצורך ... למה חייב?, ולראות שזה רק רעיון במוחו. אם האדם מבין באמת שהכל אפשרי, הוא יכול לפעול בחופשיות וללא פחד מההחלטות שלו. מה ההבדל בין להבין בהיגיון לבין להבין באמת שהכל אפשרי? אליעד מדגיש שיש הבדל גדול בין ... ההבנה האמיתית, לפי אליעד, מתבטאת בכך שהאדם מסוגל לקבל באותה מידה גם מצבים שנחשבים שליליים כמו פחד, סבל או דחייה, בדיוק כמו שהוא מקבל מצבים חיוביים. רק אז הוא באמת מבין את המשמעות העמוקה של הרעיון שהכל ... לאפשרי? מה זה מחויב המציאות? איך להשתחרר מתחושת לחץ וחרדה? האם באמת הכל אפשרי? איך להתמודד עם פחד מחוסר שליטה? מהי הדרך להיות מאושר באמת? ...

... הצגת החסרונות. בהמשך, הוא מסביר שהשכנוע יכול להתרחש גם דרך הצגת חסרונות שיכולים להתרחש אם הם לא יקשיבו לנו. הקשר בין פחד לבחירה חופשית לבסוף, אליעד עוסק בשאלה האם אנשים מעדיפים לפעול מתוך פחד או מתוך תחושת בחירה חופשית. הוא מסביר שמדובר בשאלה של תחושת שליטה, ושהפחד יכול להיות מניע חזק, אך הוא לא בהכרח טוב לטווח הארוך. כאשר אדם פועל מתוך פחד, הוא מרגיש שהוא לא חופשי לבחור, בעוד שפעל מתוך רצון חופשי נותן תחושת שליטה. שיטות שכנוע איך לגרום ... בעוצמה השאלה כמה טוב יהיה וכמה רע יכול להיות. ש: לא אבל אנשים רוצים להרגיש שהם עושים את זה כי הם רוצים לא כי הם פוחדים אני חושבת. אליעד: זה אותו דבר אבל אני מבין מה את אומרת אבל זה אותו דבר. ש: יכול להיות שזה אותו דבר אבל הם רוצים להרגיש שהם עושים את זה כי הם רוצים ולא כי הם פוחדים. אליעד: שזה כאילו אפשרי ולא מחויב, היא אומרת שאם אתה פועל מתוך זה שאתה מפחד זה כאילו מחויב לי אני מפחד מחויב אבל אם אומרים לך לא יקרה לך שום דבר רע ומזה יצא לך משהו טוב למרות להגיד למישהו יצא לך משהו ... אליעד: נכון אני מסכים איתך לא, מודע אני אסביר לך למה מה היא אומרת היא אומרת שאם לאורך זמן אתה תנסה לשמר אנשים מתוך פחד מתישהו הם יתמרדו נגדך למה כי הם באינסטינקט שלהם הם ירצו להרגיש שהם משוחררים מפחד ואז הם יגידו בא נעשה דווקא הפוך או בוא נמצא את הדרך לא לעשות את זה כדי להשתחרר מהפחד, אמת אבל מצד שני גם לאורך זמן אתה לא יכול להחזיק מישהו רק בלקבל הטבות כי אם רק בלקבל הטבות הוא יגיד ...

... אלא גם מהזהות האישית של האדם. לדוגמה, כאשר אדם רוצה להיות עם אדם מסוים, אך יש לו פחד או ספקות שגורמים לו למנוע את הקשר. במקרה כזה, קונפליקט הזהות הופך לאתגר אמיתי - ... לא בטוח אם הוא רוצה משהו או לא, עליו לחקור את מקור הרגש הזה ולראות אם הוא מבוסס על פחד, על רצון לשייכות או על צורך במשהו אחר. האם ניתן להגיע להכרעה תוך שמירה על שלמות ... כדאי לבדוק מדוע הוא חושב כך. האם זה באמת רצון אישי או שמא מדובר בהשפעה חיצונית כמו פחד מהחברה או סטריאוטיפים? איך להימנע ממעגל הקסמים של קונפליקט פנימי? אדם שנמצא ... היא שחשוב להבין שהרבה פעמים רצונות שלנו לא נובעים ממקום של צורך אמיתי, אלא ממקום של פחד או זיכרונות לא מודעים. ההבנה הזאת יכולה לעזור לאדם להפסיק לרדוף אחרי דברים שאין לו ...

... אם, למשל, במשך 5 דקות התרחשו הרבה מאוד אירועים, תחושת הזמן שלנו תתארך, ואנחנו עלולים להרגיש שחלף זמן רב יותר. האם פחד משפיע על תפיסת הזמן שלנו? בהמשך, אליעד מתייחס לקשר בין תחושת פחד לבין תפיסת הזמן. הוא מעלה את השאלה: אם אדם חווה פחד בעבר, האם הפחד שהוא מרגיש כאשר הוא מדמיין אירוע מפחיד בעתיד יהיה זהה או שונה? הוא נותן דוגמה של אדם שננשך על ידי כלב לפני שנה ומדמיין שיישך שוב בעוד שעה. לדבריו, עוצמת הפחד לא תלויה בהכרח בכמה זמן עבר מאז האירוע הקודם, אלא במה האדם מדמיין שיקרה בעתיד. הפחד הוא תמיד חוויה של משהו שאנחנו מדמיינים שיתרחש בעתיד, לא של משהו שכבר קרה. אליעד מבהיר שהפחד מהעבר אינו ישיר, אלא מתווך דרך הזיכרון שלנו על מה שקרה, ומכאן שאם אנחנו חושבים שהאירוע המפחיד יתרחש בעוד זמן קצר, עוצמת הפחד תהיה חזקה יותר, ואם מדובר בזמן רב, הפחד יהיה חלש יותר. איך נקבעת תחושת הזמן בפועל? אליעד מסביר כי אנחנו מודדים את הזמן לפי שינויים וחוויות שהצטברו. אם ניקח לדוגמה אדם שהולך במדבר חשוך ללא שעון, ... אחד ומקום אחד. לסיכום, אליעד כהן מסביר כי זמן הוא תחושה סובייקטיבית המושפעת מאירועים שאנחנו חווים, מכמות השינויים ומהפחדים שאנחנו מדמיינים לגבי העתיד. תחושת הזמן שלנו אינה מוחלטת אלא יחסית, וככל שאנו חווים יותר שינויים, כך הזמן מרגיש ארוך יותר. הפחד גם הוא תלוי בדמיון לגבי העתיד ולא באירועים שקרו בעבר באופן ישיר. תפיסת הזמן והמקום יכולה להיראות כנפרדת אך במובן עמוק יותר, הכל יכול להתקיים בו - זמנית. מהי תחושת הזמן? איך זמן משפיע על פחד? תפיסת הזמן והמציאות מהו זמן טהור? כיצד המוח מודד זמן? האם הזמן יחסי? ...

... אחת. מצב כזה לא רק מביא להבנה עמוקה יותר של המציאות, אלא גם מציע שחרור פנימי. זהו מצב שבו אדם משוחרר מהפחדים והסבל, כי הוא מבין שאם אין באמת הבדל בין יש לאין, אז גם אין משמעות לכאב או לאובדן. מה קורה כאשר אדם חווה ... האחדות המוחלטת היא חוויה עוצמתית שמשפיעה על תפיסת המציאות באופן דרמטי. מצד אחד, החוויה עשויה לשחרר את האדם מפחדים ותחושת סבל, כיוון שמדובר בהבנה שאין משמעות להבדלים בין טוב לרע. מצד שני, החוויה עלולה להוביל לאובדן עניין ... בין יש לאין? ליישום ההבנה הזו יש כוח פרקטי מאוד. אליעד הדגים את הדרך בה אדם יכול להתמודד עם תחושות חרדה או פחד. כאשר אדם חווה פחד , הוא יכול לשאול את עצמו אם הפחד קיים באמת או שמא הוא תוצאה של התפיסות השכליות המבדילות בין טוב לרע. על ידי התבוננות פנימית, האדם יכול להשתחרר מהפחד ולהגיע לשלווה פנימית. מהו המכשול הגדול ביותר בהשגת השכל העל - אנושי? המכשול הגדול ביותר שמונע מאיתנו את השגת ... מהשכל מאפשרת לאדם לראות את העולם כפי שהוא, ללא החסמים שהשכל המוגבל שם בפניו. כך, האדם רואה את המציאות ללא פחדים ובלי סבל פנימי, כי הוא לא נאחז במחשבותיו ובאמונותיו. במצב כזה, הוא חי בהרמוניה עם המציאות כפי שהיא, ללא ... זו עשויה להיות עוצמתית מאוד ולשנות לחלוטין את תפיסת המציאות שלו. מצד אחד, זה עשוי לגרום לתחושת שחרור מהפחדים ומהסבל, שכן אם אין הבדל בין יש לאין, אז גם אין משמעות לאובדן או לכאב. מצד שני, זה עשוי לגרום לאדם לאבד ... יש לאין אינה רק תיאוריה פילוסופית, אלא משהו שניתן ליישם באופן מעשי. לדוגמה, כאשר אדם נמצא במצב של חרדה או פחד, הוא יכול לשאול את עצמו האם הפחד קיים באמת, או שמא הוא רק תוצאה של התפיסה השכלית שלו שמבדילה בין טוב לרע. אם האדם מצליח לראות שאין באמת הבדל ... המציאות כפי שהיא, ללא המסננים של השכל הרגיל שמחלקים אותה להבדלים נפרדים. במצב כזה, האדם חווה את החיים ללא פחד, ללא סבל וללא קונפליקטים פנימיים. הוא אינו נאחז עוד במחשבותיו ובאמונותיו, אלא חי בהרמוניה עם המציאות כפי ...

... מרגיש שהוא רוצה יותר מאשר לא רוצה. מה לעשות במצבים של פחד או קונפליקט פנימי? במקרים של פחד או קונפליקט פנימי, ניתן לשאול את האדם: האם אתה רק מפחד, או שגם יש בך חלק שלא מפחד? גישה זו מאפשרת לאדם להכיר בכך שהוא עשוי להיות מחובר גם לחלק בתוכו שאינו פוחד , דבר שיכול להקל על ההתמודדות עם פחדים. מה עושים כאשר מישהו מנסה להוביל אותנו לעמדה קיצונית? כאשר מישהו מנסה להסיט אותנו לעמדה קיצונית מדי, כמו שאלה שתציג ... לצד השלילי. איך להתמודד עם דוגמאות הפוכות כמו רגש של פחד או קונפליקט פנימי? בטיפול בהתנגדויות או בלהתמודד עם לא, לפעמים האדם לא רוצה להישאר במצבו הנוכחי (לדוגמה, פחד), אבל בכל זאת חושש מהשינוי. אם הוא רוצה לעזור לעצמו, אפשר לשאול אותו האם אתה רק מפחד, או שאולי יש חלק בך שלא מפחד? כדי ליצור פתח לכך שקיים בתוכו עוד צד. אבל אם הוא עלול להתבצר ולומר אני רק מפחד, אפשר פשוט להביא לו הסבר שמכיר גם בחששות שלו אבל מציג בהדרגה את האפשרות שיש בו חלק שלא מפחד. מה קורה כשמנסים להסיט אותנו מהגם וגם אל רק קיצוני? כשמישהו מציג טיעון בסגנון נכון שאתה מסכים שצריך להתחשב ... לב לפעמים רוצים לעזור לבן אדם והבן אדם אומר אני מאוד מפחד ממשהו, עכשיו במקרה הזה לדוגמה הבן אדם לא רוצה לפחד הוא אומר שהוא מפחד אבל הוא לא רוצה לפחד אז במקרה כזה לדוגמה אנחנו נשאל אותו תגיד לי אתה רק מפחד או שאולי יש בתוכך גם מקום שלא מפחד? זה מקרה שאנחנו יכולים לשאול את הבן אדם האם אתה רק חושב ככה או שאתה גם חושב ככה?, למה? כי הבן אדם עצמו אין לו אינטרס ... זאת אם לדוגמה בן אדם רוצה להתחפר בעמדה שלו או שהוא מפחד אז אם אנחנו נשאל אותו תגיד לי אתה רק לא רוצה או גם לא רוצה? יכול להיות שהוא יגיד לא, אני רק לא רוצה ולכן לא תמיד צריך ...

... הפרעה טורדנית כפייתית, מפחד לפגוע באחרים, פוסט טראומה מהילדות, מחשבה טורדנית, הפרעה נפשית, התנהגות כפייתית, פוסט טראומה קשה, ... עד שהוא כמעט מרגיש חובה לקנות את הפחית השנייה, למרות שלא באמת עשה שום נזק. כיצד להתמודד עם המחשבות הטורדניות? הגישה כדי להתמודד עם המחשבות הטורדניות היא להתחיל להבין את מה שמוביל לתחושת הנזק או הפחד. בהרצאה, נעשה חיפוש אחר שורש המחשבות, כלומר, להבין למה המחשבה שמישהו ייפגע מפריעה כל כך לאדם. אחד הדרכים להסביר זאת היא לבחון האם יש דפוסי חשיבה שנעשים אוטומטיים, כמו פחד לפגוע באחרים, שעולים בעקבות כל פעולה שנעשית. המטרה היא לשחרר את האדם מהמחשבות האובססיביות וללמד אותו לא לפחד מהן. האם המחשבה אכן גורמת לנזק? אליעד מסביר שמבצע החקירה צריך לשאול את האדם האם באמת עשה ... יכול לכלול עבודה על חקירת מחשבותיו של האדם, על מנת לשאול את השאלות הנכונות ולבדוק את ההנחות שנעשו לגביהן. במקרים של OCD, החקירה מתמקדת בהבנת הסיבה לדאגה, כמו במקרים שבהם אדם מונע לפעול מתוך פחד לפגוע באחרים. הסיבה לכך היא שהפחד והחשש לא מבוססים על מציאות, אלא על תהליכים נפשיים שנעשים באוטומט. במהלך החקירה, יש להטיל ספק ... שהועלו בהרצאה עוסקות בזיכרונות טראומטיים שילד חווה, כמו דאגה לפגוע במישהו אחר, בעקבות טראומה שהייתה לו בילדותו, כמו למשל מצב שבו ילד חווה השפלה מצד ההורים. בהרצאה, מובאים דוגמאות של אנשים שמפחדים להתנהג בצורה שמזכירה את הסיטואציות מהעבר, לדוגמה, פחד שהאדם יפגע באחרים, כי הוא חושב עליהם בצורה שלילית. כל פעולה שנעשית מלווה במחשבה טורדנית שמביאה ... מחשבות יכול להוביל לשיפור במצבו של האדם. בסופו של דבר, זהו תהליך שמטרתו להבין איך מחשבות טורדניות פוגעות בחיי היום - יום ולמצוא את הדרך לשחרר את האדם מהמחשבות הללו. הדרך להבין אם אדם פועל מתוך פחד אמיתי או מתוך אשליה היא להבין את הזיכרון שבסופו של דבר גורם לו לחשוב שהוא עושה נזק, ולהתמודד ...

... ברורה של אדם שבן או בת הזוג שלו לא צועקים עליו לעולם, וזה יתרון גדול בעיניו. אך הוא מגלה שתכונה זו נובעת מפחדנות או חרדה של בן הזוג. במקרה כזה, אם ינסה לפתור ... אליעד מציע אופציה נוספת: ייתכן שלפעמים ניתן לבצע שינוי יצירתי. לדוגמה, אדם שאינו צועק על בן זוגו מתוך פחד, יכול ללמוד להפסיק לפחד ועדיין לשמור על ההתנהגות השקטה והנעימה מסיבה אחרת ... שהשינוי אינו אפשרי או שהוא פוגע גם ביתרונות. למשל, אם בן הזוג נעים הליכות ואינו צועק אך התכונה הזו נובעת מפחד, שינוי הפחד עלול לגרום לו להתחיל להרים את הקול. כלומר, היתרונות ... - לשנות את התכונה השלילית תוך כך שמחפשים לה מקור חדש, כך שהיתרון לא ייפגע. למשל, אם בן הזוג לא צועק כי הוא מפחד, אפשר לנסות לגרום לו שלא לפחד ועדיין לשמר את ההתנהגות השקטה מסיבה אחרת (למשל, מתוך ... כשתשמע את התשובה שלי אתה תבין את העניין. ש: אם בשבילי יש חיסרון בגובה להיות בגובה נגיד אני שונא גובה יש לי פחד גבהים ואני מצאתי עבודה בקומה שלושים, זאת עובדה זה ... אליעד: לדוגמה נגיד בן אדם שהוא אף פעם לא ירים עליך את הקול אז זה יתרון מצד שני נגיד שהוא עושה את זה מתוך פחד אז הוא פחד וזה חיסרון ואז אתה אומר איך אני פותר לו את זה שהוא פחדן? אבל ברגע שתפתור לו את זה שהוא פחדן אתה לא תאהב אותו כי אתה אוהב אותו בגלל שהוא אף פעם ... לה עוד סיבה אחרת ואת התכונה הזאת לנטרל. נגיד לדוגמה בדוגמה הקודמת נגיד שבן אדם לא צועק עליך כי זה נובע מפחד ואתה אומר אם אני אנטרל את הפחד אז הוא יצעק עלי לא מחויב אפשר תיאורטית ליצור איזה עוגן שאומר כן בא נגיד לו שלא יצעק עלי מסיבה אחרת ושלא יפחד מסיבה אחרת להפריד את המהויות. לקחת איזה מהות אחת ...

... את גורלו, אך לפי אליעד כהן, הסיבה לפעולה זו שונה לחלוטין. הסיבה האמיתית לכך שהאדם מסתכן היא לא בגלל שהוא רוצה למות או מפני שהוא חסר פחד , אלא דווקא מתוך הפחד העמוק שלו ממוות. כאשר האדם מבחין בסכנה פוטנציאלית, המוח שלו נכנס למצב של מחשבה טורדנית ואובססיבית: יש פה סכנה בבית, אתה עלול למות מזה. המחשבה ... (הפרעה טורדנית כפייתית). כיצד מחשבה אובססיבית מובילה לסכנת חיים ממשית? אליעד כהן מדגיש נקודה קריטית: האדם שמתמודד עם מחשבה אובססיבית ופחד קיצוני מהמוות לא באמת מעוניין למות, אלא להפך - הוא כה מפחד מהמוות עד שהוא חייב לבדוק כל הזמן האם הסכנה קיימת או לא. למרבה האירוניה, פעולות הבדיקה החוזרות ונשנות הללו הן בדיוק מה שמסכן אותו בפועל, ... שאין סכנה. הדרך הזו רק מנציחה את המעגל הטורדני של בדיקות חוזרות ונשנות. במקום זאת, יש לפנות לפתרון אחר לחלוטין - לא ניסיון להרגיע את הפחד , אלא לוותר עליו. כלומר, על האדם להגיע למצב נפשי שבו הוא אומר לעצמו בכנות: לא אכפת לי שיש סכנה, לא אכפת לי אם אני אמות. ברגע שהאדם מצליח באמת לשחרר את עצמו מהפחד למות, הכוח של המחשבה הטורדנית מתפוגג. הפחד לא ינהל אותו יותר, ולכן הוא לא ירגיש צורך לחזור ולבדוק שוב ושוב את הסכנות. איך לשמור על איזון בין שחרור מהפחד ממוות לבין רצון לחיות? חשוב להדגיש שאליעד מזהיר מפני פרשנות לא נכונה של הגישה הזו. המטרה אינה לגרום לאדם להפסיק לשמור על עצמו או לגרום לו לרצות למות בפועל. על כן, יש צורך לשמור על גישה מאוזנת ובריאה: מצד אחד לא לפחד מהמוות , אך מצד שני להמשיך ולרצות לחיות. האדם צריך למצוא נקודת איזון שבה הוא מפסיק לפחד בצורה אובססיבית, אך עדיין דואג לבטיחותו ואינו עושה פעולות שיגרמו לפגיעה אמיתית בחייו. במילים פשוטות: לא לפחד למות, אך עדיין לרצות לחיות. איזון זה הוא המפתח האמיתי לשחרור מהמחשבות הכפייתיות והסיכון העצמי הנלווה אליהן. לסיכום, כיצד לשחרר מחשבה אובססיבית על סכנה בבית? לסיכום, הדרך היחידה להשתחרר באמת ממחשבות טורדניות וכפייתיות על סכנה בבית היא על ידי שחרור מהפחד עצמו, ולא על ידי בדיקות חוזרות. ככל שהאדם משתחרר מהאובססיה של האם אני אמות מזה או לא, הוא פחות מסתכן בפועל, והמחשבות הטורדניות מאבדות מכוחן. אליעד כהן מדגיש שהשיטה הנכונה היא לא להרגיע את הפחד, אלא לוותר עליו לחלוטין, באופן שלא יסכן את חייו של האדם, אלא דווקא יאפשר לו לחיות בביטחון ובשלווה אמיתית. איך להתמודד עם מחשבה טורדנית? מהי ... נראה שהאדם מתגרה במוות ומנסה לבחון את גבולות הגורל, אך הסיבה האמיתית לכך שונה לחלוטין. המעשה הזה אינו נובע מרצון אמיתי למות או מחוסר פחד, אלא דווקא מהסיבה ההפוכה - הפחד העמוק והאובססיבי שלו ממוות, עד כדי כך שהמחשבה על הסכנה לא מאפשרת לו להתרכז בשום פעולה אחרת, כמו אכילת ארוחת צהריים. מדוע האדם בוחר לגעת דווקא ... - תופעה קלאסית של OCD, או הפרעה טורדנית כפייתית. כיצד מחשבה טורדנית מובילה לסיכון חיים ממשי? אליעד מדגיש שלמרות שהאדם לא רוצה למות, הפחד הקיצוני שלו ממוות מאלץ אותו לוודא כל הזמן שהוא לא ימות, ובכך הוא מסתכן שוב ושוב. האדם מתמודד עם אובססיה מסוכנת, שמתבטאת במחשבה כפייתית ומעשים ... האדם שאין שום סכנה בבית. הדרך הנכונה להתמודד עם המחשבה הטורדנית והאובססיה היא לא בניסיון להוכיח שוב ושוב שהוא לא ימות, אלא להפוך את הפחד לפחות משמעותי. במקום לנסות להרגיע את המוח בכך שאומרים אין סכנה, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אומר, לא אכפת לי אם יש סכנה, לא אכפת לי למות. ברגע שהאדם מפסיק לפחד כל כך מהמוות, המחשבה הטורדנית מאבדת מכוחה, וכך הוא יכול להשתחרר מהאובססיה. כיצד לשמור על האיזון בין חוסר פחד למות לבין רצון לחיות? אליעד מדגיש כי למרות שהפתרון למחשבה הטורדנית הוא לא לפחד ממוות, יש צורך לשמור על איזון כדי שהאדם לא יפרש את ההסבר בצורה שגויה ויפגע בעצמו בפועל או יימנע מפעולות שיכולות להגן עליו. לכן יש צורך בגישה מאוזנת של לא לפחד למות, אך עדיין לרצות לחיות, כדי שהפתרון יהיה בריא ונכון, ולא יסכן אותו מעבר לנדרש. לסיכום, מהו הפתרון למחשבות טורדניות על סכנה בבית? לפי אליעד, הדרך לשחרור ממחשבות כפייתיות שמובילות לסיכון עצמי היא להגיע למצב של שחרור מהפחד למות, ולא למצב של בדיקות חוזרות ונשנות שמגבירות את הסיכון. השחרור מהפחד, במקום ההוכחה שאין סכנה, הוא המפתח להתמודדות יעילה ונכונה עם מחשבות טורדניות ואובססיות מסוכנות. איך להתמודד עם מחשבה טורדנית? מהי מחשבה ... על זה מה זכור לך. איך מנתחים את זה? ש: שהוא בא להראות שלא אכפת לו למות משהו כזה. אליעד: לא יש גרסה אחרת לאירועים. ש: שהוא בכלל מפחד למות. אליעד: כן ש...? ש: שהוא יותר מדי מפחד למות. אליעד: אז בא נראה שנייה אז מה האמת בא נראה את האמת, אם הבן אדם היה בטוח במאה אחוז שזה לא יכול להרוג אותו הוא לא היה נוגע בזה, אוקי מנתחים ... אם נגעתי בזה ובזה אם זה יהרוג אותי או לא וזה לופ שלא יוצאים ממנו. זאת אומרת הבן אדם נוגע בחוט חשמל או מסתכן מהמחשבה שלו הוא כל כך מפחד ממה יקרה לו אם הוא ימות שבגלל זה הוא לא יכול להתרכז בדברים אחרים. עכשיו הוא לא רוצה למות אבל הוא כל כך מוטרד מזה שהוא חייב לוודא שהוא לא ... נגעתי בזה ולא נהרגתי או על ידי שתגיד לא אכפת לי שיש לי סכנה בבית כי לא אכפת לי למות שזה הפתרון היותר נכון. הבנו? ש: בטוח הוא חושב על פחד ממוות כאילו אבל לא יכול להיות שזה יהיה משהו אחר. אליעד: יכול להיות אתה צודק יכול להיות, מה שבדקנו זה מה שהיה. ש: אז תקשיב אני נכשלתי בשני ... לשמור על הגבול שהוא לא ילך להתאבד שהוא לא ילך בקטע שהוא באמת יהרוג את עצמו או שלא ימנע איזה, לכן צריך לשמור על האיזון של אוקי אל תפחד למות אבל תרצה למות זה גם כן סוג של פרספקטיבה. ש: בסדר רק שגם יהיה כאילו אכפת לו. אליעד: בסדר רק חידדתי אמרתי גם את הסיפור הזה. טוב הבנו? ש: ואל ...

... שקרית ומתעלם מהבעיות האמיתיות הקיימות בחייו. כאשר אדם חי בצורה כזו, הוא לא מטפל בבעיותיו הרגשיות באופן יסודי אלא מדחיק אותן. הוא משקר לעצמו, לא בכוונה, אלא מתוך פחד להתמודד עם תחושות לא נעימות או אמיתות ... את עצמו בדיכאון, חרדה או עצבות קשה, ללא אירוע מיידי ברור שגרם לכך. מדוע יש אנשים שמדחיקים רגשות ואחרים לא? אליעד מסביר שאנשים המדחיקים רגשות עושים זאת בעיקר מתוך פחד - פחד להתמודד עם המציאות ... היא בחירה מודעת, עם הבנה של הסיכונים, היא לא הופכת לבעיה. הבעיה נוצרת רק כשהאופטימיות מגיעה מתוך התכחשות מוחלטת למציאות השלילית. מה המשמעות של ההצהרה אני לא מפחד? ההצהרה אני לא מפחד לעיתים קרובות מסתירה פחד עמוק עוד יותר. אנשים שמצהירים שאין להם פחדים הם בדרך כלל אלה שמפחדים הכי הרבה להודות בכך שיש בהם פחדים. הם רוצים להאמין שיש להם שליטה מלאה על הפחד, ולכן אומרים לעצמם שהם בוחרים לפחד. אליעד מסביר שזהו שקר עצמי, כי אם אדם היה באמת חופשי מפחד, הוא לא היה מוטרד כלל מכך שהוא מפחד. אדם שמסוגל להודות שהוא מפחד ומתמודד עם הפחד באופן מודע, יש לו סיכוי טוב יותר לפתור את בעיותיו הרגשיות. לעומת זאת, אדם שמכחיש את הפחד שלו ומדחיק אותו, עשוי לחוות מצבי רוח ...