... צריך. וכמה הוא מספיק חכם, כדי ללמוד דברים מהר. וכמה הוא מספיק חכם כדי להבין דבר מתוך דבר ולהסיק מסקנות בצורה נכונה. וכמה הוא מספיק חכם, כדי לדעת שהוא לא מספיק חכם בדברים מסויימים וכדי לדעת שהוא צריך לבקש ...

... שהאדם יראה את המציאות כפי שהיא, הוא יוכל לסמוך על שיקול דעתו מחדש ולא ייכנס ללופים של חרדה וכישלון. מסקנות חשובות מתוך השיחה: טראומה נוצרת כאשר קיים פער גדול בין הציפיות לבין המציאות שחווים. הטראומה גורמת לאדם לפתח פחדים ...

... לעומק, כי אני מפחד שאולי זה יתגלה כאמת. אליעד: לבדוק את האמת לא יכול להזיק לך, רק תבדוק. סיכום מסקנות הדיאלוג: בשיחה הודגש כי כל אדם יכול להשתגע באופן תאורטי, אך ניתן להקטין את הסיכון לכך באמצעות חשיבה רציונלית ...

... מחליט אם אתה טוב או רע? מה הכללים שלפיהם אתה שופט את עצמך? 3 - מה יצא פסק הדין והמסקנה כאשר שפטת את עצמך? האם שפטת את עצמך לטובה או לרעה? כך שכאשר שואלים אם שיפוטיות רעה או טובה, ... התוצאות של השיפוטיות (לא לגבי הדרך אלא התוצאות), גם הן תמיד טובות לא משנה מה, גם אם יצא לך מסקנה שאתה מאוד גרוע ושאין גרוע ממך, זאת תמיד מסקנה טובה. טוב ששפטת את עצמך וטוב שיצאה מסקנה רעה. אבל השיפוטיות טובה, אך ורק בתנאי שהיא בהתאם לאמת האמיתית ולא לבלבולי המוח או החוסר מוח שיש לאדם ... זאת אומרת, שמי ששופט את עצמו לפי האמת לפי השכל לפי ההיגיון בדיוק, זה תמיד מושלם, לא משנה מה המסקנה. אבל מי ששופט את עצמו עם כל מיני שקרים כאלו ואחרים, מצד האמת, השיפוטיות רעה, גם אם יוצאות לו מסקנות טובות על עצמו. איך לשפוט את עצמך בצורה נכונה לפי האמת? זה כמובן נושא שלם בפני עצמו, שבשביל לעשות ... לא רואה את כל התמונה המלאה. כי שיפוטיות עצמית לפי האמת, היא תמיד עושה טוב לאדם, גם אם יוצאת מסקנה רעה. לסיכום: הדרך הנכונה להתמודד עם שיפוטיות עצמית רעה, ועם שנאה עצמית שנובעת משיפוטיות עצמית רעה, היא באמצעות פיתוח ...

... על הגישה השנייה, של יצירת הבנה עמוקה. לפי גישה זו, במקום לתת תשובות מוכנות מראש, עליך להוביל את האדם למסקנות בעצמו באמצעות שאלות מכוונות, כגון: מה דעתך על זה? למה אתה חושב שזה נכון או לא נכון? מה היה ... אחרת? איך עובד תהליך השאלות המכוונות? אליעד מתאר תהליך שבו אתה קודם כל שואל את עצמך למה אני חושב שהמסקנה שלי נכונה?, ואז מזהה את הנחות היסוד שעליהן מבוססת המסקנה שלך. לאחר מכן, אתה בודק אם האדם השני מסכים עם אותן הנחות יסוד. אם הוא אינו מסכים, יש לברר מדוע ולשאול שאלות נוספות שיגרמו לו לבדוק את הנחות היסוד שלו עצמו, עד שיגיע בעצמו לאותה המסקנה. דוגמה לשימוש בשאלות מכוונות על נושא הבדידות: אם אתה מאמין שטוב להיות לבד לפעמים, והאדם השני חושב שאסור להיות ... - למה אני חושב שמה שאני אומר הוא נכון? לזהות את הנחות היסוד שלך - מה גרם לך להגיע למסקנה זו? לבדוק אם האדם השני מסכים עם ההנחות הללו - אם הוא לא מסכים, יש לברר מדוע. לשאול אותו שאלות שיגרמו לו לבדוק את עמדתו - כך הוא יוכל להגיע בעצמו לאותה מסקנה. דוגמה ליישום: הסבר על בדידות אם אדם מאמין שלפעמים טוב להיות לבד, אך מישהו אחר טוען שאסור להיות לבד, ... ניתן להסביר נושא במילים פשוטות, זה סימן להבנה אמיתית. כדי לגרום למישהו אחר להבין משהו לעומק, יש להוביל אותו למסקנה בעצמו באמצעות שאלות מכוונות. השיטה הזו יעילה בכל תחום - במקום העבודה, בזוגיות ובתקשורת בכלל. כאשר מידע מבוסס רק ... עכשיו עושים רצף של שאלות למה אני חושב שזה לא בסדר לעשות את הדבר הזה והזה, מה הוביל אותי למסקנה שזה לא טוב? אוקי הוביל אותי למסקנה הזאת והזאת ואז שואלים אותו תגיד לי מה אתה חושב? לראות אם הוא בכלל מסכים עם הנחת היסוד. אם רואים שהוא מסכים אז אומרים לו אוקי אז כאילו אולי תראה את המסקנה לצורך העניין אבל אם נגיד רואים שהוא לא מסכים גם עם הנחת היסוד שיש לך גם עם זה לא ... יבוא מתוכו צריך לעשות את הדרך הארוכה והדרך הארוכה אומרת תשאל את עצמך מה הנחות היסוד שלי שהובילו אותי למסקנה הזאת ודרך זה תדע להסביר יותר טוב על ידי שאתה שואל אותו את השאלות ששאלת את עצמך על מה שהוא חושב ושהובילו אותך למסקנה של עצמך. הבנו אם לא בא נסביר לך מה הבנת בערך אני אתן לך דוגמה, תני דוגמה תמציאי את ... שאת אמרת נגיד שאת אומרת לו. ש: להגיד לו רוב הזמן אתה לבד נגיד. אליעד: יפה, עכשיו איך הגעת למסקנה שרוב הזמן אתה לבד? ש: סטטיסטיקה. אליעד: יפה אז את אומרת לבן אדם השני תגיד לי ומה הסטטיסטיקה אומרת ... מה התשובה ויש מצבים שמישהו רוצה שנעשה איתו את הדרך הקשה שאני אשאל אותו את השאלות המכווינות שיובילו אותו למסקנה ואז מה שאני עושה אני אומר לעצמי אוקי הוא חושב ככה מה אני חושב? ככה וככה, למה אני חושב את זה איזה שאלות אני הייתי צריך לשאול את עצמי כדי להגיע למסקנה שאני הגעתי. ואז אני אומר אוקי מה אומר על זה ומה אתה אומר על זה, אוקי אז מה המסקנה ואם הוא לא יסכים איתי אז אני ממשיך רגע עוד פעם אבל על זה הוא הסכים ועל זה הוא הסכים אז למה הוא לא הגיע למסקנה הזאת, אוקי כנראה שיש עוד הנחת יסוד שאותה גם צריך להניח, אוקי אז איזו עוד הנחת יסוד יש ואז אני אומר לו אוקי מה הנחת היסוד בא נדבר איתו על הנחת היסוד הזאת כדי להוביל אותו למסקנה. ש: זאת הדרך לדעתי שצריך לעשות אז דיברתי איתך על העניין הזה. אליעד: באמת זה מה שאמרתי שעכשיו צריך ... חושב שככה ומה לדעתך יקרה אם ככה ומי אמר שיקרה ככה תשאל אותם את השאלות המכווינות שדרכן הם יגיעו למסקנה שאתה רוצה ואז הרווחת שהם גם נהיו יותר חכמים. עכשיו איך תדע מה לשאול אותם פשוט תשאל את עצמך מה השאלות ששאלת את עצמך בשביל מהמסקנה שלהם להגיע למסקנה שלך. מה אתה רוצה להגיד? ש: אוקי אז במקומות נגיד שאני שואל את עצמי. אליעד: רגע אותו דבר אפשר ... לצאת בשבת מהבית ואז תשאל את הבן זוג על המחשבות האלה ואם הוא יסכים איתי אז הוא גם יגיע למסקנה. מה אתה רוצה להגיד? ש: מה לגבי דברים, אוקי איפה שאני יודע מה הדברים שאני למה אני חושב את ...

... מה שאתה רוצה שהוא יחשוב, היא על ידי זה שאתה גורם לו להזדהות עם ההקדמות ועם הסיבות, שמובילות אל המסקנה המתבקשת מהן, שהיא המסקנה שאתה רוצה שהוא יחשוב אותה. ואסביר: כל רעיון בעולם, נשען על תתי רעיונות אחרים. זא כל רעיון שיש בעולם, ... לוקח את הרעיון שבו אתה רוצה לשכנע את האדם השני. ואתה מברר עם עצמך, מה ההקדמות והסיבות שמובילות אל המסקנה שהיא הרעיון שלך. דהיינו, אתה מנסה לאתר את השורשים ואת הדרכים המחשבתיות, שמובילות את האדם ושגורמות לו, לחשוב איך ... שבמקום לומר לו בצורה ישירה מה אתה רוצה, במקום זה אתה דיברת איתו על ההקדמות ועל הסיבות שמובילות אל המסקנה שלך. ואז הוא מעצמו הופך להיות מחויב לחשוב כך או אחרת. ועכשיו אחדד עוד כמה נקודות. והעניין הראשון הוא, שיש סיבה מחייבת ויש סיבה מאפשרת. וסיבה מחייבת פירושה, סיבה שהיא מחייבת את האדם להסיק ממנה את המסקנה שאתה רוצה שהוא יסיק ממנה. ויש גם סיבה מאפשרת, שהיא רק מאפשרת לאדם לחשוב יותר בכיוון של מה שאתה ... מכל סוג שהוא. אבל עליך להדגיש ביותר, את הסיבות המחייבות. דהיינו, את הסיבות שיחייבו את האדם להסיק מהן את המסקנה הרצויה שאתה רוצה שהוא יסיק אותה. וכל סיבה מרשימת הסיבות שאתה חושב שיכולות להוביל את האדם השני למסקנה כלשהי, עליך לדרג אותה לפי קנה מידה של סיבה מחייבת מול סיבה מאפשרת. ועליך להעמיק לאדם את ההבנה שלו, בסיבות המחייבות את הסקת המסקנה שלך, יותר מאשר בסיבות המאפשרות את הסקת המסקנה שלך. ועכשיו אתן עוד עומק נוסף, והוא כי יש סיבה אפשרית ויש סיבה מחויבת. בשונה מסיבה מאפשרת וסיבה מחייבת, ... כי עליך ליצור אצל האדם שאתה רוצה לשכנע אותו, כמה שיותר ממשות, של הסיבות שמהן הוא אמור להסיק את המסקנה הרצויה. דהיינו, עליך לגרום לסיבות האלו להיות ממשיות עבור האדם שאתה רוצה שהסיבות האלו ישפיעו עליו. ואיך ליצור ממשות ... גורם לו לומר בפה שלו ולהסביר בעצמו את הסיבות האלו. דהיינו, אל תסתפק בכך שהוא יסכים עם הרעיונות שמובילים למסקנה שאתה רוצה להסיק, אלא תגרום לו בעצמו להסביר את הרעיונות האלו, בגוף ראשון בשם עצמו. כי ככל שאתה גורם לו להזדהות יותר עם ההקדמות של הרעיון שלך, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא לא יוכל להתחמק ולברוח מהמסקנה שהוא אמור להסיק בהמשך. ועוד אוסיף, כי האדם לא אוהב להיראות טיפש. והאדם לא אוהב להודות שהוא טעה. והאדם ... שאתה גורם לו לומר בשם עצמו, את הסיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כך אחכ האדם מחויב עוד יותר להסכים עם המסקנה הרצויה. משום שהאדם לא אוהב לחזור בו, ולא אוהב להודות שאולי הוא טעה קודם לכן. ולכן האדם כדי לא לצאת טיפש, הוא מרגיש מחויב להסכים עם המסקנה המתבקשת, גם בגלל שהוא עצמו קודם לכן, הזדהה עם הסיבות שמובילות לאותה המסקנה. וזה כמובן, גם אם הסיבות עצמן הן לא מספיק מחויבות, אלא הן רק סיבות אפשריות בלבד. אבל בגלל שהאדם ... שהסיבות עצמן, הן לא בהכרח סיבות מחויבות. ורק ההזדהות העצמית של האדם עם אותן סיבות, גורמת לאדם ללכת אחרי המסקנה שמתבקשת מהן, גם אם הן לא מוכרחות כנל. ועוד אוסיף ואומר, כי אם ברצונך לשכנע מישהו במשהו, בשכנוע עקיף ... לו להראות שהוא מתנגד אליהם. ולכן מראש תנסה לגרום ללקוח להסכים איתך, לא רק על הסיבות שאמורות להוביל אותו למסקנה שהוא ירכוש את המוצר שלך. אלא שהוא יסכים איתך, גם על הרעיונות שהם יהיו התשובות להתנגדויות שהוא יכול להעלות ... ושכנוע עקיף מתבצע, על ידי זה שאתה מאתר סיבות שהן כמה שיותר מחויבות ומחייבות את השומע להסכים איתן ועם המסקנה שאליה הן מובילות. ועל ידי זה שאתה יוצר הזדהות חזקה, בין האדם לבין הסיבות עצמן. וגם רצוי מראש שתגרום ... על משהו, האם אתה מבין להיכן ההסכמה הזאת שלך יכולה להוביל אותך? וכאשר אתה מרגיש שגורמים לך להסכים עם מסקנה כלשהי, האם אתה באמת חושב שהיא נכונה, או שמא אתה מסכים איתה, רק בגלל שכבר הסכמת קודם עם רעיונות ...

... איך לעשות מניפולציה, באמצעות חיבור סיבתי שגוי, בין טענות שהן אכן נכונות? איך להציג משפטים שהם אמת, ולחבר אותם למסקנה שגויה? איך לשתול מחשבה? איך לשכנע מישהו? איך לנצח בויכוח, באמצעות חיבור לוגי סיבתי שגוי, בין רעיונות נכונים? קשר ... למרות וכיוב, מילים שמבטאות קשר סיבתי כלשהו בין שני רעיונות. כאשר יכול להיות שהרעיונות עצמם הם אכן אמת. אבל המסקנה הלוגית שמוסקת מהם, היא לא בהכרח אמת. לדוגמה, נניח שרוצים לשכנע את הילד לעשות שיעורים. אז אומרים לו שני ... להיות שהמון זמן לא ראינו סרט אקשן ויכול להיות שבדיוק עכשיו יש סרט אקשן, אבל זה לא מחייב את המסקנה שאומרת, שבא נראה עכשיו סרט אקשן. נניח שאתה רוצה לשכנע לקוח לקנות מוצר, אז באפשרותך לומר כמה אמיתות שהוא ... הזאת, שלא יפה לך. כאשר בדוגמה הזאת ערבבנו כל מיני משפטים שהם נכונים חלקית מכל מיני היבטים, ודחפנו בתוכם מסקנה שהיא לא בהכרח נכונה, שלא בהכרח ניתן להסיק אותה, מכל המשפטים הנכונים שנאמרו. ויש כאן עוד רמת תחכום נוספת, ... - אתה אוהב לנסוע מהר + 3 - אז תקנה את הרכב הזה כי הוא בדיוק בשבילך. כאשר בעצם המסקנה מוצגת בחלק האחרון של המשפט. אבל ניתן גם לומר לדוגמה: 1- הרכב הזה מהיר + 2 - אז תקנה ... הכי חזקה, כי היא מגיעה אחרי כמה שיותר משפטי וטענות אמת. אבל מצד שני, היא גם די בולטת כטענה וכמסקנה. דהיינו, שהשומע מבין שיש כאן מבנה של משפט, של טענות שמהן מוסקת מסקנה כלשהי. ולכן דווקא אם תשים את הטענה באמצע המשפט, מצד אחד, זה לא יראה ולא יבלוט שיש כאן טענה ומסקנה כלשהי. אבל מצד שני, הטענה תהיה פחות חזקה, כי יש עוד משפטי אמת, שאתה הולך להציג אחרי שתציג את ...

... כיצד למצוא אותן ומדגיש את החשיבות של איתור מלא ומדויק שלהן. הנחת יסוד מוגדרת כרעיון בסיסי שחייב להתקיים כדי שהמסקנה תתרחש. במהלך ההסבר, אליעד כהן נותן שיטות ודרכים לוגיות לבדוק אם אכן מצאנו את כל הנחות היסוד ואיך לדעת ... מהן הנחות יסוד ואיך אפשר לפספס אותן? אליעד מסביר שהרעיון של הנחות יסוד מבוסס על לוגיקה פשוטה: אם יש מסקנה (X), היא נובעת משילוב מסוים של הנחות יסוד. לדוגמה, אם הרעיון X נובע מארבע הנחות יסוד - נקרא להן A, B, C, ו - D - אז כדי שהמסקנה תתממש, חייבות כל ההנחות להתקיים יחד. מספיק שהנחה אחת חסרה, והמסקנה לא תתקיים. כלומר, אם תגיד שהמסקנה X נובעת רק מ - A, B ו - C, כשבמציאות חייבים גם את D, פספסת את אחת ההנחות ... איך אפשר לפספס הנחת יסוד נוספת? הדרך השנייה לפספס הנחת יסוד היא אם אומנם מצאת את כל ההנחות הדרושות למסקנה, אבל ייתכן שיש גם הנחות יסוד אחרות שמובילות לאותה תוצאה בדיוק, ללא קשר לאלו שמצאת. אליעד מסביר באמצעות דוגמה ... אדע שמצאתי את כל הנחות היסוד?, אתה צריך לבדוק שני דברים שונים לחלוטין: האם ההנחות שמצאת באמת מחייבות את המסקנה? האם קיימות הנחות יסוד אחרות, שלא התייחסת אליהן, שגם הן יכולות להוביל לאותה המסקנה? אליעד מדגיש שיש להקפיד לשאול את שתי השאלות בנפרד, אחרת יש סיכון לפספס את ההבנה המלאה. איך לדעת שהנחות היסוד באמת מחייבות את המסקנה? כדי לוודא שהנחות היסוד אכן מחייבות את המסקנה, אליעד ממליץ לשאול את עצמך שאלה פשוטה: האם ייתכן מצב שבו ההנחות האלו נכונות, אבל המסקנה לא מתקיימת? אם אתה יכול לחשוב על מצב כזה, סימן שההנחות האלו לא מחייבות את המסקנה. לדוגמה, אם הנחת שלא הזמנת מישהי לסרט, ולכן היא לא רוצה לדבר איתך, שאל את עצמך - האם אפשרי ... תזמין אותה לסרט, ובכל זאת היא תרצה לדבר איתך? אם התשובה חיובית, סימן שההנחה לא מחייבת במאה אחוז את המסקנה. איך לדעת שלא פספסת הנחות יסוד נוספות? אליעד מדגים גם את האפשרות ההפוכה, שבה ההנחות שמצאת כן מחייבות את ... האם התוצאה מחייבת בהכרח את הסיבה? אליעד מציג גם את הרעיון שאין לבלבל בין סיבה ותוצאה. יכול להיות מצב שהמסקנה (X) נובעת באופן ודאי מהנחות מסוימות (A, B, C, D), אבל היא גם יכולה לנבוע מסיבות אחרות לגמרי. לדוגמה, ... אפשרית ומספיקה למוות, אבל הן לא בהכרח הסיבה היחידה האפשרית. לכן, גם כאשר אתה בטוח שההנחות שמצאת אכן מובילות למסקנה, עליך תמיד לבדוק אם קיימות עוד סיבות אלטרנטיביות שהיו יכולות להוביל לאותה תוצאה. לסיכום, כדי לוודא שמצאת את כל הנחות היסוד, יש לבצע שני שלבים הכרחיים: לוודא שכל ההנחות שמצאת אכן הכרחיות ומספיקות למסקנה. לבדוק האם ייתכן שקיימות סיבות או הנחות יסוד אחרות שיכולות להוביל לאותה המסקנה. כך ניתן להבטיח שהמסקנה שהגעת אליה מבוססת באופן מלא ומדויק, ללא השמטות של הנחות יסוד. איך למצוא הנחות יסוד? איך לבדוק לוגיקה של ...

... האמת. אליעד: למה לבן אדם יותר קל להגיד לעצמו יאללה אני לא יאכל מאשר לשבת עם עצמו לברר ולהגיע למסקנה לאכול או לא לאכול לכאורה מה עדיף לך עדיף לך להגיד טוב מעכשיו אני לא אוכל ואז אתה כנראה אולי תישבר או שעדיף לך תבדוק תראה את השיקולים תראה ואז או שתאכל או שתגיע למסקנה לאכול או שתגיע למסקנה לא לאכול. ש: הוא בתוכו עדיין רוצה לאכול והוא לא רוצה להראות לעצמו את האמת. אליעד: למה אבל למה ... את עצמך באמת למה אתה רוצה לאכול מתוק מה הסיבות מה ההיגיון מה היתרונות מה החסרונות ואז או שתגיע למסקנה שזה בסדר לאכול מתוק ולא תהיה לך בעיה או שתגיע למסקנה שאתה לא רוצה לאכול מתוק ולא תהיה בעיה כי אתה באמת לא תרצה לאכול מתוק. ש: יש מאמץ. אליעד: ... שזה קיים האפשרות הזאת. אליעד: אין בעיה הוא יודע בהנחה שהוא יודע הלאה. ש: או שהוא לא רוצה להגיע למסקנה של לא לאכול. אליעד: למה אז מה הוא אומר אז אני אגיד לעצמי לא לאכול למה. ש: הוא פוחד ... לא רעב. אליעד: יפה עכשיו הבן אדם מול עצמו מה יהיה לו יותר כייף בחיים שהוא יגיע שהוא יגיע למסקנה שהוא לא רוצה לאכול את העוגה והוא לא יאכל כי הוא לא רוצה או שהוא יגיע למסקנה של תראה אני לא סגור על עצמי אבל אני זוכר שאמרתי לעצמי לא לאכול איפה יותר קל לחיות. ש: ... מה האמת שלך אתה רוצה לאכול תאכל לא רוצה לאכול אל תאכל וסע לשלום למה הוא לא בודק ומגיע למסקנות. ש: כי יכול להיות שהוא רוצה לעשות דיאטה ואם הוא יפצה את השיקולים האלה יכול להיות שהוא יגלה שהוא לא רוצה לעשות דיאטה והוא לא רוצה להגיע למסקנה. אליעד: אז זה יותר טוב אז עדיף שיגלה שהוא לא רוצה מה הבעיה מה זאת אומרת הוא רוצה? ש: ... האמת, האמת היא שאם בן אדם יברר אם הוא רוצה לאכול את העוגה או לא האמת היא שהוא יגיע למסקנה וכשהוא יגיע למסקנה הוא יהיה שלם עם עצמו פי אינסוף מאשר לא להגיע למסקנה ולהגיד החלטתי לעשות משהו כי החלטת בלי שהבנת בדיוק למה זה בטוח גרוע, אוקי אלא מה שכשאתה מברר את ... אומר לעצמך, עכשיו מתלבט לאכול או לא לאכול אני אומר לכאורה שב עם עצמך תבדוק מה אתה רוצה תגיע למסקנה תגיע למסקנה שאתה רוצה את זה עשרים אחוז חמישים אחוז תראה מה אתה רוצה ותעשה, זה יותר קל מאשר אני לא ... ש: זה ויתור על הפוטנציאל שבצד השני. אליעד: כן נכון הלאה. ש: רגע גם וגם אבל אם הוא יגיע למסקנה. אליעד: עכשיו שבן אדם מאוד קשה לו לשאול את עצמו מה הוא רוצה, תקשיב טוב תראה ברעל אין לך ...

... טראומטי כמו אונס, זה קרה. אולם, אם בעקבות הזיכרון האדם מרגיש שאין לו ערך או שהוא לא שווה, זו מסקנה שגויה שניתן לשנות. אליעד מסביר שהמסקנות הנובעות מהזיכרון הן הבעיה, ולא הזיכרון עצמו. האם כדאי למחוק זיכרונות שליליים? המסר המרכזי הוא שאין צורך למחוק זיכרונות ... עבר חוויה קשה כמו חרם בבית ספר, למשל, כדאי לדעת שזו חוויה שהתרחשה וללמוד ממנה. הבעיה אינה בזיכרון, אלא במסקנות ובפירושים שמגיעים בעקבותיו. ההתמודדות עם זיכרונות רעים הגישה של אליעד כהן היא שבמקום לשכוח את הזיכרון הרע, צריך לעבוד ... שמא עליה להתמודד עם המשמעות הרגשית שמגיעה בעקבות הזיכרון. המשמעות של זיכרון לא נמדדת רק בתוכן החוויות, אלא גם במסקנות שאדם מפיק מהם. זיכרון של טראומה מינית, למשל, יכול לכלול את העובדה שהייתה חוויה של אלימות, אך המסקנה שממנה נגזר זיכרון זה, כמו התחושה שאין לה ערך או שהיא אשמה, עשויה להיות שגויה. לדברי אליעד כהן, זיכרון ... אונס אינו יכול להיות מוחלף בעובדה שהוא לא קרה, אבל ניתן לשנות את הפירוש שבני אדם נותנים לזיכרון, כמו המסקנה כי הם לא שווים או אשמים. אם הפירוש הנובע מזיכרון אינו תואם את המציאות, כמו במקרה שבו אדם מרגיש שהוא לא שווה שום דבר בעקבות חוויות טראומטיות, יש לשנות את המסקנה הזו. אם לעומת זאת, הפירוש נכון - כמו במקרה שבו אדם לאחר טראומה מרגיש שלא יכול לסמוך על אחרים ... ולהתמודד איתו. כמו כן, חשוב להבין שלפעמים זיכרון יכול להוביל לאמונה שגויה - לדוגמה, טראומה שקרתה בילדות עשויה להוביל למסקנה שאין לנו ערך עצמאי. המסר המרכזי הוא אם המסקנה אינה נכונה, יש להימנע להיצמד אליה. בסיכום, אליעד כהן מציין כי הבעיה איננה הזיכרון עצמו אלא הפירושים השגויים המוליכים אותנו למסקנות כואבות. ולכן, במקום לשכוח את הזיכרון הרע, עדיף להתמקד בתיקון הפרשנויות השגויות הנובעות ממנו. זיכרון הוא חלק מהחיים, הוא ... לא טמונה בזיכרון עצמו אלא בתגובה הרגשית או המחשבתית שעלולה להתפתח בעקבותיו. לדוגמה, אם אישה שנפלה קורבן לאונס מסיקה מסקנה שגויה שכולם שונאים אותה או היא לא שווה כלום, זו מסקנה לא נכונה שיכולה לפגוע בה. בהמשך, נדונה השאלה אם מישהו, בעקבות טראומה כמו חרם בבית הספר, מרגיש שהוא לא שווה או לא יכול להיות טוב מספיק. הכותב מציין כי אם המסקנה מהחוויות הללו לא נכונה, כמו במקרה של אני לא שווה כלום, יש למחוק אותה. אם הפירוש של הזיכרון אינו תואם את המציאות, על האדם לעבוד כדי לשנות את המסקנות השגויות הללו. האם כדאי למחוק זיכרון שלילי? המסר המרכזי הוא שלא כדאי לשכוח זיכרונות שליליים באופן מוחלט. זיכרון שלילי ... קשים בעתיד. זיכרון הוא לא תמיד הבעיה, אלא הדרך בה אנו מפרשים אותו. כשמדובר בזיכרון טראומטי, יש להתמקד בבחינת המסקנות שלנו בעקבותיו. אם מסקנה שנובעת מזיכרון שלילי אינה נכונה, יש לשנות אותה ולא להיצמד אליה. לסיכום, לא מדובר בשאלה של האם כדאי לשכוח ...