... עצמאי. דוגמה לחשיבה חכמה לעומת מסקנה שגויה אליעד מביא דוגמה מתמטית שבה ... קטנה ונתן תשובה לא נכונה. למרות שהמסקנה שלו לא הייתה מדויקת, ניתן לראות ... את עצמו? האם הוא מסוגל להגיע למסקנות בעצמו ולא רק לשחזר ידע קיים? האם ... אלא ביכולת להבין, לנתח ולהסיק מסקנות מתוך חשיבה עמוקה. על כן, כדי להעריך ... אלא מי שמסוגל לנתח, להבין ולהסיק מסקנות בצורה מעמיקה ונכונה. גוגל - דוגמה ... של המידע, לשאול שאלות חכמות ולגבש מסקנות מבוססות. אדם יכול להגיד משהו שנשמע ... חושב. דוגמה לחשיבה חכמה לעומת מסקנה שגויה נניח שילד פותר תרגיל מתמטי ... ונותן תשובה לא נכונה. למרות שהמסקנה שלו לא מדויקת, ניתן לראות שהוא חשב ... את עצמו? האם הוא מסוגל להגיע למסקנות בעצמו ולא רק לשחזר ידע קיים? האם ... אלא ביכולת להבין, לנתח ולהסיק מסקנות מתוך חשיבה עמוקה. לכן, כאשר אנו ...

... מהו כסא - אטומים? נבדוק פנימה, פנימה, אלקטרונים וכו בסוף נגיע למסקנה שכל דבר עשוי ממקום ומזמן, ובסופו של דבר נגיע להבנה שהמקום והזמן עשויים מאין מקום וזמן, לפני המפץ הגדול. לפני בריאת העולם לא היה כלום, נכון ממה נהיה הכל מכלום, ... אפשר לשאול למה. עכשיו אם נתבונן על העניין בסוף התהליך נגיע לשתי מסקנות הפוכות, וכנל לגבי כל תהליך בעולם, אם נתבונן עליו נגיע לשתי מסקנות הפוכות, מה זאת אומרת שתי מסקנות הפוכות? מצד אחד נבין שיש, ובו זמנית נבין שאין, כל תחום, מה זה אומר לגבינו לגבי השאלה הספציפית הזאת? אם נחקור למה הוא רצה, למה בכלל יש לו רצון? למה בכלל הוא יודע ...

... שכנוע - מסקנה מחויבת או מסקנה אפשרית - איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? איך לנצח בדיבייטינג? איך לעשות מניפולציות? איך לעשות סוגסטיה? איך לעשות דמיון מודרך? רטוריקה וכאן אבאר עוד דרך ... רעיונות שונים, כדי ליצור השפעה על אנשים וכדי לשכנע אנשים. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את המסקנה שהיא וודאית ומחויבת, למסקנה שקיומה הוא רק אפשרות בלבד. ועל ידי זה שאתה הופך את המסקנה שקיומה הוא רק אפשרות בלבד, למסקנה שקיומה הוא מחויב. ואסביר: בתהליך הסקת מסקנות, מוצגים טיעונים שונים וראיות שונות, ומהם האדם מנסה להוכיח טענה כזו או אחרת. ומי שיתבונן יראה, כי יש מסקנות שהן מוכחות בוודאות, ויש מסקנות שהן רק אפשריות בלבד, אך הן אינן מוכחות. דהיינו, כאשר יש לנו עובדות וראיות שקרה דבר כזה או אחר, אז לפעמים אפשר להסיק מכך בוודאות שקרה דבר כזה או אחר. ... אז לפעמים ההוכחה שלו היא הוכחה וודאית. דהיינו, שהוא מביא הוכחה כלשהי לדבריו, שבטוח בוודאות שהמסקנה שלו היא אכן אמת. ולפעמים אדם מבין הוכחות כלשהן לטענתו, וגם אחרי כל ההוכחות שלו, עדיין הטענה שלו היא רק בגדר של אפשרות בלבד, אך היא אינה מוכחת. וכאן יש ... כלשהי ומביא הוכחה חותכת כלשהי, אז במקרה כזה, לומר בצורה גלויה שההוכחה שלו היא לא הוכחה חותכת, ושהמסקנה שלו היא רק אפשרית בלבד, זה עלול ליצור בעיה. כי זה עלול ליצור את הפעולה ההפוכה, להדגיש עוד יותר עד כמה הטענה שלו, היא אכן מסקנה מוכחת בוודאות, והיא לא סתם טענה אפשרית בלבד. ובמקרה כזה לדוגמה, באפשרותך לעשות סוגסטיה ודמיון מודרך ולהשפיע על תת המודע של השומעים, באמצעות זה שאתה תתייחס אל המסקנה החותכת, כאילו היא רק אפשרות בלבד. ואת זה אתה עושה, על ידי זה שאתה מוסיף מילים מסוימות, שגורמות לרעיון להפוך להיות רעיון אפשרי, אך לא רעיון מחויב. לדוגמה: ... לומר אז לפי מה שאתה אומר, אנחנו יכולים להסיק כך או אחרת. דהיינו, במקום לומר אנחנו מסיקים או המסקנה היא ש, שזאת צורת דיבור וודאית, במקום זה תאמר אנחנו יכולים להסיק כך או אחרת. דהיינו, המסקנה היא לא מחויבת, אלא רק יש יכולת ואפשרות להסיק כך או אחרת. או לדוגמה עפ מה שאתה אומר, קיימת האפשרות להבין שכך או אחרת. דהיינו, זה לא מובן מאליו, אלא רק ... שכך או אחרת. דהיינו, במקום אני מבין מובן שכך או אחרת, אתה מחליש את הרעיון, שזה רק אפשר להבין את המסקנה, אך המסקנה היא רק אפשרית ולא מחויבת. או לדוגמה אז לפי מה שאתה מספר, לפי זה אולי אפשר להבין כך או אחרת. כאשר המילה אולי מחלישה עוד יותר את העוצמה של ההוכחה. כי זה רק ... לפי מה שאתה אומר, אפשר לטעון ולומר שקרה כך או אחרת. כאשר בעצם זה הופך את ההוכחה, לטענה. דהיינו, המסקנה היא לא מסקנה וודאית, אלא היא רק טענה בלבד. או לדוגמה אתה טוען שאפשר להסיק כך או אחרת. כאשר בעצם זה הופך ההוכחה עצמה, לטענה אישית של זה שטוען אותה, במקום שהיא תוצג ... צריך לעשות את זה בחוכמה, כדי שלא יראה שזה בצורה גלויה, ואז הצד הנגדי עלול להדגיש עוד יותר, שהמסקנה שלו היא מסקנה מוכחת ולא מסקנה אפשרית בלבד. וכמובן שאת אותו הדבר בדיוק, עושים לכיוון ההפוך, כאשר רוצים לחזק רעיון כלשהו. זא שכאשר אתה מציג מסקנה שהיא רק אפשרית בלבד, אם אתה רוצה לשכנע את השומעים, אז עליך להיזהר ולהישמר שלא להתייחס אל הרעיון כאל רעיון אפשרי בלבד, אלא להציג אותו כאילו הוא עובדה ...

... שנבדק. האם ניתן להסיק מסקנות רחבות יותר ממחקר יחיד? אליעד מזהיר מפני המסקנה הכללית. הוא מדגיש שמה שנכון עבור המדגם הספציפי הזה אינו בהכרח נכון עבור כלל האוכלוסייה. לדבריו, האנשים שנבחרו למחקר מסוים יכולים להיות מושפעים מהקשר תרבותי או פסיכולוגי מסוים, ולכן לא ניתן להסיק מכך מסקנות על כל האנושות. לבסוף, הוא מתאר את המחקר שהוזכר כדוגמה לעיוות אפשרי, וממליץ לא לקחת מסקנות ממחקרים בצורה מוחלטת, אלא להבין את מגבלותיהם. מה גברים אוהבים בנשים? האם היופי האידיאלי הוא ממוצע? האם דוגמניות מייצגות את היופי הממוצע? האם מחקרים סטטיסטיים מוכיחים אמת ...

... ויצירתית. משחקים מבוססי חשיבה טהורה - משחקים הדורשים מהשחקן בעיקר יכולות שכליות, כגון ניתוח מצבים, הסקת מסקנות, חשיבה אסטרטגית ותכנון מהלכים קדימה. משחקים כאלה, כמו שחמט, סודוקו, חידות לוגיות ומשחקי אסטרטגיה, מחזקים את היכולות השכליות ללא תלות משמעותית ... חדשים ויצירתיים. יכולת פתרון בעיות וחשיבה אנליטית - משחקים המחייבים פתרון בעיות, ניתוח מצבים מורכבים, והסקת מסקנות, הם אלו המחזקים באופן משמעותי את היכולות השכליות של האדם. חשיבה לטווח ארוך - משחקים שדורשים מהשחקן לתכנן מהלכים רבים קדימה ולחזות מהלכים של ... שני משחקי חשיבה נפוצים, כגון תשבץ היגיון ושחמט: תשבץ היגיון - משחק זה משלב בין ידע כללי, ידע לשוני, הסקת מסקנות והבנה של הגדרות ורמזים. במהלך המשחק, השחקן נדרש לזכור מילים ולהשתמש בידע מוקדם כדי להשלים את התשבץ. כתוצאה מכך, המשחק הזה מפעיל גם חשיבה ... כמשחק יעיל יותר לפיתוח חשיבה לוגית ואנליטית, בעוד שתשבץ ההיגיון יהיה טוב יותר לפיתוח זיכרון, ידע כללי והסקת מסקנות מתוך ידע נתון. כיצד לבחור משחק חשיבה שמתאים למטרות האישיות? כאשר אדם מעוניין לבחור משחק חשיבה, עליו להגדיר תחילה מהן המיומנויות אותן הוא רוצה ... והלוגית. משחקים הדורשים יכולת חשיבה טהורה - משחקים אלו פחות מבוססים על ידע קודם, אלא על יכולת ניתוח, הסקת מסקנות, פתרון בעיות וחשיבה לוגית. לדוגמה, משחקי שחמט, סודוקו, חידות מתמטיות או משחקים אסטרטגיים שמחייבים תכנון מהלכים. כיצד להעריך את תרומת המשחק? ... היצירתית והלוגית. עד כמה המשחק מחייב פתרון בעיות? - משחקים שמצריכים פתרון בעיות מורכבות, ניתוח מצבים והסקת מסקנות - מחזקים את החשיבה יותר. כמה מהלכים קדימה צריך לחשוב? - משחקים כמו שחמט או משחקי אסטרטגיה אחרים, הדורשים תכנון לטווח ארוך, מחזקים את החשיבה ... לניתוח משחקי חשיבה נניח שיש שני משחקי חשיבה: 1. תשבץ היגיון - משלב ידע לשוני וידע כללי, לצד מיומנות הסקת מסקנות והיגיון. הוא מחייב שימוש בזיכרון וביכולת לקשר מידע, אך פחות מחזק חשיבה מתמטית או אסטרטגית. 2. שחמט - דורש חשיבה לוגית, תכנון קדימה, חיזוי ...

... תהליך המכירה בכללותו וגם לנתח את כל החלקים של תהליכי המכירה. כי כל חלק אפשרי לנתח את מה שקרה בו, ולנסות להסיק מכך מסקנות כאלו ואחרות. לנסות להבין איך להשתפר, בכל אחד מהתהליכים. כי יש לנו משפך שיווקי, שהוא תהליך מסע הלקוח שהוא המסע שהלקוח עובר, החל מהשלב ... לא נדרש רק לגרום לאנשי המכירות למכור יותר, אלא נדרש גם לראות מבחוץ את כל תהליך המכירה ולדעת לנתח אותו לחלקים ולהסיק מסקנות שישפרו את המשפך השיווקי בחלק של תהליך המכירה. ולשם כך לא נדרשות רק יכולות תקשורת בין אישית, אלא נדרשות גם יכולות ניתוח, דיוק, בקרה, איסוף נתונים, ניתוח נתונים, הסקת מסקנות וכולי. ...

... בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר ... ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית ... לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) או שהיא תוצאה של חישוביות או חוקים אובייקטיביים. אליעד מציין דוגמה שבה אדם נמצא בחדר מבודד ומוגבל בחוויותיו - הוא יכול להגיע למסקנות שנכונות גם אם לא ראה או חווה את החוויות בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך ... בהמשך ההרצאה, אליעד משווה את התחום המדעי לתחומים אחרים, כמו המתמטיקה והפיזיקה, שבהם מסקנות הן סבירות על פי חוקים מתמטיים, ואז הוא מציין את הצורך בהבנה בהגדרה ובסכר, כלומר, הבנת החוקים שמנחים את תחום הידע. מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות? ...

... חשיבה מילולית היא מיומנות של ניתוח והבנת משפטים, טענות והנחות יסוד. אליעד כהן מסביר שהיכולת להסיק מסקנות מטענות מילוליות היא קריטית בפרק המילולי בפסיכומטרי, שבו מוצגות טענות מחויבות (אמיתות ודאיות) וטענות אפשריות, ועל הנבחן לזהות איזו מסקנה ניתן או לא ניתן להסיק מתוך הטענות. אליעד מחדד שהבסיס להצלחה בשאלות אלו הוא בהבחנה ברורה בין טענות מוחלטות לבין טענות לא מוחלטות, כמו בין כל לבין רק. מה ההבדל בין המילים כל ... כל לכתוב בצורה ברורה את מה שאנחנו כן יודעים בוודאות. לאחר מכן, מתוך המידע הוודאי, ניתן לנסות להסיק מסקנות נוספות, אך תוך מודעות לכך שלא כל מסקנה אפשרית היא בהכרח נכונה או הכרחית. הוא מסביר שאם לא ברור מה התשובה הנכונה, יש להתחיל עם המידע שהוא בטוח נכון - לדוגמה, אין מישהו שיש לו מרצדס ואין לו חברים, שמשמעותו הפשוטה ... לעבוד בצורה שיטתית: לסמן קבוצות אפשריות ולבחון כל טענה אל מול האפשרויות השונות, וכך לבדוק את תקפות המסקנות. איך לתרגל ולהתכונן נכון לשאלות הסקה בפסיכומטרי? אליעד כהן ממליץ לתרגל את החשיבה המילולית באופן יסודי ושיטתי על ידי פירוק הטענות לחלקים קטנים ומובנים יותר. הוא מדגיש כי ... הסקה לקשה יותר? אליעד כהן מסביר ששאלות ההסקה יכולות להסתבך בקלות כאשר הטענות הנתונות אינן מובילות למסקנות ברורות או כאשר הן כוללות טענות שנשמעות הגיוניות אך אינן הכרחיות מבחינה לוגית. הוא מציין דוגמה שבה יכולות להיות עשר טענות, חלקן נכונות וחלקן אולי נכונות, ואז השאלה תבקש לברר ...

... כדי להבין לעומק כיצד אפשר להגיע לאמת מוחלטת מתוך האמת היחסית, אליעד כהן מסביר שעלינו קודם כל להבין את ההבדל בין אמת מוחלטת לאמת יחסית. אמת יחסית היא כל תשובה או מסקנה שהגענו אליה במסגרת החשיבה, והיא איננה מחויבת אלא תלויה בהנחות מוקדמות ובפרספקטיבות שונות. לעומתה, האמת המוחלטת היא האמת שאין אפשרות לערער עליה, האמת המחויבת שאינה תלויה בשום דבר. אליעד מסביר כי כאשר אדם מתחיל לחקור נושא מסוים, כל מסקנה שאליה הוא מגיע תהיה יחסית ולא מוחלטת. למשל, אם אדם חוקר את סיבת הסבל ומגיע למסקנה שהסבל נגרם בגלל רצון או הבדל בין טוב לרע - אלו עדיין יהיו מסקנות יחסיות, כיוון שהן תלויות בנקודת מבט ספציפית, ולא ניתן לחייב אותן כנכונות במובן מוחלט. מהי הדילמה שעולה בחיפוש האמת המוחלטת? אליעד מציין כי עולה דילמה משמעותית: אדם המחפש את האמת המוחלטת עלול להרגיש שהוא לעולם לא יוכל להשיג אותה דרך השכל, מפני שהשכל עצמו הוא כלי מוגבל שמספק תמיד רק מסקנות יחסיות. האדם מרגיש שבכל פעם שהוא מנסה להגיע לתשובה מוחלטת, הוא נתקל במחסומים של יחסייות, ואינו מצליח לחייב תשובה כלשהי באופן ... לידיעה מוחלטת לגבי מגבלות התהליך היחסי. איך מתמודדים עם הספק וחוסר הוודאות במהלך החקירה? אליעד מבהיר גם כיצד להתמודד עם מצבים שבהם האדם חש שהוא לא בטוח בשום מסקנה או תשובה שהגיע אליה. הוא מדגיש כי האדם צריך לקבל את העובדה שהוא לא בטוח, ולחקור את חוסר הוודאות שלו עצמו. אם האדם לא בטוח אפילו ... מספק על המוחלט והיחסי הן לא רק תאורטיות אלא גם מעשיות. הוא מבהיר שהמטרה בסופו של דבר היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם מודע באופן מוחלט למגבלותיו, ליחסיותן של כל המסקנות השכליות, ובכך הוא משיג וודאות מוחלטת לפחות בדבר אחד - שאין וודאות מוחלטת דרך השכל עצמו. האם קיימת אמת מוחלטת? איך להשיג אמת ...

... שלו מלכתחילה. היתרון בשכנוע עקיף הוא שאנשים בדרך כלל פחות מתנגדים לו, כיוון שהם לא מרגישים שהכריחו אותם, אלא שהם בעצמם הגיעו למסקנה הרצויה. איך בדיוק עובד שכנוע עקיף? העיקרון המרכזי של שכנוע עקיף הוא קודם כל להגדיר את ... להשתמש בשכנוע ישיר ולומר: תצביעו לנו, או להשתמש בשכנוע עקיף ולומר: מאוד רע במדינה. האדם ששומע שרע במדינה עשוי בעצמו להגיע למסקנה שכדאי להחליף את ההנהגה, ולכן יצביע לאופוזיציה. במקרה זה, המפלגה השתמשה בשכנוע עקיף - לא אמרה ישירות תצביעו לנו, אלא גרמה לאנשים להגיע למסקנה זו בעצמם. איך ליישם שכנוע עקיף בצורה מתוחכמת יותר? קיימים מקרים בהם השכנוע העקיף עלול ... שיותר. למשל, אפשר להגיד לאדם: תראה איך אנשים עשירים חיים טוב, לאחר מכן לומר לו: גם אתה ראוי לחיות טוב, וכך לגרום לו להגיע לבד למסקנה שרע לו ולשאוף להחליף את מי שאחראי על מצבו. איך להבין מה אדם אחר צריך לחשוב כדי ... מה טוב לו, מה רע לו, במה הוא מאמין, מה חשוב לו ומה לא. לאחר מכן, אפשר להבין מהן ההנחות שאם אותו אדם יחשוב עליהן, הוא יגיע לבד למסקנה הרצויה. למה חשוב לבדוק את ההנחות של עצמך לפני שכנוע אחרים? הדבר החשוב ביותר לשיפור ... בודק יותר את הנחות היסוד של עצמו, הוא מבין טוב יותר איך עובד מנגנון המחשבה שלו ושל אחרים. יש גם לבדוק אם ההנחות שלו מחייבות את המסקנה או רק מאפשרות אותה. לפעמים אנשים חושבים שרעיון אחד מחייב רעיון אחר, אבל בפועל הוא רק מאפשר אותו. לכן, חשוב תמיד לשאול האם הרעיון שאתה מאמין בו מחייב אותך לחשוב בדרך מסוימת, או שאולי אפשר להגיע ממנו למסקנות שונות. כיצד לזהות מסרים סמויים ולחשוב בצורה ביקורתית? כאשר אדם שומע סיפור כלשהו, בין ... כמו כן, כשמישהו מספר סיפור, כדאי לחשוב למה הוא סיפר אותו, מה המסר הסמוי שנמצא מאחורי הסיפור, והאם בכלל הסיפור מחייב להסיק מסקנה כלשהי. כך, אדם יכול להגן על עצמו מפני שכנוע עקיף או מניפולציה, ולפתח מודעות מוגברת ... למה שאמרתי קודם אבל שונה טיפה, בן אדם צריך לשאול את עצמו האם זה שאני מניח את הנחת היסוד 1,2,3,4,5 האם זה מחייב אותי להסיק את המסקנה שהסקתי או לא מחייב אותי? אם זה מחייב אותי למה זה מחייב אותי אולי זה לא מחייב אותי. כי ... השני היא לא תהיה נכונה כי אצל הבן אדם השני זה לא עובד ואז הבן אדם אומר לעצמו רגע אבל מה אם אני חושב ככה וזה גרם לי להסיק את המסקנה הזאת והזאת, למה הבן אדם השני למרות שהוא חושב ככה אז זה לא גורם לו להסיק את המסקנה הזאת שרציתי שהוא יסיק?, תשובה כי הנחת היסוד שחשבת שהובילה אותך למסקנה הנחת היסוד הזאת לא חייבה אותך להגיע למסקנה או היא בפני עצמה לא הכריחה אותך להגיע למסקנה שאותה חשבת היא רק אפשרה לך, היא רק עזרה לך רק הייתה חלק ממשהו שגרם לך להסיק את המסקנה. ולכן אני מחדד עוד פעם בן אדם לוקח את מה שהוא חושב שזה נכון ובן אדם שואל את עצמו מי ... את עצמו, אם בן אדם רוצה להיות בטוח ב100% שהוא יכול לקחת את הנחות היסוד האלה ולהלביש אותם על מישהו אחר והוא יגיע בדיוק לאותה מסקנה שהוא הגיע, אוקי מה שהוא צריך לעשות זה לשאול את עצמו האם הנחות היסוד האלה מחייבות את מי שחושב אותן להסיק את המסקנה הזאת, האם יכול להיות שאם בן אדם אחד בעולם שיניח את אותן הנחות יסוד ויגיע למסקנה אחרת?, לפעמים התשובה תהיה לא, מי שמניח את הנחות היסוד האלה מחויב ב100% אחוז להסיק את המסקנה הזאת והזאת. במקרה כזה זה אומר שאם אתה רוצה לגרום למישהו להסיק איזו מסקנה אתה יכול לקחת את הנחות היסוד האלה לשכנע אותו בהנחות היסוד האלה והוא יסיק את המסקנה. יחד עם זאת יש מצבים שבהם הוא יגיד לא, למרות שאני חושב את זה ואת זה וזה הוביל אותי למסקנה כזאת וכזאת זה לא מחויב שגם בן אדם אחר שיחשוב את המחשבות האלה שגם הוא יסיק את המסקנה הזאת אולי הוא יסיק מסקנה אחרת, ואז צריך לקלוט רגע אבל למה שהוא יחשוב אחרת כי אולי יש פה עוד הנחת יסוד שלא רלוונטית לגביו, אולי איזו הנחת יסוד מסוימת אפשר לפרש אותה בכמה דרכים, אולי אפשר להסיק ממנה כמה מסקנות וכו. בשורה התחתונה ככל שבן אדם לוקח יותר מסקנות שהוא בכבודו ובעצמו חושב שהן נכונות ושואל את עצמו למה אני חושב שהן נכונות, מה ההנחות ... ואת זה, למה אני חושב אחרת, למה הוא חושב ככה? כי ככה וככה. ולמה הוא חושב ככה זה שהוא חושב את זה ואת זה, זה מחייב אותו להסיק את המסקנה הזאת, מה אין לו בחירה חופשית הוא לא יכול בכל זאת לחשוב אחרת? כן הוא יכול לחשוב אחרת, ... עקיף איך שהוא רוצה כי אז הוא אומר התוצאה הזאת יש סיבות כאלה ואחרות שיכולות להוביל אליה, בוא נשכנע אותו בסיבות האלה ונוביל אותו למסקנה הזאת והזאת. אוקי כל מה שדיברתי עד עכשיו רלוונטי גם מהיבט נוסף, מה זאת אומרת מהיבט נוסף ...