... תחושת שלמות מוחלטת. מה זה המקום שבו אין בכלל רצון עצמי? כדי לבטל את הרצון העצמי, אליעד מסביר שיש להגיע למקום שבו הרצון ... ברובד הבסיסי של המציאות. המקום הכי פנימי של הדברים, כמו המהות של המקום, היא בעצם אין - מקום. לפני שהיה מקום, הייתה מהות של אין - מקום. כך גם לגבי סיבה ותוצאה: ... רגשות, תודעה עצמית, זמן ומקום - הכל קיים בתוך רובד מסוים של זמן ומקום. אך מאחורי רובד הזמן והמקום, קיימת הוויה אחת בסיסית שמהווה את כל המציאות. להוויה הזאת אפשר לקרוא ... הקשר בין אני, לא - אני וזמן ומקום? אליעד מדגים שהמושג אני יוצר באופן אוטומטי את המושג לא אני. מכיוון שיש אני ויש לא אני, זה יוצר מקום וזמן - מקום שבו קיים האני והלא אני, וזמן שבו האני מתקיים בנפרד מהלא אני. אם לא היה זמן ומקום, לא הייתה יכולה להתקיים אף ישות. הכל היה אחד ללא נפרדות, ולכן לא היה קיים אני נפרד. איך ... החיבור נמצא במקום, וההפך מהמקום, אין מקום, ויש סיבה ותוצאה, מה היה לפני היה מקום שהסיבה והתוצאה, היו כישות אחת. גם הביצה ... זה בשני רגעי זמן באותו המקום, אז זה שניים בכל מקרה. כי אם יהיה, אם יש רק רגע אחד, אין נפרדות, ואז לא שייך להגיד אני ... וכל מקום שיש הבדלה, זה מקום וזמן, כל המציאות, כל מה שיש, שקיים, זה בתוך זמן ומקום ומאחורי הדברים הקיימים, יש הוויה של אין הבדל בין כלום. אם אתה רוצה משהו, זו רק חוויה של ... שהאני זו רק תחושה, ובהוויה אין מקום וזמן, כל הישויות הן אחת, ולא שייך לרצות או לא לרצות, הכל אחד, אין משמעות בפרספקטיבה שכל ...

... אותו הכוח שגורם לשמש לזרוח. ועל האדם להבין את מקור הזמן, המקום, מה גורם להם לפעול, להבין את סיבת האירועים את תכלית האירועים, לנסות להבין מפרספקטיבה של מחוץ לזמן מה גורם לו ...

... סיבה ותוצאה הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון בציר הזמן, כמו למשל רגע בריאת הזמן עצמו, מגיעים למסקנה שלא יכול להיות לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי ... האם יש משהו שמחייב את קיומו של העולם או את קיום האדם בעוד רגע אחד קדימה. הוא טוען שאין שום דבר בעולם שיכול להבטיח שהתודעה, הזמן, המרחב או העצמי של האדם ימשיכו להתקיים ברגע הבא. הוא נותן דוגמה ... ותוצאה, כל המציאות כולה רק רגע אחד, כל דבר הוא הסיבה בעצמו הכל הוא רק התוצאה, הכל הסיבה והתוצאה בו זמנית. ואם ניקח את ציר הזמן, למרות שאי אפשר לדמיין את הרגע הראשון, לצורך העניין ניקח את האירוע הראשון לכל האירועים, הסיבה הראשונה שבו נוצרה הסיבה הראשונה, ולפני הסיבה הראשונה אין שום דבר, והאירוע הראשון הוא היווצרות הזמן, האפשרות של היווצרות האירועים ולרגע הזה שלפניו אין שום דבר, אין ... היא אפשרית, והאם יש משהו שמחייב את העולם שלנו להיות קיים בעוד רגע ולכל מי שאומר שהעולם נברא, וגם מי שלא אומר כך, האם מחייב שהמקום והזמן ימשכו אפילו שהאדם עצמו קיים, הוא אומר אני ואני ואני, ...

... ואז הרים אותה, הוא ירגיש שבחר בכך. לעומת זאת, אם מישהו אחר הרים לו את היד נגד רצונו, הוא יחוש שלא בחר בכך. מכאן, בחירה חופשית תלויה בשני רגעים לפחות בציר הזמן: רגע שבו האדם חווה רצון ורגע אחר שבו הוא חווה פעולה המתרחשת בהתאם לרצונו. אליעד מדגיש שאם היינו מסתכלים רק על רגע אחד של מציאות, לא היינו יכולים ... אדם המרים את היד, האם הוא בחר להרים אותה, או שנבחר עבורו להרים אותה. ולהרים את היד, לבחור להרים את היד, צריך שיהיו שתי שניות, רצף של שני אירועים על ציר הזמן. והאדם בעצם אומר את זה אני בחרתי, את זה לא בחרתי, וכן הלאה בנוגע לכל דבר. ניקח לדוגמה רק רגע אחד מציר הזמן, ונשאל האם אדם יכול להבחין מה נעשה מתוך בחירה חופשית, ומה לא? האם ברמת רגע אחד יש הבדל בין מה שיש בו בחירה למה שאין? כאשר יש יותר מרגע אחד של ...

... מה שמתרחש כרגע הוא מה שחשוב, לא המקום שבו הוא מתרחש - בתוך חלום או בתוך מציאות. האם המציאות היא חלום בתוך חלום? אליעד מדגים זאת בעזרת רעיון של חלום בתוך חלום. האדם יכול לחלום שהוא מתעורר ואז מגלה שהוא ... והאחדות. הנפרדות יוצרת את תחושת המקום והזמן - ימינה, שמאלה, לפני, אחרי, עבר, הווה ועתיד. לעומת זאת, מהות המציאות, שהיא האחדות, היא מצב שבו הכל מחובר וקשור יחדיו. הזמן והמקום עצמם עשויים מדבר אחד ויחיד, שהוא מעבר לזמן ולמקום, ושבו כל האירועים מתרחשים בו - זמנית וכל המקומות נמצאים בנקודה אחת. האחדות הזאת, שממנה הכל נובע, ... עשוי ממשהו אחד והדבר הזה, שגם הזמן והמקום עשויים ממנו, זו ישות אחת שאין בה זמן או מקום כי הכל נמצא בנקודה אחת. ומצד האחדות, מצד השורש של המציאות, הכל זה בכלל חלום של ישות אחת. ומי זו הישות, זו המציאות! כמו אדם בחלום של עצמו, כשהוא חולם, הכל נמצא בתוך ...

... במציאות. מהי תחושת הזמן ולמה היא אינה מהימנה? אליעד מתאר כיצד תחושת הזמן אצל בני אדם, במיוחד אצל ילדים אך גם אצל מבוגרים, יכולה להיות מטושטשת ולא מדויקת. אנשים מתקשים לעיתים לזכור בדיוק מתי אירוע התרחש, ... לפני שנים רבות. תחושת הזמן אינה אלא תפיסה סובייקטיבית. כל האירועים של העבר והעתיד קיימים בתודעה רק ברגע ההווה. הוא מסביר שאנשים יכולים לשכוח או אפילו לזכור ... להבין לעומק את מהות הזמן. בסיום, הוא מאחל זיכרונות עתידיים טובים בהווה, ומבקש שהמאזינים יעמיקו בהבנת הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את הזיכרון? האם תחושת הזמן היא סובייקטיבית? האם הזיכרון והדמיון דומים? האם העבר קיים רק בתודעה? מה ההבדל בין דמיון למציאות? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של ... יש לו תחושה של רצף הזמן והוא בוודאות מספר את מה שקרה לו. כמו גם קבוצה של מליון איש שזוכרים את אותו האירוע, והם משוכנעים שאכן זה קרה. ואנשים בטוחים כי אם ... מאבדים מהר את תחושת הזמן, כל התחושה לא מדוייקת אם זה קרה אתמול או לפני חודש. וגם לאנשים מבוגרים קורה הרבה פעמים שנעלמת תחושת הזמן, יש ערפול. ואדם אומר, אני מוכן להישבע שזה קרה, הוא מדבר על מה שנדמה לו כרגע שקרה. אבל כל העבר כולו אבל כל העבר כולו, הכל מתרחש ...

... כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, לא ניתן לדבר על רצון ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. במקום זה, בשורש הדברים, הרצון והעשייה הם דבר אחד, מתרחש בו - זמנית. מדוע הרצון הראשון לא יכול להיווצר מסיבה? כאשר דנים ... ויש לציין שמצד הפרספקטיבה שמעל הזמן והמקום, לא שייך להגיד רצה ועשה כי רצה ועשה, הן שתי נקודות בציר הזמן. ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות, בשורש. ובעצם זה אומר שהרצון הראשון לא רצה, כי אם רצה ועשה הם בו זמנית, אז זה או רק רצה או רק ...

... וטוען שאפשר לדמיין שהכל מחובר בחבלים שקופים - מחשבות, רצונות, תנועות, וכל מה שקיים. כל דבר, לדבריו, מחובר בצורה בלתי נראית לנקודת המרחב והזמן, ואלו מחוברים גם הם לדבר שהיה קיים לפני המרחב והזמן, שהוא למעשה המציאות עצמה, המקור של הכל. כדי להסביר זאת בצורה יותר ... הכל אחד. האדם חושב שיש לו בחירה חופשית משום שהוא אינו רואה את החוטים השקופים שמחברים אותו למציאות כולה, אך למעשה הכל מחובר למקשה אחת של מקום וזמן, ולדבר שהיה לפני המקום והזמן. הוא מוסיף שהבנה אמיתית ומעמיקה של הדברים הללו תביא לכך ... אז היתה הבנה שמזיזים אותו, ומצד האמת האדם מחובר לחבלים וכל העולם מלא בחבלים שקופים, והחבלים אליהם מחובר האדם, מחוברים לנקודת המרחב והזמן הכל כולל הכל מחובר, הרצונות, המחשבות, כל מה שאינו נראה, ובטח מה שכן נראה כמו הידיים וכל אלו מחוברים למקשה אחת של מקום וזמן, וגם המקום והזמן, מחוברים למקשה למה שהיה לפני המקום והזמן. ניקח לדוגמה, שהיד זזה, היא מזיזה איתה את האצבע, האם זה ... והאדם צריך להתבונן בזה באופן אובייקטיבי, כי מי שיתבונן יראה שמבחינה שכלית הדברים כולם מחוברים אחד לשני, והאדם לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן וישנו מקום מרחב וזמן, שמחוברים למקום שמחוץ למקום והזמן, שהיה לפני המקום והזמן שמהווה כרגע את המקום והזמן, אבל כל מה שקיים כולל הכל נמצא בתוך מקום וזמן וכל שינוי במקום ובזמן, הוא יוצר את כל השינויים. וכששני אנשים רוצים ...

... היא בעצם הדבר שנמצא לפני כל ההגדרות, לפני הזמן והמקום ולפני כל ... את כל היקום, למחוק אותו ואז לדחוס את כל המקום לתוך נקודה אחת קטנטנה, עדיין ... האמיתית היא כאשר אפילו האפשרות לדמיין מקום או זמן איננה קיימת. איך אפשר להבין ... את כל הדברים הקיימים ביקום, כולל כל צירי הזמן ומרחב המקום, ולדחוס את כולם לנקודה אחת ורגע ... לא הייתה מלאה, עדיין היה לך זה וזה הבדלי מקום זמן לפני ואחרי - ואז חשבת ... זה מקום ריק. אבל כלום זה לא מקום ריק כי גם המקום הריק והזמן עשויים ממשהו הם עשויים מהיעדר הזמן והמקום. קח לדוגמה דבר ... קיבלת מקום ריק. קיבלת דבר חסר הגדרה. קח את המקום דמיין את מרחב המקום וציר הזמן שהם יישות אחת שאין הגדרת זמן ומקום. מעצם הנפרדות של הזמן והמקום נוצר זמן ומקום. פירושו של דבר שאדם מסתכל מצליח ... במקום ריק. קח את כל היקום תדחק אותו קח את המקום תכווץ אותו לנק ותעלים אותו אתה ... במסגרת כל הדברים צריך לדמיין את כל מרחב המקום וציר הזמן ואת ציר האירועים באותה נקודה ושם אין מקום וזמן לגמרי ותבין שזה רק חלק ...

... אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך ... אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר ייחסת לזה סיבתיות. ואתן דוגמה מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה שאין לו זהות, נראה כאקראי. ויש נקודה לבדיקה, אם הכל מלכתחילה היה אקראי, ... עכשיו אש, או מעשה משהו זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא. ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה למה האקראיות היא דווקא כך, ממילא זה אומר ...