... והם בהחלט יודעים שיש סוף וגבול לכל דבר. וזה בעצם אומר שגם לשמחה וגם להנאה יש סוף. כי כדי ליהנות ולהפיק שמחה מהחיים, לשם כך צריך התחדשות. כי כל דבר אחרי שעובר הזמן, האדם מתרגל אליו. וכדי שהאדם בכל פעם יחווה שמחה גדולה יותר, כך האדם בכל פעם צריך להשיג משהו אחר גדול עוד יותר. ולמרות שיש בעולם אין סוף דברים שאותם האדם יכול ... מבחינת המהות הפנימית שלו. וכפי שאפשר לראות בחוש, שאלו שיש להם הרבה כסף ואלו שכבר אפשר לומר שיש להם הכל, הרי שרמות ההנאה שהם משיגים בחיים שלהם, הם יורדות כל הזמן. כי קשה לחדש להם משהו. וגם בתחום העיוני, ככל שהאדם חכם יותר, כך קשה לשמח אותו באיזה מידע נוסף. כי כל מידע חדש, הוא תמיד באותה רמת עומק. וכדי שהאדם יתלהב ממידע ... היא אין סופית, הרי שיכולת התפישה היא סופית. וזה אומר שהאדם בהחלט מוגבל להתקדם לנצח. ומי שיתבונן בדבר הזה, עליו לעצור ולהתבונן היטב על החיים שלו. כי האדם כל הזמן רץ ומתקדם כמה שיותר, אבל כאשר האדם קולט שיש סוף וגבול ליכולת שלו להתקדם, הרי שממילא נשאלת השאלה, מדוע בכלל להתקדם? הרי ככל שהאדם מתקדם יותר, כך הוא מתקרב יותר ... תקוע ולא יכול יותר להתקדם לשום מקום. ואז האדם עומד בפני משבר אישי מאוד גדול. כי כדי שהאדם יגיע לקצה גבול היכולת שלו, לשם כך צריך האדם להיות חדור רצון להתקדם כל הזמן. וכאשר אדם כזה מגיע לגבול ולקצה היכולת שלו, אז אדם כזה חווה טראומה מאוד גדולה. כי הוא רואה שהוא לא יכול יותר להתקדם. ומילא שאי אפשר להתקדם, אבל החיים גם ... האנושית החיים היו יותר מעניינים, אז זה היה יכול לספק את האדם למרות שהוא לא יכול להתקדם. אבל העניין בחיים נוצר דווקא על ידי המרוץ של החיים, שהאדם מתקדם כל הזמן. וזה אומר שכאשר מגיעים לקצה, אז אין להיכן להתקדם, ואז מפסיקים גם ליהנות. והבעיה הזאת עצרה את כל גדולי החכמים בעולם. ורק את טובי הטובים שבעולם. כי רק מי שמגיע ... סופית. כי יש כאן סוד, והסוד הוא שלמרות שנדמה לאדם שהוא עצמו כחלק מהתמונה המלאה מוגבל להתקדם וליהנות מהאין סופיות של התמונה המלאה, הרי שבהחלט כן אפשר להתקדם כל הזמן. כי למרות שנדמה לאדם שיכולת התפישה שלו היא סופית ולא מסוגלת להכיל את האין סוף, הרי שבהחלט יש דרך איך האדם יכול לשדרג את יכולת התפישה שלו וכן להשיג את האין סוף וכן להתקדם עד אין סוף. והדרך היא על ידי זה שהאדם כל הזמן מחפש את השלמות עד לקצה הסופי ביותר של גבול התפישה האנושית האפשרי בשלמות שאין שלמות אחריה ושאין שלמות גדולה ממנה. כי מצד אחד זה נכון שככל שהאדם מתקרב יותר אל ...

... יהיה ניתן לשאול, מה היה עוד לפני כן. או לדוגמה לנסות להבין, מה היה לפני הזמן, שגם זה אינו אפשרי. כי לפני הזמן , פירושו זמן גדול יותר וכיוב. והשכל של האדם לא יכול להבין את הכל. וגם אם האדם ממש יתעקש וממש ירצה להבין בשכל שלו את הכל, הרי שהמלחמה של האדם אבודה ... וגם בלסבך דברים פשוטים, גם בזה יש משהו טוב. כי על ידי זה נוצרים כל הזמן דברים חדשים. ואם הכל פשוט מידי, אז הכל משעמם מידי. אבל אף על פי כן, האדם גם צריך לדעת שלא לסבך, את מה שלא צריך לסבך. ובפשיטות, על האדם לנסות לחפש ...

... ואין שום אדם בעולם שיסרב להשיג שלמות. וכל מהות הרצון של האדם, היא להשיג את השלמות. כי הגדרת החיפוש של האדם, היא את השלמות. כי אחרת האדם לא היה מחפש כל הזמן איך להתקדם. וכל מה שמניע את האדם להתקדם כל הזמן, זה הרצון הפנימי האמיתי של האדם, להשיג שלמות עצמית פנימית אמיתית. ואם נתבונן על העניין הזה של חיפוש ... המנהיגים היו אומרים לאדם שיש שלמות, ושעליו לחפש אותה, והיו גם מלמדים את האדם את הדרך איך להשיג את השלמות הזאת, הרי שכל בני האדם בעולם היו צריכים להיות כל הזמן בתחושה של התחדשות מתמדת ושל שמחה ואופטימיות גדולה, מכך שהם יודעים שיש שלמות, ושהם יודעים שגם הם ושכל ... המציאות תהיה בדיוק איך שהאדם רוצה, גם אז האדם ירגיש שחסר לו משהו. וכל אחד יכול פשוט לדמיין שהמציאות מושלמת כפי מה שהוא רוצה, ועדיין הוא יראה שהוא ממשיך כל הזמן להרגיש שחסר לו איזה משהו בלתי ידוע. והדבר שיוצר את תחושת החסר הפנימית של האדם, הוא הרצון של האדם ... ומה שהאדם באמת רוצה, זה להשיג את תחושת השלמות הזו. שבה האדם יבין את המציאות בשלמות, ויצליח להתחבר אליה רגשית בשלמות. וזאת הסיבה שבגללה רוב בני האדם רוב הזמן לא מחייכים ולא נראים מאושרים. משום שיש משהו פנימי שמציק לאדם ושהוא לא מניח ולא יניח לאדם עד שהאדם ... האדם לא להתייאש, אלא להשקיע את כל כולו ואת כל כוחותיו הנפשיים והשכליים ואת כל יכולותיו הרגשיות באשר הן, כדי להשיג את המטרות שלו בשלמות. ועל האדם להיות כל הזמן בתהליך מתמיד של הגדרת המטרות שלו בצורה כמה שיותר מדויקת, ושל ניסיון להשיג את כל המטרות שלו בשלמות. ... על חשיבה פתוחה, ולנסות להבין טוב יותר את המטרה הסופית, ולראות אולי יש איזו דרך קיצור כדי להשיג את המטרה הסופית בצורה יותר יעילה וקלה. ועל ידי זה שהאדם כל הזמן חותר ומנסה להשיג את השלמות, על ידי זה האדם כל הזמן משפר את המיומנויות שלו, והאדם מגלה את כל הכוחות הנפשיים השכליים והרגשיים שלו, ואז בסופו של דבר האדם ...

... כלשהו הוא שקר, היא על ידי זה שהוא קולט שבאותו המקום לא מעודדים שאלות. כי האמת אין ... האמת הזו, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו כל הזמן לשאול שאלות על כל דבר. וגם על ... לבין אחרי וכל כיוב. כי גם למרחב זמן יש שורש. כי הזמן לדוגמה הוא הבדל התחושה שבין ... וההבדל שבין האירועים השונים, הוא זה שיוצר את הזמן. ובשורש של כל האירועים, אין ... שקורים בהווה לבין אלו שיקרו בעתיד. וזהו השורש של הזמן. כי שם לזמן יש שורש. ובשורש של ... אין הבדל גם בין מקומות שונים. כי גם למרחב המקום יש שורש. כי המקום נוצר על ידי התחושה השונה שיש בין המקומות השונים. אבל בשורש של התחושה הזאת של המקום, שם אין הבדל בין המקומות ... ובשורש של המציאות, לא רק שאין הבדל בין רגעי הזמן שבציר הזמן ולא רק שאין הבדל בין המקומות השונים שבמרחב המקום, אלא שם גם אין הבדל בין מרחב המקום לבין ציר הזמן. כי גם למרחב המקום ולציר הזמן, גם להם יש שורש. כי בשורשם ... המפץ הגדול לפני בריאת העולם), שם לא אין הבדל בין המקום לבין הזמן. כי שם הכל אחד. וזאת נקודת ... כי יש את השכל האנושי שבו לדוגמה יש הבדל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הזמן לבין המקום. ויש את השכל הגדול יותר שבו אין הבדל בין רגעי הזמן לבין המקומות השונים, ושבו אין ...

... הראשון הוא הכוח האין סופי. וזה בעצם אומר, שבנקודת הכוח הראשון יש אך ורק רצון עצמי כל הזמן. כי ההפך של רצון עצמי, הוא חוסר בחירה. ובנקודת ההתחלה ששם הבחירה חופשית מלאה, שם יש ... עצמי בנקודת ההתחלה, כי שם ואולי רק שם הכל קורה מעצמו. וגם זאת טעות מחשבתית, אך אין כאן המקום. ובכל מקרה, ניתן להבין שאם נסתכל לרגע אחד על המציאות כולה, נראה שהיא עצמה שיא הביטוי ... שמניע את העולם. כי אם הכוח שמניע את העולם היה שבע רצון, הרי שהוא לא היה צריך לשנות כל הזמן את המציאות. ובכלל, אם הוא היה שבע רצון, הוא גם לא היה בכלל מניע את כל האירועים של המציאות. כי רצון הוא חיסרון. ומכך שהעולם קיים וכל הזמן משתנה, מכך ניתן להבין שהכוח שמניע את המציאות, הוא חסר שביעות רצון מתמדת. ואפשר עוד ...

... חלש, זאת ממש בדיחה. כי השכל האנושי הוא חלש. מאוד חלש. והשכל האנושי לא יכול לדוגמה לחשוב על אין סוף. כי השכל האנושי לא יכול לדוגמה לדמיין את המספר הגדול ביותר, או את המקום הרחוק ביותר וכיוב. כי לכל מספר יש מספר אחר גדול יותר ולכל מקום יש מקום אחר רחוק יותר וכיוב. ... תמיד יודע שגם ההפך של מה שהוא אומר, גם הוא נכון באותה המידה. ולכן הוא תמיד מרגיש בנוח עם כל דעה ששונה מהדעה שאותה הוא אמר, משום שהוא יודע את האמת, שכולם צודקים כל הזמן מנקודת המבט של האמת האמיתית של המציאות. וכאשר האדם מחפש את האמת ורוצה לדעת את האמת, אז שואלים ... לרצון אמיתי לדעת את האמת, כדי לדעת את האמת, ואז האדם מבין את האמת. ומי שרוצה להגיע אל האמת, עליו לנסות בראש ובראשונה להיות אמיתי עם עצמו לגבי הרגשות שלו. כי האדם כל הזמן חי בהדחקה רגשית. והאדם מדחיק כל הזמן המון רגשות שונים והמון מחשבות שונות. ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו, ולהיות מודע לתחושה האמיתית ... את האמת, לשם כך הוא צריך ליצור כלי לידיעת האמת. והכלי הוא השאלה. כי שאלה יוצרת תשובה. וידיעת התשובה, היא בניית האמת והשכל של האדם. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו כל הזמן לשאול שאלות ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ועל האדם להטיל ספק בכל דבר, עד שהוא יגיע לנקודת ...

... שהסוף ידוע מראש. וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן של החיים עד שמתים. אבל בכל מקרה כולם מתים. והשאלה היא, איך זה שאנשים מפחדים מהמוות ככ, למרות שבעצם הוא ... מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו משוגע לפחד מהמוות בלי לחשוב בהיגיון ...

... בכוחות עצמו. וגם הטוב הוא לא מי יודע מה טוב. ובפרט כאשר האדם מתבונן על העניין הזה של הרצון העצמי של האדם, שהאדם קיים עם רצון עצמי שאחראי לכך שהאדם כל הזמן מרגיש רע. ואם באמת התכלית היא שהאדם ירגיש טוב, הרי שהיה אפשר ליצור ... שהעולם אולי נוצר כדי לעשות רע, לכן נוצר גם טוב, כדי לוודא שהאדם ירגיש רע. כי כאשר יש רק רע, אז האדם מתרגל לרע. ולכן יש גם רגעים קטנים של אושר, כדי שבשאר הזמן האדם יסבול מכך שהוא ירצה אותם. כי כפי שכבר ביארתי, הרע קיים רק ...

... של האדם. והשכל הזה שמחוץ לשכל, אין בו שום קיום לעולם. כי מאחר שהוא אין סופי, ממילא בשכל הגדול יותר אין אפשרות להבדיל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הישויות השונות. כי שם הכל אין סוף. וכאשר אין סוף וגבול, אז גם אין גבול לרגעי הזמן ואין גבול למקומות ואין גבול לישויות השונות. ובכל ... הכל טוב תמיד. אלא, שיש דבר יותר טוב מאשר הכל טוב, והוא הקיום של הרע. כי הרע הוא נובע מאותו השורש שממנו נובע הטוב. כי שניהם נובעים מהמקום שאין בו טוב ורע. והרע הוא ביטוי של הטוב האין סופי. ...

... האדם האחר לפגוע באדם. וכאשר האדם נמצא בשעת חלום, כל אותן דמויות שהוא רואה בשעת החלום שלו, הן בעצם הוא עצמו ממש. כי כל המקום וכל הזמן של החלום, הם כולם נמצאים בתוך האני של האדם עצמו שחולם את החלום, שהוא נמצא מחוץ לחלום והוא מכיל בתוכו את החלום כולו. וכאשר האדם נמצא בתוך החלום של ... וכיוב. ומצד האמת, כל מה שקיים, זה הכל האני של האדם. כי יש אני אחד כללי של המציאות, שבתוכו קיימים כל הדברים. וגם מימד הזמן ומרחב המקום, גם הם לא יותר מאשר תחושה. כי הזמן והמקום , הם בסך הכל תחושה. כי יש תחושה מסוימת שהאדם קורא לה עבר. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם הווה. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם עתיד. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם כאן ושם ולמעלה ולמטה וכולי. והכל זה רק תחושות בלבד. ומצד האמת כל המקום כולו נמצא באותו המקום. וכל המקום כולו הוא רק הבדלי תחושה של האדם. כי ניתן לדוגמה לראות שיש ציורים ותמונות עומק שונות. שבהם יש תמונה אחת שהאדם חווה אותה ברמות עומק שונות. וכאשר ... מצד מי שמסתכל מחוץ לקופסא, דרך המציאות שנמצאת מחוץ לחלום ולחולם, מנקודת המבט החיצונית לחלום, שם אין מקום כלל. כי כל המקום כולו שנמצא בתוך החלום, הוא נמצא כולו בשום מקום ממשי, אלא הוא רק בתוך האני של האדם שחולם את החלום. ומצד האמת, כל המקום כולו נמצא בתוך שום מקום. כי כל דבר נמצא בתוך דבר אחר. כי כל דבר יש דבר אחר שהוא גדול ממנו. וכל המקום כולו נמצא גם הוא בתוך מקום אחר גדול יותר, שהוא בעצם האין מקום. דהיינו, נקודת מבט שבה אין מקום כלל. כי שם מחוץ למקום, שם אין שום ישות נפרדת כלל, וממילא אין שום הבדל בין שום ישות לשום ישות אחרת, וממילא אין מקום. כך שכל המקום כולו, מצד האמת הוא נמצא בשום מקום ובמקום שנמצא מחוץ למקום, שהוא האין מקום. והמקום שאותו רואה האדם הוא רק חוויה ותחושה של הבדלי מרחק שונים. כי כדי ליצור מרחב מקום, לשם כך צריך ליצור תחושת מקום. בדיוק כמו שבחוש ניתן לראות שאפשר ליצור תחושת מקום, גם בלי מקום של ממש. וכל המקום כולו הוא רק תחושה בלבד. וגם הזמן עצמו, גם הוא רק תחושה. כי מצד האמת כל מה שקרה בעבר וכל מה שקורה בהווה וכל מה שיקרה בעתיד, אלו הכל מצבים שקיימים בו זמנית בפחות מרגע אחד של המציאות. כי גם הזמן עצמו, גם הוא נמצא בתוך מימד גדול יותר, שבו אין זמן. וכל אירועי הזמן, כולם נמצאים ומתרחשים בפחות מרגע אחד של זמן. וכל האירועים כולם קיימים כל הזמן בו זמנית. אלא שבכל פעם האדם חווה תחושת זמן אחרת כלפי אפשרות אחרת של המציאות. ויש תחושה כלשהי שהאדם קורא לה עבר, ויש תחושה אחרת של הווה, ותחושה ... וכאשר האדם חושב על איזה דבר שקרה בעבר, מצד האמת יכול להיות שהאדם בכלל חושב על משהו שעוד לא קרה בפועל, אלא שתחושת הזמן של האדם התהפכה, ושהוא מרגיש תחושת עבר כלפי משהו שיקרה בעתיד. ולפעמים גם האדם מתכנן שאיזה משהו יקרה בעתיד, ואחכ בטעות האדם חושב שהדבר הזה כבר קרה בעבר וכיוב. ובכל מקרה בכל רגע ורגע האדם חווה מציאות, שבה יש תחושת זמן ומקום. וגם הזמן כולו וגם המקום כולו, הם נמצאים בתוך האני העליון של האדם, שהיא המציאות עצמה. כי האני התחתון של האדם שנמצא בתוך החלום, הוא עצמו חווה תחושת מקום ותחושת זמן. וכל מה ...