יקומים מקבילים / חיים מחוץ לכדור הארץ - האם יש?... רואה את האמת, שהכל מתחדש בכל רגע מחדש, ללא שום תלות ברגע הקודם. והם זקנים, משום שהם חיים בתוך תודעת זמן מוגבלת, שבה הכל מוגדר ומוגבל. והם לא נהנים מהחיים, כמו אדם צעיר שנהנה מכך שכל דבר הוא חדש ... מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה קיימת כלל. כי התודעה של האדם לא יכולה להיות בשני יקומים נפרדים בו זמנית. והיא כן יכולה להיות ביקום אחד, שדומה לאין סוף ... להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית. כי כדי להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית, לשם כך האדם צריך לצאת תודעתית ממרחב המקום והזמן שלנו, ולהיות בתוך מרחב זמן ומקום אחרים, וזה תוך כדי שהוא נמצא גם כאן במקום ובזמן ... יחווה את קיומו העצמי כלל. כי מצד האחדות של המציאות, אין שום קיום עצמי נפרד כלל. ולכן קיומה של התודעה, הוא צמצום. והתודעה של האדם חווה בכל פעם, צמצום וצורה אחרת של המציאות. והקיום של האדם, הוא לא יותר מאשר אפשרות אחת, ... שכבר קיימות כרגע בכל מקום ובכל זמן תמיד. וכאשר האדם רוצה להשיג איזה דבר, עליו להבין שהוא בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל האפשרויות כבר קיימות כל הזמן. ולכן שום דבר לא באמת משתנה אף ... לדעת כי המציאות הזאת שאליה הוא רוצה להגיע, היא כבר קיימת כרגע ממש. והוא כבר נמצא שם כרגע ממש, בתודעה אחרת של עצמו. ועל האדם לדעת עוד, כי המציאות שממנה הוא מנסה לברוח, היא לא תיעלם לעולם, והיא תישאר קיימת תמיד. ורק התודעה המצומצמת של האדם, בכל פעם חווה צורה אחרת של המציאות. אבל באמת, גם המציאות הקודמת, נשארת קיימת תמיד. (והאפשרי, ... דווקא ביקום הזה ולא ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ביקום אחר וגם בכל שאר היקומים בכל מצבי התודעה האפשריים כל הזמן. ולכן, לא שייך לשאול למה אני נמצא דווקא כאן ולא ביקום אחר, כי האדם נמצא תמיד בכל היקומים כולם, בכל המצבים כולם. והאדם דווקא כן יכול לעבור בתודעה שלו בין היקומים האלו, על ידי התחברות לשכל של האחדות. דהיינו, התבוננות על מהות המקום והזמן, שהיא מוציאה את האדם מחוויית המקום והזמן שלנו, ומאפשרת לתודעה של האדם לחוות עוד המון דברים נוספים, גם בו זמנית, בבחינת רצוא ושוב ובבחינת מטי ולא מטי (מגיע ולא ... ובכל הזמן כולו. (והאבן ממלאת, אפילו את מהות הזמן והמקום עצמם). וכיוב לגבי כל שאר הישויות כולן. ורק האדם בתודעה שלו, חווה את צמצום הצורה של המציאות. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר בכל המציאות כולה בכל מקום ובכל זמן ...