... אם כן, כי אין בעולם שום הנאה גשמית כלל, כי הכל זאת הנאה רוחנית בלבד. שהאדם נהנה תמיד, מכך שהתודעה שלו, חווה השלמת חיסרון. בין אם זה באמצעות חוויה גשמית של שלמות חיסרון, כגון אכילה. שאז חוויית השובע, מזכירה ... וכאשר האדם לא יודע איך להשיג אותה מתוך עצמו, אז הוא מנסה להשיג אותה באמצעות השגת דברים חיצוניים, שגורמים לתודעה שלו לחוות שלמות של הנאה רוחנית. כי יש בתוך האדם שני רבדים. הרובד של המודעות החיצונית והרובד של המודעות ... הם כאשר האדם נאחז באיזה רעיון כלשהו. וזוהי בעצם הנאה גופנית. שהאדם נאחז בגוף ובצורה של אותו הרעיון. וגם התודעה, גם היא גוף. גוף של המהות של המציאות. וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, ... היא הגוף של ידיעת האחד, שאין בו שום ידיעה מוגדרת (כנפרדת). וכאשר האדם נהנה מהתבוננות כלשהי, הרי שהגוף דהיינו, התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, דהיינו, רעיון מוגדר, שבו נאחז האדם ומפיק ממנו הנאה. וכל הנאה ... הנאה גשמית ובין אם זו הנאה רוחנית, הוא תמיד רודף אחרי הנאה גשמית של גוף מצומצם. כי הגוף, דהיינו, התודעה, רודפת אחרי גוף, דהיינו, אחרי צורה מוגדרת, שגורמת לאדם להרגיש טוב. ולכן, כל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות, ... ומי שמשתמש בשכל שלו בשלמות, הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, שיש רק ישות אחת בלבד. וכאשר, כל התודעה של האדם חושבת רק על דבר אחד בלבד, דבר שהוא חסר כל משמעות, כי הרי אין שום דבר שנפרד ... גוף וכל צורה, כי אין בה שום נפרדות, אז על ידי זה הרצון של האדם מתבטל לגמרי, כי גם התודעה העצמית של האדם מתבטלת לגמרי, כי באחדות, אין שום נפרדות של קיום עצמי. ואז בשעת ביטול, האדם חווה שלמות ... החכם האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות וכולי. ובנפרדות של החכם האמת, גם הוא יש לו גוף, דהיינו, תודעה עצמית, שהיא נמצאת בתוך גוף, שהוא הגוף הגשמי. וגם החכם האמיתי, גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות שבמהותה הכל אחד, וכמו שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה ... ונזכיר רק, כי כל פעולה וכל מחשבה היא גשמית. ואי אפשר לדעת שאתה קיים, בלי להיות בחוויה של גוף תודעתי. וכל רצון, הוא רצון גשמי. כי הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש ... ואעפכ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות שלו, הוא נמצא ברובד חיצוני שלו, דהיינו, חכם אמיתי, שהוציא את שכלו ...

... מה זה רצוא ושוב ורשימו? אליעד מתאר מצב של רצוא ושוב (ריצה וחזרה) שבו האדם נע בין שני מצבים תודעתיים: רצוא - מצב של התבטלות מוחלטת לאין - סוף, בו אין תחושת עצמי ואין הפרדה בין טוב לרע. זהו מצב של שקט מוחלט, ללא שום סבל. שוב - חזרה למצב הרגיל של קיום, תודעה נפרדת, עם רגשות, רצונות, ותחושות של טוב ורע. כאשר האדם חוזר מהמצב של רצוא, הוא חוזר עם רשימו - ... אומר לא להיות קיים? אליעד מסביר שלהפסיק להיות קיים אין פירושו התאבדות פיזית. משמעות הדבר היא ביטול מוחלט של התודעה העצמית, עד כדי כך שהאדם לא יודע שהוא קיים. כשאין ידיעה על קיום עצמי, אין הפרדה בין האדם לבין ...

... ובחלקים אחרים הוא חווה אחדות. לכן, במקומות בהם הילד כבר חווה אחדות באופן טבעי, אין טעם להתערב ולהכניס לו תודעה של נפרדות, ובמקומות שהוא כבר חווה נפרדות באופן טבעי, שם יש להסביר לו ולתת לו פרספקטיבות שיעזרו לו להבין ...

הספר להיות אלוהים - אמונה רעה תמיד, למה כל אמונה היא רעה תמיד, מחלת האמונה, אמונה טובה, אובייקטיביות

... יודע האם החוויה שהוא חווה היא אמיתית או אשליה בלבד. הוא מדגיש שהתחושה של הקיום שלנו תלויה בשכל שלנו ובתודעה, אבל בעצם אנחנו לא יכולים לאמת אותה מעבר לספק. אליעד ממשיך ומציע תרגיל מחשבתי שבו האדם עוצם עיניים ומבודד את כל חושיו. גם במצב כזה, עדיין קיימת תודעה שממשיכה לחשוב ולהיות מודעת לעצמה. עם זאת, הוא טוען שגם התחושה הזאת אינה ודאית. האדם לעולם לא יכול להיות בטוח שהוא קיים באופן מוחלט כי הוא תלוי בתודעה שלו, והתודעה היא בעצמה מוטלת בספק. האם אפשר להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת? אליעד מדגיש שככל שמעמיקים לחשוב ולהתבונן ...

... את כל האפשרויות, גם את הבריאות וגם את האי - בריאות, כטובות באותה מידה. כלומר, האדם צריך להגיע למצב תודעה שבו כל האפשרויות שקולות עבורו באופן רגשי, כך שהוא יוכל באמת לבחור באופן חופשי. איך אפשר להגיע לשליטה עצמית ...

... אני קיים?, ומה המשמעות האמיתית של השאלה הזו. כדי להבין זאת, אליעד מסביר שיש להיכנס למקום הכי עמוק של התודעה, שבו שואלים לא רק האם אני קיים או אני לא קיים, אלא מבינים שאין הפרדה בין האני ובין מה ... מנטרלת את ההפרדה בין האדם לבין המציאות הסובבת אותו. כאשר אדם חושב על עצמו כלא קיים, הוא עדיין משתמש בתודעה שלו. כלומר, הוא מדמיין מצב שבו הוא לא קיים, אבל עדיין יש מישהו שלא קיים, וזה הוא עצמו. התפיסה ... מסביר שהבעיה המרכזית היא התחושה שיש אני ששואל האם אני קיים, ושכל ניסיון למחוק את האני עדיין משאיר איזו תודעה חושבת ומרגישה, כך שהקיום למעשה לא באמת נעלם. האם אפשר לחשוב על אי - קיום? אליעד מציין שקשה מאוד לחשוב על מצב של אי - קיום, כי ברגע שאדם חושב, הוא כבר מייצר קיום מסוים בתודעה שלו. אפילו כשאדם אומר לעצמו אני לא קיים, הוא למעשה ממשיך להתקיים דרך המחשבה עצמה. ולכן, כדי להגיע למצב ... בו לגמרי. הוא מסביר שאפילו המחשבה שהשכל מתעתע היא עדיין מחשבה שנמצאת בתוך השכל, ולכן קשה להגיע אל מחוץ לתודעה. אדם יכול להאמין ששום דבר לא אמיתי, אבל אז הוא עדיין נשאר בתוך ההפרדה הזו, משום שהאמונה עצמה היא ...

... פירוק או התפרקות של תפיסת המציאות שלו. אליעד מסביר שכאשר האדם מבין באמת שאין שום דבר מוחלט שהוא יודע, התודעה שלו מתפרקת. הוא מדמה זאת להכנסת משהו אינסופי לתוך כלי מוגבל, כמו תודעה של אדם. כשמשהו אינסופי נכנס לתוך התודעה המוגבלת של האדם, התודעה מתפרקת ומתמוססת. אליעד מבהיר שזו לא חוויה של מציאת תשובה, אלא של ביטול מוחלט של השאלות, כי אין עוד ...

... מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. היינו רוצים להרגיש נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד ...

... על הפחד מנקודת מבט אחרת ולהגיע למצב של איזון פנימי. לדוגמה, אדם שמפחד מלאבד יד. הפתרון הוא להגיע למצב תודעתי שבו מבחינתו אין הבדל בין מצב של יש יד לבין אין יד. כאשר שני המצבים הללו נתפסים בעיני האדם ... שלו מכתיב לו. במקום להזדהות לחלוטין עם הפחד או עם המציאות שהשכל מראה לו, האדם צריך לנסות להגיע למקום תודעתי שבו הוא מתבונן בשכל ובפחד כאילו מבחוץ. במצב זה, האדם רואה את ההבדל בין טוב ורע או בין רצוי ... שלם. אז הוא יכול לפעול בעולם בצורה משוחררת וחופשית יותר, תוך שהוא מבין שהמציאות הגשמית היא רק חלק מתוך תודעה רחבה ועמוקה יותר. מה אפשר ללמוד מהמטפורה של הציפור שנשכבת כשהמשאית עוברת מעליה? הדוגמה שהוזכרה בהרצאה של אליעד היא ...