... וחסר משמעות, הוא זה שמזיז אותנו, את ידינו, מחשבותינו ורצונותינו. האדם מתנגד ואומר שהאוויר הוא בסך הכל חומר חסר תודעה ואינו יכול להניע אותנו, אך כאן מגיעה נקודת ההפתעה: האדם עצמו עשוי מאותו חומר בדיוק כמו האוויר. אם האדם עשוי אטומים ואלקטרונים בדיוק כמו האוויר, מדוע שנחשוב שלאוויר אין תודעה ואילו לאדם כן? אולי גם לאוויר יש תודעה, פשוט איננו יכולים לראות אותה, בדיוק כפי שלא ניתן לראות את תודעת האדם. אליעד ממשיך וטוען שאפשר לדמיין שהכל מחובר בחבלים שקופים - מחשבות, רצונות, תנועות, וכל מה שקיים. כל דבר, ... האצבע אינה מחליטה לאן לזוז, אלא היד היא שמחליטה עבורה. כך גם היד אינה מחליטה לבדה אלא האדם או התודעה היא שמחליטה עבורה. ולבסוף - מי מחליט עבור האדם עצמו? לדבריו של אליעד, זו ישות אחת שמחברת הכל. האדם ... אחת של מקום וזמן, ולדבר שהיה לפני המקום והזמן. הוא מוסיף שהבנה אמיתית ומעמיקה של הדברים הללו תביא לכך שהתודעה העצמית של האדם תתמזג עם המציאות עצמה. אז האדם יוכל לראות שהטענה יש בחירה חופשית ואין בחירה חופשית היא ... האם יש בחירה חופשית? מי מחליט עבור האדם? מהי תחושת הבחירה החופשית? האם המציאות מוכתבת מראש? האם לאוויר יש תודעה? הכל אחד? הפעם אדבר על בחירה חופשית ועל חופש הבחירה שיש לאדם. ונאמר שהיינו רואים בובה על חוטים, והאם ... ואיך בכלל ניתן להגיד שהאויר שהוא כלום כביכול מזיז אותך? זה בסך הכל אטומים, אלקטרונים, זה לא משהו עם תודעה ובחירה, איך זה יכול להיות? ומי ששואל את זה, ממה הוא עשוי? גם האדם עשוי ממה שהאויר עשוי. אבל האדם אומר: לא... אבל לי יש תודעה, אני מודע, אני שונה מהאויר, לאויר אין תודעה. ואיך אתה יודע שלאויר אין תודעה עצמית? ראית שאין לו? וגם אולי לך אין, כי לא רואים את התודעה שלך, ואולי גם לאויר יש הרגשה ותחושה ותודעה כי גם את התודעה שלו לא ניתן לראות ואפשר להגיד שהתודעה של האין, החומר הריק שממלא את העולם הוא שמניע את הכל ואם האדם היה מחובר בחבלים אז היתה הבנה ... זה אומר שהאצבע בחרה לאן לזוז? לא, מי החליט לאן האצבע תזוז? היד! ומי החליט ליד לאן לזוז? האדם, התודעה, או איך שלא נקרא לזה ומי החליט לאדם כיצד לזוז? הישות האחת שהיא מחברת את הכל והאדם צריך להתבונן ... האלו מחוברים. ועכשיו ניתן מחשבה נוספת ונאמר, שמי שיבין את הדבר הזה מספיק טוב ויחקור עוד יותר את השורש, התודעה העצמית שלו תתחלף להיות המציאות עצמה ואז כשהוא יחקור את הבחירה החופשית שלו בפני עצמה אז הוא יגלה את ...

... תיאוריות שלמות על הרצון ועל הדיכאון ועל השמחה וכיוב, אבל כל זמן שלא ברור לאדם באופן מוחלט, מהי מהות התודעה שלו, ואיך ולמה ומדוע היא קיימת, הרי שהאדם לא באמת מבין שום דבר על עצמו באמת. ועל האדם לחקור ... רואה? ואולי אני אוסף של חוויות? ואם כן, אז האם האני שלי משתנה כל הזמן? והאם לאירועים עצמם יש תודעה? ואיך נוצרתי לפתע פתאום? ומה גורם לי לחוות את עצמי כישות נפרדת? והאם אני עצמי קיים בנפרד משאר הדברים, ... חתיכת בשר אחרת? ובמה בדיוק שונים האטומים והחומר שממנו עשוי הגוף שלי, מכל דבר אחר? והאם לאטומים עצמם יש תודעה? ואם כן, אולי יש תודעה גם לכל אטום אחר? והאם לכל חלק בגוף יש תודעה עצמית? וכיוב עוד שאלות של התבוננות, וכל המרבה הרי זה משובח. וכאשר האדם מתבונן על הדבר הזה, הוא מגיע ... כל שאר הדברים שישנם, כגון הצמחים והדומם. כי הכל אלו רק צורות שונות של מהות אחת. והאם לדומם יש תודעה? והאם לאנשים מתים יש תודעה? תשובה: לדומם ולאנשים מתים ולכל ישות שהיא, יש או אין תודעה, בדיוק באותה המידה ממש. זא אם יש תודעה וישות ממשית לאדם, אז יש כזו גם לכל שאר הדברים שקיימים. והאדם הוא לא יותר, מאשר צורה של משהו. ... שהוא היה בהתחלה, דהיינו, ישות אחת ממש עם הכל, ללא הגדרת מקום וזמן, דהיינו, כלום. ואחכ כאשר האדם חוזר לתודעה שלו (יש מאין) ומתבונן בנל, הוא מבין את האמת, שהוא גם רק כלום אמיתי, וגם רק משהו ממשי. ואז ...

... מוחלט, גם אם נדמה לנו שלכאורה אפשר להפסיק להתקיים. הרעיון מוסבר באמצעות דוגמה של חלום: כאשר אדם חולם בלילה, תודעתו מתפצלת ומייצרת דמויות שונות בחלום - אנשים, מקומות וחפצים. הדמויות האלו הן לא ישויות נפרדות באמת, אלא ביטוי של תודעה אחת שמתפצלת ומופיעה בצורות שונות. ברגע שהאדם מתעורר, כל הדמויות שהופיעו בחלום מתמזגות בחזרה אל תוך התודעה האחת, והן חדלות להיות נפרדות. לדוגמה, אדם חולם על קבוצת אנשים רבים שנמצאים איתו בחלום, כאשר כל אחד מהם נדמה כישות נפרדת. בזמן החלום האדם מאמין שהם ממשיים ונפרדים ממנו, אך ברגע ההתעוררות כולם חוזרים להתאחד לתודעה אחת שהיא הוא עצמו. לפי אליעד, גם אם התודעה של האדם תיעלם באופן מוחלט כביכול, הוא יחזור למצב שבו היה לפני כן, למקור הראשוני שממנו נוצר. כלומר, האדם לעולם לא נעלם לחלוטין אלא חוזר לנקודת ההתחלה - אותה תודעה אחדותית שהיא המקור שלו ושל כל הדברים. מה המשמעות האמיתית של הדמויות בחלום? אליעד מתאר את משמעות הדמויות בחלום ... אדם חולם על פח אשפה או על בית, אין אלו חפצים אמיתיים מהמציאות שחדרו אל החלום, אלא יצירות של התודעה שלו עצמה. כך, בחלום התודעה מתפצלת והופכת להיות חפצים ודמויות, אך בפועל הכל עדיין נובע מתוך אותה תודעה מרכזית. עוד דוגמה שמסביר אליעד היא של אדם החולם על איקס כלשהו, בין אם מדובר באדם, מקום או חפץ. ברגע שהאדם מתעורר, אותה דמות או אותו אובייקט חוזרים ומתמזגים אל תוך התודעה שלו. הם לא באמת נעלמים, אלא שבים למה שהיו לפני שנוצרו: לתודעה האחת של האדם החולם. מכאן עולה הרעיון המרכזי שכל הדברים הנפרדים במציאות, בדומה לחלום, מגיעים מאחדות תודעתית אחת. מה הקשר בין אחדות לבין נפרדות במציאות? אליעד מסביר כי במצב הרגיל האדם חווה מציאות שבה קיימת הפרדה ... אליעד מתאר בתור להיות אלוהים או להיות מה שהיית לפני שנהיית. אליעד מדגים זאת בעזרת רעיון החלום: כמו שבחלום התודעה מתפצלת ויוצרת עולם עם דמויות ואובייקטים נפרדים, כך גם המציאות הרגילה היא חלום גדול יותר שבו התודעה של החולם הגדול יוצרת עולם מלא נפרדות. כשמתעוררים מהחלום הכללי הזה, חוזרים לאותה נקודה אחדותית ראשונית שבה הכל מתמזג ... היום. בשני המצבים האדם חווה תחושת נפרדות ורואה דברים רבים שנראים לו נפרדים ממנו. עם זאת, למעשה הכל נובע מתודעה אחת מרכזית אחת שמתפצלת ומתגלה בצורות שונות. גם בזמן ערות האדם חולם מבלי שיהיה מודע לכך, כשהמציאות כולה נתפסת כתוצאה של אותה תודעה מרכזית המתבטאת בצורות שונות. מה לגבי אנשים שלא זוכרים או טוענים שאינם חולמים? אליעד מסביר שגם כאשר נדמה לאדם שהוא אינו חולם, בפועל התודעה שלו תמיד חושבת ופועלת. הסיבה לכך שאנשים חושבים שהם לא חולמים היא בדרך כלל שהם פשוט לא זוכרים או לא מודעים לחלומות שלהם. התודעה לעולם אינה חדלה לפעול, גם בזמן שינה וגם בערות. אליעד מפנה לפרק ארוך ומפורט בספרו בנושא עולם החלומות האמיתיים, שמרחיב מאוד על תהליכי התודעה בזמן החלימה ומדוע תמיד מתקיימת פעילות מחשבתית גם כשהאדם אינו מודע לכך. מהי משמעות הדמויות בחלום? איך מתעוררים מהחלום ... אל תוכו. הן לא באמת נעלמו, אלא חזרו למקורן המשותף. כך גם במציאות הרגילה, אם אדם יחדל מלהתקיים (ברמה התודעתית), הוא יחזור לאותה נקודה ראשונית שבה הכל היה מאוחד. מה המשמעות של הדמויות בתוך החלום? הוסבר שבזמן החלום, התודעה של האדם מתחלקת לחלקים שונים, וכל דמות בחלום היא למעשה חלק מהתודעה הזו. הדמות יכולה להופיע בצורה של אדם מוכר, של מקום או של חפץ, אך היא עדיין נובעת מאותו מקור תודעתי של החולם. כשאדם מתעורר מהחלום, כל הדמויות הללו מתמזגות בחזרה אל תודעתו. עלתה שאלה כיצד ייתכן שבחלום מופיעה דמות של אדם המוכר מהמציאות, והובהר שמדובר בדמות שהמוח יצר, הנראית דומה לאדם ... בעומק העניין, הוא חוזר לנקודה הראשונית בה הכל אחד. הדוגמה של החלום מייצגת היטב את הרעיון הזה: בתוך החלום התודעה מתפצלת לדמויות וחפצים נפרדים, אך עם ההתעוררות, הנפרדות נבלעת בחזרה לתוך אחדות התודעה. כיצד ניתן להתעורר מהחלום הכללי? מוזכר הרעיון של לצעוק או לרצות להבין את המציאות עד הסוף, כמו בסיפור עליסה ... המופיע בדברי רבי נחמן, שלפיהם הצעקה מולידה תובנה, ובעזרת העמקה מתמדת בשאלה מי אני? האדם יכול לחוות התעוררות לרמה תודעתית גבוהה יותר. האם יש הבדל בין מציאות רגילה לחלום לילה? נטען שיש מקבילה חזקה בין מה שקורה בחלום ללילה ... הרגילה. בשניהם יכולה להיות תחושה של נפרדות ושל ריבוי דמויות, אך בסופו של דבר אפשר לטעון שהכל מופיע מתוך תודעה אחת. צוין בספר שיש פרקים ארוכים שמסבירים לעומק את עניין החלומות, כיצד האדם חולם גם כשהוא לא מודע לכך, וכיצד הכל נובע מאותה נקודה תודעתית מרכזית. מה לגבי השאלה על חלימה מועטה? נאמר שיש התייחסות בספר גם לנושא של אנשים שטוענים שאינם חולמים לעתים קרובות, אך מוסבר שתודעת האדם פועלת תמיד, ואולי האדם פשוט לא זוכר או אינו שם לב לחלומותיו. הטקסט מפנה לפרקים בספר העוסקים בנושא זה בצורה רחבה יותר, ומסביר שחלומות הם חלק מתהליכי התודעה המתמשכים. חלומות והקשר בינם לבין תודעה אחדות ונפרדות במציאות דרכי התעוררות רוחנית הבנת אני מול לא אני ש: אני נמצא זאת השאלה. אליעד: לצערך את ... שאנשים שהיו בתוך החלום הם כאילו היו פיצול שלך עכשיו ברגע שהתעוררת אז כל האנשים שבתוך החלום נכנסים בתוך התודעה שלך הם כאילו התאחדו איתך. ש: ומה קורה איתם? אליעד: מה שקורה איתך אני אסביר לך עוד פעם, עכשיו ... בסדר, עכשיו כשאת מתעוררת הם כולם הופכים להיות את. ש: מצטרפים אלי? אליעד: כן כאילו הם בתוכך חוזרים כאילו לתודעה אחת שלך. ש: אז איך הם נפרדו בחלום, איך הם התפזרו להם? אליעד: זאת שאלה אחרת זה כמו השאלה ... יכול להיעלם אם תעלם תחזור להיות מה שהיית קודם. זה לא שונה מפה בעיקרון אם את תיעלמי נגיד וגם התודעה שלך תיעלם אז את תחזרי להיות למה איך שהיית איתנו. ש: נגיד חלמתי על איקס אז האיקס הזה נהיה ... על המוכר במכולת דוגמה אז זה לא כשאת מתעוררת הוא נעלם מהעולם הזה ונכנס לתוכך, את עכשיו יש לך תודעה אחת עכשיו ברגע שאת ישנה אז התודעה שלך מתחלקת להרבה חלקים והיא פתאום הופכת להיות קיר הופכת להיות בית, הופכת להיות רחוב הופכת להיות כל העולם ... אשפה זה חלק מהמחשבה שלך שישנה הפך להיות פח אשפה, עכשיו ברגע שאת קמה אז כל החלקים מתאחדים לתוך התודעה שלך. ש: ומה שאני רואה בחוץ נגיד חלמתי על פח אשפה ופתאום אני רואה אותו גם בחוץ? אליעד: איפה ... חלום כלל או כאשר לדוגמה האדם חולם מהקיץ זה רק משום שהאדם לא זוכר על מה הוא חשב אבל התודעה חושבת תמיד יש על זה עכשיו פרק שלם ארוך. ש: איזה עמוד זה? אליעד: 190 בחלק השני רק תשבי ...

... בלי התחלה? האם התפיסה האנושית משפיעה על קיום העולם? בשיחה עולות דוגמאות הממחישות את התפיסה הפילוסופית של אליעד בנוגע לתודעה וקיום. אליעד שואל האם העולם יכול להתקיים ללא תודעה שתופסת אותו. אם אף אחד לא היה מודע לעולם, האם הוא עדיין היה קיים? לפי התפיסה המוצגת, קיום של עולם חייב להיות מקושר לתודעה שתופסת אותו. במילים אחרות, אם אין שום יצור חי או תודעה כלשהי שתהיה מודעת לעולם, אז למעשה העולם לא יהיה קיים עבור אף אחד. הוא נותן דוגמה להמחיש זאת: נניח ... האם העולם היה עדיין קיים? הוא מסביר שאולי בעלי חיים אחרים תופסים את העולם בצורה מסוימת, אך עדיין ללא תודעה שתופסת את המציאות אין משמעות למושג עולם. האם משהו יכול להתקיים בלי תודעה שתופסת אותו? אליעד בוחן את השאלה מנקודת מבט נוספת ומסביר שתודעה חייבת שתהיה לה אינטראקציה עם משהו חיצוני כדי שתוכל בכלל לדעת על קיומה. התודעה אינה יכולה להיות קיימת בפני עצמה ללא קשר עם משהו אחר. אם אף אחד לא יודע או מרגיש את עצמו, הוא למעשה לא קיים. מכאן נובע שתודעה ועולם קשורים זה בזה ותלויים אחד בשני. אם לא הייתה אינטראקציה בין תודעה לעולם, אף אחד מהם לא היה יכול להתקיים. האם ניתן להוכיח שהעולם הוא קדמון או מחודש? בשיחה, אליעד עובר ... מעבר להגדרות אלו. האם העולם קדמון או מחודש? מה היה לפני היווצרות היקום? האם היקום נוצר יש מאין? האם תודעה יוצרת מציאות? מה זה זמן ומקום? האם העולם יכול להתקיים ללא תודעה? האם אפשר להוכיח שהעולם נברא?

... כיש, אך למעשה, כדי להבין איך זה קורה, עלינו לחקור את מקור המחשבה. החושים קולטים פוטונים, המוח מעבד אותם, והתודעה שלנו מאמינה לכל זאת. ברגע שמבינים את ההפרדה הזו בין יש לאין, אפשר לראות את המציאות בצורה שונה, מבלי ... הבחנה בין יש לאין. ברגע שמבינים זאת, אפשר לראות את המציאות דרך ההבחנה הזו, ולפני השכל. זהו שלב שבו התודעה מתחילה לחוות את הדברים בצורה שונה, מעין חוויה של אין שכל של חכמים, שבה אין הגדרה נוקשה למציאות. הקשר ... העמוק של המציאות, אין הבדל בין הצורות, המחשבות והרצונות. כל אחת מהן היא רק לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. בסופו של דבר, כל אלה הם ביטויים שונים לאותו תהליך פנימי של הבחנה בין יש לאין. האם באמת מפסיקים ... הרצף שדרכו נוצרת הידיעה על קיומו של שולחן: החושים קולטים מידע על פוטונים, המוח מפרש את המידע לכדי תמונה, התודעה מאמינה באותה תמונה, וכך נוצרות ההבחנות שלנו על מה שקיים ומה שאיננו. אם ממשיכים לחקור פנימה לעומק, אפשר להגיע ... זו שאלה על מודעות. כמו שאדם מדמיין פילים ויודע בו - זמנית שהוא מדמיין, כך גם אפשר להגיע למצב תודעתי שבו רואים כיצד נוצרת כל מחשבה או רצון. ברגע שרואים שהכל מבוסס על הפרדה בין יש לאין, אפשר לשחרר ... אולי העולם תמיד יישאר וקיים בלי קשר אלינו? תשובה: מה שמתגלה הוא שגם עצם האפשרות של קיום מציאות מחוץ לתודעה תלויה בהבחנה בין יש לאין. אם מפסיקים להפריד, גם ההנחה שהעולם ממשיך להתקיים מתערערת. מכאן הופכת החוויה למשהו עמוק ... אני זוכר, אני חושב, אני מרגיש ואני רוצה. אבל לעומק, כל הפעולות הללו הן לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. להבדיל, זו רק שפה שבה מבחינים בין זיכרון לרצון ובין ידיעה ותחושה. אך ברובד העמוק, הכל זה אובייקט של חוויה בתוך אותה תודעה כוללת, ואין באמת הבדל מהותי ביניהם. שאלה: אז למה בכל זאת מרגישים הבדל? תשובה: תלוי ברמת התפיסה. בעולם היום ... קיימת באופן כובל, ממילא אין הבדל בין לנתח לבין לא לנתח. אפשר לעסוק בניתוח מציאות כפי שרגילים, ועדיין להיות בתודעה שאין בה הפרדה. אין כפייה פנימית לראות שולחן כשולחן, אבל מצד שני אין מניעה לחוות אותו כשולחן. כך פועלים ... דברים אחרים, וגם זיכרון הוא ידיעה על משהו אחד בשונה מאחר. ככל שמעמיקים, רואים שכולם ביטויים שונים של אותה תודעה שמפרידה ומתאחדת בו - זמנית. שאלה: אז בסוף אין הבדל בין הכרה בחושים, חשיבה, זיכרון ורצון? תשובה: לגמרי כך. בשפה רגילה אנו מחלקים אותם, אבל ברמה העמוקה הם כולם אותה מהות של תודעה המתנסה בעצמה בצורות שונות, ושורשם הוא הבחנה בין יש לאין. ובסופו של דבר יש אפשרות להכיר בהם או לחוות ... צריך להגיע לתמלול, לדוגמה, החושים שלי קולטים אינפורמציה, של פוטונים שזזים, האינפורמציה הזאת עוברת למוח, המוח שלי רואה צורה, והתודעה שלי רואה את מה שהמוח רואה, והיא מאמינה למה שהחושים רואים, ולהמשיך להכנס פנימה ופנימה ופנימה ובסוף אתה מגיע ... על הרגשות שלך. יש מחויב זה לא רגש אפשרי שאתה יכול להטיל בו ספק. שאלה: אמרת התחושה מתבוננת, יש תודעה שמתבוננת. אליעד: מה זה תודעה? תחושה. תחושה = מחשבה = רצון זה הכל אותו דבר. רואה = אובייקטים, לראות זה אוביקט. תחושה זה אובייקט, ... אליעד: השאלה באיזה עומק. באיזה רובד של מציאות אנחנו נמצאים. קח את כל מה שישנו, תקיף אותו בעיגול, תתחבר לתודעה של העיגול, ועכשיו זה שווה. שאלה: למה אתה אומר שזה שווה, בעיני זה לא שווה? אליעד: התשובה, תלוי באיזה ... בין הדברים. דהיינו, אני לא שולל את מה שאתה מרגיש, גם אני ביום יום חושב שיש הבדל בין גוף לתודעה וכו, אבל אני יודע שההבדל הזה הוא בעומק מסויים, אני יכול ללכת אחד אחורה ולראות שאין הבדל. שאלה: עדיין ...

... את הצורה מהמהות, ואם לא, האם הצורה היא רק ביטוי או שהיא באמת זהה למהות עצמה. למה משתמשים במושג תודעה ולא בכלום לתיאור המהות? אליעד שואל מדוע המורים הרוחניים מתעקשים להשתמש במונח תודעה לתיאור המהות הראשונית של הקיום, במקום לקרוא לה בפשטות כלום או אין. התשובה שהוא נותן היא שמורים רוחניים מעדיפים להשתמש במושג תודעה כיוון שהוא נותן תחושה טובה יותר לאנשים. יותר קל לאנשים לקבל את הרעיון של תודעה אינסופית של אהבה מאשר את הרעיון של כלום מוחלט. לדבריו, המושג תודעה משמש כלי שיווקי, כי אנשים יירתעו מלחשוב שהאלוהות או המהות של הקיום היא סתם כלום חסר תכונות, למרות שדווקא ... אי אפשר להבין עד הסוף בצורה שכלית רגילה. הוא מציג את זה כאתגר שדורש ללכת עד לקצה האמת, שבו התודעה כבר לא תעשה הבחנה בין מה שיש לבין מה שאיננו. לדבריו, הדרך להבין את הפרדוקסים האלה דורשת סוג של ... מה ההבדל בין מהות וצורה? איך יש משהו מתוך כלום? מה המשמעות של אין עוד מלבדו? למה משתמשים במושג תודעה ברוחניות? איך להבין את הפרדוקס של יש ואין? מהי תודעה אינסופית? מה זה אחדות המהות והצורה?

... כמו כעס או אכזבה אם אנו מבינים שאין לנו שליטה אמיתית על האירועים. אליעד מסביר שיש רמות שונות של תודעה: ברמה אחת האדם אכן חווה רגשות כמו שמחה ועצב, אך ברמה עמוקה יותר הכל שייך לאותה מציאות, ולכן אין ... לנו בחירה או לא? אליעד כהן מסביר כי לא מדובר בשאלה של כן או לא. ישנן רמות שונות של תודעה: ברמה אחת יש בחירה, וברמה אחרת אין בחירה כלל. השכל הגדול רואה את שתי האפשרויות בו זמנית. בשכל זה, ... יש לי בחירה? אינה קיימת כלל, משום שאין שום הפרדה בין האדם לבין המציאות. התשובה האמיתית תלויה תמיד ברמת התודעה של האדם ברגע הנוכחי, והחוכמה היא לא להיאחז בתשובה אחת באופן מוחלט, אלא לחקור תמיד מהי האמת כרגע. כיצד ... ממשהו? למה שאכעס אם מישהו ירמה אותי או יריב איתי? התשובה של אליעד נוגעת להבחנה בין רמות שונות של תודעה. ברמה אחת, יש רגשות של טוב ורע, שמחה ועצב. אך ברמה אחרת - הכל נובע מאותה מציאות. ואז גם ... שאין זה אפשרי לחיות באופן יום - יומי מתוך ההבנה שאין בחירה כלל. הוא מסביר שיש רמות שונות של תודעה, וביום - יום האדם חי במצב שבו הוא חייב לפעול כאילו יש לו בחירה. הוא חייב לבחור אם לאכול או לאכול, אם להימנע מסכנה או לברוח ממנה. אבל מאחורי הקלעים - יש תודעה עליונה שמבינה שהכל קורה מאליו. כך למשל, אדם יכול להרגיש שהוא בורח ממחבל, אבל באותו רגע להרגיש שזה אלוהים ... אין בחירה חופשית? אליעד לא עונה על השאלה הזו בצורה חד - משמעית. הוא מסביר שיש רמות שונות של תודעה. ברמה אחת יש בחירה, וברמה אחרת אין. והשכל הגדול רואה את שתי האפשרויות בו זמנית. זהו השכל שבו אין ... בניתוח המושג בחירה חופשית דרך שיחה דינמית בין אליעד לבין אדם אחר, בה אחד מעלה שאלות פילוסופיות העוסקות בבחירה ובתודעה האנושית, ואליעד משיב תוך הצגת נקודות מבט שונות על הרעיון של חופש הרצון. התשובות מצביעות על הקשר בין ההבנה של הבחירה החופשית לבין תודעה אישית, מנגנוני הגנה, והבנה של המהות הפנימית של כל אחד. השיחה חורגת מדיון על הפילוסופיה של בחירה חופשית ומפנה ...

... מגלה שככל הנראה, דווקא הקבצן הזה הוא האדם החכם ביותר. הסיבה לכך היא שהקבצן העיוור הוא בעצם האדם שמחובר לתודעת האחדות בצורה עמוקה, ולכן אינו רואה את ההפרדה והניגודים בעולם. דווקא העיוור הזה רואה באמת, בעוד שאר האנשים רואים ... כמי שחי חיים ארוכים מאוד, מפני שהוא חי מעל הזמן. אליעד כהן מסביר שהקבצן העיוור הוא דוגמה למישהו שמחובר לתודעה אינסופית, ולכן הוא חי מחוץ לזמן. החיים הארוכים שלו אינם חיים של עוד שנה או פחות שנה, אלא חיים נצחיים. חיים נצחיים אלה נובעים מכך שהאדם מחובר לאינסוף, לתודעה שאין לה הגבלה של זמן או מקום. מהי המשמעות של אני זוכר ולא כלום שאמר הקבצן העיוור? כאשר הקבצן ... ולא כלום, הוא מתכוון לכך שהוא זוכר את המציאות כפי שהייתה לפני כל ההגדרות וההפרדות, לפני שהייתה לו בכלל תודעה של אני. המשמעות של זה היא שהוא חווה את המציאות מנקודת המבט של אחדות מוחלטת, ללא שום הפרדה או ... ידי רוח סערה. האנשים ניצלו והגיעו למגדל שיש בו כל סוגי התענוגים. אליעד כהן מסביר שהספינות הן האנלוגיה לגוף ולתודעה של האדם. האנשים בעולם חיים בתוך ספינות - הגוף או התודעה שלהם, והרוח ששוברת את הספינות מסמלת את רגע המוות או שבר כלשהו בתודעה. האנשים שמגיעים למגדל זוכים לשכר רוחני, אך הקבצן העיוור מוזמן על ידי הנשר הגדול להצטרף אליו, כי הוא חווה ... העיוור זכה להישאר עם הנשר הגדול? הקבצן העיוור הוא היחיד שזכה להישאר עם הנשר הגדול (שמסמל את אלוהים או התודעה הגבוהה ביותר), כי הוא היה היחיד שהתחבר באמת לאחדות המוחלטת. כל האחרים זכו רק בתענוגים חיצוניים, שהם זמניים וחסרי ערך אמיתי. אלוהים אמר לקבצן העיוור: אתה בוא איתי כי אתה כמוני, מפני שהוא הגיע לדרגת תודעה שבה הוא רואה וחווה את המציאות מנקודת מבט של האינסוף. מהי המשמעות של חוויית לא התחלתי לחיות כלל? הקבצן העיוור מתאר את עצמו כמי שעדיין לא התחיל לחיות כלל, מפני שהוא נמצא במצב תודעה שלפני הזמן, שבו אין עדיין הגדרה של חיים ומוות. מצב זה הוא מצב של אחדות מוחלטת, שבו האדם חווה ... הגדרת הקיום. מה משמעות המושגים נפש, רוח ונשמה לפי רבי נחמן? לפי הסיפור, רבי נחמן מסביר שישנן שלוש רמות תודעה (נפש, רוח ונשמה). אולם הקבצן העיוור מתואר כמי שנמצא מעבר לרמות אלה. הוא לא מזדהה עם אף רמת תודעה מצומצמת, אלא רק עם מה שקיים מעל הכל, עם האינסוף. הרמות נפש - רוח - נשמה עדיין נחשבות לצמצומים של התודעה. רבי נחמן לא מתייחס לרמות תודעה מעבר לשלוש אלו (חיה ויחידה), אלא ישר אל מה שמעל כולן - זוכר ולא כלום. מה מסמל הקבצן העיוור? ...

... שונה מהמציאות, ובכלל זה הסיבה שבגללה המציאות שונה מהרצון של האדם, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי, והסיבה שבגללה התודעה של האדם קיימת, והסיבה שבגללה כל הדברים קורים, היא בגלל הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא סיבה אחת ויחידה, ... רצון שמנוגד למציאות. וכאשר האדם לא מבין את הסיבה, שבגללה יש לו רצון שמנוגד למציאות, אז הוא סובל. משום שהתודעה של האדם מחוברת לקליפה החיצונית של המציאות, שהיא מלובשת ברצון של האדם שמנוגד למציאות. כי הרצון של האדם גם הוא קליפה. ובשורשו, גם הנשמה של האדם, גם היא קליפה. כי במהות של המציאות, אין שום הפרדה כלל. והתודעה של האדם שמרגישה את האני שלו, היא קליפה. כי רק בעולם הקליפות יש הפרדה בין הלבושים השונים של המציאות. ... אלא יש רק אחדות אחת ממש. והרצון והעצמי והמציאות הם אחד ממש. כי בשורש אין הפרדה, אפילו לא בין התודעה לבין הרצון שלה, אלא הכל ישות אחת ממש, ללא כל רצון וללא כל תודעה כלל. ובנוסף יש לזכור, כי בשורש של הכל, שם הרצון והאין רצון הם ישות אחת ממש. ומי שמבין את ... והטוב הם תהליכים שווים, מנקודת מבט של אחדות שבה אין טוב ורע כלל. ונוסיף ונבאר, כי יש כאן מצבי תודעה שונים. והאדם סובל כפי כמה שהוא רחוק מהבנת השלמות של המציאות, שהיא הבנת שורש הרצון, שורש המציאות, אחדות המציאות, ... הרגשות, שורש המחשבות, שורש הסיבות וכל התהליכים כולם, שבשורשם כולם מתאחדים לישות אחת ממש. וכאשר האדם נמצא בשלמות בתוך התודעה של האחדות, הרי ששם התודעה העצמית של האדם מתבטלת לגמרי. והאדם קיים בלי לדעת שהוא עצמו קיים. וכאשר האדם לא יודע שהוא עצמו קיים, ... ולכן טוב לאדם, בלי שהוא ידע שטוב לו. כי כדי שהאדם ידע שטוב לו, לשם כך הוא צריך להיות בתודעה, של הבדלה בין טוב לרע. אבל כאשר האדם נמצא בשלמות בתוך השלמות של המציאות, שם אפילו תודעה עצמית אין. וממילא גם לא שייך תודעה של הנאה וכיוב. אלא ששם האדם נהנה בלי לדעת שהוא נהנה. כי שם אין שום חיסרון כלל, אלא הכל בשלמות אמיתית. ויש גם מצב תודעתי אנושי נוסף, שבו האדם בכלל לא יודע שיש דבר כזה שלמות של המציאות. או נכון יותר לומר, שהאדם לא ... שלו אל השלמות של המציאות. וכאשר יש לאדם רשימו של השלמות של המציאות, אז השלמות של המציאות נמצאת בתוך התודעה של האדם, בבחינת רצוא ושוב. כי אם האדם יהיה מחובר בשלמות לשלמות של המציאות, לא תהיה לו שום תודעה עצמית כלל. וכאשר האדם מודע לנפרדות העצמית שלו משאר המציאות, אז הרשימו שיש לאדם מהביטול שלו לאין סוף, הוא ... האדם, יש לו רצון סופי ומוגדר שרוצה את כל המציאות תמיד. כי בשעת ביטול אין שום רצון ואין שום תודעה כלל. אבל בשעה שהאדם בתוך התודעה שלו, אז יש רצון עצמי מוגדר שרוצה את הכל תמיד, וחוויה של האדם, שחווה שהכל זה התגשמות הרצון העצמי ... של הסיבה הראשונה, ובדיוק כפי שהדברים נראים מנקודת המבט של הסיבה הראשונה. ואעפכ יש גם את הלבוש החיצוני של התודעה, שבו יש רצון עצמי נפרד מהמציאות וכולי. אלא שברמה הפנימית, האדם רוצה את הלבוש החיצוני הרע. כי האדם בוחר ... שתיכנס בו הרוח שטות. אבל מנקודת המבט התחתונה, רוח השטות נכנסה באדם ללא כל בחירה. כי האדם חוזר אל התודעה של עצמו, בתהליך שקורה מעצמו. כי כאשר האדם מבוטל לאין סוף, לא שייך שום רצון ותודעה שמהם האדם יחזור לעצמו. והדבר מצד אחד קורה על ידי האני האמיתי של האדם בבחירה מלאה, דהיינו, על ידי ...

... מספיק להגיד או לחשוב שאתה בחלום, עליך באמת להרגיש זאת בפועל. הוא שואל את השאלה: האם אתה באמת מודע לתודעה של האדם הישן שחולם אותך?. כאשר אתה חולם חלום בלילה, ישנה תודעה אחרת לחלוטין מהתודעה היומיומית שלך. ולכן, כאשר אתה אומר במהלך היום אני רק חולם, האם אתה מודע באופן מלא לתודעה שיצרה את החלום, אותה תודעה ישנה? מה המשמעות של לדעת שאתה בתוך חלום? אליעד כהן מדגיש שהעניין של להבין שאתה בתוך חלום הוא לא ... לומר אני יודע שאני חולם לבין לחוות באמת שהמציאות שבה אתה נמצא היא חלום. זה דורש להכיר ולהרגיש את התודעה החולמת שיצרה את החלום הזה. כשאדם נמצא בתוך חלום, לפעמים הוא מבין שזה חלום אך הוא אינו מודע לתודעה שמחוץ לחלום. האם עכשיו, בחיים האמיתיים, האדם מצליח באמת להרגיש את התודעה שמחוץ לחלום שמייצרת את המציאות? הבדל בין ידיעה לחוויה ממשית אליעד כהן מדגיש כי יש הבדל מהותי בין ידיעה ... היא מצב שבו אתה באמת ובתמים חש שאתה נמצא בתוך חלום, שאתה באמת חווה שהמציאות היא לא המציאות האמיתית, ושתודעה אחרת חולמת אותה. הוא מציין שהחוויה האמיתית, האמיתית והמוחלטת של הכל חלום מתרחשת רק כשאתה באמת מודע לחלוטין לתודעה שמייצרת את החלום הזה, כלומר, כשאתה המתבונן האמיתי, ולא רק טוען שאתה צופה במציאות. דוגמה של החלום בלילה כדוגמה, אליעד כהן מתאר מצב שבו אתה חולם בלילה חלום, ובחלום אתה מרגיש שהמציאות אמיתית לחלוטין. אך ישנה גם תודעה אחרת, התודעה של הישן, שהיא זו שחולמת את החלום. התודעה הזאת נמצאת מחוץ לחלום, ובאופן רגיל אין לך מודעות לקיומה במהלך החלום. השאלה היא האם אתה באמת יכול לחוש שהתודעה של המציאות היומיומית שלך דומה למצב החלימה, כלומר, האם אתה באמת מודע לתודעה שחולמת אותך. איך אפשר באמת להיות מודעים לתודעה החולמת? אליעד כהן מסביר שכדי להגיע למצב שבו אתה חווה באופן ממשי שאתה המתבונן, אתה חייב להכיר את התודעה שחושבת ומייצרת את המציאות שאתה חווה. זה אומר להיכנס למצב תודעתי של התבוננות מוחלטת, שבו אתה לא רק טוען שאתה יודע שזה חלום, אלא אתה ממש מרגיש, חווה ומבין שהמציאות שאתה חווה עכשיו נבראת על ידי תודעה גבוהה יותר. אליעד כהן מסביר כי ההתבוננות הזו דורשת להיות ער למציאות הפנימית לחלוטין, להבין ולהכיר את האני האמיתי, את התודעה שנמצאת מאחורי ומעבר למציאות היומיומית. ההתבוננות הזו מביאה למודעות מלאה לכך שהמציאות היומיומית היא סוג של חלום שהתודעה האמיתית שלך יוצרת אותו. להיות אלוהים - המודעות האמיתית של המציאות אליעד כהן מסביר שהמצב של התבוננות מלאה הוא מצב של להיות אלוהים. להיות אלוהים פירושו לחוות את המציאות לא מתוך הפרספקטיבה של האדם הנפרד, אלא מתוך תודעה שיצרה ויוצרת את כל המציאות כולה. זה מצב שבו אתה לא רק מודע שהכל הוא חלום, אלא שאתה גם מרגיש וחווה את עצמך בתור התודעה שחולמת ומייצרת את הכל. זה מצב של אני הוא זה שמייצר את החלום, ובמצב הזה אתה למעשה הופך לאלוהים ... זה שחולם ומייצר את המציאות). ההתבוננות האמיתית דורשת לא רק הבנה אינטלקטואלית, אלא גם כניסה לחוויה ממשית ומודעת של התודעה שחולמת אותך, ומתוך כך אתה מבין שאתה הוא למעשה אלוהים שמייצר את כל המציאות שאתה חווה. מה זה להיות המתבונן? להיות צופה במציאות הבדל בין ידיעה לחוויה תודעה חולמת ומציאות יומיומית להיות מודע לחלום בזמן אמת להיות אלוהים של המציאות שלך