... וקרוב. כפי שהמוח יודע להבדיל בין משהו שהוא קרוב למשהו שהוא רחוק, כך הוא יודע להבדיל בין תמונות שמסומנות בתודעה כעבר, עתיד או הווה. לדוגמה, כאשר אנו חושבים על משהו שקרה, אנו למעשה רואים כרגע תמונה של האירוע הזה, ... שקשור לעבר, הוא למעשה מהווה את ההווה עצמו, מכיוון שכל הבנה או הכרה שלנו במציאות מתבססת על זיכרונות שקיימים בתודעה כרגע. האם חשוב לדעת מה באמת קרה? לגבי השאלה האם חשוב לדעת מה באמת קרה, אליעד אומר שאין למעשה משמעות לידיעה של מה שבאמת קרה, אלא רק למה שאנחנו חושבים שקרה. מבחינת התודעה, אין דרך לדעת מה התרחש באמת בעבר, יש רק את מה שאנחנו חושבים או מאמינים שקרה. לכן, המחשבה שמשהו ...

... כלומר, לפני שמנסים לשכנע לקוח במשהו, חשוב לא ליצור קונפליקט או חוסר הסכמה בשאלות הקודמות, כי המילה לא נשארת בתודעה ומקשה על השכנוע בהמשך. במקום לשאול את הלקוח האם אתה לא רוצה את הגרסה המתקדמת?, יש לשאול האם אתה ...

... לחלוטין. אך המציאות מוכיחה שזה לא כך. הסיבה, לפי אליעד, היא שהגוף איננו רק חומר. התגובה של הגוף תלויה בתודעה של האדם, ולא רק בחומר שממנו הוא מורכב. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא שני קירות בטון שנבנו באותו זמן, ...

... אלא מנסים לגרום לו לחשוב מחשבות מסוימות, שהן אלו שיגרמו לו לעשות את הפעולה הרצויה. בשיטה זו שותלים רעיונות בתודעה של האדם בצורה סמויה ומעודנים יותר, כך שהוא עלול לחשוב שהרעיונות היו שלו מלכתחילה. היתרון בשכנוע עקיף הוא שאנשים ...

... בקבוצה הזאת שהם גנבים. שתי האפשרויות האלה כביכול דומות מבחינת משמעות, אך לפי אליעד הן משפיעות באופן שונה על התודעה. כאשר אומרים חלק מהאנשים, השומע מפרש זאת כמדויק ואמין יותר, ולכן נוטה לקבל את המסר ביתר קלות. אך כשבודקים ... אפשרות, אך בו - זמנית נאמר לו גם באופן חד משמעי אתה רוצה ללכת לשם. לכן, ברובד מסוים של התודעה, האדם קולט גם את המסר: אתה רוצה ללכת לשם, ולא רק את האפשרות שהוא לא בטוח בזה. איך אפשר ...

... וספונטני. באותו אופן, מצב ההתבטלות אמור להיות טבעי וספונטני, ללא מאמץ. האם הגעה למצב של התבטלות מוחלטת היא איבוד התודעה? אליעד מסביר שכשאדם מגיע למצב שבו הוא לא חושב מחשבות כלל, אפילו לא אני כלום, זה כמו מוות של התודעה, כי אין שום מחשבה, אפילו לא אני כלום. אבל זה לא מוות פיזי, אלא מוות של התודעה, של האגו, של תחושת האני. בנקודה זו, כשאין שום מחשבה, נוצרת התודעה של כלום מוחלט. מתוך המצב הזה, האדם חוזר למציאות, והתחושה של אני שלו משתנה. הוא זוכר את החוויה שהייתה ...

... האפשרות לחוות זמן ומקום כמרכיבים נפרדים או בלתי תלויים זה בזה. הוא מתחיל בכך שההפרדה ביניהם בחוויה הרגשית או התודעתית היא נושא שמצריך בירור עמוק, כי במבט ראשון נראה שהשניים בלתי נפרדים. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר ...

... מקרה? האם יש הקשרים שבהם זה לא נכון? כשהאדם שואל את עצמו שאלות כאלה, הוא מזהה מתי השפעה על התודעה נעשית על ידי ניסוחים מניפולטיביים, וכך הוא יכול להימנע מלקבל מסרים חיצוניים בצורה לא מודעת. סיכום ההרצאה מסבירה כיצד המוח מנתח את המידע שהוא שומע בשלבים, וכיצד ניתן לנצל את המידע הזה כדי לשתול מחשבות בתודעה של אחרים, בעיקר בעזרת הצגת מסרים באופן עקיף ושימוש בהקשרים שונים. שיטות אלו משמשות למכירות, פוליטיקה, ותחומים נוספים, וחשוב ... מהן על ידי פיתוח חשיבה ביקורתית ושאילת שאלות ניתוח. טכניקות שכנוע מניפולציות חשיבתיות איך לזהות מניפולציה השפעת שפה על התודעה איך לשתול מחשבות הבנת מבנה ניתוח המידע במוח המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת שלמה אלא מפרק אותו לשלבים ... על עצמנו משיטות אלה על ידי פיתוח חשיבה ביקורתית. טכניקות שכנוע מניפולציות חשיבתיות איך לזהות מניפולציה השפעת שפה על התודעה איך לשתול מחשבות שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע העברת מסרים איך למכור, איך ...

... טוב, אפשר לומר אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול לא להיות טוב. המילה אולי יוצרת חוסר ודאות בתודעה של השומע, מה שמאפשר להמשיך ולנסות לשכנע אותו בכיוון הרצוי. איך להשתמש נכון בשילוב של דיבור אובייקטיבי וסובייקטיבי בשכנוע? ...

... הראשון ללמוד מכירה הוא להבין איך נוצרים הרצונות האנושיים: מה גורם לאנשים לחשוב שדבר מסוים טוב או רע? איך תודעה משתנה? איך אפשר לשנות את הרגשות והמחשבות של אנשים? מה הסיבה שהלקוח חושב שמשהו טוב, ואם לא, איך לשנות ...