... ומסביר שיש מספר אפשרויות שונות למה הכוונה כשאומרים לא לפחד: למשל, אבן אינה מפחדת משום דבר, כי אין לה תודעה ואין לה בכלל מנגנון פחד. אדם אחר לא יפחד בגלל שהוא לא חושב שיקרה לו שום דבר רע, ויש ...

איך למצוא תשובות לשאלות? איך לנתח שאלה? איך למצוא תשובה? איך להבין שאלה? איך להגדיר שאלה? איך לשאול נכון? איך לנתח דברים? איך לנתח שאלה? הבדל בין אין לאין, אין מהות אחת

... לכבוד לחלוטין, בין אם מדובר בכבוד חיובי (מחמאות, הצלחה) ובין אם מדובר בכבוד שלילי (ביזוי, השפלה). הוא מתאר מצב תודעתי שבו האדם רואה את המציאות כפי שהיא, בלי להוסיף פרשנויות שמעניקות משמעות מוגזמת לתגובות של אחרים כלפיו. כאשר האדם ...

... המציאות. איך הטלת ספק בחושים קשורה למחשבות ורגשות? בהרצאה, אליעד מדגיש כי הטלת ספק בחושים אינה מבודדת משאר מרכיבי התודעה שלנו - מחשבות, רגשות וזיכרונות. הטלת ספק בחושים היא למעשה חלק מהטלת ספק כללית יותר בתוכן התודעה שלנו. כל מה שעובר לנו בראש - בין אם מדובר במחשבה, בזיכרון או ברגש - צריך להיבחן בצורה דומה ... הספק בחושים, מכיוון שהסכל עצמו מתבסס על החושים. לכן, במקום להוסיף את החושים בנפרד, כל הטלת ספק במחשבות או בתודעה כבר מכילה באופן מובנה הטלת ספק בחושים. אליעד גם מתייחס למצב בו האדם חושב שהוא לא רוצה שיקרה לו ... רוצה בו, אז חייבת להיות בך גם האפשרות ההפוכה - האפשרות לרצות באותו דבר. כל תפיסה או הרגשה שמופיעה בתודעה היא בהכרח בעלת אפשרות הפוכה, ולכן להטיל ספק בחושים פירושו להבין שכל המציאות נתונה לפרשנות או רצון אישי. האם ... מדגים כי אם אתה חושב שיש משהו שאתה לא רוצה במאה אחוז, לא ייתכן שהוא באמת מתרחש אצלך, כי התודעה שלך מאפשרת רק את מה שבמידה מסוימת אתה כן רוצה או לפחות לא מתנגד לו במאה אחוז. הוא מציג ... כבר מכילה בתוכה את המחשבה ההפוכה של אולי כן אפשר להישרף. בצורה זו, אליעד מבהיר כי הכל תלוי ברצון התודעתי של האדם, ובמובן הזה, שום דבר הוא לא רק רע או רק טוב, אלא תמיד נתון לפרשנות ורצון האדם. ... זה לא מסתכם רק בכך. הוא מחדד כי להטיל ספק בחושים זהו רק שלב בתהליך גדול יותר של שחרור התודעה. כשהאדם יצליח להשתחרר מהצורך להיאחז בכל מה שנתפס על ידי החושים שלו כמציאות מוחלטת, הוא יוכל לחוות חופש מוחלט ... שהוא רוצה לראות, ובכך לחיות במציאות כרצונו. בסופו של דבר, לפי אליעד, להטיל ספק בחושים ובכל תפיסה אחרת של התודעה מאפשר לאדם להבין בצורה מוחלטת שאין שום דבר חד - משמעי, אלא הכל תמיד נתון לפרשנות, רצון ובחירה אישית. ...

... וקרוב. כפי שהמוח יודע להבדיל בין משהו שהוא קרוב למשהו שהוא רחוק, כך הוא יודע להבדיל בין תמונות שמסומנות בתודעה כעבר, עתיד או הווה. לדוגמה, כאשר אנו חושבים על משהו שקרה, אנו למעשה רואים כרגע תמונה של האירוע הזה, ... שקשור לעבר, הוא למעשה מהווה את ההווה עצמו, מכיוון שכל הבנה או הכרה שלנו במציאות מתבססת על זיכרונות שקיימים בתודעה כרגע. האם חשוב לדעת מה באמת קרה? לגבי השאלה האם חשוב לדעת מה באמת קרה, אליעד אומר שאין למעשה משמעות לידיעה של מה שבאמת קרה, אלא רק למה שאנחנו חושבים שקרה. מבחינת התודעה, אין דרך לדעת מה התרחש באמת בעבר, יש רק את מה שאנחנו חושבים או מאמינים שקרה. לכן, המחשבה שמשהו ...

... כלומר, לפני שמנסים לשכנע לקוח במשהו, חשוב לא ליצור קונפליקט או חוסר הסכמה בשאלות הקודמות, כי המילה לא נשארת בתודעה ומקשה על השכנוע בהמשך. במקום לשאול את הלקוח האם אתה לא רוצה את הגרסה המתקדמת?, יש לשאול האם אתה ...

... לחלוטין. אך המציאות מוכיחה שזה לא כך. הסיבה, לפי אליעד, היא שהגוף איננו רק חומר. התגובה של הגוף תלויה בתודעה של האדם, ולא רק בחומר שממנו הוא מורכב. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא שני קירות בטון שנבנו באותו זמן, ...

... אלא מנסים לגרום לו לחשוב מחשבות מסוימות, שהן אלו שיגרמו לו לעשות את הפעולה הרצויה. בשיטה זו שותלים רעיונות בתודעה של האדם בצורה סמויה ומעודנים יותר, כך שהוא עלול לחשוב שהרעיונות היו שלו מלכתחילה. היתרון בשכנוע עקיף הוא שאנשים ...

... בקבוצה הזאת שהם גנבים. שתי האפשרויות האלה כביכול דומות מבחינת משמעות, אך לפי אליעד הן משפיעות באופן שונה על התודעה. כאשר אומרים חלק מהאנשים, השומע מפרש זאת כמדויק ואמין יותר, ולכן נוטה לקבל את המסר ביתר קלות. אך כשבודקים ... אפשרות, אך בו - זמנית נאמר לו גם באופן חד משמעי אתה רוצה ללכת לשם. לכן, ברובד מסוים של התודעה, האדם קולט גם את המסר: אתה רוצה ללכת לשם, ולא רק את האפשרות שהוא לא בטוח בזה. איך אפשר ...

... וספונטני. באותו אופן, מצב ההתבטלות אמור להיות טבעי וספונטני, ללא מאמץ. האם הגעה למצב של התבטלות מוחלטת היא איבוד התודעה? אליעד מסביר שכשאדם מגיע למצב שבו הוא לא חושב מחשבות כלל, אפילו לא אני כלום, זה כמו מוות של התודעה, כי אין שום מחשבה, אפילו לא אני כלום. אבל זה לא מוות פיזי, אלא מוות של התודעה, של האגו, של תחושת האני. בנקודה זו, כשאין שום מחשבה, נוצרת התודעה של כלום מוחלט. מתוך המצב הזה, האדם חוזר למציאות, והתחושה של אני שלו משתנה. הוא זוכר את החוויה שהייתה ...