... וכל פעם שעוד הבנה של שקר נופלת ונעלמת, האדם מתקרב להבנת הדבר, שאינו מובן כלל, הדבר, שהוא חסר כל הגדרה, דהיינו, אחדות המציאות. ועל ידי זה שהאדם רץ קדימה אל תוך שדה הקרב ולא מפחד כלל מהשדים שעומדים לו ...

... ביחס לקיומו של הרצון של האדם, שהוא רק אפשרי בלבד. כי אפשרי שיהיה אני בלי שום רצון כלל (בהתחשב בהגדרה של המושג רצון). אבל בלי אני, אין שום רצון כלל. והמהות היא האני, והצורה היא הרצון, שגם הוא מהות, ...

... אחד ושהשלמות והחיסרון הם אחד. כי לא מדובר כאן על הבנה שכלית מוגדרת, כי הבנת האחדות, היא הכלת העדר ההגדרה, הבנת הדבר שאינו ניתן להבנה ולהגדרה. והיכולת להכיל, דהיינו, להתחבר אל הרעיון, דהיינו, שהאני מתחבר כולו בכל הבחינות, כולל השכליות והרגשיות וכולי, אל תפישת המציאות שבה הכל אחד ממש, ללא שום הגדרה כלל, זה עצמו נקרא הבנת האחדות של המציאות.

... קרובים לאמת המוחלטת, שמנקודת מבטה הכל אמת. ולכן הם לא מחפשים את האמת, כי האמת המוחלטת, היא חסרת כל הגדרה. ומי שנמצא באמת המוחלטת, הוא לא מחפש את האמת המוחלטת כלל, כי הוא כבר נמצא בה. (ואעפכ הוא מחפש ... והיפוכו אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים זה מזה, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההבנה, שחוסר ההגדרה המוחלט, הוא באחדות מוחלטת, עם מה שהוא כן מוגדר. ואז, האדם מנסה להבין את מה שאינו מוגדר, והוא עושה זאת, על ידי ההגדרה שלו. דהיינו, על ידי זה שהוא מרחיק ומפריד אותו במחשבתו, ממה שהוא כן מוגדר. ועל ידי זה האדם יוצר ... יודע להגדיר בדיוק, מהו טוב ומהי אמת ומהי המהות וכולי, הרי שהוא לא רואה עדיין, שהמהות והטוב והאמת, לפני ההגדרה שלהם, הם באחדות עם הניגוד שלהם. אבל רק מי שהולך עד לקצה האחרון של הגדרת הנפרדות, רק אז הוא ... רואה את האחדות שמנוגדת לה. ולכן, כאשר האדם מנסה להבין את מהות העולם, הוא בעצם יוצר נפרדות. כי הבנה והגדרה, פירושו נפרדות. ובכך בעצם הוא משקר ויוצר סבל. ואעפכ בסופו של דבר, מתוך תהליך של הגדרה, האדם מצליח לראות שההפכים הם אחד. ואז, האדם בעצם מרוויח, את זה שהוא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא ...

... הגבול של השכל שלו. וגם הרגש הוא כולו שכל. כי האדם מרגיש, את מה שהוא מגדיר אותו בשכל. ובלי הגדרה שכלית, אין גם רגש. כך שרגש ושכל, הם אחד ממש. ולכן, מי שמבין, מרגיש. וכדי להרגיש, צריך להבין. ומי ...

... הוא מונע מהשמש לזרוח דרכו. והחכם האמיתי שהוא איננו כלל, דהיינו, שהוא בחוויה פנימית של כלום מוחלט, חסר כל הגדרה, האור של המציאות מתגלה דרכו, בלי הפרעות כלשהן. כי האני והלבוש החיצוני של החכם האמיתי, הוא מחובר לשורשו. והוא ...

... אומרים לאדם, תאהב את עצמך, בעצם אומרים לו, תשנא את עצמך, על זה שאתה לא אוהב את עצמך. וכל הגדרה, היא רעה. וכאשר האדם מנסה להיאחז במשהו, בין אם זו אהבה או שנאה או כל כיוב, זה הכל שנאה, ...

... מגדיר עבור עצמו, שהוא לא רוצה שום חיסרון כלל, וטוב שכך. אלא, שלא לרצות שום חיסרון כלל, גם זו הגדרה, שיש בה חיסרון. והתהליך הזה, מתבטא גם באלו שמפרידים את אלוהים מהעולם. ונדמה להם, שהוא אין סופי ללא כל ... עד שהאדם יכול להיות דבר והיפוכו בבת אחת. (או, מקום שהוא ככ מוגדר, עד שהוא מסוגל להגדיר דבר והיפוכו, כהגדרה אחת). והדרך היחידה בעולם להשיג את החוויה הזאת, היא על ידי הבנה בלבד. כי האדם חווה, את מה שהוא ... ומובטח לאדם, שאם הוא ינסה להגדיר משהו ולהשיג אותו, הוא יסבול. וגם לנסות לא להגדיר שום דבר, גם זאת הגדרה, וגם זה מביא סבל. ועל האדם לא להגדיר שום דבר, גם לא להגדיר, שהוא לא רוצה להגדיר. אבל האדם ...

... מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו / שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא ככ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפכ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו הכל כן מוגדר ממש, ושבו ... להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי ...

... האדם ממלא את החיסרון שלו, על ידי יצירת חיסרון אחר. כי כל פתרון, הוא בעצם חיסרון חדש, כי הוא הגדרה חדשה והיאחזות חדשה וגם סבל חדש. והאדם כל הזמן, מחליף את צורת הסבל שלו, בצורת סבל חדשה. והסיבה לכך ...