... להיות בטוח שזאת האמת אם אתה חוקר את הדברים האלה עד שאתה משתכנע בשכל שיושב לך פיקס מצד ההגדרות ההגדרה של קיים שווה להגדרה של טוב ורע שווה להגדרה של אמת ושקר כי הדברים האלה מחויבים מצד ההגדרות שלהם. זאת אומרת מי שיחקור את הדברים האלה יראה שהדברים ...

... מושלם יש לך חסרונות, לא רוצים אותך בגלל החסרונות שלך. ש: מושלם זה גם כאילו כל בן אדם רואה בהגדרה אחרת. אליעד: לא, המושלם האמיתי על האמיתי אני מדבר. מה שאני בעצם בא לומר שהסיבה שכל כך קשה לאנשים ...

... הוא מתחיל להרגיש את קיומו. ההבנה הזו על עצם קיומו יוצרת את הבסיס לכל רצון. כל רצון עוסק בעצם בהגדרה של אני, כלומר, הקיום העצמי הוא השורש של כל רצון. אדם שלא מבין את הקיום העצמי שלו, יכול להיות ...

... ואינו נכון באופן מוחלט ובלתי תלוי. לדוגמה, הרעיון שאומר אם יש משהו, אז יש משהו, הוא אמנם נכון לפי ההגדרה הלוגית שלו, אך גם הוא נכון רק מצד זה שהגדרנו אותו כנכון. הוא אינו נכון באופן מוחלט, ללא ההגדרה או ללא השכל. האם החושים והשכל הם מקורות מהימנים לאמת? אליעד טוען שכל ידע המבוסס על החושים או על ...

... אפשר באמת למות? אליעד כהן מציע גם זווית פילוסופית עמוקה יותר: הוא שואל איך האדם מגדיר את עצמו, ואם ההגדרה העצמית שלו היא הגוף הפיזי, הרי שלכאורה הגוף מת מתישהו. אך אם האדם מגדיר את עצמו כחומר שממנו הגוף ... הרי שגם במקרה זה אין אפשרות אמיתית של מוות, כי המציאות לעולם אינה חדלה מלהתקיים. הנקודה שהוא מדגיש היא שההגדרה העצמית שהאדם נותן לעצמו היא שקובעת איך הוא יחווה את מושג המוות והחיים. כאשר האדם מזהה את עצמו עם ...

... משתמש במונח העיקר כאמצעי חינוכי, פסיכולוגי ורוחני, שמטרתו לכוון את האדם למודעות עמוקה יותר, להבנת המהות שמאחורי הדברים. האם ההגדרה של העיקר משתנה לפי רבי נחמן? אליעד מסביר שהמונח העיקר אצל רבי נחמן הוא דבר משתנה בהתאם להקשר, כי ...

... להיות בבלבול או בחוסר סדר. הגמישות מאפשרת לו להיות גם מסודר וגם יצירתי באותה העת, כי הוא אינו כבול להגדרה אחת או למחשבה אחת. מה ההבדל בין תשובה יחסית לתשובה מוחלטת? כאשר אדם שואל שאלות ורוצה תשובות יחסיות, הוא ... הסתם חוויה שלא קיימת). אם אדם חושב ומגיע למסקנה שאין הבדל, שהוא לא יודע, שזה לא משנה, או כל הגדרה אחרת, זה נקרא להגיע לאחדות השקרית. לעומת זאת אם המסקנה היא שכלום לא מובן, זה מצב בו כל האפשרויות ... לחלוטין. אם תגדיר שמי שלא מבדיל אינו קיים, ומי שלא קיים אינו משחק אז אין משחק. אבל מהיכן לנו שהגדרה זו נכונה? הרי אפשר להגיד שלמרות שהוא אינו קיים הוא עדיין משחק. תלוי כיצד אתה מגדיר משחק. השאלה אינה ...

... יסתובב אבל אם כדור הארץ יפסיק להסתובב ועדיין אחד ועוד אחד יהיה שווה שתיים למה תסביר. ש: זה מצד ההגדרה של השכל. אליעד: נכון כי כדור הארץ יסתובב אבל זה תלוי בחוקי הפיזיקה, אחד ועוד אחד שווה שתיים זה חוקי הלוגיקה זה מצד השכל זה נכון זאת הגדרה שאומרת שזה נכון ואם אחד ועוד אחד יהיה שווה שלוש יכול להיות כי שינו את ההגדרות אבל עדיין איפה ...

... זאת, כי הכלל הספציפי יותר (רק איציק יכול) מגביל ומבטל את הכלל הכללי. זוהי דוגמה לדרך שבה כלל או הגדרה לוגית יכולה להשתנות כאשר אנחנו מוסיפים או משנים את ההקשר או מגדירים במדויק יותר מהו הרק או הגם. כך ...

... ניקח שתי אצבעות ונקרא לאחת אחד ולשנייה גם אחד, וביחד נקרא להן שתיים, הרי שזה נכון אך ורק לפי ההגדרה שהחלטנו עליה מראש. כלומר, שתיים היא שם שנתנו לסך הכל של שתי יחידות. עם זאת, אליעד מסביר כי עצם ... הזה בשמות אחרים, כמו שלוש או ארבע. המשמעות היא שמה שנראה כמו עובדה מתמטית מוחלטת, הוא בעצם עניין של הגדרה והסכמה בלבד, והוא מביא לכך דוגמה נוספת: אם נגדיר עצם אחד כאחת ועצם נוסף גם כאחת, ואחר כך נגדיר את התוצאה כשלוש, נקבל למעשה אחד ועוד אחד שווה שלוש. זו לא תהיה טעות, כי לפי ההגדרה שבחרנו מראש, התוצאה תהיה נכונה לחלוטין. מה ההבדל בין הגדרה להוכחה? אליעד מדגיש שחשוב להבחין בין הגדרה לבין הוכחה מתמטית. כאשר אנו אומרים אחד ועוד אחד שווה שתיים, אנו למעשה מסתמכים על הגדרה שרירותית, ולכן אי אפשר להוכיח או להפריך אותה כשלעצמה. אך כדי להוכיח שאחד ועוד אחד אינו שווה לשלוש, לא ... יותר מאשר משחק של הגדרות. אין אמת מוחלטת בעצם העובדה שאחד ועוד אחד שווה שתיים. זו רק תוצאה של הגדרה שרירותית שקיבלנו מראש, ולכן היא נכונה רק במסגרת ההגדרות הללו. אם נשנה את ההגדרה הבסיסית, ישתנו גם כל התוצאות המתמטיות בהתאם. ההבדל היחיד בין מתמטיקה למשחקי מילים או מושגים אחרים הוא שלמתמטיקה יש ...