... לנהל דיון? איך לברר דברים? איך לנתח דברים? להבין את השאלה, רטוריקה, להתווכח עם אנשים, איך להבין דברים? תלוי בהגדרה, ריבוי משמעות, איך להגדיר דברים? מתי נכון לבקש ממישהו להגדיר את השאלה שלו? כאשר אדם שואל שאלה, אליעד כהן מדגיש את חשיבות הבנת השאלה לפני מתן התשובה. לדבריו, אנשים רבים משתמשים בשיטה של בקשת הגדרה (תגדיר למה התכוונת?) כאשר אין להם תשובה לשאלה. במקום להודות שאין להם תשובה, הם מנסים להתחמק על ידי כך שהם דורשים הגדרה מדויקת, גם אם אין לכך הצדקה אמיתית. מצב כזה קורה לפעמים מתוך תחושת אי - נעימות להודות בחוסר ידע, ... תגדיר לי, עד שהשואל מסתבך ומאבד את הכיוון של השאלה המקורית שלו. אליעד מסביר שכעיקרון, לא קיימת אפשרות לקבל הגדרה מוחלטת ומלאה לשום דבר בעולם. כל הגדרה היא תמיד יחסית ולא שלמה. לדוגמה, כששואלים מה זה שולחן? אפשר לומר שזה משהו עם ארבע רגליים ששמים עליו ... אינסוף, ולכן הגדרות לעולם אינן מוחלטות אלא תמיד תלויות בהקשר ובמשמעות שנותנים להן. מהו השימוש הנכון והלא נכון בבקשת הגדרה בדיון? אליעד מבחין בין שני מצבים שבהם מבקשים ממישהו להגדיר את שאלתו: שימוש לא נכון בבקשת הגדרה: כאשר אדם מבקש הגדרה רק כדי להתחמק מלהשיב על השאלה. במקרים אלה, המבקש אינו באמת מעוניין בהגדרה, אלא רק רוצה ליצור בלבול או להתיש את השואל עד שיוותר. זה נפוץ במיוחד כאשר השואל לא באמת הפנה את השאלה באופן אישי, אלא המבקש להגדרה חושב בטעות שהשאלה מופנית אליו ומרגיש חובה לענות, ולכן בוחר בדרך ההתחמקות. שימוש נכון בבקשת הגדרה: כאשר באמת קיימת תלות בין התשובה להגדרה. במקרה כזה, אליעד ממליץ לשאול למה בדיוק אתה מתכוון? או מה המשמעות שאתה רוצה לתת למונח?. אם לשאלה יש ... רוצה שאגדיר? איזה חלק בשאלה לא ברור לך? וכך לחייב אותו להבהיר את כוונתו. לבקש ממנו להציע כמה אפשרויות להגדרה, ואז להתייחס להגדרות שלו כדי להבהיר את התשובה. להסביר לו שהתשובה לשאלה תלויה במשמעות שנותנים למילים מסוימות, ואם הוא אינו מציע את המשמעות הרצויה לו, אין אפשרות לתת לו תשובה מדויקת. לדוגמה, אם מישהו מבקש הגדרה למילה תפוח, אפשר לשאול אותו: אתה מתכוון לפרי, או למשהו אחר בשם דומה? וכך לגרום לו להסביר למה בדיוק ... ברורה יותר של השאלה של עצמו. האם אפשר בכלל להגדיר דברים בצורה מוחלטת? אליעד מדגיש כי לא קיימת שום הגדרה מוחלטת ושלמה בעולם, וכל הגדרה מבוססת על מושגים נוספים שגם הם צריכים הגדרה בעצמם, ולכן התהליך של הגדרת דברים הוא תמיד תהליך אינסופי. אף פעם אי אפשר להגיע ל - 100% של בהירות מוחלטת. כל הגדרה היא בהכרח חלקית, ולכן חשוב להיות מודע לכך כאשר מבקשים הגדרות במהלך דיון. לדבריו, לא צריך להתעקש על הגדרות ... ולכן יש להשתמש בהן ככלי הבהרה ולא ככלי התחמקות. איך לנהל דיון? איך לברר משמעות של מילים? מתי לבקש הגדרה לשאלה? ריבוי משמעות בשאלות האם קיימות הגדרות מוחלטות?

... מזהה את השולחן, אני גם מודע למה שאין - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים. מהי ... הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר יש שולחן, אני גם מבין בו זמנית אין פה דברים אחרים. זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים ... הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת שלילה של מה שאינו ... כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר אני יודע שיש שולחן, אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו ... יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל ... המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל להבין את הדרך להימנע ממנו. חשוב ... תחושה מוחשית - עצם הידיעה מפרידה בין דבר לדבר, והפרדה מביאה לחוויית חסר. שאלה: אז אתה מתכוון להגיד שכל הגדרה של דבר מלווה בחיסרון? תשובה: בדיוק כך. כשאתה חווה שולחן, אתה יודע בו זמנית שאין פה משהו אחר, למשל אין פה מכונית במקום השולחן, אין פה עצים במקום השולחן, וכן הלאה. ההגדרה זה שולחן גוררת תחושה של יש פה שולחן, אך חסר פה משהו אחר. לכן, עצם ההפרדה מבטאת חוויית חיסרון ... כבר חוויית חיסרון. זה לא רק ברמה התיאורטית, אלא שאלה אם אתה באמת חווה את החיסרון שנובע מעצם הידיעה וההגדרה. ברגע שאתה יודע משהו אחד, אתה מיד מודע לכך שהוא לא הדבר השני, ומכאן נובעת החוויה של חסר כאן ... לך משהו מוגדר שאתה יודע או רואה. עצם הידיעה מייצרת תחושה של יש. לכן, אם תמיד יש חיסרון בכל הגדרה, גם תמיד יש יתרון בכל הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון. מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון? שאלה: למה עצם ... הנוכחית. אם אתה אומר זה רגש מוגדר, זה רצון מוגדר, או זאת חוויה מוגדרת - המשמעות היא שאתה מייחד הגדרה לדבר הזה, ובכך מודה שהוא לא דברים אחרים, כך שחסרים בו שאר הדברים שאינם הוא. הנפרדות כצרה או כתופעה ... אומר להיות במצב של אחדות ולא להגדיר דבר? תשובה: זהו מצב שנקרא לפעמים אין שכל - בו אין כל הגדרה נפרדת. החוויה הזו מתוארת כמצב שלא באמת אפשר לשים עליו את האצבע בצורה חד - משמעית, כי בהגדרה אין בו הפרדה. בזמן שאתה במצב של אין שכל אתה לא מתעסק במה חסר או מה מוגדר, משום שאין ... שזה כוס? איך אני יודע שזה לא כיסא? מה המשמעות של הידיעה הזו עבורי? ותשים לב שבאותה פעולה של הגדרה, אתה מגלה שיש צד שחסר - כלומר, אם זה כוס, אז זה לא מחשב, ואם זה שולחן, אז זה ... זה שאני יודע משהו - בהכרח אני מגדיר אותו כנפרד ממשהו אחר, ומכאן אני חווה חיסרון. מצד שני, בכל הגדרה יש גם יתרון: אני חווה שיש כאן דבר כלשהו שאני מזהה, וזה מוסיף לי תחושה של יש. לכן, אין מצב שבו אתה לא נהנה בכלל, כי בכל הגדרה יש יתרון, ואין מצב שאתה לא חסר בכלל, כי בכל הגדרה יש חיסרון. ככל שאתה מבין את העניין לעומק, כך יש לך אפשרות לראות שיש גם רובד אחר, המכונה אין ... יודע משהו, זה נקרא חיסרון. לדעת = לחוות. אם אתה יודע משהו מוגדר, אתה חייב לחוות שחסר משהו. כל הגדרה היא חיסרון. רצון מוגדר, רגש מוגדר, חוויה מוגדרת - הכל חיסרון. שאלה: אם אתה לא מגדיר, אז אתה האחדות. ...

רצון לא מוגדר, סוגים של קיום, קיים או לא קיים, רצון אין סוף, רצון מוגדר, רצון ללא הגדרה, רצון של כל הרצונות, רעווא דרעווין, התגלות הרצון, לרצות את מה שקורה, הכל כרצונך תמיד מהו רצון לא מוגדר ומה משמעותו? ההרצאה נוגעת בקונספטים של רצון, קיום והגדרה, תוך עיון במושגים של רצון לא מוגדר, רצון מוגדר, ורצון אינסופי. אליעד כהן דן במושגים פילוסופיים עמוקים על מהות הרצון, האם הוא קיים באופן מוחלט או אם הוא תלוי בהגדרה, וכן האם הוא נגיש להבנה או תחושה עבור האדם. האם קיים רצון מוגדר? הדיון מתחיל בשאלה אם קיים רצון מוגדר, או אם מדובר ברצון שאין לו הגדרה ברורה. השיחה מקיפה את הקיום של רצון לא מוגדר, והאם ניתן להרגיש אותו או להרגיש את קיומו. אליעד כהן ... לפטירת משה, המתוארת כמעין מימוש של רצון אינסופי. הוא מציין שכשאדם מבין את הרצון הראשוני - הרצון לפני כל הגדרה - הוא מגיע למקום של אמת גבוהה יותר, מעבר להשכל האנושי. הוא מציע שמבחינה רוחנית, פטירת משה מסמלת את ...

לבקש ממישהו להגדיר, איך לענות תשובות? איך להבין את השאלה? הגדרה לא נכונה, תשובה כשההגדרות שונות, לענות לשואל בשפה שלו, תקשורת בין אישית, תשובות לשאלות איך לענות לשאלות כשלא מסכימים על ההגדרה? אליעד כהן מסביר כיצד לענות בצורה נכונה לשאלות, במיוחד כאשר ההגדרות של השואל ושל המשיב אינן זהות. לעיתים קרובות ... אצלו בבית, והוא אפילו יכול להצביע על השולחן ולהגיד זה פיל. במקרה הזה, אם תתחיל להתווכח איתו ולהגיד לו שההגדרה שלו לפיל לא נכונה, אתה בעצם יוצר ויכוח מיותר ולא מספק תשובה לשאלה שלו. במקום זאת, אליעד מציע גישה ... בשפה שהוא משתמש בה. כלומר, במקום להתנגד ולהסביר לו מהו פיל באופן המקובל בחברה, אפשר פשוט לענות לו לפי ההגדרה שלו. למשל, אם הוא שואל למה לפיל שלי אין חדק?, במקום להסביר לו שזה שולחן ולא פיל, אפשר פשוט ... שלו? במקרה שהמטרה היא פשוט לתת לו תשובה, אין צורך בכלל להיכנס לוויכוחים מיותרים. מתי כן חשוב לתקן את ההגדרה של השואל? אליעד מסביר שישנם מצבים שבהם יש צורך אמיתי לתקן את ההגדרות של השואל. למשל, אם השואל נמצא במצב של פרדוקס או אי - הבנה עמוקה, שנובעת ישירות מההגדרה השגויה שלו, אז יש טעם בתיקון ההגדרה. אם אדם מגיע למצב שבו השאלה שלו אינה יכולה לקבל תשובה הגיונית, מכיוון שהוא מגדיר משהו באופן שגוי או באופן שאינו מאפשר להגיע לתשובה - אז כדאי לשאול אותו למה הוא מתכוון, ולעזור לו ליישר את ההגדרה. עם זאת, אליעד מדגיש שגם כאן הגישה צריכה להיות בעדינות ובאופן שהשואל יבין בעצמו מדוע ההגדרה שלו בעייתית. במקום פשוט לומר לו אתה טועה, עדיף לשאול שאלות שיכוונו אותו לחשוב ולגלות בעצמו את הסתירה שבהגדרותיו. ... אפשר להבין שהוא משתמש בשפה אחרת משלך. במקום להיאבק על ההגדרות עצמן, פשוט תבין מה הוא מנסה לומר באמצעות ההגדרה שלו ותענה בהתאם, בלי לנסות לתקן את תפיסת המציאות שלו בכוח. אליעד ממליץ לנסות לתקשר עם אנשים בשפה שלהם, מתוך הבנה שכולם מדברים שפות שונות, אפילו כשהמילים זהות. כאשר השאלה נובעת ממקום של הגדרה שונה, הפתרון הנכון אינו לתקן את השואל, אלא לנסות להבין למה הוא מתכוון ולהשיב לו בשפה שהוא מבין. אם ... להבין את חוסר ההיגיון או הסתירה במחשבתו, וכך יוכל להגדיר מחדש את שאלתו באופן ברור יותר. הבנת שאלות ותשובות הגדרה לא נכונה תקשורת בין - אישית איך לענות על שאלות? להסביר בשפה של השואל מושגים סובייקטיביים שינוי הגדרות בשיחה

... רע. עם זאת, אליעד אומר שיש מקום מעבר להגדרות של טוב ורע. המקום הזה הוא מחוץ לשכל, מחוץ לכל הגדרה, ולכן לא ניתן להסביר אותו במילים ובמחשבה. במציאות המוחלטת הזו אין טוב או רע, אין הגדרה כלל, אפילו המושג של אין הגדרה הוא עצמו הגדרה שגויה ביחס למציאות המוחלטת. מה המשמעות של מחוץ לטוב ולרע? אליעד מסביר שמחוץ לטוב ולרע לא מתאר מצב נייטרלי, אלא מצב שבו גם נייטרליות היא הגדרה שאינה רלוונטית. הוא נותן דוגמה לילד קטן שלא רוצה לאכול, אך האמא יודעת שהאוכל טוב לו. מבחינת הילד זה ... אבל במציאות המוחלטת אין בכלל את השאלה אם זה טוב או רע לאכול - זה פשוט לא מוגדר. כשאין הגדרה כלל, אין טוב או רע, ולכן גם אין שום חיסרון. אליעד ממשיך ומסביר שכאשר אדם מתנתק לגמרי מכל הגדרה, אפילו המחשבה על כך שהוא לא מרגיש כלום היא שגויה, כי היא כבר הגדרה. כלומר, להיות באמת מחוץ לטוב ולרע פירושו לא להרגיש אפילו שאתה לא מרגיש כלום - זו שלמות מוחלטת, מעבר ... ניתן לתאר את המציאות שמעבר לשכל? אליעד מדגיש שהמציאות שמעבר לשכל אינה ניתנת לתיאור מדויק, כי כל תיאור או הגדרה מחייבים שכל והפרדה בין מושגים. השכל אינו יכול לתפוס את המציאות המוחלטת, כי השכל פועל באמצעות השוואה והגדרה, בעוד שהמציאות המוחלטת נמצאת מעבר לכל הגדרה. הוא מסביר זאת באמצעות האמרה לית מחשבה תפיסה בך כלל, כלומר, שום מחשבה אינה יכולה לתפוס את המהות המוחלטת ... הוא מתייחס גם לכך שרבי נחמן הגדיר זאת כטוב, משום שצריך לכנות את המוחלט באיזשהו שם. אך אליעד מבהיר שההגדרה טוב היא רק דרך למכור את הרעיון לאנשים, כי באמת, המצב שמעבר לטוב ולרע אינו טוב ואינו רע - ... המוחלטת השאלה עצמה היא שגויה וחסרת משמעות, כי עצם המושג קיום כבר מגדיר משהו, והמציאות המוחלטת היא מעבר לכל הגדרה אפשרית. איך אפשר להבין את המציאות המוחלטת? לבסוף, אליעד מדגיש שהדרך היחידה להבין באמת את המציאות שמעבר לשכל, לטוב ... התנסות ישירה. כדי לחוות את המציאות המוחלטת, האדם צריך להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולוותר על כל הגדרה שיש לו לגבי המציאות. אך אליעד מזהיר שזו החלטה מסוכנת מאוד: אדם שנכנס למצב כזה מסתכן באובדן מוחלט של ...

... שאלות לגביו, כמו למשל: מי ברא את אלוהים, או האם אלוהים נברא. לעומת זאת, אלוהים האמיתי הוא מעבר לכל הגדרה, אפילו מעבר להגדרה של סיבה ראשונה. הוא מעל המושג אלוהים עצמו. אליעד מסביר שאלוהים האמיתי הוא כזה שלא ניתן אפילו להגדיר אותו, כי כל הגדרה יוצרת צמצום. למה האדם הוא אלוהים האמיתי? אליעד טוען שהאדם עצמו הוא אלוהים האמיתי, לא רק אלוהים רגיל. הוא מדגיש שהאדם הוא בעצמו הדבר הכי מוחלט שקיים, מעבר לכל מושג או הגדרה אחרת. אליעד נותן דגש מיוחד לנקודה שבה לא מספיק שהאדם הוא אלוהים, כי ברגע שמישהו מוגדר רק בתור אלוהים, הוא מיד הופך למוגבל, כי הוא נכנס תחת הגדרה כלשהי. להיות אלוהים האמיתי פירושו שהאדם נמצא מעבר לכל הגדרה ומעבר לכל הגבלה. במילים אחרות, אלוהים האמיתי הוא חסר הגדרה לחלוטין, חסר גבולות ומעבר לכל המושגים האפשריים. האם אלוהים האמיתי נברא או לא נברא? אליעד מדגיש שכשמדובר באלוהים האמיתי, ... מחשבה וצמצום. הוא מציג את הרעיון שכאשר יש מחשבה, יש בהכרח גם צמצום, כי כל מחשבה היא מוגדרת, וכל הגדרה יוצרת גבולות ומגבלות. לכן, כל מחשבה על אלוהים למעשה מצמצמת אותו ומגבילה אותו. אלוהים האמיתי הוא כזה שלא ניתן ... החשיבה עליו כבר יצרת צמצום והגבלה. הוא מסביר שאלוהים האמיתי הוא מעבר לכל מחשבה, מעבר לכל דיבור, ומעבר לכל הגדרה אפשרית. זו הסיבה לכך שאלוהים האמיתי הוא בלתי נתפס, כי הוא קיים במציאות חסרת כל גבולות והגדרות. מדוע אין לאלוהים האמיתי הגדרה ברורה? אליעד מתאר שהמאפיין המרכזי ביותר של אלוהים האמיתי הוא שאי אפשר לדבר עליו או להגדיר אותו כלל. כל דיבור וכל הגדרה יוצרת מיד הפרדה וצמצום, ולכן ברגע שמישהו מנסה להגדיר את אלוהים האמיתי, הוא מיד הופך אותו לאלוהים רגיל ומוגבל. כלומר, אלוהים האמיתי הוא כזה שלא ניתן בכלל לדון בו או להגדירו, משום שכל הגדרה מצמצמת אותו. משמעות המושג האמיתי, על פי אליעד, היא שמדובר במשהו שמעולם לא חשבו עליו ולא דיברו עליו, מפני שכל מחשבה ודיבור יצרו הפרדה והגבלה. מה הכוונה להיות מעל ההגדרה של אלוהים? אליעד מוסיף ומסביר שהאדם, כאלוהים האמיתי, נמצא למעשה מעל להגדרה של אלוהים. כלומר, האדם הוא מי שמגדיר אפילו את המושג אלוהים. המושג אלוהים עצמו נתון תחת ההגדרה וההבנה האנושית, ולכן האדם הוא זה שקובע את ההגדרה הזו. כאשר האדם נמצא במצב של אלוהים האמיתי, הוא למעשה נמצא מעל לכל מושג אפשרי, כולל המושג אלוהים עצמו. ... ההבדל העמוק שבין אלוהים לבין אלוהים האמיתי. להיות אלוהים האמיתי משמעותו להיות חסר כל הגבלה, מעבר לכל מחשבה, דיבור והגדרה אפשרית, ולכן רק במצב הזה כל השאלות והספקות נעלמים לחלוטין. מי ברא את אלוהים? מה ההבדל בין אלוהים לאלוהים ...

... כאשר האדם כן מגדיר איזה דבר, אז ממילא, כבר דבר אחד יותר טוב מאשר דבר אחר, ואז האדם משועבד להגדרה שלו. כגון לדוגמה, אדם שמגדיר שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת, שבכך בעצם הוא שולל לעצמו את החופש ... כאשר האדם לא מגדיר איך הוא רוצה שהמציאות תהיה, אז כל מציאות מתאימה לו באותה המידה ממש. וברגע שיש הגדרה, הרי שהאדם לוקח בכך את החופש שלו, להרגיש הרמוניה עם המציאות בכל מצב. וכבר ביארתי גם, שאם לא תהיה לאדם שום הגדרה, אז אומנם הוא לא ירגיש שום רע, אבל הוא גם לא ירגיש שום טוב. כי בלי שום רע, גם אין שום טוב. וההגדרה, היא זו שמאפשרת לאדם להרגיש טוב ורע, לפי העניין. ומי שמתבונן בעניין הזה לעומקו, לפעמים הדבר הזה גורם לו, ... דברים, וכך הוא יוכל להיות בזרימה עם המציאות. אבל מצד שני, החיסרון בכך הוא, שהאדם בעצם שוב פעם מגדיר הגדרה חדשה, שהיא שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות. וגם לרצות לא להגדיר הגדרות, גם זו בעצם הגדרה. כי לפעמים המציאות היא, שהאדם מגדיר הגדרות, ולפעמים המציאות היא שהאדם לא מגדיר הגדרות. ובדיוק כמו שהאדם יכול להגדיר ... שהוא רוצה לא להגדיר הגדרות, ושהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, הרי שבעצם בכך, האדם הגדיר לעצמו שוב פעם, עוד הגדרה חדשה. ואז ממילא, האדם מכניס את עצמו לקונפליקט חדש. כי מי שמגדיר שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, אז הוא ... טוב, גם אם הוא יגדיר הגדרות, וגם אם הוא לא יגדיר הגדרות. אלא, שגם להיצמד לרעיון הזה, גם זו הגדרה. כי בעצם האדם מגדיר לעצמו, שלא אכפת לו האם הוא מגדיר או לא מגדיר הגדרות, וזה בעצמו הגדרה. וכל רעיון שהאדם נאחז בו, הוא הגדרה. וגם לא להיאחז בשום רעיון, גם זו הגדרה. אז מה הפתרון? ולכן, הפתרון האמיתי לפרדוקס הזה, הוא שהאדם מביא את עצמו למצב מוגדר, שבו, הוא מעצמו לא ... הטוב ביותר הוא, שהאדם לא יגדיר לעצמו, האם הוא רוצה להגדיר או לא רוצה להגדיר. כי אם האדם מגדיר הגדרה כלשהי, אז הוא סובל כאשר המציאות היא הפוכה מההגדרה שלו. או במילים אחרות, הכי טוב שהאדם כן יגדיר, שמבחינתו, להגדיר ולא להגדיר, זה טוב באותה המידה ממש. אלא, שהבעיה היא, שאם האדם מגדיר / לא מגדיר דבר כלשהו, זו עצמה הגדרה שמגבילה את החופש של האדם, מההיפוך שלה. ולכן יש כאן פתרון שאומר, שאפשרי הדבר, שהאדם יביא את עצמו למצב, ...

אלוהים, העולם, הבורא, הבריאה - האם הם אחד? מה האמת?

... שתיקה ודיבור. מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של השתיקה הפוכה ממהותו של הדיבור. מהותה של השתיקה היא חוסר הגדרה. ומהותו של הדיבור היא הגדרה. כדי לדבר על משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו. כל מילה של דיבור, היא הגדרה של דבר אחר. ההגדרות יוצרות את המשמעות של הדיבור. אי אפשר לדבר על משהו שאי אפשר להגדיר אותו. וכל ... הוא להגדיר דברים. והדיבור מבטא את השונות ואת הנפרדות שיש בין הדברים השונים. והשתיקה לעומת זאת, היא מבטאת חוסר הגדרה. כאשר לא יודעים משהו, אז שותקים. אי אפשר לדבר על מה שלא יודעים אותו. כאשר הכל אחד, ואי אפשר ... ואפשר רק לשתוק. כמו כן, השתיקה מבטאת הכלה. האדם מכיל בתוכו את הדברים כפי מה שהם ולא מגדיר שום הגדרה. הסבל נוצר כאשר יש הגדרות. כאשר האדם מגדיר שהוא רוצה דבר אחד יותר מאשר דבר אחר, על ידי זה ... הייתה רק שתיקה, הרי שלא הייתה תקשורת בין הדברים השונים שבעולם. ומצד האמת, שתיקה שלמה, פירושו חידלון מוחלט וחוסר הגדרה מוחלט. כי אפילו הדומם לא שותק. כאשר האבן נופלת על האדמה, היא משמיעה קול כל שהוא. וגם הרוח משמיעה ... שיש בעולם, הוא סוג של דיבור. וכאשר המים מכבים את האש, הרי שזה סוג של דיבור. כי המים יוצרים הגדרה חדשה. הם מכבים את האש, ומגדירים דבר חדש ומשנים את המציאות. וכל שינוי שיש בעולם הוא סוג של דיבור. ... הרי שהיקום כולו לא היה קיים כלל. כי המהות של העולם שלנו, הוא השינויים שבתוכו. ואם הכל היה חסר הגדרה והייתה שתיקה מוחלטת, הרי שרגעי הזמן השונים לא היו קיימים, והרי שכל המקומות השונים שיש במרחב המקום היו אחד, ... שתיקה. כי השורש של כל הדברים, היא השתיקה. כי כל הדברים בשורשם הם אחד. וכאשר הכל אחד, אין שום הגדרה לשום דבר, וממילא יש רק שתיקה. והחכם האמיתי הוא יודע את השתיקה הזאת ומבין את מהותה, והוא גם יודע ...

... הגדרות שקיבלנו או יצרנו במהלך חיינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני כועס, הוא בעצם מתייחס לתחושה מסוימת על בסיס הגדרה פנימית של מהו כעס. הוא לקח תחושה גולמית של מציאות מסוימת, ושם עליה תגית של כעס. אבל להבין את המציאות לפני ההגדרה זה לחוות את התחושה הזו ללא תווית, ללא כותרת. כשהאדם מנסה להבין את עצמו ללא הגדרות, הוא למעשה מתבונן ... של בני האדם נובעים מההגדרות שהם נותנים למציאות. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוא נכשל במשהו, מרגיש רע בגלל שיש לו הגדרה מסוימת של הצלחה או כישלון. אם הוא היה מסוגל לחוות את אותה מציאות ללא ההגדרה הזו, הוא לא היה מרגיש סבל כלל. ההגדרות הן אלה שמייצרות קונפליקטים פנימיים, מכיוון שהן יוצרות הפרדות בין רצונות ... החוויה. כיצד אפשר לחוות את המציאות ללא הגדרות? אליעד מציע תהליך של התבוננות פנימית, שבו האדם מתחיל לבחון כל הגדרה וכל אמונה שיש לו לגבי עצמו ולגבי החיים. כאשר מתעוררת תחושה מסוימת, האדם מתבונן בתחושה ולא בפרשנות שלה. התהליך ... זה כיסא, עליו לנסות לראות את החוויה הבסיסית שיש לו מהעצם שהוא קורא לו כיסא. הוא יגלה כי לפני ההגדרה, הדבר הזה פשוט קיים בפני עצמו, ללא שם וללא הגדרה. זוהי חוויה של חופש מוחלט, מכיוון שהאדם פוגש את המציאות בלי מגבלות של מחשבה או הגדרה. מהי המשמעות של המחויב הראשון? המחויב הראשון שאליעד כהן מדבר עליו הוא המציאות הבסיסית והראשונית ביותר, זו שממנה נובעות ... שהיא, האדם צריך להתבונן במה שנמצא לפני ההגדרות, במציאות עצמה כפי שהיא קיימת ללא שינוי, בצורה בלתי תלויה בשום הגדרה או תנאי. לדברי אליעד, אנשים בדרך כלל מתקשים להבין את המחויב הראשון בגלל שהם חיים בתוך עולם של הגדרות. ... הסיבה לכך היא שכל סבל נובע מחוסר התאמה בין הרצון של האדם למציאות. אם המציאות נתפסת באופן ישיר וללא הגדרה, אין סבל מכיוון שאין התנגדות למציאות עצמה. הסבל מופיע רק כאשר המציאות סותרת את ההגדרות שהאדם מחזיק בהן. לדוגמה, ... סובל כי הוא חושב שדבר מסוים אמור להיות בדרך אחת, ובפועל הוא בדרך אחרת. אם לא היתה לו את ההגדרה של איך הדבר אמור להיות, הוא לא היה מרגיש את הסבל כלל. לכן, ההמלצה של אליעד היא לא לבטל ... ההבנה הזו בחיי היומיום? אליעד מציע לתרגל את היכולת להתבונן במציאות ובתחושות פנימיות מבלי למהר לתת להן שם או הגדרה. כאשר מופיעה תחושה או בעיה, האדם שואל את עצמו: מהי התחושה הבסיסית הזו, בלי הגדרות?. עצם התרגול וההתנסות הזו ... אלא על המודעות לכך שהן רק כלי זמני ולא אמת מוחלטת. האדם יכול לחיות חיים מלאים, ועדיין לדעת שכל הגדרה היא בסך הכל כלי שימושי, אך לא מהות המציאות. זוהי דרך חיים שבה האדם חופשי לחוות את המציאות בשלמותה. ...