... בדוגמה אקטואלית ופוליטית: השאלה מי מתאים יותר להיות ראש ממשלה - בנימין נתניהו או בני גנץ. הוא מסביר שיכול להיות מצב בו נתניהו יודע ויכול לנהל את המדינה, אבל אם הוא לא רוצה לנהל אותה בדרך הנכונה (על פי תפיסתו של מי שבוחר), אז הידע והיכולת שלו לא רלוונטיים כלל. לדברי אליעד, נתניהו אולי מעוניין בעיקר באינטרסים האישיים ובשרידות הפוליטית שלו, ולא בהכרח טובת המדינה. לעומתו, בני גנץ אולי פחות מנוסה ופחות יודע לנהל, אבל הוא רוצה באמת בטובת המדינה. לכן, על פי ההסבר של אליעד, עדיף לבחור מנהל שרוצה את הטוב לארגון (או למדינה במקרה זה), מאשר מנהל שמוכשר יותר אך מטרותיו האישיות לא תואמות ...

... מקורונה? הדרך הראשונה היא לספר לעצמך שהכל יהיה בסדר. האדם אומר לעצמו שהוא חזק, שהמדינה חזקה, שכולם חזקים ושהמצב יסתדר. השיטה הזו נפוצה ...

... מפאניקה, כמו למשל רכישה מיותרת של מוצרי מזון ואגירתם ללא צורך אמיתי. למשל, אליעד כהן מסביר כי למרות החששות, המדינה לא באמת תגרום לאזרחיה למות מרעב, ולכן אין היגיון באגירה חסרת פרופורציה של מזון. פעולה כזו נעשית לא מתוך מחשבה רציונלית, אלא מתוך ניסיון להרגיש ביטחון ושליטה על ...

... שהמספרים שמתפרסמים בתקשורת לגבי מספר החולים והמתים מקורונה הם חסרי משמעות כשלעצמם. המספרים האלה משמעותיים רק כשהם מוצגים ביחס לנתונים אחרים. למשל, להגיד שיש במדינה 300 חולי קורונה זה לא אומר דבר אם לא משווים זאת למספר החולים משפעת או ממחלות אחרות. בפועל, רוב חולי הקורונה אינם סובלים מסימפטומים קשים, ...

... וסגירת המדינה, האם הגיוני לסגור את המדינה כדי לטפל בקורונה? מה הפתרון לבעיית הקורונה? איך לקבל החלטה לפתור את בעיית הקורונה? איך לבחור פתרון לבעיה? ניתוח תהליכי קבלת החלטות בנוגע לקורונה, שיטות לטיפול בקורונה האם סגר על המדינה הוא פתרון יעיל לבעיית הקורונה? כאשר מתמודדים עם בעיה כמו מגפת הקורונה, השאלה המרכזית שעולה היא האם הטלת סגר כללי על המדינה היא פתרון מוצדק ויעיל. אליעד כהן מסביר כי כדי לנתח את השאלה הזאת בצורה נכונה, יש להסתכל על מספר גורמים חשובים: ראשית, לבדוק מה הנזק שנגרם מהקורונה ומה הנזק שנגרם מסגר על המדינה, ולנסות לחשב עלות מול תועלת. הוא מדגיש שהחשיבה הזו היא רק הבסיס, ושיש שאלות חשובות נוספות שצריך לשאול כאשר בוחרים פתרון לבעיה. לדוגמה, אם נניח שהמדינה תחליט לסגור את המשק לחודשיים או אפילו לשנה שלמה, האם הסגר הזה בוודאות יפתור את בעיית הקורונה? האם אנחנו יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שהפתרון הזה באמת יעלים ... האנשים הכי חכמים בודקים לעומק אם הפתרון שהם מצאו הוא באמת הפתרון הכי טוב, או שאולי יש פתרון אחר וטוב יותר. מדוע סגר כללי על המדינה אינו הפתרון האידיאלי? אליעד מצהיר באופן חד משמעי שסגר כללי על המשק אינו הפתרון האופטימלי, ושהוא בטוח ב - 99.9 אחוז שיש פתרונות טובים בהרבה שניתן היה ליישם ... עם משבר הקורונה. הוא לא מפרט אילו פתרונות ספציפיים אלו, אך טוען שבעבר, בהווה ובעתיד תמיד היו, יש ויהיו פתרונות טובים יותר שהמדינה פשוט לא בחרה או לא תבחר ליישם. הסיבה לכך היא, לטענתו, שהמדינה לא מנוהלת בצורה נכונה. הוא מציין שזה לא תלוי במי מנהל אותה, בין אם זה נתניהו, גנץ או כל פוליטיקאי אחר, אלא הבעיה היא בהתנהלות השיטתית של המדינה עצמה, שלא פועלת בצורה אופטימלית ואידיאלית. הוא מזכיר מקרים קודמים שבהם המדינה לא טיפלה בצורה ראויה באסונות שונים כמו אסון השריפה בכרמל, אסונות הסופה והשטפונות. לדבריו, גם כאשר יש דוחות וביקורת המדינה מצביעה על כשלים, המדינה לא לומדת ולא משתפרת באופן משמעותי, וזה מעיד לדעתו על בעיה מערכתית בהתנהלות. איך לקבל החלטות נכונות בתנאי אי וודאות? בהקשר הרחב יותר, אליעד כהן מסביר כי כאשר ... כנראה מפספס לעיתים קרובות פתרונות טובים יותר שיכולים להוביל לתוצאות מוצלחות יותר. הוא מסכם בהצהרה ברורה שההחלטה על סגר כללי במדינה היא בעייתית מכיוון שהיא לא הפתרון הטוב ביותר, ואפילו אם מדובר בפתרון טוב לכאורה, חשוב תמיד לבדוק ולחפש פתרונות נוספים ואופטימליים יותר. איך לקבל החלטה נכונה? האם סגר פותר את בעיית הקורונה? איך לבחור את הפתרון הטוב ביותר? האם המדינה מנהלת נכון את משבר הקורונה? קבלת החלטות בתנאי אי וודאות שיטות לפתרון בעיות מורכבות האם זה הפתרון הטוב ביותר? איך לדעת האם לפתור בעיה בצורה מסוימת? שיקולים ...

... ביום - יום. בפועל, אנשים כן זקוקים לאמונות מסוימות כדי לתפקד בחברה וכדי להרגיש מוגנים ובטוחים. למשל, אנשים מאמינים שחגורת בטיחות מגינה עליהם בתאונה, או שמדינה שומרת על ביטחונם. זה הגיוני ומקובל. אולם ברמה הפסיכולוגית הפנימית, כאשר האדם מתמודד עם פחד עמוק, הפתרון האמיתי הוא לא ...

... את המשבר הכלכלי והחברתי שנגרם בעקבות מגפת הקורונה אם היו ננקטות פעולות פשוטות בזמן אמת. הוא מציין שהמדינה ידעה מראש על קיומה של הקורונה בסין, אך הייתה שאננות והססנות גדולה מאוד מצד ההנהגה במדינת ישראל. אנשים רבים חשבו ... הטעות המרכזית בהתמודדות עם הקורונה? הטעות המרכזית לפי אליעד הייתה ההססנות והיעדר האחריות מצד ראשי המדינה, ובראשם בנימין נתניהו, אותו הוא מכנה קוסם. לדבריו, מנהיג שקול כביכול הוא למעשה מנהיג הססן, שמפחד לקחת החלטות ...

... סכום כסף קטן על מניעה מוקדמת, גורמת לכך שבהמשך חייבים להוציא סכומים עצומים פי כמה וכמה כדי להתמודד עם הנזק שכבר נגרם. הוא מביא דוגמה ברורה: כאשר הקורונה רק החלה בסין, אם מנהיגי המדינה היו מתייחסים לכך ברצינות, מקדישים מעט משאבים וזמן כדי להיערך, לקנות ציוד כמו מדחומים מראש ... לא מיושמים, והכל חוזר על עצמו שוב ושוב. הוא נותן כדוגמה את האסונות בכרמל ובעוד מקרים רבים אחרים, שהמסקנות של הוועדות שהוקמו לא הובילו לשינוי משמעותי. לדעתו, הסיבה המרכזית לכך היא שהמדינה ואזרחיה חושבים בטווח הקצר בלבד ולא מסתכלים קדימה. כיצד התנהלות מערכת הבריאות בישראל משקפת ...

... מדובר בהפקידה בבנק שמחליטה אם לאשר הלוואה, בילד שלכם שמחליט אם להביא לכם כוס מים או בראש ממשלה שמקבל החלטות במדינה , התהליך הבסיסי דומה עבור כולם. מהם שלבי קבלת ההחלטות? שלב ראשון: בחינת האפשרויות בשלב הראשון, מקבל ההחלטה שואל את עצמו מהן האפשרויות שלי? הוא בודק את כל הדרכים ... בבנק שמחליטה האם לאשר לכם הלוואה, בילד שלכם שמחליט אם להביא לכם כוס מים, או בראש ממשלה שמקבל החלטה הנוגעת למדינה כולה - כולם פועלים לפי אותו עיקרון בסיסי. שלב ראשון: בחינת האפשרויות השלב הראשון בכל תהליך קבלת החלטות הוא זיהוי כל האפשרויות הקיימות. אדם שמתבקש לבצע פעולה מסוימת ...

... בנגיף, אך לא באמת חולים במובן המקובל של המילה. האם כל הצעדים שנעשים נגד הקורונה הם אידיאליים? אליעד מסביר שקיימים צעדים רבים שהמדינה נוקטת כדי להתמודד עם הקורונה. חלק מהצעדים האלה אכן הגיוניים ... הבדל עצום בין צעדים שהם פשוט עוזרים לבין צעדים אידיאליים שבאמת יכולים לפתור את הבעיה מן היסוד. אליעד טוען חד - משמעית שהצעדים שהמדינה מבצעת הם לא אידיאליים. ישנם צעדים הרבה יותר טובים ויעילים שהמדינה יכולה לנקוט, אך היא לא עושה זאת מסיבות שונות. הוא ממליץ להיות ...