... גדולים שקרו למדינת ישראל. לדבריו, המערכת גרמה למדינה נזק חמור, משום שהיא פוגעת ביכולת של ישראל להגן על עצמה באמצעות תגובה התקפית. הוא מסביר שמערכת ההגנה הטובה ביותר היא דווקא ההתקפה: כאשר יורים עליך טיל, במקום לנסות ... באזרחים שלה עצמה, שאף הם חפים מפשע. הפחד של המדינה לפגוע באזרחים לא מעורבים בצד השני גורם לכך שאזרחי ישראל עצמם נפגעים מהירי עליהם, וזו תוצאה אבסורדית. אליעד ממליץ בצורה ברורה להתנער מהפחד הזה ולהגיב באופן בלתי מתפשר - ... פושע מלחמה במובן ההגנתי, על מנת להגן על אזרחי המדינה. כיצד אפשר ליישם את הרעיון של התקפה במקום הגנה? אליעד מציע גישה התקפית מוחלטת: בכל פעם שיורים טיל לעבר ישראל, יש לירות מיד טילים רבים לעבר נקודת הירי המקורית, בלי ... על פני התקפה. אליעד מדגיש שאם מישהו באמת דואג למדינה, הוא צריך להיות מוכן שיכנו אותו פושע מלחמה כדי להגן על אזרחי המדינה שלו, וזו צריכה להיות ההחלטה הראשונה של מי שמקבל את ההחלטות במדינה. כיפת ברזל כאסון לאומי האם מוסרי לפגוע בחפים מפשע? ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה איך להתמודד עם מחשבות שליליות? מותר לשקר לעצמך? הפחד להיות פושע מלחמה האם טילים נגד ...

הקמת ממשלה עם המפלגת הערביות, שר ביטחון ערבי, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד חרדים, אפליית ערבים, אפליית חרדים, אפליית מיעוטים, האם הערבים רוצים להשמיד אותנו? ראש ממשלה ערבי, התנתקות או סיפוח, המלחמה בחמאס

... התפיסה הכללית לפיה צריך לחסוך כמה שיותר, כדי להבטיח את העתיד. הוא מסביר שההנחה הבסיסית היא שהמדינה רוצה שתהיה לאדם הזדמנות לחסוך, כדי שבזקנתו לא יגיע למצב של מחסור כלכלי. אבל אליעד מדגיש שהשאלה המרכזית היא לא רק האם המדינה רוצה בכך, אלא האם האדם עצמו באמת ירצה לחסוך, ומה השיקולים שלו בהחלטה הזאת. למה אנשים חוסכים כסף מלכתחילה? אליעד מסביר שאנשים ...

... שהציל את ישראל מאסון של הסכמי אוסלו. עם זאת, הוא מבהיר שהמעשה של עמיר היה פגיעה חמורה בדמוקרטיה. אליעד מסביר שגם אם יגאל עמיר האמין שהוא מציל את המדינה, הפעולה שעשה גרועה יותר מהנזק שהיה יכול ... מוצדקת, במצב הנוכחי במדינת ישראל, הדרך היחידה והנכונה ביותר לפעול לשינוי היא תמיד באמצעות הליכים דמוקרטיים וחוקיים. לסיכום, מהי הדרך הנכונה לשינוי במדינה? אליעד כהן חוזר ומדגיש שדרך המלך היא ...

... דוגמה נוספת היא מצבי מלחמה או טרור: אם אויב היה משגר אלף טילים בו זמנית, המדינה הייתה יוצאת למלחמה מיידית. אבל כאשר ההתקפות מגיעות בהדרגה, פעם אחת כמה ...

... מרגיש חכם, מצליח או טוב יותר. המשיכה הזו נובעת מהרצון להרגיש חזק או מוצלח. לדוגמה, אדם עשיר מרגיש עשיר במיוחד כאשר הוא נמצא במדינה ענייה, אולם כאשר הוא נמצא במדינה עשירה הוא עשוי להרגיש פחות מוצלח. במערכות יחסים, אם אתה ... לכך שאנשים מסוימים מחפשים פרטנרים חלשים יותר, כי כך הם מרגישים טוב עם עצמם. למשל, אדם עשיר ירגיש עשיר במיוחד כאשר הוא נמצא במדינה ענייה, אך במדינה עשירה הוא עלול להרגיש ממוצע או אפילו עני. כך גם במערכות ...

... עמוקים שלא ניתן לגשר עליהם, אז עדיף לא לחזור לאקסית. לדוגמה: אם אחד מבני הזוג רצה לעבור למדינה אחרת והשני לא הסכים. אם היו חיכוכים רבים שלא הצליחו להיפתר גם לאחר ניסיונות חוזרים. אם הקשר היה לא בריא וכלל פגיעות רגשיות, חוסר כבוד או דינמיקה ...

... שבהם באמת הקורבן לכאורה לא יכול היה למנוע את האלימות: ילד שנחטף, אזרח במדינה שבה קבוצה קיצונית (כמו דאעש) תוקפת. במקרים כאלו, לא תמיד הוא יכול היה לא להיכנס למערכת יחסים או לצאת ממנה. אך בשאר המצבים (99% ...

... - ולהציע להם משהו שיהיה רלוונטי לצרכים שלהם. בני גנץ לא צריך לדבר לאלה ששונאים את ביבי ממילא, כי הם כבר תומכים בו. במקום לומר ביבי מושחת, ביבי פוגע במדינה, היה צריך לדבר על צרכי מצביעי הימין - למשל ביטחון, מצב כלכלי, מצב רפואי - ולהסביר איך הוא יטפל בזה טוב יותר מביבי. הוא היה צריך להדגיש: אני מתבייש שראש ...

... לא משקיעים בתשתיות? למה המדינה נראית כמו שהיא נראית? השקעה בתשתיות, מניעת אסונות, איך למנוע אסונות מראש? טיפול מונע, טיפול מהשורש, נזקי הסופה, נזקי הסערה, נזקי השריפה, אסונות טבע, מדינת ישראל, פראיירים, שלא ... את ההרצאה בשאלה מדוע מדינת ישראל לא נערכת מראש למצבים קיצוניים כמו סופות גשמים קשים או שריפות, למרות שלעתים יש מספיק זמן להיערך. הוא מציין כי המדינה לא עושה את ההשקעה המקדימה בתשתיות מתאימות כדי למנוע אסונות. במקום זאת, כאשר מתרחש אסון, המדינה מוציאה הרבה יותר כסף כדי להתמודד עם הנזקים שנגרמים מאותו אסון. הנזק הכלכלי כתוצאה מהאסונות עולה בהרבה על עלות ההשקעה המקדימה. במהלך ההרצאה, אליעד מציע השוואה בין שתי אפשרויות: ... אף אחד לא יגיד תודה על מאמצי המניעה. זאת משום שלא רואים את התוצאה המוחשית של ההשקעה בתשתיות מונעות. אליעד מציין את מערכת הבריאות כדוגמה לכך: המדינה מוציאה סכומים עצומים על טיפול בחולים, במקום להשקיע במניעת מחלות מראש. הוא מציין כי במדינה יש נטייה להשקיע כסף רק בפתרונות לאחר התרחשות הבעיה, ולא במניעתה מראש. הוא מסביר כי יש סוג של חיסכון שמוביל אותנו להוציא הרבה יותר כסף על תיקון הנזקים מאשר אם היינו משקיעים מראש במניעתן. אליעד מסביר גם את המצב הביטחוני במדינה, שמוציא הון על טיפול בנפגעי תאונות דרכים, במקום להשקיע במניעת התאונות מראש. הוא מבצע את אותה ההשוואה גם בתחום הפשיעה, שם המדינה יכולה להשקיע בחינוך ובמניעת פשיעה, אך בוחרת להשקיע בנזקים שנגרמים כתוצאה ממנה. המרצה מדבר על תפיסת הלא להיות פראייר במדינת ישראל, שבה רוב האנשים מעדיפים לקחת כמה שיותר ולא לתת. ... נוכל לחסוך הרבה בעיות ונזקים בעתיד. מסקנות חשובות מההרצאה - השקעה בתשתיות מונעת אסונות היא הרבה יותר זולה מהתמודדות עם הנזקים שנגרמים מהאסון. - במדינה יש נטייה להשקיע רק לאחר התרחשות הבעיה, ולא במניעתה מראש. - חשוב להשקיע במניעת בעיות עתידיות, גם אם קשה לראות את התוצאה המיידית של המניעה. - טיפול מונע ברמה האישית, נפשית ... לחסוך הרבה בעיות בעתיד ולהימנע מבעיות קשות. תשתיות מניעת אסונות ניהול מוניציפלי הוצאות מיותרות השקעה בתשתיות פנימיות למה לא משקיעים בתשתיות? למה המדינה נראית כמו שהיא נראית? איך למנוע אסונות מראש? המרצה פותח את ההרצאה בשאלה מדוע לא נערכים במדינת ישראל למצבים קיצוניים כמו סופות, גשמים קשים או שריפות, כאשר יש מספיק זמן מראש ... המניעה. הוא מציין את הדוגמה של מערכת הבריאות במדינת ישראל, שמוציאה סכומים עצומים על טיפול בחולים, במקום להשקיע במניעת מחלות מראש. הוא טוען כי במדינה יש נטייה להשקיע כסף רק בפתרונות לאחר התרחשות הבעיה, ולא במניעתה מראש. אליעד מספר סיפור על אדם שנשלח לקנות דגים למלך, והדגים שהביא היו מקולקלים. המלך נתן לו בחירה: לאכול את הדג, לחטוף מכות או לשלם קנס. האדם בחר לאכול את הדג, ולאחר מכן חטף מכות ושילם קנס. הוא מציין את המצב במדינה כמעין חיסכון שגורם לנו להוציא הרבה יותר כסף על תיקון הנזקים מאשר אם היינו משקיעים מראש במניעתן. המרצה מציין כי יש סוג של חישוב לא נכון של עלויות במדינה: על שקל אחד של מניעה, נדרשים להוציא 100 שקל על תיקון נזקים. הוא מציע שמדינה, במקום להשקיע בתיקון אחרי אסון, צריכה להשקיע במניעת אסונות מראש. הוא עובר למערכת הביטחונית, ומציין כי המדינה מוציאה הון על טיפול בנפגעי תאונות דרכים במקום להשקיע במניעת התאונות מראש. הוא עושה את אותו ההשוואה גם בתחום הפשיעה: המדינה יכולה להשקיע בחינוך ובמניעת פשיעה, אך בוחרת להשקיע בנזקים שנגרמים מהפשיעה. אליעד מדבר על התפיסה של לא להיות פראייר במדינת ישראל, שבה רוב האנשים רוצים לקחת כמה שיותר ולא לתת. ...