... של הילד. וישלול מכל וכל את קיומה של המפלצת מתחת למיטה של הילד. וינסה לגרום לילד להבין שאין מפלצת מתחת למיטה, וינסה לגרום לילד, לא
לפחד מכך שיש מפלצת מתחת למיטה, על ידי זה שהוא ישכנע אותו שאין מפלצת מתחת למיטה. זאת הגישה הראשונה. והגישה השנייה היא, שההורה צריך, כן להזדהות עם הפחד של הילד מהמפלצת. כגון לדוגמה ... הזאת אומרת, לא לשלול את הפחד של הילד על ידי שלילת קיומה של המפלצת, אלא לשלול את הפחד של הילד, על ידי זה שהוא יבין, שהוא לא צריך
לפחד מהמפלצת. וזאת הגישה השנייה. ולפי הגישה השנייה, אם מביעים הזדהות עם הפוביה של הילד, הרי שבעצם גורמים לילד להשתכנע, שבאמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. כי אם באמת אין שום מפלצת, אז ... של המפלצת ומחפשים עצות איך להתמודד איתה?! וכאשר מזדהים עם גורם הפחד של האדם, הרי שבעצם מחזקים אצל האדם את המחשבה, שבאמת הוא צריך
לפחד. כי הדברים נכונים, גם באופן כללי. כי גם באופן כללי, נניח שבן אדם מפחד שיפטרו אותו. אפשרות ראשונה היא, להזדהות עם הפחד שלו מהפיטורים, ולהציע לו מה לעשות כדי שלא יפטרו אותו. ... עם הדבר שמפחיד את האדם, אז הרבה פעמים, האדם לא מבין את העצה מה לעשות עם הפחד, אבל הוא כן מבין, שבעצם מסכימים איתו שהוא אכן צריך
לפחד, מהדבר שמפחיד אותו. ולפעמים, העצות שנותנים לאדם איך לא
לפחד, הן רק מחזקות אצל האדם את הפחדים שלו, על ידי זה שהם מחזקות אצל האדם את המחשבה שלו, שאולי יקרה לו דבר רע, שהוא צריך להתגונן ממנו. ולכן, יש גם גישה הפוכה, שאומרת שאסור להזדהות ... הפחד שלו. וצריך לשלול מכל וכל את הפחד של האדם בשורשו. על ידי זה שמסבירים לו, שגם אם יקרה הגרוע מכל, עדיין לא יקרה שום דבר שראוי
לפחד ממנו מצד האמת. (כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע, ואין טעם
לפחד משום דבר כלשהו). ובמאמר מוסגר נאמר, שיש התמודדות עם ילד שמפחד מכך שבפועל יש עכשיו מפלצת מתחת למיטה שלו, ויש ילד שמפחד מכך שאולי תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו. והרבה יותר קל ... איתם, היא שונה. וכפי שכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. אבל, יש בעיה בגישה הזאת. והיא, שלא תמיד המטופל מסוגל להכיל את המחשבה ההפוכה
לפחד שלו. דהיינו, לא תמיד האדם מסוגל להכיל את המחשבה, שגם אם יקרה לו הדבר הרע שהוא מפחד ממנו, גם אז לא יקרה לו שום דבר רע מבחינה אובייקטיבית. כי המחשבה הזאת, היא שכל מאוד מאוד ... לא מסוגל להכיל את המחשבה שאומרת, שגם אם תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו, וגם אם היא תפגע בו, עדיין הוא לא צריך לחשוב שזה רע, ולא צריך
לפחד מזה. או לדוגמה, שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את המחשבה שאומרת, שגם אם יפטרו אותו ולא יהיה לו מה לאכול וכולי, עדיין הוא לא צריך
לפחד מזה. כי המחשבה הזאת, היא נגד כל העולם החיצוני, של האדם הרגיל. ולכן, כאשר שוללים את הפחד של המטופל מהשורש שלו, דהיינו, כאשר מנסים להביא את המטופל לנקודת מבט, שמשם הוא יסתכל ... בלבד, שלא יפחד מכך שיקרה לו הדבר הרע, שממנו הוא מפחד, כאשר עושים את הדבר הזה, מצד אחד זה הדבר הטוב ביותר. כי הוא לא נותן שום מקום
לפחד של האדם כלל. והוא שולל מהשורש את המחשבה של האדם, שהוא צריך
לפחד מכך שיקרה לו דבר רע. ורק הגישה הזאת, יכולה להביא את האדם, לשקט נפשי אמיתי. אבל מצד שני, לפעמים גם קשה מאוד לאדם להכיל בתוכו את המחשבה, שהדבר שנראה לו ממש רע, הוא לא ממש רע ... ובפשיטות, לא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו בבת אחת, את ההבנה ואת החוויה, שכל מה שנראה לו כרע, זה הכל יחסי בלבד, ושהוא לא צריך
לפחד משום דבר בעולם, מבחינה אובייקטיבית. ולכן לפעמים האדם מתייאש מצורת הטיפול הזו, כי היא נראית לו כבלתי אפשרית להשגה. ולכן יש גם את צורת הטיפול ההפוכה, שאומרת שכן צריך ואפשר ... להיות מפלצת מתחת למיטה שלו, לא בטוח שהילד יצליח להשתכנע בכך. ושאם ננסה לשכנע את הילד, שגם אם המפלצת תפגע בו, עדיין הוא לא צריך
לפחד מכך, לא בטוח שנצליח לשכנע את הילד בכך (בעיקר כי ההורה שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם הפחד של האדם קצת. כי לא תמיד הוא מסוגל להכיל את ההבנה, שהוא לא צריך
לפחד בכלל. ולנסות להקטין את הפחד של האדם, על ידי זה שנותנים לו עצות, איך להתמודד עם הפחד וכולי. ונמצא אם כן, כי בשתי הגישות יש חיסרון. בגישה הראשונה, שלא מזדהים עם הפחד של האדם בכלל, הרי ששם לא תמיד האדם מסוגל להבין את ההתכחשות המוחלטת לפוביה
ולפחד הדמיוני שלו. ומצד שני, אם האדם כן יצליח להבין את חוסר ההזדהות המוחלט עם הפחד שלו, הרי שהאדם פתר את הפחד שלו, בשורש שלו, עד כדי כך שהוא לא ינסה להתמודד עם הפחד, כי כבר לא ... בה יש חיסרון שבעצם יוצרים הסכמה שבשתיקה עם הפחד של האדם, בכך שמנסים לתת לו עצות, איך להתמודד עם הפחד שלו. כי אם באמת אין ממה
לפחד, למה צריך לתת עצות איך להתמודד עם הפחד?! אבל היתרון של השיטה הזאת, הוא, שהיא יותר קלה להבנה אצל האדם, שהוא כן מפחד מהדבר שנראה לו כרע. ולכן, השיטה הטובה ביותר היא, לומר תמיד ... דהיינו, מצד אחד לומר תמיד את האמת המוחלטת, שמצד האמת המוחלטת, דהיינו, מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין טוב ורע, ואין שום טעם צורך
לפחד או להיות בחרדה משום דבר באשר הוא. וגם הרע מכל, הוא רע רק באופן יחסי וכולי. וזה כרוך בהמון התבוננות עצמית של האדם, להגיע למצב שהוא באמת יחווה את כל הרע שהוא מפחד ממנו, כמשהו ... את כל הצדדים. לדוגמה, שצריך לנסות להרגיע את הילד, גם על ידי זה שמנסים להסביר לו שאין מפלצת, ושגם אם תהיה מפלצת, עדיין הוא לא צריך
לפחד ממנה, ושגם אם יש מפלצת, עדיין אפשר להתמודד איתה. ובסיכומו של דבר, צריך לראות תמיד את כל התמונה המלאה כולה, ולהיות מודע לחסרונות וליתרונות שיש בכל שיטה. ...