... לאירוע. כיצד מחשבה שכלית יוצרת חוויה רגשית? אליעד מדגים את הרעיון עם דוגמה פשוטה נוספת: אדם שאוהב לאכול בשר מחליט יום אחד להפסיק לאכול בשר, ופתאום ... עבורו יכול להיתפס פתאום כמגעיל או לא מושך. השינוי הרגשי הזה לא קרה סתם כך, הוא תוצאה של שינוי מחשבתי. האדם החליט שכלית שהוא לא רוצה לאכול בשר, וכתוצאה מכך הרגש כלפי הבשר השתנה לחלוטין. הרגש, אם כן, הוא תוצר של מחשבות והחלטות שכליות. איך השכל יכול לשנות ... שלמעשה אפשר להיעזר בשכל כדי לכוון את הרגש למקומות רצויים. ברגע שהאדם יבין שהרגש נובע מהמחשבות שלו, הוא יוכל להחליט מה הוא רוצה להרגיש, וליצור מחשבות ...

... הוא באמת יבין את היופי? למה לא צריך לאהוב את המציאות בגלל שהיא יפה? אליעד מסביר שאם אתה אוהב את המציאות כי היא יפה, כבר לא מדובר באהבה מוחלטת או אמיתית. ברגע שאתה מצדיק את אהבת המציאות ביופיה, אתה למעשה מחלק את המציאות לשני חלקים: חלק יפה וחלק לא יפה. אך אם המציאות כולה יפה, אין משמעות ליפה, כי אין למה ... שיש בה. איך השיפוטיות של טוב ורע משפיעה על ראיית המציאות? אליעד מציג רעיון עמוק יותר - האדם חי כל הזמן בשיפוטיות של טוב ורע, מה שגורם לו להחליט אם המציאות יפה או לא. האדם לפעמים חושב שהמציאות טובה ולפעמים חושב שהיא רעה. אליעד נותן דוגמה של אישה שמכינה לבעלה ארוחת ערב מפוארת ומסדרת את הבית באופן מושלם. ... היופי האמיתי אינו היופי שאתה רואה בחושיך, אלא היופי של עצם הקיום של המציאות עצמה, ללא שיפוט וללא חלוקה לטוב או רע. היופי האמיתי הוא מוחלט ואינו תלוי בתנאים או בשיפוטיות האנושית. אליעד נותן דוגמה נוספת שאפילו כאשר אתה חושב שהמציאות יפה, אתה עדיין מפספס את המהות האמיתית שלה, כי אתה עדיין תופס אותה באופן יחסי ולא מוחלט. למה לא טוב ולא רע זו הדרך ליופי המוחלט? אליעד מדגיש את הרעיון שכאשר יוצאים מהשכל ומהשיפוטיות, לא נשאר טוב ולא נשאר רע, ולכן גם לא נשארת משמעות למושגים של יופי או כיעור. היופי האמיתי הוא מעבר לטוב ולרע, ... מקבל את המציאות כמו שהיא. זו המשמעות האמיתית של המשפט המציאות יפהפייה, לפי אליעד, שמשמעותו אינה מתייחסת ליופי יחסי או מותנה, אלא ליופי מוחלט, שאינו קשור לשום שיפוט או תנאי. האם אפשר לראות את היופי האמיתי של המציאות? אליעד מסביר שבשביל לראות את היופי האמיתי, האדם חייב להשתחרר מהאופן שבו הוא רגיל לשפוט את ... ושלמות כבר אינם קיימים אצלו. אז, ורק אז, הוא מסוגל לראות את המציאות באמת יפה. כלומר, היופי האמיתי במציאות הוא למעשה תוצאה של נקודת מבט מוחלטת, שלא מתמקדת בשום דבר ספציפי אלא חווה את הכל בצורה שלמה ואחידה. האם המציאות יפה? למה המציאות לא טובה ולא רעה? איך לצאת מהשכל? מהו היופי המוחלט במציאות? איך להשתחרר משיפוטיות? מה טוב במציאות? האם המציאות טובה באמת? ...

... לפי ההסבר שלו, המציאות כולה עשויה למעשה מכלום, אבל זה לא כלום מוחלט שאין בו שום דבר, אלא כלום שהוא למעשה הכל. במילים אחרות, מהות הכל היא כלום, שמאפשר לכל צורה להתקיים. האם המהות קיימת ללא צורות? אליעד מתייחס ... חד - משמעית אלא מדגיש שיש כאן שאלה בסיסית עמוקה ביותר. האדם צריך להחליט האם להתמקד במהות (ההרגשה הטובה ללא תלות בצורה) או דווקא בצורות המוגדרות, למרות שהן לכאורה פחות מחויבות מהמהות עצמה. החשיבות של בירור עצמי ...

... כהן מתייחס אליהן היא כיצד אפשר להשפיע על אנשים בצורה נכונה, ומהן הטעויות הנפוצות שגורמות לשכנוע להפוך לקונפליקט. אנשים רבים מנסים לשכנע אחרים בצורת כפייה, כלומר, על ידי יצירת התנגדות מוחלטת למה שהאדם האחר רוצה. אליעד מסביר ששכנוע כזה הוא לא נכון, כי כאשר ... לדוגמה, אם מישהו רוצה להתפטר מהעבודה, במקום להגיד לו: אל תתפטר, תישאר בעבודה, אפשר להגיד לו: אתה לא חייב להתפטר וגם לא חייב להישאר. כך בעצם לא יוצרים קונפליקט פנימי, והאדם יכול לשקול את החלטתו בצורה רגועה יותר. מתי עדיף לא לנסות לשכנע? יש מצבים שבהם עדיף לא ... פנימי? אליעד מחדד שלפעמים אנשים נמצאים בקונפליקט פנימי כי הם משוכנעים שחובה לפעול בצורה מסוימת. אם אדם מבין שאין שום דבר שהוא באמת מחויב לו לחלוטין, זה משחרר אותו מהקונפליקט ומאפשר לו להחליט בצורה טובה יותר. כלומר, הדרך הנכונה לשכנע מישהו שיש לו אפשרויות רבות ...

... אל האושר המוחלט, איך להגיע לאושר מוחלט? מוחלט ויחסי, לבדוק את השאלה, מה לעשות כשאין תשובה? אין הבדל בין אמת לשקר, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אין הבדל בין יחסי למוחלט איך להגיע לאושר מוחלט, והאם יש הבדל בין יחסי למוחלט? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה בהרצאה זו היא הדרך אל האושר המוחלט, ובפרט השאלה האם בכלל ניתן להגיע לאושר כזה, ומהי הדרך אליו. כדי להבין זאת, אליעד מציג ומסביר שתי תפיסות מרכזיות: הגישה הראשונה היא הגישה של הכל או כלום, שאומרת שאם יש דבר מוחלט, כמו אושר מוחלט או אמת מוחלטת, הרי שאו שאתה נמצא שם לגמרי או שכלל לא הגעת אליו. דוגמה לכך היא אדם ששואף שכל הכסף בעולם יהיה שלו. לפי הגישה הזו, אין ... בעולם נמצא אצל אותו אדם. כלומר, ברגע שאתה לא מגיע אל המטרה בשלמות, למעשה כלל לא התקרבת אליה. הגישה השנייה גורסת שאמנם קיימים דברים מוחלטים, אך גם בעולם היחסי ישנם דברים שהם קרובים יותר או פחות למוחלט. למשל, אדם שנצמד לאמת, מתקרב יותר לאמת המוחלטת מאשר מי שלא נצמד לאמת כלל. בגישה זו, גם אם האדם לא הגיע למצב המוחלט עצמו, עצם ההתקדמות לעברו היא בעלת משמעות. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה על מספרים: אדם שנמצא ב - 2 ואדם שנמצא ב - 100 ... סוף למספרים ואי אפשר להגיע לאינסוף בשום דרך. למרות זאת, האדם שנמצא ב - 100 קרוב יותר באופן יחסי מהאדם שנמצא ב - 2. האם ההתקרבות אל המוחלט באמת מקרבת אותנו אליו? אליעד מסביר שגם ההתקרבות למוחלט יכולה להרחיק אותנו ממנו, מפני שהאדם שנצמד לדבר כלשהו, אפילו לדבר חיובי כמו לא להיאחז בדבר, למעשה נאחז ברעיון זה עצמו. ... מבין שאין מקום מסוים שאליו אפשר ללכת מחוץ למרחב ולזמן, כי כל תנועה במרחב ובזמן משאירה אותו בתוך המרחב והזמן. אליעד מדגיש כי האושר המוחלט, כמו כל דבר מוחלט אחר, הוא כזה שלא ניתן להיאחז בו ולא ניתן להתקרב אליו באמצעות התנהגות כלשהי, מכיוון שכל פעולה שנעשית לשם כך היא יחסית במהותה. איך ניתן להגיע לחוויה של אושר מוחלט, והאם זה בכלל אפשרי? כדי לחוות אושר מוחלט, אליעד אומר שיש צורך להגיע למצב תודעתי שבו האדם אינו נאחז בשום הגדרה ואינו תלוי בשום דבר. אך גם הניסיון להגיע למצב זה ... דוגמה נוספת מתוך סיפורי מעשיות של רבי נחמן, שבה נאמר שיש דברים שניתנים לאדם במתנה, ולא באמצעות השתדלות. דוגמה זו מסבירה שאם האושר המוחלט או ההבנה המוחלטת הם באמת מוחלטים, אז האדם לא יכול להשיג אותם על ידי מאמץ. כי מאמץ או השתדלות הם עצמם פעולה יחסית, וממילא לא יוכלו להביא לדבר מוחלט. עם זאת, לפי רבי נחמן, אדם עדיין חייב לעשות מאמץ, משום שאם לא יעשה שום דבר, המוחלט לא יגיע אליו בעצמו. מה לעשות כאשר אין תשובה לשאלות הגדולות? אליעד מסביר גם את השאלה מה יש לעשות כאשר האדם מגיע למסקנה שאין תשובה לשאלה האם המוחלט קיים ואיך להגיע אליו. לפי אליעד, אדם שמגיע למסקנה שאין לו מה לעשות, עלול להחליט שכל מעשה שיעשה הוא חסר טעם. אך הדבר היחיד שיכול להיות מועיל במקרה כזה הוא להמשיך לבדוק את נכונות התפיסה עצמה - להמשיך ולשאול את עצמו, האם באמת אין הבדל בין המוחלט ליחסי, והאם באמת המוחלט אינו ניתן להשגה. האם יש הבדל אמיתי בין אמת מו

... נתניהו, יאיר לפיד, משה כחלון, הורדת מחירי הדיור, יוקר המחייה, צדק חברתי איך להחליט למי להצביע בבחירות לפי אליעד כהן? ההחלטה למי להצביע בבחירות, לפי אליעד כהן, מורכבת ומושפעת ממספר פרמטרים חשובים. השאלה העיקרית שעומדת במרכז ...

... של אלוהים - נסיבות חיצוניות שאין לנו שליטה עליהן? אליעד מדגיש שהפרשנות לאירוע משתנה בהתאם לזווית שממנה מסתכלים, וכדי לחנך ילד לאחריות, ההורה חייב להחליט איזה מסר הוא רוצה להעביר. האם כדאי להורה לקנות פלאפון חדש לילד ... של אובדן הפלאפון: לתת לילד להשתמש באופן זמני בפלאפון פשוט וזול לתקופה מסוימת, על מנת שירגיש את חוסר הנוחות ואת ההשלכות של איבוד המכשיר. אם ההורה מחליט לקנות פלאפון חדש ויקר, אליעד מציע לדרוש השתתפות משמעותית של הילד, ...

... הבדל פסיכולוגי גדול בין שתי הצורות הללו: קראו ושתפו - קודם קוראים ואז מחליטים לשתף. פה נותנים לקורא את החופש לקרוא ואז להחליט בעצמו אם הוא רוצה לשתף או לא. ... עצמה הקורא מרגיש מחויב לשתף. הכותב מחייב את הקורא לשתף מראש, עוד לפני שהחליט אם התוכן חשוב לו או לא. זה עשוי לעורר ...

... מכיוון שיכול להיות מציין פוטנציאל רחב יותר מאשר התחייבות או ודאות. השימוש במילים כמו יכול להיות מאפשר לאדם להרגיש כי הוא לא מחויב לתשובה חדה ומוחלטת, ובכך מקטין את ההתנגדות. מדוע כדאי להשתמש בשפה של אפשרות ולא בשפה של מחויבות? כאשר משתמשים בשפה של יכול להיות במקום בשפה מוחלטת של זה כך, אנחנו מאפשרים לאדם לחשוב על האפשרויות השונות מבלי להרגיש שהוא נדרש להחלטה ברורה מיידית. לדוגמה, במקום לשאול האם הדירה הזאת ... מחויב לאפשרי בשפה של שכנוע? במילים מחויבות, האדם צריך להתחייב למשהו שהוא קיים או בוודאות יקרה (האם זה ככה?), בעוד שבשפה של אפשרי, האדם לא נדרש להחליט באופן מוחלט על משהו שיתגשם (האם יכול להיות שזה ככה?). הידע על ... תמיד מבין שהאפשרות קיימת יחד עם האפשרות ההפוכה. למה חשוב להבחין בין אפשרי למחויב? חשוב לשים לב האם אנחנו עוסקים בפוטנציאל (אפשרי) או במציאות המוחלטת (מחויב). דיבור ברובד של פוטנציאל עשוי להקל על האדם להסכים, בעוד דיבור ברובד של מחויבות מציב אותו מול התחייבות מוחלטת . מהו העיקרון המרכזי שלפיו יש יותר פוטנציאל ואפשרויות ... קל יותר להסכים לפוטנציאל ולהגיד כן, מפני שיכול להיות פותח טווח אפשרויות רחב יותר מאשר זה בטוח ככה?. מדוע כדאי להשתמש בהגדרת אפשרות ולא בהגדרה מוחלטת כאשר חוששים מלא מוחלט של הלקוח? שאלה: איך הניסוח של יכול להיות במקום זה ככה ... רוצה לעשות שיעורים? שאלה: איך אפשר ליישם את המניפולציה של יכול להיות מול ילד שאומר אני לא רוצה לעשות שיעורים!? תשובה: במקום לומר לילד בצורה מוחלטת לך תעשה שיעורים עכשיו!, אפשר לשאול אותו תגיד, יכול ... את המכירה? שאלה: באיזה מצב יכול להיות דווקא לא מועיל למכירה אלא מזיק? תשובה: כשברור שהלקוח כבר נמצא בנטייה חיובית חזקה, כלומר, סביר שיגיד כן מוחלט, עדיף להשתמש בשפה מחויבת של זה מתאים לך? ולא בשפה של ...

... האדם השני נכנס לקונפליקט פנימי. אם הוא מרגיש שמכריחים אותו להסכים, הוא יכול להיכנס לקונפליקט פנימי בין הרצון שלו לסרב לבין הרצון שלו לא להיות במצב של עימות איתנו. זה מצב מסוכן, כי בשלב מסוים הוא עלול להחליט שדווקא לא אכפת לו מהעימות איתנו, וכך אנו מפסידים אותו לגמרי. איך להגיב נכון כאשר מישהו מסרב לנו? אליעד מדגיש שגם אם כבר ביקשנו ... ומצד שני, אם מדגישים שהוא חייב להסכים, יוצרים לחץ שעלול לגרום לתחושת התנגדות. לכן, הדרך החכמה ביותר היא לשלב בין שני המסרים בצורה מתוחכמת: מצד אחד לשדר שאנחנו רוצים שיסכים, אך מצד שני להבהיר לו שבמידה ויחליט לסרב, זה לא יהווה בעיה גדולה. האיזון הזה מונע קונפליקט מוגזם ובמקביל משאיר מקום לשכנוע עדין ואפקטיבי. איך להציל מצב לאחר שכבר נוצר ...