... שמייצר את הרצונות ולהבין איך השכל יוצר הפרדות וחוסרים שמובילים לרצון. רק אז האדם יוכל להחליט אם הוא באמת רוצה את הרצונות שיש לו או לא, או אולי לבחור ברצון אחר או אפילו להיות ...

... האדם רוצה לנצח לא רק בשביל הניצחון, אלא בשביל להרגיש שהוא נמצא מעל כולם באופן מוחלט. האדם לא מסתפק רק בניצחון, הוא רוצה שהאחרים ידעו כמה ... האדם יכול להחזיק בראש שתי מחשבות הפוכות בו זמנית, להבין את המהות של שלמות באופן מוחלט, הוא משתחרר מהמרוץ האינסופי. השלמות האמיתית היא דבר ... הכי מאושר בעולם, אתה יודע מה לא הצלחתי בחיים, לא הצלחתי להיות מאושר בלי כסף אז תחליט איזה הצלחה אתה רוצה בחיים להיות מאושר בלי כסף או להיות ... כסף מה אם את זה לא מימשתי. ש: אפשר גם וגם? אליעד: אבל אתה בצורה אתה בסוף צריך להחליט פה או פה, אתה אומר אני מאושר בארץ ואם אני אהיה ...

... בכלל חוכמה ומהי טיפשות. בדרך כלל אנשים קובעים אם משהו הוא חכם או טיפשי לפי אמות המידה וההיגיון המקובלים בחברה. אך אליעד מבהיר שהגדרות אלה אינן מוחלטות. למשל, אדם יכול לחשוב שרעיון מסוים הוא טיפשי משום שהוא אינו מצליח להבין את ההיגיון שעומד ... שקיימת. אולי דווקא המסביר המסובך יודע משהו חשוב שהמסביר הפשוט מפספס. לכן, לדעת אליעד, ההבחנה בין חכם לטיפש אינה תמיד ברורה ופשוטה. מה גורם לך להחליט שמשהו הוא חכם או טיפשי? אליעד שואל באופן ברור מה הקריטריון שלך כשאתה שומע אנשים מתווכחים: האם אתה מחליט שאחד מהם חכם והשני טיפש? האם אתה מתבסס על זה שהדעה מתאימה למה שאתה כבר יודע או חושב? ואולי כולם ...

... לוותר על המאבקים חסרי התוחלת, ולהתמקד במטרה האמיתית. במילים פשוטות, האדם צריך להחליט בצורה ברורה על מטרה אחת, על רצון אחד גבוה ומושלם, ולהתמסר אליו לחלוטין, ...

... המציאות ומהו אפשרי המציאות? אליעד מסביר שמחויב הוא משהו שאין לו אפשרות אחרת, כלומר, - מציאות מוחלטת שלא ניתן לערער עליה. למשל, האדם חושב שהוא חייב לנשום או שהוא חייב להצליח. לעומת זאת, אפשרי הוא דבר שיכול להיות ... חושב אני חייב ללכת דרך הדלת ולא דרך הקיר, הוא מגביל את עצמו מראש, כי הוא מתייחס לכך כאל עובדה מוחלטת ולא כאל אפשרות. האדם אינו מודע עד כמה המחויב קיים אצלו אפילו בפעולות פשוטות. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא המחשבה: ... כמו מחר יהרגו אותך, ואז לומר לעצמך שזה אפשרי שזה טוב או רע באותה המידה. המשמעות היא שאין חשיבות מוחלטת לדבר, וכך האדם יוכל להשתחרר לחלוטין מלחץ וחרדה. מהו הקשר בין מחויב למצבי לחץ וחרדה? לפי אליעד, לחץ וחרדה נובעים ... שלו. איך אפשר להשתמש בידע הזה כדי לחיות בצורה רגועה? אליעד מדגיש שברגע שהאדם מפנים באופן מוחלט שאין דבר מחויב, הוא הופך להיות רגוע לחלוטין. למשל, הוא יכול לקום בבוקר ולהגיד לעצמו: מה אכפת לי?. הכל אפשרי ... התשובה של אליעד פשוטה: הבחירה נעשית דווקא כאשר אין מחויבות. כאשר הכל אפשרי, האדם משוחרר מלחץ להחליט נכון או לא נכון. הוא בוחר מתוך חופש מוחלט, ולא מתוך פחד או הכרח. הוא מסביר שתחושת השליטה שהאדם מחפש היא רק תחושה מדומה, וההבנה שהכל אפשרי מאפשרת שחרור ... ולראות שזה רק רעיון במוחו. אם האדם מבין באמת שהכל אפשרי, הוא יכול לפעול בחופשיות וללא פחד מההחלטות שלו. מה ההבדל בין להבין בהיגיון לבין להבין באמת שהכל אפשרי? אליעד מדגיש שיש הבדל גדול בין להבין את הרעיון ...

... מדוע ביקורת מחויבת יוצרת פרדוקס? הפרדוקס הוא שכאשר הביקורת נאמרת בצורה מוחלטת (אתה רע במאה אחוז!), האדם אמנם מרגיש לחץ גדול להשתנות, אך בו - זמנית עשוי לבחור להתגונן ולא להאמין לביקורת בכלל, כדי לא להרגיש את תחושת הרע הקשה הנובעת ממנה. ... לו סיבה מספיק חזקה להפסיק. זהו פרדוקס שנמצא גם בביקורת עצמית. האם יש דרך מוחלטת להעביר ביקורת שתתקבל בוודאות? לפי אליעד, אין דרך או נוסחה מוחלטת שתמיד תעבוד ושתגרום לכל אחד לקבל ביקורת ולשנות את התנהגותו. הסיבה לכך היא שכל פעולה יכולה ליצור את התוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו. למשל, אפילו במקרה קיצוני, אם אדם ... (אני יודע לבד איפה יש מים, לא צריך שתראה לי!). כלומר, אין פעולה שטובה באופן מוחלט, ואין פעולה שרעה באופן מוחלט, כי כל פעולה עלולה להוביל לתוצאה ההפוכה מהרצויה. אז איך בכל זאת אפשר לגרום למישהו להקשיב ולקבל ביקורת? אליעד מסביר שהגישה האפקטיבית ביותר תהיה לשלב בין שני ... ביקורת? אליעד מבהיר שהמציאות מורכבת ואין שום מהלך או נוסחה שתפעל באופן מוחלט. כל פעולה, ביקורת או ניסיון לשכנוע, יכולים לגרום לתוצאה הפוכה. לכן צריך תמיד למצוא את האיזון המדויק לפי האדם והסיטואציה הספציפית. כיצד רעיון זה קשור לתובנה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין? הדיון הזה מוביל לתובנה פילוסופית עמוקה יותר: בעצם אין הבדל מוחלט בין פעולה להימנעות מפעולה, כי כל דבר יכול לגרום לתוצאה הפוכה בדיוק באותה מידה. לפעמים שתיקה או הימנעות מביקורת יכולים להשיג תוצאה טובה יותר מביקורת מפורשת. אין נכון מוחלט או לא נכון מוחלט, כי המציאות תמיד מורכבת יותר מכל כלל פשוט. איך אפשר ליישם את התובנות האלו בחיי היומיום? אליעד מדגיש שהבנת המושגים מחויב ואפשרי עוזרת לנו לנהל תקשורת טובה יותר, ... אבל לא בצורה כל כך קיצונית שתגרום להתנגדות ולהצדקות הפוכות. האם קיימת תשובה מוחלטת לשאלה איך להעביר למישהו ביקורת כך שישנה את מעשיו? התשובה היא שאין נוסחה מוחלטת. אין דרך ודאית שגרמה לכל אדם בעולם לשנות את מעשיו. הדבר מקביל לכך שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לשנות את עצמך או איך לשנות את המציאות. בכל גישה או פעולה שאתה נוקט, תמיד יש סיכוי שדווקא ההיפך יקרה: אנשים עשויים להגיב שונה בתכלית ולבחור לא לשתף פעולה. מה השכל העומד מאחורי ההבנה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין? בדוגמאות השונות עלה הרעיון שאין דבר שמבטיח בוודאות תוצאה אחת. למשל, אפילו במקרה הקיצוני שבו אדם צמא במדבר ואתה מראה לו מים, ייתכן שדווקא משום שהראית לו הוא ירגיש שאתה מזלזל בו ושהוא לא צריך שיגידו לו - ועלול להחליט לא לשתות. באופן דומה, ייתכן שאם לא היית אומר דבר, הוא היה מוצא את המים בעצמו ושותה. המסקנה היא שאין פעולה טובה או רעה באופן מוחלט, כי תמיד ייתכן תרחיש שיגרום לתוצאה ההפוכה מזו שהיית מצפה. אז איך בכל זאת מנסים לשכנע מישהו לקבל ביקורת? הרעיון הכללי המוצע הוא למצוא את האיזון: - מצד אחד, לגרום ... צריך להיזהר שלא לעורר בו התנגדות שתמנע ממנו להסכים עם הביקורת. אין דרך אחת מוחלטת שמובילה בהכרח לתוצאה הרצויה. איך הרעיון הזה מתקשר ליישומים יומיומיים? בסופו של דבר, כל הנושא הזה הוא דוגמה לשימוש בתובנות של מחויב ואפשרי בחיי היומיום. השילוב ... לך כי הוא לא רוצה להרגיש רע מזה שהוא יאמין לך. זאת אומרת אם תגיד לו בצורה מוחלטת שהוא לא טוב אז הוא אומר רגע אם אני אקשיב לו ואאמין לו אז אני ארגיש רע עם עצמי שאני לא טוב אז עדיף לי לא להקשיב לו, אז הוא לא מאמין לך וממילא הוא לא עושה את מה ... זה בעצם להגיד לו מחויב שפה רק, הסברת לו את זה בצורה הפוכה. ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום למישהו להקשיב לך בדיוק כמו שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום לעצמך לשנות את המעשים שלך, בדיוק כמו שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום למציאות להשתנות. הבנת? אין תשובה מוחלטת לאיך אתה יכול לגרום למישהו לעשות משהו בדיוק כמו שאין תשובה איך אתה יכול לגרום לעצמך, אין תשובה מוחלטת לשאלה איך אתה יכול לגרום לעצמך לעשות משהו וגם אין תשובה מוחלטת לשאלה איך אתה יכול לשנות את המציאות. האם יש תשובה מוחלטת לשאלה איך אתה יכול לשנות את המציאות? גם אין כי אם אתה תגיד תעשה ככה וככה, טוב אבל איך אני יכול לגרום לה לעשות ככה וככה. בקיצור אין תשובה מוחלטת, אני מסביר לך את השכל הכללי. השכל הכללי אומר ככה מצד אחד הוא צריך לחשוב שמחויב ששם יותר טוב מפה ושמחויב שפה יותר רע משם, מצד שני הוא גם צריך את ההפך או שהוא ... שפה אני מספיק טוב וששם יותר גרוע בכלל, מה יעשה לי יותר טוב?, לפי זה הוא יחליט אם להקשיב לך או לא. ולכן אם אתה רוצה לגרום להעביר על מישהו ביקורת ושהוא יקשיב לך אתה צריך אתה צריך מראש לבנות לו במחשבה כמה טוב שם ובאופן עדין להסביר לו שפה רע, ואז לקוות שהוא ירצה לעבור לשם. אתה הבנת, אז מה התשובה בעצם לשאלה? ש: שבאופן מוחלט אין לזה תשובה ובאופן יחסי העצה האחרונה. אליעד: אתה הבנת אבל את הפרדוקס? ש: כן. אליעד: מה הבנת? ש: כי אם את הביקורת מעבירים בצורה אפשרית אז זה לא מתוך מחויבות אז ... הבדל בין דבר והיפוכו שלא משנה מה תעשה זה יכול להוביל לתוצאה הפוכה, אין דבר מוחלט, אין איזה דבר שאתה אומר אם אני אעשה ככה בטוח יקרה ככה אין דבר כזה, כל דבר יכול להוביל לדבר ולהפך שלו בדיוק באותה מידה. אם תהיה במדינת ישראל אז תהיה במדינת ישראל ... אותך יותר טוב או פחות טוב? יכול להיות יותר טוב ויכול להיות פחות טוב, אין דבר מוחלט. עכשיו דבר נוסף מהשיחה הזאת לדוגמה גם תראו איך לוקחים תהליכים, איך לוקחים את ההבנה הכללית כאילו אחרי שאתה מבין על האפשרי והמחויב ועל כל הדברים האלה, עכשיו מזה ...

... אנחנו כביכול פוטרים את עצמנו מהאחריות, אבל מצד שני מאבדים את היכולת לשלוט במצב ובתחושה שלנו. מי מחליט איך נראה את המציאות - אנחנו או המציאות עצמה? אליעד מסביר את הדילמה כך: לכאורה, אפשר להגיד שהמציאות מחליטה איך נרגיש, כי היא משפיעה עלינו, ואפשר גם לומר שאנחנו מחליטים, כי אנחנו בוחרים איך לראות אותה. הוא מפרט ואומר: בתוך המציאות תמיד יש את שני הצדדים - טוב ורע - ... מה שאנחנו רואים כרע הוא משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה. השאלה שנשאלת כאן היא, האם אנחנו באמת יכולים להחליט על הרצון שלנו? האם אנחנו יכולים לשנות את אופן ההתמודדות שלנו עם מה שקורה? איך אנחנו רואים את יתרונות ... המציאות? אליעד מציין כי אין במציאות רק יתרונות או חסרונות. תמיד יש את שני הצדדים, אך אנחנו אלה שמחליטים מה להדגיש. החיסרון יכול להיראות יותר משמעותי או לא תלוי בפרספקטיבה שלנו, והיתרון עשוי להיראות יותר ... אחרים על מה שקורה לנו, אנחנו בעצם לוקחים מאיתנו את הבחירה האישית שלנו - אנחנו מאבדים את היכולת לקבל החלטות ולשלוט במה שקורה לנו. האם אנחנו אחראים למציאות שלנו? אליעד מסביר כי הרבה פעמים אנחנו לא ... יכולים לשנות את איך שאנחנו רואים את המציאות, ואם כך, מה זה אומר לגבי מי אחראי לאושר שלנו. אם כל החלטה תלויה בנו, אז אנחנו האחראים הבלעדיים לאושר שלנו. ...

... במקרה כזה, הרישום והמעקב עוזרים ליצור מודעות אמיתית לגבי הכסף, להבין להיכן הכסף באמת הולך, ולקבל החלטות יותר מדויקות ואפקטיביות מבחינה כלכלית. לדוגמה, אם אדם מתחיל לנהל רשימת הוצאות, הוא יכול לזהות אילו הוצאות הן באמת הכרחיות ואילו אפשר לצמצם או לבטל. הדבר עוזר לו להחליט האם כדאי לו לעבוד יותר שעות בשביל לממן הוצאות מסוימות, או שכדאי לו להימנע מאותן הוצאות מלכתחילה. כך, ...

... יכול לנסות לשכנע לקוח שהמוצר שלך הכי טוב, אך מרוב שאתה מנסה לשכנע, הלקוח מחליט לא לקנות בכלל. לכן חשוב לזכור תמיד ... היא לגרום ללקוח לחשוב שהיתרונות של המוצר גדולים יותר מהחסרונות שלו. הלקוח יחליט לקנות את המוצר אם הוא ירגיש ... לא בא לי. כשילד אומר לא בא לי לסדר את החדר, הוא מתאר מצב של חוסר רצון מוחלט . אפשר להחליש את ההתנגדות הזו באמצעות ... אבל זה לא אומר שאתה לא יכול. בצורה זו הופכים את הטענה של הילד מאמירה מוחלטת (לא בא לי) לאמירה שהיא פחות מחויבת ... כך בעצם יוצרים קישור בין סידור החדר לרצון של הילד לצאת לשחק, מה שמקל עליו להחליט לסדר. עוד דוגמה שאליעד נותן, ...

... לאופי השיחות או התוכן המותר. מהו תפקיד המנהל בקבוצות? אליעד מסביר כי מנהלי הקבוצות הם שמחליטים אילו נושאים יכולים להיות על סדר היום ומה ייכנס או לא ייכנס לדיון. לדוגמה, אם מישהו מעלה רעיון או שאלה שלא קשורים לנושא המרכזי של הקבוצה, המנהל יכול להפסיק את ... אמונות שונות של בני אדם, כמו האמונה באלוהים או באי - אלוהים, ומציג את הטענה שאין כאן אמת מוחלטת, אלא כל אחד בוחר להאמין במשהו. הוא מדגיש את החשיבות בהבנת האינטרס שמניע את בני האדם לבחור במציאות מסוימת, במקום לחפש את האמת האובייקטיבית. מהי החשיבות של לשאול ... אלא גם עוזרות להוציא את האנשים מקיבעון המחשבה ולהגיב בצורה חדשה לכל מצב. האם יש פתרונות מוחלטים? הסיפור שנשמע בשלב מאוחר יותר בהרצאה, על אדם שגדל במדינה בה יש מינוי של מלכים באופן אקראי, מתאר את הפרדוקס שבו אדם מנסה להמציא פתרון לבעיה אך לא מצליח להכיר ... קשיחות לגבי. אליעד: אופי הקבוצה. ש: וכל פעם שמישהו יביא איזה משהו שהוא קצת. אליעד: אז מי שיחליט אם זה קשור או לא זה מי שמנהל את הקבוצה. ש: בדיוק. אליעד: נכון. ש: אז המנהל פתאום נכנס הלו עד פה לא לדבר על דברים לא זה, לא לשתף לינקים כאלה, לא לייעץ מהצורה ... פעם לשמר להישאר בגבולות חס וחלילה. אליעד: הפחד לאבד את עצמם לדעת, מה האינטרס של בני האדם להחליט שהחושים צודקים, זה יגיד כי אם החושים לא צודקים אני מגיע לכאוס מוחלט אני לא יודע מה לעשות. ש: כדי שיהיה לך משהו להיאחז בא נראה לי. אליעד: נכון רוצים משהו להיאחז בו. ש: כמו אמונה באלוהים. אליעד: כמו אמונה בזה שאין אלוהים לדוגמה ...