... ותוך כדי זה שואלים אותו כבדרך אגב, לגבי הנושא שרוצים וכיוב. ועוד אוסיף, כי לפעמים האדם לא מספר את האמת (גם לעצמו), בגלל שהוא עצמו, לא מסוגל לקבל את עצמו, כפי מה שהוא ללא תנאי. ולכן, לפעמים האדם מדחיק דברים מסוימים גם מעצמו, וכל שכן מאחרים. לא רק בגלל מה שהוא חושב שאתה תחשוב עליו אם הוא יספר לך את האמת, אלא גם בגלל מה שהוא חושב שהוא יחשוב על עצמו, אם הוא יספר את האמת, אפילו לעצמו. שאז נוצר מנגנון של הדחקה והתכחשות. וגם לכך הפתרון הוא, על ידי זה שאוהבים את האדם באמת בלי תנאים, וגורמים גם לאדם, לאהוב את ...

... בין שיפוט עצמי חיובי ללא חיובי. ושנית, כי יש כאן גם סוג של שקר עצמי. ולמה שקר עצמי? כי כאשר ילד אוהב את עצמו, הוא לא צריך להיאבק ולהדחיק את הביקורת העצמית שלו כלפי עצמו. משום, שעדיין אין לו יכולת ביקורת עצמית. אך אדם בוגר שינסה להתעלם מהביקורת העצמית שלו כלפי עצמו, אדם כזה, בסך הכל מדחיק ונאבק בשיפוטיות שלו כלפי עצמו. וממילא האהבה העצמית שלו לעצמו, לעולם לא יכולה להיות שלמה אמיתית וטובה באמת. בגלל שיש כאן הדחקה של השיפוט העצמי. אז מה עושים? איך להגיע לאהבה עצמית אמיתית? ...

... וגם מחצי הכוס הריקה. ובו זמנית, אפשר לנסות גם, למלא את הכוס עוד יותר, ואפילו לשפר את האיכות, גם של חצי הכוס המלאה. כאשר האדם מסתכל רק על חצי הכוס המלאה בלבד, על ידי זה קיימת אצלו הדחקה כלשהי, של חצי הכוס הריקה. וזה כמובן מיותר ואין בכך צורך. כי באמת, אפשר להסתכל גם על חצי הכוס הריקה, ולהיות מרוצה גם ממנה, על ידי זה ...

... מאשר להרגיש רע. מצד שני, יש לשאול: הרי האמת, אמורה להיות טובה יותר מהכל. אז כיצד זה יתכן שדבר לא אמיתי, יגרום לאדם להרגיש טוב?! ובאמת, גם חשיבה חיובית עם כל הכבוד לה, גם לה יש את המגבלות שלה. כי כאשר האדם מדחיק את מה שלא נעים לו, זה לא תמיד ממש עוזר. ובנוסף, לפעמים הרבה יותר נוח לאדם להרגיש רע ולא להתעלם, מאשר לנסות להתעלם ולהרגיש טוב? אז מה באמת טוב יותר? והתשובה היא, כי האידיאל הוא ...

... כך הוא מזלזל בדעה השנייה. כי על ידי זה שהוא מזלזל בדעה המנוגדת לשלו, על ידי זה הוא כאילו מדחיק את הצורך שלו להתמודד עם הדעה השנייה ובכך הוא יוצר אצל עצמו תחושה של יציבות וביטחון עצמי בדרכו שלו. לעומת זאת החכם האמיתי מבין היטב ...

... תלות רגשית. לאדם יש רצון פנימי לאהוב כמה שיותר, גם בעוצמה כזו שכן יוצרת תלות רגשית. ואם האדם לא יהיה תלוי רגשית בשום דבר, הרי שהוא בעצם מדכא ומדחיק את הרצון שלו להיות תלוי רגשית. ומהרצון ...

... וכאשר האדם חולם, אז האדם פחות שולט במחשבות שלו. כי האדם לא ממש מתכנן מה לחלום. וכאשר האדם חולם, אז תת המודע של האדם מציף החוצה אל תוך החלום, כל מיני רגשות ודברים מודחקים שיש אצל האדם. כי כאשר האדם ער, אז מתרחשים בתוכו כל מיני דברים, שאת חלקם האדם מדחיק והאדם מתעלם מהם. וכאשר האדם חולם, אז חלק מהדברים שאותם האדם מדחיק בתת המודע שלו, הדברים האלו באים לידי ביטוי בתוך החלומות של האדם. וכאשר יש לאדם כל מיני רצונות מודחקים וכיוב, הדברים האלו באים לידי ביטוי בחלומות של האדם כידוע. ואחת הבעיות של האנשים שמנסים להיות רוחניים, היא בכך שהמחשבות הגשמיות ... האדם אין אצלו הבדל בין רוחניות לבין חומריות. וכפי שכבר ביארתי את כל העניין הזה במקום אחר. וכאשר האדם הרוחני ישן וחולם את חלומותיו, הרי שהמחשבות הגשמיות שאותן הוא מדחיק ושמהן הוא מנסה לברוח, הרי שהן רודפות אותו בתוך החלומות שלו. כי מי שהוא לא רוחני באמת, אז הוא רק מדחיק את הרצונות החומריים שלו. ולמרות שנדמה לפעמים לאדם שהוא רוחני ושאין לו רצונות גשמיים, הרי שבפועל הוא מלא ברצונות ובתאוות חומריות, אלא שהוא כרגע מדחיק אותן, בגלל הרצון שיש לו להשיג איזה משהו אחר... וכאשר האדם כל היום בורח מאיזה משהו, על ידי זה הדבר הזה רודף אותו בתוך החלומות. ויש כאלו ... ערני, הוא מרגיש שהוא יותר מנצל את הזמן, להנאות ממשיות. וגם הוא רודפות אחריו מחשבות של רוחניות לתוך השינה. כי כאשר האדם ישן, אז באים לידי ביטוי כל הדברים שאותם הוא מדחיק. וכאשר האדם הלא רוחני ישן, אז באות לו בשינה כל מיני מחשבות, שמבטאות את הרצון שלו להיות יותר רוחני. ולמרות שהאדם לא תמיד רואה את המחשבות ...

... ורוב בני האדם, יש להם פחד מוות מלחשוב על המוות. וכפי שאמר האומר, שהציפייה למוות, קשה מהמוות עצמו. כי למות, מתים פעם אחת, אבל המחשבה על המוות, היא הרבה יותר קשה מאשר המוות עצמו. ורוב בני האדם מדחיקים ומכחישים את זה שבסוף גם הם ימותו ויעזבו את העולם. וכאן נסביר, כיצד ...

... למחלה לחזור ולהציק לאדם. וכל אדם ואדם יש מחשבות כלשהן שמציקות לו ודברים כלשהם שהוא מדחיק. ואם האדם לא מתמודד ביסודיות עם הדבר שמציק לו, הרי שהדבר הזה ימשיך להציק לאדם, כל זמן שהאדם לא יפטר ממנו לגמרי. כי ...

... שיהיו קושיות על חכם אמיתי, ואז הם מדמיינים שמישהו כלשהו הוא חכם אמיתי. וכאשר הוא עושה טעויות, אז במקום להבין מהטעויות האלו שהוא לא חכם אמיתי, במקום זה הם מדחיקים את הקושיות שיש להם על המנהיג הגורו והמורה הרוחני שלהם, על ידי זה שהם מתרצים לעצמם, שעל חכם אמיתי מוכרח שיהיו ... אבל יש כאלו, שכאשר המצפון שלהם והרגש הפנימי שלהם רומז להם שיש חיסרון כלשהו בדרך שבה הם הולכים, אז במקום להבין שהם צריכים להמשיך לחפש את דרכם, במקום זה הם מדחיקים את המצפון שלהם, והם אומרים לעצמם, שזאת כנראה דרך מאוד חכמה ומתוחכמת, ולכן הם לא מספיק מבינים אותה כרגע. ...