... בפועל. האם אפשר להבין את הבחירה כמציאות אפשרית בלבד? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת: עצם השימוש במושג בחירה מניח את האפשרות שיש גם אי - בחירה. אם קיימת אפשרות
לבחור, משמעות הדבר היא שהבחירה איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. הוא מציע לשאול מדוע דווקא הבחירה הזו נעשתה ולא אחרת, שהייתה יכולה להיות אקראית לחלוטין. כך עולה שההבדל בין ... כאשר אנחנו מדברים על בחירה, עצם הצהרה כזו יכולה להניח כי יש גם את האפשרות שאין בחירה, כלומר, אנחנו יכולים לומר שבחירה חופשית לא קיימת אם לא הייתה אפשרות שלא
לבחור . האם אפשר להבין את הבחירה כחלק ממערכת כללית יותר? לסיום, אליעד מציע כי כל המושגים של בחירה, חוסר בחירה, סיבה ורצון, הם בעצם רק אפשרויות בהן אנחנו בוחרים להגדיר את הדברים. ... חופשית ואין שאלה. ומהזוית שאפשרי שכן יש בחירה, אדם רצה משהו ובחר לעשות את הדבר המסוים שבחר בו. ויש אפשרות גם לקחת ישות שהיא לא דווקא אדם, ישות כלשהי שיכולה
לבחור. וניקח לדוגמה שיש תבונה ראשונה המניעה את העולם, ונשאל: האם התבונה הראשונה, האם יש לה מצידה רצון כלשהו? האם היא רוצה את הרצון של עצמה? כי באמת, בסופו של דבר מי שבאמת בוחר ... שגם אין בחירה, זאת אומרת אם מישהו אומר שהוא בחר לעשות את כל מה שקורה זה אומר שהדבר הזה שהוא בחר, הוא רק אפשרי, כי אם הוא בחר פירושו שהוא יכול היה גם לא
לבחור ואז נשאל, מה גרם למציאות להיות כזאת שבה הכוח הראשון בחר, ולא לא בחר? הרי באותה המידה שהוא בחר לעשות בחירה מושכלת כפי שהוא בחר, הוא יכול היה שלא
לבחור. אז מה בעצם גרם לכוח הראשון לעשות בצורה מושכלת, ולא בצורה אקראית? ובעצם מה שאני אומר, שהבחירה וההעדר בחירה, גם היא עצמה נבראה, זאת אומרת שמעל הבחירה ומעל החוסר בחירה, או ...