... שום אמונה כלל, אלא אך ורק מתוך ידיעה של אמת, עליו לשאול את עצמו, האם בכלל יש הבדל בין האפשרויות השונות. כי האדם, טועה בכך שעל דבר שהוא אחד, הוא אומר שהוא שניים. דהיינו, שמצד האמת, מי שישתמש בשכל ... הם שקריים בלבד. ומי שרוצה לצאת מכל השאלות שלו, עליו להבין, שבעצם כל השאלות שלו, נובעות מתוך כך, שנדמה לו בטעות, שיש הבדל בין התשובות השונות והאפשרויות השונות. והשכל של האדם הוא ככ קטן, עד ... שגויה. כי אם האדם לא מבין בשלמות את מהות ההבדל, ואעפכ הוא ממשיך להתייחס לדבר בצורה של נפרדות, הרי שהוא מאמין לטעות, שגורמת לו לחשוב שיש נפרדות, בלי שהוא מבין מהי האמת. וגם מי שלא יתייחס לנפרדות, בלי להבין באמת, את האחדות, גם הוא טועה. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות, הוא טועה, ולא משנה, כיצד הוא מתייחס אליה. כי גם הנפרדות קיימת. ומצד האמת, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. אבל האדם שמתייחס לנפרדות או לאחדות, בלי להבין את המציאות, הוא טועה, והוא מוכרח להבין את מהות המציאות, ואת מהות ושורש ההבדלים שבין הצורות השונות ...

... שזהו שקר ולא אמת. שאז, אין השקר מזיק לאדם כלל. ולפעמים האדם רוצה שחוויית השקר תהיה חזקה יותר, ואז הוא משקר את עצמו ככ חזק ומשכיח מעצמו שהוא משקר את עצמו, משום שהוא רוצה לחוות את הסבל. ואז האדם בטעות שוכח שהוא נמצא רק בתוך משחק, ובתוך חלום ודמיון של עצמו, ואז האדם חווה את הסבל כממשי. ...

... העולם, דהיינו, כיצד מתהווה הנפרדות מתוך האחדות, אלא מי שהוא עצמו בורא את העולם, ורואה את העולם לפני שהוא היה קיים, ובורא אותו, והוא רואה אותו גם אחרי שהוא קיים עם הנפרדות. כי כולם משערים השערות, שהן כולן של טעות , ולו רק משום שהכל אחד ממש. ואעפכ מצד הנפרדות שלנו, רק מי שהוא עצמו בורא את העולם מתוך מהותו ...

... של אי הבנה - למה כל אי הבנה, היא שקר? כי האדם, הוא טועה בגדול. ומי שרוצה הוכחה לכך שהוא טועה בגדול, ההוכחה לכך היא, שהוא לא מבין את כל המציאות כולה. כי אם האדם היה איש אמת באמת, הוא היה מתייחס לכל מה שקורה ... כל תמונת המציאות כולה באמת. ובכל פעם שהאדם רואה שהוא לא מבין את המציאות, זה רק משום שהוא טועה בגדול. כי הטעות, גורמת לאדם לעוות את המציאות ולראות אותה בצורה שקרית. ועל ידי זה נוצרות אצל האדם שאלות וסתירות. ולכן על ידי זה שהאדם ...

... גם על ידי היצמדות אל אמת שקרית! מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו לא לשקר בכלל! וכל זמן שהאדם משקר לעצמו אפילו קצת ואפילו בטעות ומתוך חוסר ידיעה וכל תירוץ אחר, עדיין האדם נאחז בנפרדות ובחיסרון, ...

... של המציאות יש שלמות מוחלטת. וגם מצד הנפרדות של המציאות, הרי שהוא אלוהים השקרי, דהיינו, זה שעושה את הכל תמיד, שהכל כרצונו תמיד. כי הטועים בעצמם ובגדולתם, דהיינו, חלקי השלמות האלוהית שהשתגעו ושחושבים שהם בני אדם שנפרדים מהשלמות (והכל הוא רק מצד הנפרדות, כי מצד האחדות הכל אחד ממש), מאחר שהם טועים שהם חושבים, שהם נפרדים מהאחדות של המציאות, על ידי זה הם חווים צמצום, והם מחזיקים את עצמם לישות שהיא בתחתית ובשפל של המציאות, ... שהוא לא מודע לעצמו כלל (כפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים), אז, כאשר יש לאדם רגשי נחיתות ככ גדולים עד שהוא שוכח מי הוא באמת, והוא בטעות חושב שהוא הדמות שנשקפת אליו במראה, ושהוא הדמות הדמיונית שנמצאת בתוך החלום, על ידי זה האדם נופל לרגשי נחיתות מאוד גדולים, שהם ... זה שמודע לקיומו). כי שום דבר לא יכול לקרות, בלי שהוא ירצה אותו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל כרצונו של האדם תמיד. אבל האדם הוא מזדהה בטעות עם הצורה החיצונית שלו, אבל בתוכו הוא מתגעגע לחזור ולהרגיש את המלך שהוא באמת. ואז על ידי זה האדם מתחיל לרצות שיכבדו אותו, כי הוא מתגעגע לתחושה של המלך שהוא, שהיא רק נשכחה אצלו, מחמת הטעות שלו. וכאשר האדם שהוא מלך אמיתי, מזדהה בטעות עם העבד, שהוא מחופש אליו, על ידי זה האדם חווה בטעות את עצמו כעבד, ואז, כל מה שהוא רוצה, זה לחזור ולמלוך על אחרים. ועל ידי זה בא האדם לכלל זה שהוא רוצה שיכבדו אותו, ושיאהבו אותו, ... זוכה לזה, רק אם הוא אמיתי באמת, עד שהוא רואה שהכל אחד ממש, והוא חווה את אלוהים האמיתי עצמו. ויש כאלו שיש להם גאווה פסולה, שהם חושבים בטעות שהם משהו, אבל זה על המשהו הלא נכון. כי האדם, הוא באמת משהו אמיתי, כי הוא מהות המציאות שמחייה את כל המציאות כולה. אבל האדם, מחמת שהוא משוגע, נדמה לו שהוא הצורה החיצונית של המציאות, והוא בטעות מחזיק מעצמו משהו, אבל בטעות הוא מזדהה עם צורה שאין לה שום כוח מעצמה כלל. והאדם הוא חי מת. שבאמת הוא חי, אבל הוא חווה את המוות. כי במקום שהאדם יחווה את החיים של המציאות כולה, הוא חווה את המוות של הצורה, שאיתה הוא מזדהה. וכאשר אדם כזה, שחושב בטעות שהוא צורה דמיונית, כאשר הוא נתקל בחכם אמיתי שיודע את האמת שהכל אחד, ושהוא אלוהים האמיתי, ושמצד האמת גם האדם שמולו וגם כל דבר אחר הוא אלוהים האמיתי ממש, כי הכל זאת ישות אחת ממש, כאשר האדם הזה פוגש את החכם, אז הטועה, נדמה לו בטעות ובשקר, שהחכם האמיתי, יש לו גאווה גדולה, ושהוא בטוח בעצמו, כאילו הוא אלוהים נצחי. והאדם הטועה לא יודע, שבאמת הוא מקנא ובצדק, בחכם האמיתי. כי כל אדם, רוצה יותר מכל, להיות שלם עם עצמו באמת. ושלמות יש רק לאלוהים האמיתי. ... לא מרגיש שמישהו מתגאה עליו, משום שהוא יש לו גאווה של אמת, והוא יודע שכולם תמיד עושים את רצונו. אבל מי שיש לו גאווה של שקר, שהוא חושב בטעות שהוא הצורה החיצונית שלו, על ידי זה הוא שוכח שהכל כרצונו תמיד, ואז הוא מרגיש שמתגאים עליו, למרות שבאמת, הוא עצמו המלך האמיתי, ...

... את הקיום שלך? האם הוא אמיתי? כי האדם מטעה את עצמו תמיד. וכל אי ידיעת האמת בשלמות, היא טעות. והאדם לא באמת מבין את מהות האני שלו, ולכן הוא טועה. כי האדם מרגיש שהוא קיים, אבל לאף אחד אין באמת מושג, מה הוא היה לפני שהוא היה? ומה הוא היה בנקודת ההתחלה, ... לא להפסיק לשאול, עד שהוא יקבל תשובה מוחלטת, שאי אפשר להמשיך לשאול עליה שום שאלה. כי הטועים חושבים, שהמחשבות של האדם באות מאלוהים וכיוב, והם לא קולטים שזה הכל טעות . כי גם על אלוהים צריך לשאול, מהיכן בא לאלוהים, הרצון שלו עצמו, לגרום לאדם לרצות דבר מסוים? ומה גורם ...

... קלה ביותר וללא כל מאמץ, והיא על ידי זה, שהאדם ייצמד, רק אל האמת שהוא כן יכול להיצמד אליה, בלי שום מאמץ. כי כל אדם, יש אצלו אמת מסוימת, שהוא כן יכול להיצמד אליה בקלות ובלי שום מאמץ, והאדם לא נצמד אליה, רק בגלל הטעות , שהוא חושב שההיצמדות אל האמת ...

... אותו? ובו יתבאר, הטעות של האיזון. שבני האדם חושבים, שהאיזון, הוא השלמות. ... מאוזנת. וזוהי כמובן טעות, טעות שיוצרת עבור האדם, רק סבל. כי מצד ... אמיתית. כי בשכל של הטועה, נראה לו שהכל זה הפכים ונפרדות. ואז הוא לא יכול בבת ...

... להתגלות, אך הפוטנציאל עצמו קיים תמיד. כי הפוטנציאל, הוא האפשרות שהדבר יהיה, גם אם הוא איננו. והאפשרות, נראה לאדם שהיא תמיד קיימת. ובריאת העולם נתפשת, כמימוש של האפשרות לקיומו של העולם. וכמובן שזאת טעות . כי גם הפוטנציאל לכך שתהיה נפרדות, גם הוא עצמו נוצר. ולכן לדוגמה, לומר שאלוהים ברא את העולם והוציא אותו מהכוח אל הפועל, ...