... לעשות פעולה חיצוניות נכונה, אבל אם היא ללא התבוננות, הרי שהתועלת ממנה קטנה. ואפשר לעשות טעות גדולה, אבל אם האדם התבונן על מה שהוא עשה, הרי שהוא הפיק הרבה יותר תועלת מהטעות שלו, מאשר זה שעשה את הדבר הנכון. והעיקר שצריך האדם לשים אליו לב, זה אל השכל שיש מאחורי כל דבר. ומה שעושים זה חשוב, אבל חשוב יותר זה מה שהאדם מרגיש ומבין ומתבונן ...

... ויכוחים - האם יתכן שכולם טועים ורק אתה צודק? מי שיתבונן בעניין יראה, כי בעולם שלנו יש דעות שונות. וכמות הדעות ... האמת, כי הכל סובייקטיבי. אבל יש כאלו שהם בטוחים, שהדעה שלהם היא האמת, ושכל מי שלא חושב כמותם טועה במקרה הטוב, והוא גרוע יותר במקרה הפחות טוב. ובמאמר הזה ניתן נקודה למחשבה, לכל מי ... גם דעות שונות משלו. ולצורך העניין אין בעיה שהאדם יחשוב שהוא נמצא באמת ושכולם נמצאים בשקר ושכולם טועים, אבל על האדם להכיר בכך, שיש עוד דעות שונות משלו. ועל האדם לשאול את עצמו (וכל תשובה תתקבל בברכה), האם יכול להיות שכולם טועים ושרק הוא צודק?! ועל האדם להתבונן היטב על העניין הזה, ולנסות לענות לעצמו בכנות, האם הוא באמת חושב, שרק הוא צודק, ושהאמת האחת נמצאת אצלו, ושכל שאר הדעות ששונות ממנו, הן טעות ושקר וחוסר התאמה עם האמת?! וכנל, כל תשובה לשאלה הזאת תתקבל בברכה. ואם התשובה לשאלה הזאת, היא לא. דהיינו, אם האדם חושב שלא יכול להיות שכולם טועים ושרק הוא צודק, הרי שעל האדם להתבונן שנית על הדעות שלו, ולנסות לראות האם ועד כמה הן האמת. ועל האדם להודות בכך, שהאמת שלו היא סובייקטיבית בלבד, ושיכול להיות שהוא טועה. ואין הכוונה לומר שעל האדם לשנות את דעתו. זא גם אם יכול להיות שאחרים צודקים, הרי שזה עדיין לא אומר שהאדם עצמו טועה. אבל זה כן אומר, שהאדם צריך לכבד גם את הדעות של האחרים. ועל האדם להמשיך בדרכו ... יגלה אמת אובייקטיבית כלשהי. ואם התשובה לשאלה היא הפוכה. זא אם האדם חושב שכן, שיכול להיות שכולם טועים ושרק הוא צודק ושהאמת האחת נמצאת אצלו, הרי שבמקרה כזה על האדם להתבונן היטב על ... גם אחרים צודקים, אלא הכוונה היא לגרום לאדם להתבונן על המשמעות של המחשבה שאומרת, שיתכן שכולם טועים ושרק הוא צודק. ועל האדם להתבונן בעניין הזה ולהבין, שנכון, יכול להיות שאכן הוא צודק. ויכול להיות באמת שכולם טועים ושרק הוא צודק. אבל, על האדם להבין שהמשמעות של זה היא, שיש שקר ככ גדול בעולם, ... שכולם חושבים או לא חושבים. אבל על האדם להתבונן על המחשבה שאומרת, שיכול להיות שהוא צודק ושכולם טועים, ועל האדם להבין שהמשמעות של זה היא, שלפי המחשבה הזאת צריך לומר, שבעולם שלנו יש שקר ככ גדול, עד שכולם יכולים לטעות באיזו טעות. כי על העובדות אין טעם להתווכח. ואפשר להתווכח על הפרשנות ועל המשמעות של העובדות. אבל אין טעם להתווכח על העובדות. והעובדה היא, שגם אם האדם בטוח שהוא צודק ושכולם טועים, הרי שעדיין יש אין ספור אנשים אחרים עם דעות שונות משלו, שגם הם בטוחים באותה רמת וודאות כמו שלו, שהם אלו שצודקים ושכל השאר טועים. וכנל, אין הכוונה לגרום לאדם לשנות את דעתו, אלא הכוונה היא לגרום לאדם להתבונן על העניין, ולהבין שכל אותם אנשים שחושבים אחרת ממנו, ושהם בטוחים שהם צודקים ושכל השאר טועים, הרי שהם המראה של האדם עצמו. כי למרות שהאדם נדמה לו שהוא צודק ושכולם טועים. ולמרות שאולי ויתכן שזו האמת. הרי שהעובדה היא שיש עוד אנשים בעולם שחושבים אחרת. וגם הם בטוחים באותה רמת וודאות בכך שהם צודקים ושכולם טועים. וכל בתי המשוגעים מלאים באנשים, שהם בטוחים שהם צודקים, ושכולם טועים. והאדם הוא לא היחיד בעולם שחושב שהוא צודק ושכולם טועים, אלא העובדה היא שיש עוד אנשים שבטוחים שהם צודקים ושכולם טועים. והמשמעות של זה היא, שאם נאמר שבאמת יתכן שמישהו אחד צודק ושכל השאר טועים, הרי שזה אומר שיש בעולם שלנו שקר ככ גדול, שמרמה את כל האנשים בעולם. וכאשר האדם ... במה בדיוק הוא שונה, מכל שאר האנשים בעולם שחושבים אחרת ממנו, ושגם הם בטוחים שהם צודקים ושכולם טועים. ונכון שהאדם בטוח שהוא צודק ושהאמת אצלו. אבל עדיין השאלה היא, במה בדיוק המחשבה הזאת שכולם טועים ושרק האדם עצמו צודק, במה בדיוק היא שונה מכל שאר האנשים שגם הם בטוחים שהם צודקים ושכל השאר טועים וכולי. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז גם אם הוא בטוח שהוא צודק ושכולם טועים, הרי שהוא אמור להבין שיכול להיות שגם הוא טועה. כי אם קיים בעולם שקר ככ גדול וטיפשות ככ גדולה, שמצליחה לרמות ככ הרבה אנשים, הרי ...

... למצב שבו כל רצונו של האדם מתמלא, שאז אפשר לומר שזהו עולם שכולו טוב. וכמובן שיש כאלו שחושבים בטעות שגן עדן זה איזה משהו שהוא טוב מבחינה חיצונית. כי יש כאלו שחושבים בטעות שגן עדן הוא מקום שבו עושים דבר כלשהו שגורם לאדם להרגיש טוב. או מקום שבו יש איזה משהו שגורם לאדם להרגיש טוב. ונדמה להם בטעות שאם המציאות החיצונית שלהם תשנה, הרי שהם יהיו מאושרים וירגישו את גן עדן. אבל גם הם בסופו של דבר צריכים להסכים ...

... בעיה, על ידי זה שהאדם מוצא את הטוב שיש בכל דבר וכולי. ומי שנדמה לו שהוא מתקרב אל השלמות שלו, הרי שכל זמן שהוא לא הגיע אל השלמות שלו בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שיכול להיות שהוא עדיין טועה. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא ממש קרוב, והוא ממש רחוק. ולפעמים גם נדמה ... הרי שהוא עדיין צריך להמשיך לחפש את האמת, והוא עדיין לא יכול להוביל אחרים. והוא צריך להתמקד בלהוביל את עצמו. כי האדם יכול להגיע אל השלמות, כאן בעולם הזה בגוף האנושי. ויש מי שנדמה לו בטעות, שהאדם לא יכול בגופו האנושי להשיג את השלמות. אבל השלמות נמצאת כבר בכל ...

... אז גם הוא לא תמיד יודע לזהות את השורש האמיתי של המחלה של החולה, ואז הוא בטעות נותן לחולה תרופות, למחלה שבכלל היא לא המחלה האמיתית של החולה. ואיך נוצרת הטעות של החולה, שהוא מגדיר את המחלה שלו בצורה לא נכונה? משום שהחולה מסתכל בטעות על הסימפטומים החיצוניים של המחלה. ולחולה נדמה שהמחלה שלו, היא הסימפטומים של המחלה שלו. וכאשר החולה הזה בא אל הרופא, אז ...

... אפשר לדעת, הרי שהוא לא יכול להיות בטוח בכך שאי אפשר לדעת להבין איזה דבר. כי אולי ושמא כן יש איזו דרך לדעת ולמצוא תשובה לשאלה. והאדם שהוא לא יודע את הכל, הוא צריך להיות או טיפש או עז פנים או סתם מסכן, כדי להטעות אחרים ולומר להם שגם הם לא יכולים, כמו שהוא לא יודע את הדרך. ומי שהוא חכם, עליו לדעת, שכאשר הוא שומע על איזה דבר ...

... שהיא לא קיימת. ואם יש צורך לומר על הדבר שהוא לא קיים, הרי שהוא קיים בסוג כלשהו של קיום. ואכ יש לו ישות ממשית וכולי. כך שלנסות להילחם במשהו שקיים, זאת כמובן טעות . והאדם קיים, והאגו קיים, והמציאות קיימת, והעולם קיים, וגם ...

... מצמצם את עצמו בלבד כנל. כי צריך לנקוט בעמדה כלשהי, כדי שתהיה האפשרות לדבר וכולי. והחכם שחי בצורה כזו, הוא גם לא מפחד לטעות. משום שהוא יודע שכל הדעות שלו, הן רק בבחינת צמצום חלקי של האמת כדי להתקיים. אך מצד האמת הכל אחד, ואי אפשר לטעות. ונמצא אם כן, כי מי שלא חשוב לו להיות צודק, הוא הצודק ...

... מסיבות שונות שלא נכנס אליהן כאן, מסיבות שונות, הם כן חושבים שהם ראויים להנהיג. ובני אדם טועים והולכים אחריהם כעיוורים שהולכים אחרי אדם עיוור משוגע, שהוא חושב שהוא רואה. ובמקום שהוא יבין שהוא לא יודע את דרכו, הוא מוביל אחריו אחרים. ולפעמים השקר ככ ... כאשר הוא חי בשקר גדול מאוד, על ידי זה הוא נדמה לדבר אמיתי, והוא גורם לאנשים אחרים לטעות בו. ומי שרוצה לדעת את האמת, אחרי איזה מנהיג ללכת ואיך אפשר לדעת איזה מנהיג ראוי להנהיג וללכת אחריו, הרי שהאמת היא, שהאדם לא יכול לדעת, כל זמן שהוא עצמו ... שהם הולכים ונאחזים במנהיג שאינו ראוי. כי הם לא מסוגלים מבחינה רגשית לחשוב שאולי הם טועים . כי גם לטעות צריך לדעת. ולא כל אחד יודע לחיות במצב של טעות. ויש כאלו שקשה להם לחשוב שהם טועים בדרכם. ולכן הם נאחזים במחשבה שלהם, שהמנהיג שלהם הוא חכם אמיתי וכיוב. למרות שבאמת צריך לחקור מי יותר מסכן, האם המנהיג שלהם או הם שהולכים אחריו. אך מי ... מכל הספקות, היא על ידי זה שהאדם הולך אחרי נקודת הוודאות היחסית שיש לו. כי גם מי שהוא טועה במחשבתו, הרי שגם מבחינתו יש משהו שהוא נכון יותר ונכון פחות. וגם מי שחי בצורה מוטעית, גם הוא יש לו את סולם הערכים שלו, גם אם הוא שגוי. וכדי להגיע אל האמת המלאה, על האדם פשוט ללכת אחרי האמת שהוא לפי הבנתו מבין שהוא צריך ללכת אחריה. ועל ידי ... להתקרב אל האושר. ועל האדם לנסות להתקרב למנהיג כזה שמאפשר לו להיות מאושר. אלא, שיש לאדם טעות מאוד בסיסית לגבי ההבנה שלו את האושר. והאדם מסתכל מרחוק על הגהנום, והוא חושב בטעות שזה גן עדן. והאדם הולך אחרי מנהיג שמוביל אותו אל הגהנום, מאחר שנדמה לאדם שזה גם עדן. והעניין הוא, כי נדמה לאדם שהאושר הוא חיצוני. ונדמה לאדם שהאושר תלוי ... כמאוד חכמים, למרות שהדברים שלהם הם מאוד טיפשיים. ומשום שאין שם מישהו שיראה להם שהם טועים, משום כך לפעמים יש דברים שהם שקרים מאוד גדולים, שהם נראים כאמת מאוד גדולה. ולפעמים האדם מתקרב למנהיג כלשהו, שכלפי חוץ נדמה לאדם שהמנהיג הזה מקרב אותו אל ... שבאמת המנהיג עצמו נמצא בתוך הגהנום. והוא מוביל את האדם אחריו אל תוך הגהנום. והאדם בטעות הולך אחרי מנהיג שרק נראה כאמיתי, למרות שהוא טועה. ומצד שני, על האדם לא לפחד כלל. כי האמת נמצאת בתוך כל דבר. וגם בתוך השקר יש אמת. וגם בתוך עצות שטויות, גם בהן יש שכל כלשהו. וכאשר האדם מתקרב למנהיג ... אולי הוא גילה כאן שהחכם אמר דבר והיפוכו. ולמרות שבאמת יכול להיות שהאדם צודק בכך שיש כאן טעות מחשבתית של זה שמלמד אותו, ואכ המנהיג הזה הוא מנהיג שקרי שראוי להתרחק ממנו, הרי שיכול להיות גם, שיש כאן שכל מאוד גדול, שהדרך של החכם להעביר אותו לאדם, היא ...

... אם כן, כי כל הרגלי המחשבה של האדם, הם כולם סוג של כת. והגורו של הכת, הוא האידיאל שאליו רוצה האדם להגיע, ושאליו נצמד האדם. והרעיון הוא, שזה שהרבה אנשים טועים באיזה טעות, זה עדיין לא אומר שזה לא טעות. וזה שהרבה אנשים שייכים לאיזו כת, זה לא אומר שזה לא כת. וגם אם כל בני האדם בעולם שייכים לאיזו כת, עדיין יש כאן את כל המאפיינים של כת. ולכל כת ...