... בו), אך הם אינם תלמידיו כלל. ותלמיד אמיתי, הוא רק זה שאין חילוק בין דעתו של התלמיד לבין דעתו של רבו. כי כל זמן שהתלמיד הוא עדיין תלמיד, הרי שהוא תלמיד של טעות. כי הוא רק טועה לחשוב, שהוא לומד את דעת רבו האמיתית. ואילו היה האדם לומד את דעת רבו באמת, הרי שדעתו הייתה נכללת בדעת רבו, ולא ... שום חילוק, בין דעתו לבין דעת רבו. כי כל זמן שדעת הרב נפרדת מדעת התלמיד, דהיינו, שהתלמיד רואה את דעת הרב, כחיצונית וכנפרדת מדעתו האישית שלו, הרי שזהו תלמיד של טעות. כי הוא עוד לא מבין את האמת, ועוד לא רואה את ההתגלות שלה, מתוכו עצמו. וכל תלמיד, הוא תלמיד של טעות. משום, שאם הידע הוא חיצוני לאדם, הרי שזה רק משום שהאדם רחוק מהאמת. ורק מי שלומד משלמות השכל של עצמו, רק הוא ... של אמת. כי כל זמן שהשכל של האדם הוא לא שלם, הרי שהשכל השלם, הוא נפרד מהפנימיות של האדם, והאדם עדיין לא נקרא תלמיד אמיתי של אמת. ולכן, כל תלמיד, הוא תלמיד של טעות . משום שאם האדם עדיין יכול ללמוד משהו, הרי שזה אומר שדעתו עוד לא התאחדה עם השכל של המציאות. והרי שהוא תלמיד של טעות, כי הוא עדיין לא באמת מחובר לרבו, שהוא הידיעה השלמה. ותלמיד של אמת, הוא מי שזכה לשלמות השכל שהכל אחד. שידיעת ... אחד במהותו, בחינת ריבוי האלוהים וריבוי המקיפים שמעל האין סוף. וכל זמן שהאדם עדיין לומד את השכל של האחדות, ושהשכל של האחדות נפרד ממנו, הרי שהוא עדיין תלמיד של טעות. משום שדעתו, עדיין נפרדת מדעת רבו. וגם בתוך תלמידי הטעות, יש מדרגות שונות. ותלמיד של אמת, בתוך תלמידי הטעות, הוא רק מי שמבין, שהשכל של רבו הוא השכל היחיד החכם + הטוב בעולם. כי כל זמן שנדמה לאדם, שיש עוד שכל מלבד השכל של רבו, שגם הוא שכל של אמת אפילו בטיפה אחת, הרי שהאדם הוא עדיין לא תלמיד של אמת, אפילו לא בתוך בחינת תלמידי הטעות. כי החכם האמיתי (שהוא בחינה אחת עם השכל האמיתי), הוא מלמד את האדם, שכל שהוא נפרד מכל השכל שיש בעולם. ושהוא לא ... וגם את הניגודיות של עצמו, כישות אחת ממש. וכל זמן שנדמה לאדם, שיש עוד שכל בעולם, שיכול להועיל לו בצורה כלשהי, מלבד השכל של האחדות, הרי שהאדם הזה, הוא תלמיד של טעות. כי הוא לא מבין את דעת רבו, אפילו לא ברמת האמונה והדמיון בלבד. כי תלמיד של אמת, הוא רק זה שמשיג בשכלו את שכל ... של התלמיד. ורק כאשר התלמיד מכוון את כל עומק מחשבתו ורצונו, להבין את דעת רבו, שנפרדת מכל שאר השכלים שבעולם, רק אז האדם הוא בבחינת תלמיד אמיתי, בתוך כל תלמידי הטעות. אבל כל זמן שהאדם חושב, שהשכל של רבו הוא חכם, אבל יש עוד סוגי שכל חכמים בעולם, הרי שהאדם הוא תלמיד של טעות. משום שהוא לא מבין ולא באמת לומד את דעת רבו. כי האדם, לא לומד את דעת רבו מנקודת המבט של רבו, אלא את דעת רבו, ... שהוא עבד מתחת לשכל של רבו. והוא יישאר שם בבחינת תלמיד, שמקבל את החיות שלו, מבחינה שחיצונית לו, שהיא השכל של רבו. והתכלית היא, שהאדם עצמו יתאחד עם רבו. כי הטועים אומרים, שאין לאדם להשתדל להיעשות זה הצדיק, אלא על האדם לקבל את חיותו, מהצדיק שנפרד ממנו. והטועים הגדולים עוד יותר, מאמינים לאותם הטועים שאומרים, שאל לו לאדם להיות זה הצדיק ממש. והוא עניין הצמצום. שהטועים אומרים במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור ובמה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות. כי הטועים האלו חושבים, שאילו ידעתיו הייתיו. ומאחר שהבורא הגביל את שכל האדם, הרי שאל לו לתלמיד להיות כמו רבו, ואל לו ... כל אדם שמגביל את ההתבוננות שלו הפנימית בצורה כלשהי, הוא עבד עבדים, שעובד את העבד עצמו. כי תפישת מציאות שגויה, היא עבד. והאדם עובד, את תפישת המציאות השגויה. והטועים שוכחים, שמהות ועצמיות הבורא, למרות שהיא נשמעת כאיזה דבר רחוק מהאדם, הרי שהיא לא יותר, מאשר המהות והעצמיות של ... שהיא בעצם מהות הכל, שהיא בעצם מהותו של הבורא, כיצד יבין האדם את עצמו?! והתכלית, היא בהחלט שהאדם כן יהפוך להיות רבו. ואילו ידעתיו הייתיו - על דרך החיוב. כי הטועה חושב, שלא הייתיו, ולכן לא ידעתיו. אבל החכם יודע, שכבר הייתיו ולכן גם ידעתיו. כי האדם הוא אלוהים ממש, למרות שהוא ... שהוא באמת? וכיצד יוכל האדם להתאחד עם דעת רבו? תשובה: על ידי זה שהאדם יכפור בדעת רבו בשלמות, דהיינו, שינקה את עצמו מכל אמונה שהיא בדעת רבו, אפילו כחוט השערה. והטועים חושבים, שלנקות את עצמך מאמונה בדעת רבך, פירושו, לחשוב שרבך הוא טועה. והטועים, מלמדים את האדם להאמין להם. כי כל השכל שלהם, הוא של טעות. ואמונה, היא כולה שקר. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום אמונה כלל. והטועים אוחזים באדם, רק בגלל האמונה שלו. ולכן הם אומרים לאדם, להאמין להם ובאלוהיהם. משום שבלי אמונה, הם יאבדו את החיות שלהם. כי כל החיות שלהם ושל אלוהיהם, היא של טעות בלבד. אבל מי שהוא איש אמת, שהוא משפיע מטובו, רק אחרי שטובו שלם, הוא לא יכול להיות חסר, מכך שלא יחזיקו ממנו. כי הטועים, הם משפיעים מהסבל שלהם על העולם. כי נדמה להם, שבני האדם סובלים בעולם, ושהם צריכים להציל את בני האדם מלסבול, ...

... דרך החושים וכולי. כי אצל האדם הטועה, אצלו מה שהחושים אומרים, זו חוויה של אמת. ואדם ... שמנסה להבין את המציאות, הוא חושב בטעות שלהבין את המציאות, פירושו לעשות משהו ממשי בעולם ... בעקבות השכל של האחדות. והאדם הוא טועה ויישאר טועה, עד שימאס לו לשקר ולהטעות את עצמו. כי יש אחדות שקרית, שהיא הניגוד של ...

... ובכך שהאדם מנסה לטעון, שאין לו בחירה להתנגד לחוויית הנפרדות של המציאות, בכך האדם רק מעמיק את האחיזה של הנפרדות, בייאוש שלו להיפרד ממנה. (הסרת אחריות, מחזקת את תחושת הייאוש של האדם, שחושב בטעות , שהוא לנצח יסבול). ועל האדם להבין ולדעת, שאין שום ייאוש בעולם כלל. ואין שום יאוש בעולם כלל, משום שאין שום שקר בעולם כלל. ...

... אלוהים. והאדם הוא גם רק אלוהים. ונקודת המבט הזו קיימת בו זמנית, במקביל לכך שהאדם הוא מוגבל וכולי. וכאשר האדם חושב לעצמו שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הרי שזו טעות של האדם, שהוא כופר באלוהים שהוא. כי האדם הוא אלוהים, שמלובש ומצומצם בתוך גוף גשמי, שהוא נמצא באחדות עם ... שהאדם לא ימצא את הדרך, שהתודעה שלו תתאחד עם המציאות, הוא ימשיך לסבול לנצח נצחים, מכך שהוא חסר את השלמות של המציאות. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז אם הוא טועה, אז הוא נופל לייאוש ולדיכאון גדול מאוד. כי נדמה לאדם שאין שום דרך בעולם שהוא יצליח להתאחד עם המציאות. ... לנצח את המחוקק שהוא המציאות, שהיא רוצה שהתודעה של האדם תהיה נפרדת ממנה. וכיצד יכול האדם לנצח את המציאות, שהיא עצמה מגבילה ומאפשרת את כוחו של האדם?! וזאת הטעות שנופלים בה כל העולם, שנדמה להם שהדבר אינו אפשרי. ואם היה יודע האדם בידיעה שלמה ומוחלטת שהדבר אינו ... לא יכול ושאין לו אפשרות לדעת ולהבין את הנושאים האלו בשלמות, ושהשכל של האדם מוגבל וכולי. והם, לא נמצאים רק מחוץ לאדם, אלא הם נמצאים גם בתוך האדם עצמו. כי אם הטועים האלו, לא היו נמצאים גם בתוך האדם עצמו, הרי שלא הייתה להם שום אחיזה באדם. והם נמצאים גם בתוך האדם עצמו. ... את המציאות, כמו אלוהים ממש. ומי שרוצה להשיג את החוויה הזאת, עליו להיות איש אמת ולשנוא את השקר בתכלית השנאה. כי מי שחושב שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הוא טועה . משום שהאדם לא באמת יכול להיות בטוח, שהוא לא יכול להשיג את מה שהוא רוצה. כי אולי כן יש דרך כלשהי ... והלב של האדם, הוא יודע את האמת, שמצד האמת הכל אפשרי להשגה. והלב של האדם ממשיך לסבול, כל זמן שהאדם לא משיג את השלמות. והאדם סובל עוד יותר, כאשר הוא מקשיב לטעויות שבתוכו ושמחוצה לו, שהם נאחזים רק בחוסר ההבנה של האדם, שמאמין לשקרים של עצמו, שהדבר אינו אפשרי ...

... קשור בצורה כלשהי לאמונה כלשהי, זה עצמו העונש שלו. כי האמונה והריחוק מהאמת המוחלטת, היא עצמה העונש. ויש טועים שחושבים שהכוונה היא, שהאדם צריך להאמין במשהו נגד השכל. דהיינו, להפסיק להשתמש בשכל ולחשוב הפוך ממנו. והם טועים . ולמה הם טועים? כי כל אמונה, היא שקר. שהאדם לא יודע את האמת אלא רק מאמין בה. כולל אמונה אפילו בדבר שהוא נגד השכל, או כל ... של האדם, אומר לו שאפשרות אחת היא נכונה יותר מאשר אפשרות אחרת, הרי שהאדם יש בליבו עדיין ספק, אולי השכל טועה, ודווקא האפשרות האחרת שנראית כשקרית, אולי דווקא היא האמת?! ואין לאדם ברירה, אלא לנסות לשקר, ולהפיל את כל ... ברירה, אלא לנסות לחפש את האמת המוחלטת, ולשאול את עצמו, האם באמת זאת אמת מוחלטת, ואולי דווקא השכל הוא טועה, ודווקא ההיפוך של השקר שנראה כשקרי, אולי דווקא הוא הנכון?! ועל האדם לנסות לשקר. דהיינו, שהאדם לא צריך לשקר ולחשוב שהשכל טועה , כי גם זה הוא שקר, אלא על האדם לשאול את עצמו, אולי השכל טועה, ואולי דווקא מה שנראה כשקר מוחלט, אולי דווקא הוא האמת?! כי לאדם נדמה שיש אמת אחת, אבל מצד אחדות המציאות, הכל ... שמי יודע מה יכול לקרות לו, ושאם האדם יעשה את התהליך הזה, אולי הוא יאבד שליטה, ואולי הוא ישתגע וכיוב. והטעות הזאת, היא עצמה העונש של האדם. כי מי שלא מברר את האמת, כי הוא מפחד להשתגע, הוא נשאר משוגע, וסובל כאן מהספקות ...

... זה, אין חייו חיים כלל, הוא אומר לאלוהים, הראני נא את כבודך וגם אם אמות בגלל זה. כי ידיעת האמת, חשובה מכל. והטועים חושבים, שאחרי המוות של הגוף, אז האדם רואה את אלוהים. והם טועים , שאינם מבינים את הטיפשות של עצמם. כי הסיבה שהאדם לא יכול לראות את אלוהים, דהיינו, להסתכל על המציאות כולה מבחוץ, היא לא בגלל הלבוש של הגוף הגשמי, אלא ... רק לבוש גשמי, כמו כל שאר הלבושים. כי בשורש, שום לבוש הוא לא יותר או פחות אלוהים, מאשר כל לבוש אחר. וממילא, זה טעות לחשוב שראית את אלוהים מחוצה לך. כי כל מה שמחוצה לך, הוא קרוב רחוק מאלוהים, בדיוק כמוך. ואיש אמת, מוכן להקריב את הכל, כולל גם את קיומו העצמי, תמורת ידיעת ...

... בהבנת המציאות. והשאלה היא מה לעשות במצב כזה? והטועים שהם לא באמת רוצים להבין את האמת, כאשר ... בלי סיבה, וממילא הם גם סובלים בלי סיבה. כי הטועה, כאשר הוא מגיע לנקודה שבה הוא חווה שאין ... בשכלו, על חוסר ההבנה שלו ועל מהותה. כי הטועים, כאשר יש להם איזה ספק ואין להם תשובה מה האמת, אז הם בוחרים להטעות את עצמם ולומר לעצמם, שהאמת היא כך או אחרת. ובכך הם מנסים להטעות את עצמם כאילו הם מצאו את התשובה. לדוגמה: ... למרות שהוא לא באמת בטוח בכך, בפעולה הזאת ובטעות הזאת, האדם מקבע את עצמו ומשאיר את עצמו, ... שלו נעלמת, אז עלול לקרות לו דבר רע. (והאדם בטעותו אינו יודע את עצמו, ואכן קורים לו דברים ... של האדם, לא רוצה להיעלם, כי הוא מעדיף לשמר את הטעות ואת הסבל. ולכן האדם מעדיף לחיות מתוך ... כלל (שסיבתו האמיתית, היא אחדות המציאות). כי הטעויות של האדם, כולם שורשם בפחד של האדם. ... את עצמו, לא שואל שאלה שאין לו עליה תשובה. והטועה לא שואל שאלה שאין לו עליה תשובה שמתאימה ... האדם מגלה, שהנחת היסוד של כל השאלות, היא עצמה טעות, כי היש והאין הם אחד וכולי. ...

... ובפרט אם האדם סובל מכך שהוא שומע דיבור של אמת מהחכם האמיתי, כל אלו, הם טועים גדולים, שסבלם גדול עד מאוד. כי החכם האמיתי, כל דבריו הם שכל של אמת. ואם היה לאדם מעט שכל של אמת, הוא היה מאחל לעצמו, שהוא יאהב את הטוב של המציאות, כמו שהחכם האמיתי אוהב את ... ושקט אמיתי לנפשו, אלא הוא ממשיך לחפש את עצמו ואת האושר. והכל, רק משום שהטעות גורמת לאדם לחשוב ואפילו להרגיש, שגן העדן האמיתי, הוא בכלל גיהנום. והאדם מנסה כל הזמן לברוח מהעצבות ומהכעס שבתוכו. והחכם האמיתי מנסה להציל את האדם, על ידי זה שהוא מגלה לו את ... חופשית מלאה, הוא בוחר להיות עבד בבית הכלא. והמלך השתגע, עד שהוא נכנס בטעות לדמות שאליה הוא התחפש, והוא חושב, שהוא באמת עבד, ואז הוא מתלונן על כך שהוא עבד. והחכם האמיתי מנסה להסביר למלך, שהוא יכול לחזור ולהיות מלך. והמלך המשוגע, מתלונן על כך, שהחכם ... שכל מצומצם (זה עבור כל אלו שנדמה להם שהם נשמה רוחנית. והם לא מבינים, שגם הם טועים . כי הם חושבים שהם חתיכת שכל מטופש, במקום להבין, שהם הדבר האמיתי עצמו ממש). והחכם האמיתי הוא רואה את החיים הטובים באמת שהאדם יכול לקבל, והוא מגלה לאדם את האמת, שידע שהכל אחד ... לא יכול להיות בטוח בשום דבר, גם לא בכך שהוא לא יכול לדעת את הכל. וכיוב שאר הטעויות של האדם, כגון, שאי אפשר להבין את הכל ושיש דברים שהם מעל השכל וכיוב. ובגלל שהאדם מטעה את עצמו, שהוא לא יכול להצליח להשיג את השלמות, למרות שהוא לא באמת בטוח בכך, על ידי ...

... השלמות. שעבורו, הפחד מושלם ממש. ויש כאלו שנדמה להם, שאין להם שום פחד כלל. והם הטועים, שאינם מודעים לעצמם. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, וכל זמן שהאדם חושב שמציאות אחת, טובה יותר מאשר מציאות אחרת, הרי שיש לאדם רצון, וממילא יש לו גם ... ללא שום תודעה עצמית כלל. כי כל השיטות שיש בעולם, איך להתמודד עם פחדים, הן כולן טעות מוחלטת, מלבד הדרך שמוזכרת כאן, שהיא, שעל האדם להעלים את עצמו לגמרי, כפי שיתבאר להלן מה הכוונה בדיוק. (ומי שכבר היה באחדות ושראה שהכל מושלם, אעפכ הוא ... שבו אתה כבר, כלל לא קיים). ולמה כל השיטות בעולם להתמודדות עם פחדים, הן שיטות של טעות? משום, שהן בסך הכל מחליפות אצל האדם, פחד אחד בפחד אחר. כי כל השיטות כולן, מנסות לעזור לאדם לא לפחד, על ידי זה שהן גורמות לאדם, להיאחז בסיבות כלשהן ... אהבה ושמחה של אמת וכולי). כמו השקר שאומר, שאם תפחד מאלוהים, לא תפחד משום דבר. והטועים לא מבינים, שהרבה יותר מפחיד לפחד מאלוהים, מאשר לפחד מבשר ודם. כי אלוהים כעסו כעס נצחי וכולי. (כמובא במקורות היהדות: אמר להם: אילו לפני מלך בשר ודם ... גיהינום, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי - ולא אבכה? וכיוב בעוד מקומות). ויש עוד טועים, שנדמה להם שיש שיטות שהן, אדרבה מלמדות את האדם, שלא להיאחז בסיבות חיצוניות כלשהן. והן מלמדות את האדם, לשחרר את האחיזה שלו מהתופעות המשתנות של העולם. ... אינן תלויות בסיבה כלשהי. ואדרבה, הן מעודדות את האדם, לא לאחוז בסיבות כלשהן. והטועים האלו לא מבינים, שגם לא לאחוז בשום דבר, זהו גם אמצעי וגם סיבה. כי יש אחד שלא מפחד, כי הוא אוחז באמונת השקר שלו באלוהים (בשונה מידיעת האלוהים, בידיעה ... כאחד, שהיא שלמות האין פחד), ואז הוא מפחד לאבד את האמונה הזאת, ולגלות שהוא חי בטעות (כמו אנשים שמאמינים, שמפחדים לגלות את טעותם ולגלות שהם ואבותיהם ואבות אבותיהם, טעו טועים ומטעים את עצמם וגם את אחרים וכולי). ויש גם עוד אחד אחר, שהוא כן אוחז, בכך שהוא לא רוצה לאחוז בשום דבר. והוא מאוד מנסה לאחוז, בכך שהוא לא יאחז בשום ... ויש רצון עצמי, שנובע מהחיסרון של הקיום הנפרד. ואז ממילא יש טוב ורע ויש פחד. והטועים, שאינם יודעים איך להעלים את הפחד בשורשו, הם נותנים לאדם עצות שווא, איך להתמודד עם הפחדים שלו. וכל עצותיהם, אלו עצות שגויות. כי כל זמן שהיועץ לא יודע ... הוא לא יפחד כלל! והעניין הוא, כי כל אחד חושב, שהוא כן יודע ממה הוא מפחד. כי הטועים הגדולים, הם אומרים שאין להם מושג מה מפחיד אותם, ושיש להם פחד לא ברור ולא ידוע. והטועים האלו, הם כנראה, לא סובלים מספיק. כי אם האדם היה סובל מספיק, הוא לא היה חי, בלי להבין ממה הוא מפחד. ומי שמפחד, בלי להבין ממה בדיוק הוא מפחד, כנראה ... רע וכיוב. ובכך נדמה לאדם, שהוא באמת מבין למה הוא מפחד. ואולי גם נדמה לאדם, שזו טעות לומר שאף אחד בעולם לא באמת יודע למה הוא מפחד, כי מי שיודע ממה באמת הוא מפחד, הוא לא מפחד כלל. והאדם מטעה את עצמו סתם, בגלל חוסר הבנה וכולי. כי כנל, ... שלא יקרה שום דבר רע לילדים שלה, ושהיא חושבת שבאמת אכפת לה מהילדים שלה, גם היא טועה. משום, שאותה אם רחמנייה, שנדמה לה שמאוד אכפת לה מהילדים שלה, לא באמת אכפת לה מהם כלל. אבל כן אכפת לה מעצמה ומהרצון שלה, שהוא לא רוצה שיקרה משהו רע ... לשאול את עצמו, למה אני מפחד ולמה אני לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי? כי הטועים, הם מנסים לברוח מהפחד שלהם. אבל הפחד ממשיך לרדוף אחריהם. ומהפחד, אי אפשר לברוח. והדרך היחידה של האדם לברוח מהפחד ולברוח מעצמו, היא על ידי זה שהאדם ... הפחד שלו ייעלם. ולהגדיר את הפחד, פירושו להבין ממה בדיוק ולמה בדיוק הפחד קיים. והטועה שחושב שהתשובה היא כי אני לא רוצה להרגיש רע, וכיוב שאר תשובות שגויות, הוא ימשיך לסבול ולפחד לנצח. עד שהוא ימשיך לשאול, למה אני לא רוצה להרגיש רע? ...

... והאדם קשה לו להבין את הדבר הזה, משום שהוא שקוע בטעות, ומשום שהוא ככ מאמין לטעויות של עצמו, עד שמבחינתו של האדם, הם אכן האמת. אך מצד האמת האמיתית, גם הנחת היסוד הבסיסית ביותר של האדם, שהיא הנפרדות של ... לבין האין. ואין אדם סובל, אלא אם כן נכנסה בו הטעות של האמונה, שהיא גורמת לאדם להאמין, שאכן הנפרדות היא אמיתית, למרות שהיא לא מייצגת את האמת. וכאשר הכל אחד, אז אין שום רע שנפרד ...