... שלו ועל הנוחות האישית שלו. כלומר, הוא לא באמת חסר אחריות באופן מוחלט, אלא רק ביחס לדברים מסוימים שהוא החליט (במודע או שלא במודע) שהם פחות חשובים לו. לדוגמה, האדם נמנע מלחפש עבודה לא כי הוא חסר אחריות באופן ... לכך שלא יפריעו לו, שלא יכתיבו לו סדר יום, ושתהיה לו תחושת חופש. הוא שוקל במוחו את העלות והתועלת, ומחליט שהעלות של חיפוש עבודה גדולה מדי, ולכן הוא מעדיף להישאר ללא עבודה, מתוך מודעות ואחריות מוחלטת להחלטה הזו. אליעד מדגיש כי לא מדובר כאן באדם חסר אחריות, אלא באדם שלוקח אחריות מלאה על ההחלטה שלו לא לעבוד. האם אפשר לא להיות אחראי בכלל? אליעד טוען שזה בלתי אפשרי לא להיות אחראי בכלל, מכיוון ... אחריות ביחס למטרות חיצוניות (עבודה, דיאטה), אבל הוא אחראי מאוד ביחס למטרות פנימיות (נוחות, רוגע, חופש). מדוע אנשים סובלים מהחלטות שלהם? האדם בשיחה טוען שהוא סובל מכך שהוא לא משיג את המטרות שלו, למשל את הירידה במשקל או מציאת ... אליעד מסביר שאנשים נמנעים ממאמץ לא מתוך חוסר אחריות, אלא מתוך בחירה אחראית מאוד, המודעת ליתרונות ולחסרונות של כל החלטה. למשל, אותו אדם שלא רוצה ללכת לחדר כושר אחראי מאד לכך שלא יכאב לו, שלא יהיה לו קשה, ושלא ... לכך מחיר: הוא לא יורד במשקל, דבר הגורם לו סבל. הקושי של האדם הוא בכך שהוא לא מצליח לקבל החלטה שלמה, הוא לא מוכן לוותר על ההנאה של הנוחות, אך גם לא מוכן לקבל לחלוטין את המחיר שהוא משלם ... אפשר להיות לגמרי ללא אחריות, בדיוק כפי שאי אפשר להגיע לשלמות מלאה. הדרך להתמודד עם הקונפליקט היא להבין שכל החלטה היא בחירה אחראית בפני עצמה, ולקבל את המחירים של הבחירות הללו באופן מודע. במקום לחשוב במונחים של חוסר אחריות, ...

... טוב או רע, בין אם יפגעו בו או יאהבו אותו - הוא תמיד יהיה מאושר. הסיבה היא שכאשר האדם מחליט שהוא רוצה משהו, הוא למעשה קובע את האושר שלו בעצמו. הוא מסביר את זה באופן מפורט יותר בעזרת דוגמה: ... אליעד אומר שהרכבת (המציאות) לא מתכוונת לעצור בשבילך, ואין לה שום רצון אחר מלבד להמשיך בדרכה. לכן, אם האדם מחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שקורה לו, הוא למעשה לוקח את השליטה לידיו, ומבטיח לעצמו אושר תמידי, בלי תלות ... לא מצליח לשלוט באושר שלו. הדרך לפתור את זה היא לקחת אחריות מלאה על הרצון. אליעד אומר במפורש: אני מחליט אם אני רוצה משהו או לא רוצה אותו. אף אחד אחר לא מחליט בשבילי. ברגע שהאדם לוקח את האחריות הזאת, הוא יכול להחליט שהוא רוצה כל דבר, אפילו את מה שנראה לו רע. מדוע האדם לא מוכן לקחת אחריות על האושר שלו? אליעד מתאר את האדם כמי שמשחק משחק כפול מול המציאות. מצד אחד הוא רוצה להחליט לבד, ומצד שני הוא חושש לקחת אחריות מלאה, כי אם הוא יודה שהוא אחראי על הכל, הוא יצטרך להודות ... לשליטה מלאה על הרצונות? אליעד אומר שהדרך להגיע לשליטה מלאה ברגשות היא להבין שבכל רגע נתון, האדם הוא זה שמחליט מה הוא רוצה ומה לא. הוא ממליץ לאדם לתרגל ולראות שכל פעולה שהוא עושה היא תוצאה של החלטה שהוא קיבל: אני רוצה את זה כי זה נראה לי טוב יותר. ברגע שהאדם יתחיל להיות מודע לכך, הוא ...

... הוא מגיע למצב של שליטה מלאה. האדם המפותח באמת יכול לבחור אם להתנתק או להישאר מחובר למציאות, הוא יכול להחליט אם להיות קיים או לא, במה להתרכז ומה לחשוב. במילים אחרות, אליעד מתאר תהליך שבו האדם עובר משליטה מוחלטת של המצב עליו, למצב שבו הוא שולט בכל, כולל בהחלטה להתנתק או לחזור לחיים הרגילים. בנוסף, אליעד שולל כל טענה על קיומן של ישויות רוחניות חיצוניות, כביכול, שעלולות לנהל ... את אותן ישויות, ולא להפך. האדם, לפי אליעד, הוא אלוהים עצמו ולכן אף אחד לא יכול לשלוט בו או להחליט עבורו דבר. האם לתזונה יש השפעה על ההתפתחות הרוחנית? בנושא התזונה, עולה השאלה אם קיים סוג מזון ספציפי שתומך ... כבר. ש: אתה נשאב אז שאלתי אם אתה. אליעד: אז מה קורה בשבועיים האלה. ש: לא, שאלתי אם אתה מחליט לחיות כאילו פה את החיים לא לנסוע לאיפשהו למנזר ששמה ישמרו עליך. אליעד: לא בטוח שישמרו עליך יכול להיות ... שולט במה שאתה עושה אתה לא שולט במה שאתה מרגיש אתה לא שולט בכלום, בסוף אתה שולט בהכל אתה מחליט אם להיות קיים או לא אתה מחליט אם לרצות או לא אתה מחליט מה להרגיש מה לחשוב מה להבין מה לדעת הכל זאת התשובה. ש: רגע ויכולה להיות תשובה נוספת ששמה יש ... ולא הן אותך. ש: אתה אלוהים שכחת. אליעד: לא יודע אתה אלוהים, עכשיו מי יגיד לך מה לעשות אתה תחליט להם אתה יכול להגיד לו תקשיב אני ממלא אותך שאם ככה תעשה ככה אתה שולט בהכל בקיצור. ש: זאת ...

... תחושות של עייפות, שעמום או רצון לחדש ולשנות אווירה. אז מופיעה תחושת מספיק לי או נמאס לי, מה שמוביל להחלטה להפסיק את הפעולה או לקחת הפסקה. עם זאת, לאחר שעושים הפסקה ועוברים לפעילות אחרת, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו קיימים ... כדוגמה אדם שקורא את הספר להיות אלוהים ונהנה מאוד מהקריאה, אך באמצע הקריאה הוא מרגיש עייפות או ירידה בעניין ומחליט לעשות הפסקה. כעבור זמן מה הוא שוב מתגעגע לקריאה וחוזר אליה. אם הספר היה מושלם לחלוטין, האדם לא היה ... זמן מה, החסרונות מתחילים להופיע ולהציק, ואז מתעורר הרצון לעשות הפסקה ולעבור למשהו אחר. איך חוסר ההנאה הרגעי מוביל להחלטה לעשות הפסקה? ברגע שעולה תחושה של קושי להתמיד בפעולה, האדם מזכיר לעצמו את החסרונות שבאותה פעולה. זה יכול להיות ... מעוניין עוד לאכול ממנה, אך כעבור מספר שעות רעב מחדש, חוזר לאותה ארוחה ונהנה ממנה שוב. כשמתגעגעים ליתרונות, מתקבלת החלטה לחזור אליה. זהו אחד ההסברים הנפוצים לתופעה שבה אדם לא מצליח להתמיד בדבר אחד לאורך זמן, אך גם מוצא ... הספר להיות אלוהים ומרגיש שהוא נהנה ממנו ולומד ממנו המון. באמצע הקריאה הוא מתחיל להרגיש עייפות או ירידה בעניין ומחליט לעצור ולעשות הפסקה. אחר כך, כעבור זמן מה, הוא מתגעגע שוב לקריאה, נזכר בעניין שהיה לו, וחוזר לקרוא. אם ... אומר איזה היגיון יכול להיות שבן אדם יתאמץ על משהו שהוא יודע שהוא כבר לא רצה אותו, כאילו מה תחליט הרי בכל מקרה זה לא יעשה לך טוב, מה תחליט להתאמץ לחיות אם בסוף בכל מקרה מתים, זאת אותה שאלה מה תחליט? ש: אתאמץ כי יש הרי חיים, לא הבנתי. אליעד: כי כרגע הוא נהנה מזה, כי כרגע הוא חושב שזה ...

... ידועים להם לפני הבחירות. איך פוליטיקאים מבצעים מניפולציות על הציבור? הפוליטיקאים פעמים רבות מציגים את המצב באופן שמטיב עם החלטותיהם, תוך כדי הצגת תמונה מציאותית שמתאימה למצב הנוכחי, גם אם היא לא בהכרח תואמת את ההבטחות שנעשו. הכוונה כאן היא לעיתים להסתיר את האמת או לעוות את המציאות כך שהציבור יחשוב שההחלטות שהתקבלו הן האפשרויות הטובות ביותר. אליעד מציין כי כשפוליטיקאים נבחרים הם מוצאים את עצמם במצבים שמאלצים אותם לשנות את ... בעיות ביטחוניות או מלחמות, שיכולים להשפיע על יכולת הפוליטיקאי לקיים את מה שהבטיח. כאשר פוליטיקאים מציגים את ההסברים מאחורי ההחלטות שלהם, הציבור לא תמיד מבין את השיקולים שנעשים מאחורי הקלעים. מה השיעור שניתן ללמוד? העיקרון המרכזי של דברים שרואים ... מכאן מלמד אותנו שהשיפוט של פוליטיקאים לא תמיד יהיה נכון או ברור מההתחלה. כשפוליטיקאים מציגים את השיקולים האמיתיים מאחורי ההחלטות שהם מקבלים, על הציבור להבין את הקשיים והאילוצים שמולם הם פועלים. הציפייה הציבורית צריכה להיות לא רק לקבלת הבטחות, אלא גם הבנה מעמיקה יותר של השיקולים שהובילו להחלטות שנעשו. הבטחות פוליטיקאים האם פוליטיקאים משקרים? איך פוליטיקאים משכנעים? מניפולציות פוליטיות דברים שרואים משם לא רואים מכאן? איך פוליטיקאים ... תמיד הוא יכול לשלוט בהן, כגון גרעון תקציבי, מלחמות או מצבים כלכליים. הציבור, לעיתים, לא מבין את הסיבות מאחורי ההחלטות האלה ומתקשה להבין את מה שהפוליטיקאי רואה, אך יחד עם זאת מצפה שימלא את כל ההבטחות. זוהי דילמה קשה ... אותנו שהשיפוט של הפוליטיקאים לא תמיד יהיה ברור או נכון במבט ראשון, אך כשהם מציגים את השיקולים האמיתיים מאחורי ההחלטות, יש לקהל הזכות להבין ולבחון את הדברים מחדש. הציפייה הציבורית צריכה להיות לא רק להבטחות, אלא גם להבנה מעמיקה יותר של ההחלטות שנעשות. הבטחות פוליטיקאים האם פוליטיקאים משקרים? איך פוליטיקאים משכנעים? מניפולציות פוליטיות דברים שרואים משם לא רואים מכאן?

... להרגיש חובה פנימית מתמדת לבצע עוד ועוד פעולות. האם אנשים באמת רוצים להוריד את העומס? אליעד מסביר שלעיתים אדם מחליט להוריד עומס, אך בפועל, הוא חוזר להוסיף לעצמו משימות חדשות מיד לאחר שהעומס יורד. הוא נותן כדוגמה מקרה שבו אישה החליטה להפחית עומס לאחר שסבלה מכאב גב. בזמן הכאב, היא החליטה בצורה חד - משמעית שהיא תנוח יותר, אך כשהגב החלים מעט, היא מיד התחילה לחשוב על פרויקטים חדשים. אליעד מדגיש שההחלטה שלה להוריד עומס לא הייתה באמת החלטה סופית, אלא רק הצהרה שטחית, שנשכחה במהירות כשהתאפשר לה לחזור לפעילות. מה הסיבה שאנשים לא מצליחים לנוח באמת? אליעד ... לא מצליח להגיע למנוחה אמיתית. כלומר, הלחץ נמצא בראש ולא בפעולות עצמן. הדוגמה שאליעד מביא היא של אותה אישה, שהחליטה להירגע ולשבת מול העציץ, אך למרות שהיא כביכול נחה, הראש שלה כבר רץ למשימות אחרות שהיא רוצה או צריכה ... למצב זה הוא קודם כל להכיר בכך שקיים קונפליקט פנימי, שבו יש רצונות מנוגדים. לאחר ההבנה הזו, אדם צריך להחליט בצורה מודעת מה חשוב לו יותר ומה פחות, וליצור סדר ברצונות שלו, כך שלא ירגיש עומס תמידי של דברים ... תחושת הריקנות שנוצרת כשאין משימה חדשה. זו הסיבה לכך שאנשים חוזרים למצב של עומס במהירות, אפילו אחרי תקופות שהם מחליטים להוריד את העומס. הוא מסביר שללא הבנה של הסיבה הפנימית, תמיד יופיע רצון חדש שיגרום לאדם לחזור למצב של ...

... של אדם שחושב שהוא מנהל את עצמו חלקית, בעוד שחלק אחר מנוהל על ידי גורם אחר. אליעד שואל מי החליט על החלוקה הזו, ומסביר שאם האדם עצמו החליט מי מנהל אותו, הוא בעצם עדיין זה שמנהל את הכל. אך אם מישהו אחר החליט זאת, הוא המנהל האמיתי של הכל, כולל הבחירות שהאדם חושב שעשה בעצמו. מה אם כל דבר מנהל את עצמו? ... כל דבר מנהל את עצמו. הוא מבהיר את הרעיון בעזרת דוגמה פשוטה: כשהאדם מרים יד, הוא יכול לומר שהוא החליט להרים את היד, או שהיד החליטה לזוז בעצמה. אליעד ממשיך את ההסבר ומציע לחשוב שהמציאות מורכבת מאינספור חלקיקים קטנים, כאשר כל חלקיק מחליט על תנועתו בעצמו. במקרה כזה, האדם עצמו לא עושה כלום, הכל פשוט קורה מעצמו. אליעד מחדד עוד יותר ואומר שאם כל נקודה במרחב ובזמן מחליטה לזוז מעצמה, גם אז אין משמעות לבחירת האדם, כי הכל מתרחש באופן עצמאי ללא שליטתו. האם קיים הבדל בין ... מה שמשנה זה לא האמונה בבחירה, אלא האם האדם מאמין שיש לו יכולת לשנות את המצב בפועל. האם צריך להחליט בין בחירה לחוסר בחירה? אליעד מסכם שהשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא בעיקר שאלה פילוסופית, אבל בפרקטיקה ...

... או להימנע מאיחורים. בדרך כלל הם חושבים שהדרך לשינוי מתחילה בשינוי ההתנהגות החיצונית בלבד. למשל, אדם שרוצה לרדת במשקל מחליט שיקנה פחות מתוקים ויתחיל לאכול אחרת, ואדם שמאחר לעבודה מחליט שמעכשיו ייצא חצי שעה מוקדם יותר. ההיגיון הפשוט אומר שזה אמור לעבוד, אבל במציאות, לרוב זה נכשל. הסיבה היא ... דוגמה נוספת היא אדם שיש לו פחד מכישלון עקב טראומה בילדות, כמו כישלון במבחן חשוב בבית הספר. אותו אדם מחליט שמעכשיו הוא יהיה אמיץ יותר ויעז יותר, אבל כיוון שהאמונה הפנימית שהוא ייכשל עדיין קיימת, הפחד שלו יחזור בדרכים ... אנשים רבים רוצים להצליח יותר בתחום מסוים, או לשנות התנהגות שהם לא אוהבים בעצמם. לדוגמה, מי שאוכל יותר מדי מחליט אני אקנה פחות מתוקים ואעשה דיאטה. או מישהו שרוצה להפסיק לאחר לעבודה מחליט מעכשיו אצא חצי שעה מוקדם יותר מהבית. במבט ראשון, נראה הגיוני להת רק בשינוי ההתנהגות: לשנות הרגלים, לאמץ פעולות ... הרגשי או המחשבתי שגרם להתנהגות מלכתחילה, ההתנהגות השלילית יכולה לחזור. לדוגמה, אדם שפוחד מכישלון בגלל טראומה מבית הספר עשוי להחליט מעכשיו אפסיק לפחד ואעיז יותר. אבל אם האמונה הפנימית שהוא עלול להיכשל נשארת בעינה, הפחד עלול למצוא דרכים אחרות ... את המציאות כמו שהיא, אין סיבה לשפר או לשנות שום דבר. בפועל, מדובר בהבנת הליבה הרגשית שמאחורי הדפוס, ולא בהחלטה לוותר על כל שינוי. אפשר להמשיך לשנות הרגלים, אך במקביל לחקור מה באמת מניע אותנו. אם רוצים לשנות עבודה, אפשר לחקור מהן האמונות שמפריעות לנו להצליח בעבודה הקיימת, ואז להחליט אם עוזבים או לא, אבל ממקום של בהירות פנימית ולא מתוך בריחה מרגשות שליליים. איך שינוי פנימי מוליד שינוי ...

... לו יותר רע מאשר טוב, או שמא ישנן סיבות אחרות. אליעד כהן מסביר את הרעיון בעזרת דוגמה: אם זוג מחליט להתגרש או חבר מחליט לנתק קשר, לכאורה, פירוש הדבר הוא שצד אחד מרגיש שהקשר הזה גורם לו יותר סבל מאשר הנאה. לכאורה, זה ... שיכול להיות מצב שבו יש מישהו או משהו שהוא כמעט מושלם, אבל קיים בו חיסרון קטן שגורם לצד השני להחליט שהוא לא רוצה אותו. אליעד מתאר אדם שמוכר סוס מעולה, שמתחיל במחיר זול ולאט - לאט דורש מחירים גבוהים ... לפי מה שעושה להם יותר טוב? אליעד כהן מדגיש שגם אם משהו עושה לאדם טוב מאוד, האדם עדיין יכול להחליט לוותר עליו אם הוא חושב שיש אלטרנטיבה שתעשה לו עוד יותר טוב. למשל, עובד מאוד טוב בעסק עדיין יכול להיות מפוטר, אם המעסיק יחליט שהוא מעדיף לצמצם עובדים באופן כללי. זאת אומרת, ייתכן שאדם יעשה יותר טוב מרע, אבל לאדם שמקבל את ההחלטה יש רצון אחר, שגורם לכך שבסופו של דבר הוא יוותר עליו. כלומר, זה לא עניין של כמה טוב האדם נותן בפועל, אלא ביחס לרצונות ולאלטרנטיבות המדומיינות של האדם שמחליט. למה לפעמים אנשים לא יודעים להסביר למה הם לא רוצים אותי? אליעד כהן מתייחס לכך שלפעמים אפילו האדם שמחליט לנתק קשר, לא יודע להסביר לעצמו בצורה הגיונית למה הוא בוחר לעשות את זה. יכול להיות מצב שבו פרט ...

... האדם עצמו, אז מי בעצם אותו האדם שמחזיק במוח? כאן מתגלה אי - הבהירות בשאלה מי אני באמת? מי מחליט מה אני רוצה? אליעד כהן ממשיך ומסביר שאם האדם הוא המוח שלו, אז אין דבר כזה המוח שלי, כי ... והמוח הם אותו הדבר. במקרה זה, כשאדם אומר אני החלטתי שאני רוצה להרגיש טוב, הוא מתכוון לומר שהוא עצמו החליט, ולא שהמוח שלו החליט עבורו. אבל כאשר מתרחשת סיטואציה שבה משהו קורה נגד רצונו של האדם, פתאום הוא מתחיל להטיל ספק ומבין שהוא לא באמת החליט באופן מודע מה הוא רוצה. אליעד מדגיש את הסתירה: האדם בטוח שהוא החליט מה הוא רוצה, אבל כשמתרחשת סיטואציה שלילית, הוא פתאום כבר לא בטוח מי החליט ומה מקור הרצון. איך נוצר הרצון ומה משמעותו? אליעד מדבר על כך שהאדם יכול לנסות ולבדוק לעומק מהו הרצון ... שגם מושג האני עצמו לא ברור. אדם יכול להגיע להבנה שהרצון הוא רק משהו שמופיע אצלו, בלי שליטה ובלי החלטה מודעת. מכאן הוא יכול להמשיך ולהגיע להבנה עמוקה יותר, שהאני שהוא תופס כעצמו הוא גם מושג שאינו ברור וחד ... אני והמוח שלי הם אותו הדבר? האם אני בוחר את הרצון שלי? למה אני מזדהה עם הרצונות שלי? מי מחליט מה אני רוצה? האם יש לי שליטה על הרצונות שלי?