... מספיק בעקבות לקחים שנלמדו מאירועים קודמים. הלקחים לא יושמו כראוי והאחריות הועברה לכתפי הגורמים האחרים. אליעד המשיך בהסבר לגבי החלטות הנוגעות לרכש של אמצעי לחימה וציוד למלחמות, כמו צוללות, ושאל מדוע לא דאגו להקים אמצעים שיכולים למנוע או להקטין ...

... יש דרך אחרת שהחבר מביע בה את הערכתו ואת אהבתו כלפינו. רק לאחר בירור אמיתי של הכוונות אפשר לקבל החלטות בנוגע להמשך הקשר. חבר שלי קמצן למה היא לא קונה לי מתנות? איך להתמודד עם קמצנות של חבר? מה ...

... מצב אחר, שבו קיים ספק פנימי או קונפליקט, אליעד ממליץ להשתמש בשיטת נטל ההוכחה על מנת להשיג בהירות ולקבל החלטות מדויקות יותר. איך להתמודד עם רצונות לא רצויים? מה זה רצון חופשי? איך לחזק את הרצון להתמיד? איך להפסיק ...

... אחראים. כאן אליעד כהן מסביר שכדי לקחת אחריות על אנשים אחרים, האדם חייב קודם כל להיות בטוח ושלם עם ההחלטות שהוא מקבל עבור עצמו. אדם שלא שלם עם ההחלטות של עצמו ולא בטוח שהוא תמיד פועל לטובת עצמו, תמיד יחשוש לקבל החלטות עבור אחרים, כי הוא לא יודע אם הוא יעשה להם טוב או יגרום להם נזק. הצעד הראשון להתגבר על הפחד הזה הוא להתחיל בכך שהאדם יהיה שלם עם ההחלטות שלו, ורק אז הוא יוכל להחליט עבור אחרים בביטחון מלא. האם יש הבדל בין לא להתנגד למציאות לבין לרצות את המציאות? אליעד מסביר ניואנס עמוק ... יכול לעזור לו. ש: אז איך אני יוצא מזה? אליעד: קודם כל אתה עוזר לעצמך להיות בטוח בא נגיד ההחלטות שאתה מחליט לעצמך אתה שלם איתם לפני שאתה מחליט לאחרים מה הם יעשו לעצמך כל החלטה שאתה מחליט עם עצמך אתה שלם איתה? ש: אבל אמרת שאין סיכוי. אליעד: צודק נכון מה אני שאלתי אבל האם כל החלטה שאתה מחליט לעצמך בחיים אתה בטוח שאתה פועל אך ורק לטובתך האישית ושאתה לא דופק את עצמך אף פעם בטוח בזה? ש: לא. אליעד: אז בא נתחיל בזה שעל ההחלטות שלך תהיה שלם איתם אחר כך נבדוק איך אתה מחליט לאחרים תהיה שלם עם זה. ש: כאילו אני גם שלם עם זה מצד שני. אליעד: אז יפה מהצד שאתה גם שלם תהיה גם שלם עם זה שאתה מחליט למישהו אחר. עכשיו בא נסביר לוגיקה אחרת נגיד שאומרים למישהו תקשיב אם אתה תפעל רק לטובתם של אחרים תקבל ...

... למרות שאנחנו לא רוצים? אליעד מציין את הדוגמה של קניית חולצה, כדי להמחיש את ההתלבטויות שמתרחשות במוח לפני קבלת החלטה. האם תמיד יש התלבטות לפני קניית חולצה? לפעמים יש ויכוח פנימי, אך בסופו של דבר, אם התלבטות לא הייתה ארוכה או כבדת משקל, האדם פשוט יקבל את ההחלטה ויתנהג לפי רצונו האמיתי. כך גם בנוגע לאוכל, ההתלבטות היא קצרה ומעטה, וההחלטה לאכול את העוגה כבר התקבלה בלא מודע. למה אנחנו רוצים להיראות טוב ולא להשמין? אליעד שואל מדוע אנשים לא ... קיום נורמות חברתיות. השאלות הללו מאפשרות לאדם להבחין שהתשובות שהמציא לעצמו הן שרירותיות וניתן להשתחרר מהן על מנת לקבל החלטות מתוך חופש פנימי. כיצד להחזיר לעצמנו את השליטה בהחלטה אם לאכול עוגה או לא? בסופו של דבר, אליעד מסביר שהשליטה נמצאת בידינו כל הזמן. אף על פי שיכולה ... ולפעמים לא, תלוי ברצון הפנימי. באותו אופן, כאשר היא רואה עוגה, היא מתלבטת אם לאכול או לא, אבל בפועל ההחלטה כבר נעשתה עמוק בתוכה. כשהיא בוחרת לאכול, זה אומר שההחלטה ליהנות מהעוגה ניצחה באותו רגע. למה אנחנו רוצים להיראות טוב ולא להשמין? אליעד נכנס לעומק הנושא ושואל מדוע האדם ... שרירותיות, חסרות בסיס ממשי, ולכן ניתן להשתחרר מהן ולבחור בחופשיות אם לאכול או לא. כיצד להחזיר לעצמנו את השליטה בהחלטה אם לאכול עוגה או לא? בסופו של דבר, אליעד טוען שהדרך האמיתית להשתחרר מההתמכרות למתוק ומהחשש להשמין היא להכיר ...

... אותו למשמעותי יותר? לפי אליעד כהן, הדרך להגביר את הרצון איננה לשקר לעצמך שהדבר חשוב, אלא להכיר בכך שכל החלטה שלנו נובעת מרצון פנימי. אם אדם רוצה שמשהו יהיה חשוב, הוא יכול להחליט שהוא חשוב, פשוט משום שהוא החליט כך. לדוגמה, הוא מציין שבחיים היומיומיים אנשים משקרים לעצמם במגוון דרכים: כאשר הם הולכים לאכול, הם אומרים לעצמם שזה ... שרוב בני האדם כבר רגילים לרמות את עצמם בדברים רבים. אליעד מבהיר שאדם יכול לשלוט ברצונו, בכך שהוא יכול להחליט שמשהו משנה או לא משנה. אם אדם מחליט שמשהו משנה לו, הוא יכול גם לקבוע האם זה טוב או רע עבורו. הוא מעלה את הנקודה שבסופו של ... חשוב יותר מאחר. מהו הפחד לאבד את חופש הבחירה בין משמעות לחוסר משמעות? המשתתפת בדיון מציינת שהיא חוששת שברגע שתחליט שמשהו הוא בעל משמעות עבורה, היא תאבד את החופש ליהנות מהאפשרות השנייה - שהיא חוסר המשמעות. אליעד מסביר לה ... הזו ומסביר שבסופו של דבר, ההבדל הזה הוא שרירותי לחלוטין ונובע אך ורק מבחירתה. לדוגמה, הוא אומר שאם היא תחליט שלימודי הדוקטורט הם חשובים, היא מיד יוצרת משמעות, ובאותה מידה היא יכולה להחליט שזה לא חשוב ואז לאבד את המשמעות. אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית שלה היא לא בהחלטה עצמה, אלא בתחושה שהרצון שלה כביכול נשלט על ידי משהו חיצוני לה, ולא נמצא תחת שליטתה המוחלטת. איך יוצאים ... של משחק הרצון? אליעד כהן מתייחס לתופעה שבה אדם מסתובב במעגל אינסופי של רצונות: הוא רוצה משהו, אחר כך מחליט שזה לא חשוב, ואז שוב מחפש משמעות בדברים חדשים, וחוזר חלילה. הוא משווה זאת לעכבר שמסתובב סביב הזנב שלו ... משיג את רצונו, הוא מיד מייצר רצון חדש לרדוף אחריו. אליעד מבהיר שהפתרון הוא להבין לעומק מדוע מלכתחילה האדם מחליט שמשהו הוא משנה או לא משנה. הוא טוען שכאשר מבינים את ההבדל היסודי בין קיום לבין אי - קיום, אפשר לראות שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין הדברים. האדם מחליט מה חשוב או לא חשוב פשוט כי הוא החליט כך, ללא סיבה רציונלית אמיתית. הוא גם מסביר שבשורש העניין, האדם אינו יכול להבין את הרגע הראשוני שבו הוא החליט שיש בכלל הבדל בין משמעות לחוסר משמעות, מכיוון שלפני ההבדלה הזו לא היה קיים כלום, לא הייתה תודעה, ולא היה מי שיקבל את ההחלטה. לדבריו, זוהי שאלה שאין לה תשובה הגיונית, וכדי להגיע לשלווה פנימית אמיתית, צריך להבין את הפרדוקס העמוק הזה ולהגיע ... שהשחרור האמיתי מרצון הוא להבין שהכל, כולל הרצון עצמו, הוא יצירה אישית. לא קיימת משמעות מוחלטת - הכל יחסי להחלטותיו של האדם, וכשהאדם מבין זאת באמת, הוא משתחרר לחלוטין מהסבל והקונפליקטים הכרוכים במשחק הרצון. איך לשלוט ברצון? כיצד ליצור משמעות בחיים? מהו משחק הרצון? איך להפוך לא משנה למשנה? האם אפשר להשתחרר מהרצונות? למה קשה לקבל החלטות? איך לצאת ממעגל האושר והסבל?

... צריך למצוא תועלת מיידית בדרך אל המטרה הגדולה. לדוגמה, כשאדם מנסה לפתח את שכלו, הוא יכול להתמקד בכך שכל החלטה קטנה במהלך היום הופכת לטובה יותר בזכות החשיבה שהוא מפתח, וכך הוא מרגיש תועלת מיידית מהפעולה שהוא עושה. כדי ... יגיע להישגים גדולים. אפילו אם לא יגיע לשלמות מוחלטת, הוא עדיין הרוויח כי השכל שלו התחזק והיכולת שלו לקבל החלטות השתפרה משמעותית. איך לא להתייאש ממטרות ארוכות טווח? התשובה שאליעד מציע לחוסר המוטיבציה והייאוש ממטרות ארוכות טווח, היא תמיד ... לא יהפוך לאלוהים או לא ישיג מטרה גדולה מאוד, אבל הוא בכל מקרה יתפתח ויהפוך חכם יותר ומיומן יותר בהחלטות בחייו. איך ליצור מוטיבציה עצמית? איך להשיג מטרות ארוכות טווח? איך לא להתייאש ממטרות גדולות? איך לשתול מחשבה חיובית? ...

... לעומת זאת, כאשר אדם מודע לסיבה המדויקת לתחושה שלו (אני אוהב אותו כי הוא חייך אליי), הוא מסוגל להימנע מהחלטות שגויות, כמו הלוואה למישהו לא מוכר רק בגלל חיוך. באופן דומה, הוא יכול להימנע מלהפסיד הזדמנויות טובות עם אנשים ... שילוב מורכב של סיבות הגיוניות, מודעות או לא מודעות, ואקראיות כלשהי. מודעות לסיבות המדויקות לתחושות שלנו מאפשרת לנו לקבל החלטות מדויקות יותר ולהימנע מאשליות ומהונאות עצמיות. מהי אינטואיציה רגשית? איך נוצרת תחושת בטן? האם קיימים כוחות על - טבעיים? ...

... כל השאלות האלו, ואז לעשות כל מיני חישובים, של מה מחויב יותר ומה מחויב פחות ובהתאם לזה לדעת איזה החלטות לקבל. הקשר של הנל להארה רוחנית / אושר מוחלט: אז המון אנשים מנסים להגיע לאושר מוחלט. והטענה שלי היא, ...

... שאלות נפרדות לחלוטין: שאלת האשמה ושאלת ההתאמה. אליעד כהן מדגיש כי קיימות שתי שאלות ברורות ונפרדות שיש לשאול כאשר מחליטים לגבי אדם אחר, בין אם זה עובד, חבר או בן זוג: האם האדם אשם בבעיה או בהתנהגות שלו? האם ... הסיבה לכך היא אובייקטיבית או שאינה באשמתו, עדיין יכול להיות לא מתאים לתפקיד. על המנהל להבין שמותר לו לקבל החלטה לפטר עובד על בסיס התאמה ולא על בסיס אשמה. מדוע אנשים נוטים לבלבל בין אשמה להתאמה? אליעד כהן מסביר ... לסבול ממנה. באותה מידה, עובד שאינו מבצע את תפקידו כראוי או אדם שפוגע בנו לא חייב להיות אשם כדי שנחליט שאינו מתאים לנו. האם אפשר לא להאשים אך עדיין להחליט לסיים קשר או לפטר עובד? אליעד כהן מציג דוגמה נוספת כדי לחדד את הנקודה: אם מנהל מבין שהסיבה לכך ... לא אומר שצריך להשאיר את העובד בתפקיד שאינו מתאים לו. יתכן כי המנהל יבין שהמצב נגרם באשמתו ובכל זאת יחליט שהעובד לא מתאים לתפקיד. כלומר, שאלת ההתאמה לתפקיד היא נפרדת לחלוטין משאלת האשמה. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא מערכת ... אם בן הזוג בוגד, ואנו מבינים כי נסיבות חייו גרמו לו לכך, ניתן להבין שהוא לא אשם במעשה ועדיין להחליט לעזוב את הקשר. הסיבה לכך היא שיש הבדל ברור בין לא להאשים את האדם לבין להחליט אם מתאים לנו להמשיך להיות איתו. ההחלטה אם להיפרד או לא תלויה בהתאמה ולא באשמה. אליעד מוסיף כי אנשים עושים לפעמים מניפולציה עצמית, כשהם חושבים אני ... מצב שבו החולצה מושלמת לגמרי, רק שאינה מתאימה למזג האוויר או לאירוע, ואז למרות שאין בה שום פגם, עדיין נחליט לא להשתמש בה. המוח נוטה לערבב בין פגם להתאמה באופן אוטומטי ושגוי. האם לדון אנשים לכף זכות מחייב להשאירם בחיינו? אליעד כהן מסביר שמותר ואפילו חשוב לדון אנשים לכף זכות ולהבין שהם לא אשמים בהתנהגותם, אך גם מותר להחליט שהם לא מתאימים לנו. הוא נותן דוגמה קיצונית: מחבל שרוצה לפגוע בנו - המחבל עצמו אינו אשם שכן חונך ... ואומר שמדובר בשתי שאלות נפרדות לחלוטין: האם האדם אשם? האם האדם מתאים לי? לא צריך להתבלבל ביניהן, ויש לקבל החלטות על בסיס התאמה גם אם אין שום אשמה. מתי לפטר עובד? איך לדעת אם אדם מתאים לי? האם להיפרד ...