... אולם אם נבחן את המצב בצורה הגיונית, נגלה שזו לא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מגיפה. לדברי אליעד, במקום להטיל סגר, היה צריך למקד את המאמצים בחיזוק
הבריאות הציבורית, עידוד אורח חיים
בריא, צמצום זיהום אוויר, והפחתת הרגלים מזיקים כמו עישון. הוא טוען שמדינת ישראל לא עשתה כמעט דבר כדי לחזק את מערכת
הבריאות או למנוע התפשטות מחלות באופן כללי. גם לא נעשו שינויים משמעותיים בשיפור אורח החיים של האזרחים כדי למנוע את הסיכון
הבריאותי. מה היה אפשר לעשות במקום הסגר? אליעד מציע שצעד ראשון היה יכול להיות לעודד את הציבור לאורח חיים
בריא יותר, כמו למשל הפחתת מחירים של מזון
בריא, הגברת המודעות לדברים שעוזרים לגוף להתמודד עם מחלות, וכמובן חיזוק מערכת
הבריאות. הוא מוסיף כי אם כל המדינה הייתה משקיעה במניעה ובהכנה מראש, הייתה יכולה להימנע ממצבים שבהם מערכת
הבריאות נמצאת במצוקה. לפי טיעונו, מדינת ישראל לא חיזקה את מערכת
הבריאות, והמערכת נמצאת על סף קריסה לא בגלל הקורונה דווקא, אלא כיוון שהיא לא הייתה חזקה מספיק גם לפני כן. האם מערכת
הבריאות בישראל נמצאת על סף קריסה? למרות שיש טענות לפיהן מערכת
הבריאות בישראל עומדת לקרוס בגלל התפשטות הקורונה, אליעד מדגיש שמערכת
הבריאות בישראל הייתה על סף קריסה גם לפני פרוץ המגיפה. הוא טוען שאין שום שינוי דרמטי במצבה של מערכת
הבריאות בגלל הקורונה, ושההצהרות על קריסתה מהוות סוג של מניפולציה שנועדה ליצור תחושת דחיפות ולגייס תמיכה ציבורית ... זו מובילה לניהול שאינו הגיוני של המגיפה, תוך הזנחת פתרונות אחרים שיכולים להיות הרבה יותר יעילים. פרנויה קורונה ומדיניות סגר איך לחשוב בהיגיון סכנות
בריאותיות פסיכולוגיה של פחד הימור פסקל חיזוק מערכת
הבריאות ...