... לנושא ולא הולך עם שום דבר עד הסוף. ומי שרוצה להגיע אל הסוף של המרוץ, לנצח את המשחק, ולהיות מאושר באמת ובשלמות, עליו לבחור דבר אחד כלשהו בעולם, לא משנה מה הדבר הזה, ועל האדם להחליט שהוא מנסה להבין ...

אושר - מהו הדבר היחיד שאותו יכול האדם לעשות כדי להיות מאושר? חשיבה חיובית / לחשוב חיובי / הדחקת רגשות מי שרוצה להיות מאושר, עליו לדעת את הדרך היחידה להיות מאושר, והיא ידיעת האמת שהכל כבר טוב בשלמות כרגע ובכל רגע ורגע כפי מה שהוא. ומצד האמת האדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות מאושר באמת, מלבד להבין את האמת שהכל כבר טוב כפי מה שהוא. כי יש בעולם שלנו שקרים שונים, שהאדם מנסה להיעזר בהם כדי להיות מאושר. והשקר המפורסם ביותר, הוא השקר של החשיבה החיובית. והוא שמלמדים את האדם להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחשוב חיובי ... מעמיד פנים כאילו הוא מרוצה מהמציאות. ולשקר אין רגליים. והשקר נופל. וגם החשיבה החיובית לא באמת עובדת. כי להיות מאושר באמת, פירושו שהאדם מפסיק לרצות להיות מאושר, על ידי זה שהוא כבר מאושר. ושום חשיבה חיובית בעולם, לא יכולה לגרום לרצון של האדם להיות מאושר, להיעלם לגמרי. כי כל החשיבה החיובית, וכל האמונה של האדם שהכל לטובה וכל כיוב, הכל ביחד לא מסוגל לגרום לאדם להיות ככ מאושר, עד שהרצון להיות מאושר יעלם לגמרי. ויש רק דרך אחת ויחידה להיות מאושר, והיא על ידי הבנה. הבנה ולא שום דבר אחר. ואין כאן קיצורי דרך, ואין כאן טריקים, ואין כאן שום מקום לשקרים ותרמיות. וכל אדם מאושר, בדיוק כפי מידת האמת עד כמה הוא באמת מבין שהכל טוב באמת. כי האושר האמיתי אמור לנבוע לא מתוך מאמץ של האדם, אלא ללא כל מאמץ של האדם. וכל זמן שהאדם צריך להתאמץ לחשוב חיובי וכיוב כדי להיות מאושר, הרי שזה עדיין לא אושר. כי האדם עובד ומתאמץ כדי להיות מאושר. וזאת לא אמת. וממילא האושר לא אמיתי. ומי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו לומר את האמת. ואם האמת היא שהוא לא מרוצה מהמציאות, עליו לא לפחד אלא לומר שהוא לא מרוצה מהמציאות. והעיקר שיהיה עם אמת. כי האמת היא הדבר החשוב ביותר, והיא הדרך היחידה להגיע לאושר אמיתי. ועל האדם לא להדחיק את הרגשות שלו, אלא לומר את האמת כלפי מה שהוא מרגיש. ואם האדם לא ... מרגיש מאחר שהוא משקר את עצמו לגבי התחושות שלו, אלא שבנוסף גם הדבר הזה לא באמת עוזר לאדם להיות מאושר באמת. כי אי אפשר להיות מאושר באמת, על ידי שקר. והאדם לא יכול לשקר את עצמו לגבי מה שהוא מרגיש, ועדיין לרצות להיות מאושר באמת. ואפשר להשיג אושר מזויף, על ידי חשיבה שקרית. אבל מי שרוצה אושר אמיתי, עליו לעשות ניקוי פנימי, שהוא להתחיל להודות על האמת כלפי עצמו, ולהיות מודע היטב לרגשות האמיתיים של עצמו, ... האדם מקבל שכל, מבין את המציאות באמת, ואז האדם חי בשלום באמת עם המציאות, בלי צורך להתאמץ כדי להיות מאושר. ואז גם הרצון של האדם להיות מאושר, הרצון הזה נעלם. כי אז האדם כבר מאושר באמת בלי שום מאמץ. והאדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות מאושר, מלבד להבין באמת בהבנה פנימית אמיתית ועמוקה שהכל כבר טוב. וכל מה שיעשה האדם, וכל מה שישיג האדם, וכל מה שיאמר האדם, וכל מה שיחשוב האדם, שום דבר לא יעזור לאדם להיות מאושר באמת, מלבד אם האדם יקבל שכל שיבין את המציאות באמת, ואז ממילא יהיה מאושר באמת. וכל זמן שהאדם רק מאמין שהכל טוב וכיוב, הרי שלעולם הוא לא יכול להגיע לשקט נפשי אמיתי. כי ... מאמין לבין מה שהוא מרגיש לבין מה שהוא מבין, הרי שגם אין שקט נפשי ואין שמחה ואין שלמות ואין אושר אמיתי. ומי שרוצה אושר אמיתי, עליו להיות אמיתי בשכל שלו, ברגשות שלו ובאמונות שלו. היינו שהאדם ישתמש בשכל שלו באמת ושלא יזגזג בין ... וכאשר האדם נצמד אליה בכל התחומים, על ידי זה נוצרת אחדות בין השכל לרגש לאמונה. ואז האדם הופך להיות מאושר באמת.

... הוא ביטוי של כעס פנימי. כי בתוך כל אדם שקיים בעולם, יש בו כעס פנימי. כעס פנימי על זה שהאושר שלו הוא חמקמק. כי האושר הוא חמקמק. וכל מה שהאדם מנסה לעשות כדי להיות מאושר, האדם לעולם לא מצליח לשים את האצבע על הדבר שיביא לו את האושר ושיאפשר לו להפסיק לחפש את האושר. כי האדם כל הזמן רודף אחרי הזנב של עצמו ולא מצליח להיות מאושר. והאדם מתאמץ שנים רבות כדי להשיג דברים שלא מביאים לו תועלת אמיתית. כי בכל מקרה כל מה שיש לאדם, בסופו של דבר האדם מתרגל אליו, ומרגיש תחושה של חסר. ובגלל שהאדם מנסה כל הזמן למצוא את האושר ולא מצליח לעשות זאת, על ידי זה נוצר בתוך האדם כעס עצור וכעס פנימי, שבא לידי ביטוי על ידי האדם כלפי עצמו וכלפי סביבתו. והאדם לא אשם בכך שהוא עצבני וכועס על כך שהוא לא מאושר. כי זה רק הגיוני שמאחר שהאדם ככ רוצה להיות מאושר, אז שהוא יכעס כאשר הוא פעם אחרי פעם לא מצליח להשיג את האושר. כי האושר בכל פעם בורח מהאדם. ובכל פעם השיגעון מטעה את האדם לחשוב שאם הוא רק ישיג איזה דבר הוא יהיה מאושר. ואז האדם מתאמץ ועובד קשה כדי להשיג את אותו הדבר. וכאשר האדם משיג את אותו הדבר, אז הוא מגלה ... לחינם. והדבר הזה כמובן שהוא מכעיס. אלא, שמצד שני האדם כן צריך לדעת לקחת אחריות על זה שהוא לא מאושר. והסיבה לכך שהאדם לא מאושר, היא משום שהאדם לא מפעיל את השכל שלו. כי מי שישתמש בשכל שלו בחוכמה, הוא בהחלט כן יכול להגיע אל האושר, ואל השלום הפנימי. וכדי שהאדם ימצא את השלום הפנימי שלו באופן אישי, לשם כך בשלב הראשון על האדם להפסיק ... למה אני חי? ועל האדם לשאול את עצמו האם אחרי שאני אשיג את המטרה הזאת, האם אז אני אהיה מאושר? ונניח שאני אשיג את המטרה הזאת, האם אז יהיו לי עוד מטרות אחרות להשיג? ונניח שאני אשיג גם את ... הזנב של עצמי ואחרי המטרה המטופשת הבאה? כי השיגעון מכה באדם. והאדם הוא עבד נירצע. ולאדם נדמה שהוא חופשי ומאושר, והוא לא קולט שהוא עבד של הרצון שלו. עבד במשרה מלאה. כל יום כל היום, ללא הפסקות, ללא ימי ... על ידי זה הרצון העצמי שלהם יעלם. ושאם הם יחשבו בחשיבה חיובית כלשהי, אז על ידי זה הם יהיו מאושרים. אבל זאת כמובן שטות של שקר ומרמה. כי אפילו הרצון להפסיק לרצות, גם הוא עצמו רצון. וגם הרצון להיות ... העצמי שלו להרגיש טוב, על ידי זה בעצמו האדם היה מרגיש טוב. כי כל זמן שיש לאדם רצון להיות מאושר ולהרגיש טוב, על ידי זה בעצמו האדם לא מאושר ולא מרגיש טוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שגם אם יש לאדם את כל מה שהוא רוצה, עדיין תמיד ...

... שלו. ועל ידי זה נוצרות מלחמות וכולי... ושלום עולמי הוא לא מטרה ולא תכלית, אלא הוא תוצאה. כי גם האושר הוא לא המטרה, אלא הוא התוצאה. כי כל זמן שיש לאדם מטרה להיות מאושר, הוא לא יהיה מאושר. והאושר מגיע, רק אחרי שהמטרה של האדם להיות מאושר, נעלמת לגמרי. והאדם הופך להיות מאושר, ברגע שהוא מפסיק לרצות להיות מאושר. ואושר הוא דבר שבא מעצמו. וגם שלום עולמי הוא דבר שבא מעצמו. והוא בא כאשר לבני האדם יהיה טוב עם ... שכזה, ומחבר את עצמו לשכל של החכם האמיתי. כי החכם האמיתי מגלה לאדם עצות יקרות מזהב, איך להשיג את האושר הפנימי שלו בשלמות מוחלטת.

... האמת. והחכם האמיתי מלמד את האדם לשאול שאלות ולחקור כל דבר, כדי שהאדם יקבל שכל, יבין את האמת, ויהיה מאושר באמת. כי כדי לקבל שכל, לשם כך צריך ליצור כלי לקבלת השכל. והכלי נוצר על ידי השאלה. כי על ... התכלית של המאמץ? הרי בסוף מתים, אז בשביל מה להתאמץ? ונניח שנשיג את מה שאנחנו רוצים, האם אז נהיה מאושרים? והאם אז באמת נרגיש שלא חסר לנו יותר שום דבר? ואם בכל מקרה גם בסוף לא נהיה מאושרים באמת, אז בשביל מה בכלל להתאמץ? והאם אנחנו בכלל יכולים לבחור להפסיק את הרצון העצמי של עצמנו? הרי אם ... שבו הם נמצאים, ולקלוט שגם אם הם יקבלו את כל כולל כל מה שהם רוצים, עדיין הם לא יהיה מאושרים. ולכן ממילא המרוץ מיותר וחסר תכלית. ושלום עולמי הוא תוצאה של השכל של החכם האמיתי שמתפשט בעולם. כי החכם ...

... את האדם כל חייו. אלא, שכרגע נדמה לאדם שאולי באיזה יום הוא אולי ישיג את רצונו, ואז הוא יהיה מאושר. אבל מצד האמת, אם לדוגמה היה יכול האדם להקדיש את כל חייו אך ורק להנאות בלתי מוגבלות, במקרה כזה ... לשנות משהו בתוכו וכולי. ובכל מקרה, גם אם האדם היה יכול ליהנות כל היום, גם אז האדם לא היה מאושר. כל שכן כאשר האדם לא יכול ליהנות אפילו לא שעה ביום. כי רגעי ההנאה הם מועטים. והמאמץ להשיג אותם ... אז יוכל האדם להרגיש טוב באמת תמיד. כי כאשר לא רוצים להרגיש טוב בכלל, אז מרגישים טוב באמת. כי מאושר, הוא זה שהפסיק לרצות להיות מאושר. כי אדם שבע הוא זה שלא מחפש אוכל. והמאושר לא מחפש אושר. וזה שמרגיש טוב תמיד, הוא ממילא לא מחפש להרגיש טוב, מאחר שהוא תמיד מרגיש טוב. כך שעל פי ההיגיון, ...

... לוודא שהאדם ירגיש רע. כי כאשר יש רק רע, אז האדם מתרגל לרע. ולכן יש גם רגעים קטנים של אושר, כדי שבשאר הזמן האדם יסבול מכך שהוא ירצה אותם. כי כפי שכבר ביארתי, הרע קיים רק בגלל הרצון להרגיש ...

אושר / בעיות - מהו הסוף של כל הבעיות? איך להפוך את הבעיות לאושר? והפעם נדבר על עניין הבעיות והקשיים והספקות שאיתם מתמודד האדם בחיים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בכל פעם שהאדם ... מיד הוא מקבל שכל חדש, ונוצרת גם שאלה חדשה בשכל החדש. ואם נתבונן עוד נראה, כי גם המרדף אחרי האושר, גם בו יש דפוס דומה. כי גם לגבי האושר ניתן לראות, שבכל פעם שהאדם משיג את מה שהוא רוצה וזוכה לאיזה רגע קטן של טעימה מהאושר המיוחל, מיד כבר באותו הרגע רמת האושר מתחילה לדעוך, וכבר האדם מתחיל לחשוב על המטרה הבאה שיש לו בחיים וחוזר להיות לא מאושר. כך שהאדם לעולם לא מאושר. כי תמיד כאשר הוא משיג את המטרה שלו, מיד הוא רואה שהיא לא הפכה אותו למאושר, ומיד הוא מחפש מטרה חדשה. וכפי שכבר ביארתי, העניין הזה נובע מכך שיש לאדם רצון עצמי שהוא לא מרגיש ... שונה ממה שיש. ולא משנה מה יש ומה יהיה לאדם, תמיד הוא ירצה משהו אחר. כך שגם בחיפוש אחר האושר ניתן לראות את התופעה שבה בכל פעם שהאדם מרגיש סוג של מילוי רגשי, מיד נוצרת תחושת חסר חדשה וכך ... כל חייו בלפתור בעיות שונות ובלנסות למצוא תשובות לשאלות ולספקות שלו. וכך האדם מתעסק כל חייו בלנסות להשיג איזה אושר כלשהו, שאין לו שמץ של מושג מהו ואיך להשיג אותו. כי מה שהאדם באמת רוצה, זה להגיע לנקודה שבה ... דהיינו, האדם מחפש את הפסקת החיפוש העצמי שלו, על ידי זה שהוא ימצא את עצמו. וכאשר האדם מחפש את האושר, מה שבאמת האדם מחפש, זה להשיג את אותו הדבר היחיד, שכאשר האדם ישיג אותו, על ידי זה האדם יפסיק לחפש את האושר. כי האדם מחפש את האושר, כדי להפסיק לחפש את האושר. וכל זמן שהאדם מחפש את האושר, הרי שהוא לא מאושר. וכל זמן שהאדם עדיין בתוך נפשו מרגיש שהוא מחפש אושר כלשהו, הרי שהוא עדיין לא מאושר. כי המאושר, הוא זה שהפסיק לחפש את האושר. מאחר שהוא טוב לו תמיד בכל רגע ורגע מהמציאות כפי מה שהיא באותו הרגע. והאדם מחפש להשיג את הדבר שיגרום גם לו להפסיק לחפש את האושר. והדבר הזה הוא הדעת. כי יש בעולם אמת. והאמת היא תפישת המציאות כפי מה שהיא. דהיינו, כאשר האדם מצליח ... דעת, דהיינו, שהוא יודע את האמת של המציאות, ועל ידי הידיעה הזאת עצמה, על ידי זה האדם הופך להיות מאושר בשלמות. כי כפי שכבר ביארתי, האושר של האדם תלוי אך ורק בדבר אחד ויחיד, והוא ידיעת האמת של המציאות. ולא משנה מה יעשה האדם ומה ישיג האדם ולא משנה כיצד תהיה המציאות, יש רק דבר אחד ויחיד שבו תלוי האושר של האדם, והוא ידיעת והבנת המציאות. והבנת המציאות פירושו כאשר האדם מבין בשלמות מבחינה שכלית ומבחינה רגשית, את כל ... שלי יפסיק להיות קיים? וכיוב שאלות נוספות שעוזרות לאדם להבין מיהו ומהו. כי כאשר האדם אומר אני רוצה להיות מאושר, הרי שכל זמן שהוא לא מבין מהו האני הזה שרוצה להיות מאושר, אז כיצד בדיוק הוא מצפה למצוא את האושר? ומי שרוצה להיות מאושר, בתור התחלה עליו לנסות להבין את מהותה של אותה הישות העצמית שלו שמחפשת את האושר. כי בלי להבין את מהותה של הישות שמחפשת את האושר, בלי זה אי אפשר להבין מה באמת היא רוצה, וממילא גם אי אפשר למצוא לה את מה שהיא רוצה. ולכן האדם לעולם לא מצליח להיות מאושר, משום שהוא לא מבין מה באמת יעשה אותו מאושר. כי מאחר שהאדם לא יודע ולא מבין מיהו, ממילא הוא לא מבין מה הוא רוצה, ולא יודע מה עליו ... ברצון העצמי שלי? ועל האדם לשאול את עצמו, אם אני באמת שולט ברצון העצמי שלי, אז מדוע אני לא מאושר? כי אם האדם מכיר את כל שיטות החשיבה החיובית וכיוב, ואם האדם באמת שולט ברצון העצמי של עצמו, אז ... מאוד פשוטה לשלוט ברצון העצמי של עצמו, ולהחליט שמעכשיו הוא רוצה להיות שמח בחלקו תמיד, ועל ידי זה להיות מאושר תמיד. אבל בפועל האדם לא באמת מצליח לשלוט ברצונות של עצמו. והרצון של האדם כל הזמן משתנה. ואין הכוונה ... עצמו, אלא הכוונה לומר שעל האדם לגלות ולנסות להבין את פשר הרצון העצמי של עצמו. וכאשר האדם מחפש את האושר, הרי שמה שהאדם באמת מחפש, זה להשביע ולמלא את הרצון העצמי של עצמו. כי האדם מנסה כל הזמן להגיע למצב שבו הוא יחווה מילוי רצון. וכל רגעי האושר שיש לאדם בחיים, הם כולם תוצאה של מילוי הרצון של האדם. כי כאשר הרצון של האדם מתמלא, על ידי זה האדם מרגיש אושר. וככל שהרצון מתמלא יותר, כך האדם מרגיש יותר אושר. וכל הרע שבעולם, שורשו בתחושת החיסרון שיש לאדם, שנוצרת על ידי הרצון העצמי של האדם. ויש לכל אדם המון רצונות שונים. וכאשר כמה רצונות מתמלאים בבת אחת, אז האושר גדול יותר. כי יש מקרים בחיים שבהם האדם חווה אושר גדול יותר. וזה משום שבאותו הרגע באופן רגעי התמלאו אצל האדם המון רצונות שונים, ולכן האושר גדול. וכך גם ...

... הילד שלו, היא כדי שהילד ידע לשמור על עצמו, וכדי שהילד יוכל לגדול בצורה בריאה, ויוכל להיות כמה שיותר מאושר וכולי. דהיינו, המטרה של חינוך הילדים היא טובת הילד כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן בעיה ... הן בעצם משיגות את המטרה ההפוכה של חינוך הילדים. כי מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם שעליו לחיות עפ חוקים חברתיים וכיוב, הרי ... המידה זה טוב לחנך את הילד לעשות את כל מה שהוא רוצה, ולהרגיש חופשי ושלם עם הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו ... יכול לחנך אפילו לא את עצמו, כי לחנך מישהו פירושו לחנך אותו ולהביא אותו למצב כזה שבו הוא יהיה מאושר באמת וירגיש טוב באמת. ואף אחד בעולם לא יודע איך לגרום לעצמו להיות מאושר באמת. כי האדם לעולם לא מאושר באמת. ומי שלא יודע לגרום לעצמו להיות מאושר באמת, כיצד למה ומדוע נדמה לו שהוא יודע ללמד אחרים להיות מאושרים באמת?! והסיבה שבגללה אף אחד בעולם לא יודע להיות מאושר באמת, היא משום שבעולם שלנו יש טוב ורע. והאדם לא יכול להתקיים בעולם שלנו בלי שתהיה אצלו הפרדה ברורה בין טוב לבין רע. וזאת בדיוק הסיבה שבגללה האדם לא מאושר. כי מאושר הוא זה שתמיד טוב לו. כי כאשר רע לאדם, הרי שהוא לא מאושר. וכל דבר שהאדם תופש אותו כרע, הרי שהוא מחסיר מהאדם אושר. והרע יוצר אצל האדם לדוגמה פחדים שונים. כי האדם מפחד מכך שלא יקרה לו רע. ומספיק שבכל העולם כולו ... לו רע. ונמצא אם כן, כי ההפרדה שהאדם עושה בין טוב לרע, שהיא הכרחית כנל, היא זו שאחראית לחוסר האושר של האדם. ומאחר שאף אחד בעולם לא יודע איך להיות מאושר, כי אין שום אפשרות שהאדם יהיה מאושר באמת כאשר הוא מפריד בין טוב לרע, וזה הרי הכרחי כדי לחיות בעולם, הרי שממילא אף אחד לא יודע ... האדם קודם כל לדעת לחנך את עצמו. כי יש כאן עניין שורשי. ואם האדם מצליח להפוך את עצמו לאדם מאושר באמת, אז ורק אז הוא ראוי לחנך אנשים אחרים. ואז ורק אז הוא יודע לחנך ילדים באמת. ורק אז ... בעיה יש פתרון. ויש משהו בצורת התפישה של האדם, שאם האדם ישנה אותה, על ידי זה האדם יוכל להיות מאושר באמת, ולהרגיש טוב תמיד בשלמות, תוך כדי זה שהאדם חושב שיש טוב ושיש רע ועושה הפרדה ביניהם. ושורש הפתרון ... החכם האמיתי, ולהתקרב אל השכל של החכם האמיתי. עד שהאדם עצמו יהיה חכם אמיתי בעצמו. ואז האדם גם יהיה מאושר בעצמו, וגם ידע לחנך גם את הילדים שלו להיות מאושרים. דהיינו, שהאדם ידע איך לחנך את הילדים שלו, להכיל בתוכם את ההפכים. כי יש דרך מיוחדת שבה אפשר לחנך ...

אין שכל אין דאגות - האם שכל יוצר אושר או סבל? מהו הסוד של השכל שמעל / מתחת לשכל? וכאן נבאר את עניין הקשר שיש בין השכל וחוסר השכל, לבין האושר וחוסר האושר. ונתחיל מהסוף, והסוף הוא שיש בעולם שלנו שני כוחות. והכוח הראשון הוא השכל והכוח השני הוא העדר השכל / ... והנה, השכל האנושי הוא בעצם ביטוי של השכל הגדול יותר. והשכל האנושי יש לו שני צדדים. צד אחד של אושר והצד השני של סבל. ובשורש של השכל שהוא השכל שמעל השכל, שם הכל אחד והכל טוב. כי שם אין ... רע. וגם המשוגע הגדול ביותר שנדמה שאין לו שכל, גם הוא סובל. כי גם המשוגע, גם הוא לא באמת מאושר. והסבל שלו הוא סבל אחר. ואין שום משוגע בעולם שהוא מאושר באמת. כי גם למשוגע יש את הרצונות שלו. והרצונות הם סבל. כי גם המשוגע אכפת לו מעצמו, והוא לא ... יש סבל. ולכולם יש רצון. אלא שיש גם צד שני למטבע, והוא שאם אין שכל, אין גם עוצמה של אושר. כי כאשר אדם חכם משיג איזו מטרה חשובה, הוא הרבה יותר מאושר מאשר אדם טיפש שמשיג איזו מטרה טיפשית. כי ככל שיש יותר רצון, כך המילוי של הרצון גדול יותר. וכאשר ... היא אומנם לא רע לה, אבל גם לא טוב לה. כך שיש למטבע שני צדדים. והשכל הוא כלי עבור אושר והוא גם כלי עבור סבל. וכפי שאמרנו, מעל השכל יש עוד שכל. ובשכל העליון, שם הכל אחד והכל טוב. ומי שמקשר את השכל שלו לשכל הגדול יותר, אצלו השכל הוא כלי קיבול לאושר. ומי שלא מקשר את השכל האנושי שלו, לשכל שיש מעל השכל, אצלו השכל שלו הוא כלי קיבול לסבל. ורמת ... יש חכמים גדולים שנראה שטוב להם, ולפעמים יש חכמים גדולים שנראה שרע להם. כך שהשכל הוא לא אחראי לא לאושר ולא לסבל. כי האושר והסבל תלויים בעד כמה האדם רחוק מהשכל שיש מחוץ לשכל. וזה שיש משוגעים גדולים או חכמים גדולים שרע להם, ... הוא בכלל משוגע גדול. ובכל מקרה ככל שהשכל האנושי של האדם, מחובר יותר לשכל שיש מעל לשכל, כך האדם מאושר יותר ולהפך. ויש גם את המצב שבו אין שכל אין דאגות בכלל. כי כפי שאמרנו, גם כאשר אין שכל, עדיין יש קצת דאגות, כל זמן שיש רצון עצמי. ובנוסף, כאשר אין שכל, אין דאגות, אבל גם אין אושר ושמחה גדולים. אבל יש מצב שבו אין שכל אין דאגות, אבל יש אושר גדול. וזה כאשר האדם מקשר את השכל האנושי שלו אל השכל שיש מעל לשכל. שבפועל זה אומר שעל האדם ... שבה השכל האנושי חושב. ואז ורק אז האדם בעצם נמצא במדרגה שבה אין שכל אין דאגות, ושבה יש גם אושר אמיתי. כי אז האדם נהנה משני העולמות. כי אז האדם מכיל בתוכו גם את השכל וגם את חוסר השכל בו זמנית. וזאת השלמות, שבה האדם מכיל בתוכו את ההפכים בבת אחת, שאז הוא מאושר באמת וכולי.