... שהן הפך חוויית האלוהות, שהיא אין סופית במהותה, ללא שום צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת תודעה עצמית. והמקום היחיד שבו נמצאת האחדות של המציאות, היא רק בתוך עומק פנימיות האני של ... הוא, שהנפרדות ממלאת את האדם כל כולו. והאדם צריך לעשות ניקוי רעלים, והמרה (החלפה) של כל חוויית הנפרדות שלו, אל תוך חוויית האחדות של המציאות. וכיצד יעבור האדם מהגיהנום של ... ידי זה שהאדם יעשה לעצמו שטיפת מוח אמיתית וניקוי ראש אמיתי, מכל הנפרדות של העולם הזה. וכיצד יעשה האדם לעצמו שטיפת מוח טובה של אחדות, שתנקה אותו משטיפת המוח השקרית של הנפרדות? תשובה: על ידי זה שהאדם מתחבר לשכל של החכם האמיתי. כי האדם שטועה מחשבתית, הוא, אין לו אחיזה ישירה בשכל של האחדות. כי השכל של האחדות, הוא חסר כל הגדרה, ואין לאדם אפשרות לאחוז בו בצורה ישירה. והאדם צריך לבושים ואמצעים, שבאמצעותם יוכל האדם לאחוז בשכל של האחדות. (ומצד האחדות, האדם תמיד כבר אוחז בה וכולי). והחכם האמיתי, שהוא חי בתוך האחדות, ושגם הנפרדות שלו, היא בתוך האחדות, הוא מלביש עבור האדם, את חוויית האחדות, בכל מיני לבושים שונים של נפרדות, כדי שלאדם תהיה אחיזה בשכל של האחדות, שאין בו שום אחיזה כלל. ומי שרוצה לשטוף את ... קרוב יותר בלבושים החיצוניים שלו, אל האוצר של המציאות, יותר מאשר כל דבר אחר שיש בעולם. כי יש דרגות ועוצמות שונות של הסתרה. והאחדות האמיתית של המציאות, היא נסתרת בכל דבר שיש ... שהחכם אמר כך ולא אחרת? ומי שעושה זאת באמת, שהוא חוקר את סיבת השכל של החכם האמיתי, הוא מהר מאוד מגיע בדרך הקצרה ביותר, אל האחדות של המציאות. ואז האדם מנקה את נפשו לגמרי, ...

... שהכל מושלם. וכדי להגיע לידיעה הזאת, לשם כך על האדם להיות בחוסר ידיעה כלשהי, שממנה תצמח הידיעה של האחדות. אבל אם האדם לא מוכן להודות שהוא אינו יודע, אז כיצד הוא ידע את מה שהוא אינו יודע?! כי השאלה, היא הכלי שאוחז בתשובה. ואי הידיעה, היא ... אמת באמת, שהוא מודה על האמת, שהוא אינו יודע כלל, האם היש ישנו והאין איננו, אז הוא מקבל תשובה של אמת, שהכל אחד, והאדם חווה את התשובה הזאת באמת. אבל כל זמן שהאדם משקר, כאילו הוא יודע משהו וכאילו הוא בטוח במשהו, הרי שהאדם מונע מעצמו להגיע לבירור ... יודע איזה דבר בוודאות, למרות שבאמת הוא לא יודע ולא יכול לדעת אותו כלל, ולו רק משום שהוא שקר, שנוגד את אחדות המציאות. וכל זמן שיש לאדם טיפת אמונה שקרית, האמונה משבשת לאדם את המחשבה, והיא גורמת לו לא להודות שהוא אינו יודע. וגם אם הוא מודה ... ואת קיומו, דהיינו, ידיעת האני שלו, למרות שזאת סיבת הסבל שלו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת בעולם של האחדות, עליו להיצמד אל המוחלט שנמצא בכל דבר. והמוחלט שנמצא בכל דבר, הוא השום דבר כלום אין, שהוא חסר כל צורה, ולכן שום דבר לא יכול לסתור ... אין אפילו לא את ידיעת העצמי. והאדם קיים, בלי לדעת שהוא קיים ובלי לדעת כל דבר אחר. ונוסיף, כי שורש האחדות, שמלובש בכך שהאדם מסרב להודות שהוא אינו יודע, הוא בכך שכאשר הכל אחד ממש, הכל נכון במוחלטות, וגם הלבושים הם מוחלטים, ואז ממילא כל הידיעות, הן מוחלטות. ובסיכומו של דבר, על האדם להיצמד אל האמת המוחלטת, ... שבתוכו, שבה אין שום אמונה שקרית, אלא רק רצון אמיתי באמת לדעת את האמת, אז האדם רואה ומבין את האמת, שהכל אחד ממש. ...

... והאדם מאמין לשכל שלו, והופך להיות עיוור ממש, וחי במציאות מדומה חלופית ממש, ולא רואה את האמת שהכל מושלם תמיד. (ואעפכ, מצד אחדות ההפכים, בכל אמונה של שקר, יש אמת, והיא עצמה האמת, ואין שום שקר וכולי). והאמונה היא טובה, רק עבור מי שנמצא בתוך האחדות. שאצלו, האמונה מאפשרת לו להתרחק מהאחדות, אל תוך השקר של הנפרדות, ועל ידי זה לעשות ריבוי של האחדות. שזה כבר עניין אחר לגמרי. וכמה שהאמונה טובה עבור החכם האמיתי, כך היא רעה וגרועה עבור מי שאינו חכם ...

... אין סופי. אלא, או שהכל אחד ממש, ואין שום הפרדה בין האין סוף לבין הסוף, שאז יש ישות אחת אין סופית בלבד, או שאם ... גם זאת נפרדות. כי כאשר הכל אחד ממש, לא שייך שמישהו יהיה מודע למשהו. כי כאשר הכל אחד, אין שום משמעות או חוסר משמעות לשום דבר, ולא שייך שום ידיעה כלל, אפילו לא ידיעה ... גם אלוהים אמיתי, שהוא האחדות והשלמות של המציאות. כי יש נקודת מבט של אמת, ששם הכל אחד ממש. ושם אכן אין שום ידיעה כלל ושום רצון ורגש ומחשבה כלל. וכל הרגשות והרצונות ... נכללים בבחינה אחת עם האחדות, שבה אין שום הפרדה כלל. והוא נגד השכל, שהנפרדות היא קיימת כנפרדות, ואעפכ היא אינה ... של האדם מתחברת באמת לאחדות של המציאות, אז האדם אכן לא חווה שום תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש, ואז נשלמים אצל האדם כל החסרונות באמת. כי כאשר ישות האדם מתאחדת עם הכל באמת, אז התודעה אינה חסרה דבר. משום, שהיא לא נפרדת משום דבר בשום צורה. ... וממלאת את הכל, שבה הכל אחד ממש. ולכן האדם הוא כרגע, גם רק אלוהים האמיתי ממש. ומצד האחדות של המציאות, האדם לא יכול להיות אלוהים האמיתי. משום שהוא כבר, גם רק אלוהים האמיתי. כי כאשר הכל אחד, לא שייך שום שינוי כלל. ולכן לא שייך שהאדם ישנה את מה שהוא, כי הוא כבר כל מה שהוא ... אמיתי בשלמות. ומצד האחדות של המציאות, אין שום צורך להיות אלוהים האמיתי, כי האדם הוא כבר אלוהים האמיתי כרגע ... אלוהים האמיתי, דהיינו, האחדות של היש והאין. ולהפוך להיות אלוהים האמיתי, פירושו להבין ולדעת, שאתה כבר אלוהים ... של כל הדברים, ששם הכל אחד ממש. (ואעפכ יש פנימיות לפנימיות עד אין סוף, בתוך האין סוף). וכל מה שהאדם צריך לעשות כדי לחזור ולחוות את האחדות של המציאות, זה להבין ולראות את האמת, שאכן הכל אחד ממש. ומיד ברגע שהאדם רואה שהכל אחד ממש, מיד באותו הרגע, בפחות מרגע אחד, הוא הופך להיות אלוהים אמיתי. דהיינו, שהאדם ... חוזר אל הנפרדות שבתוך האחדות. כי יש נפרדות של העולם, ויש את הנפרדות שהיא בתוך האחדות. ואחרי שהתודעה של האדם נכללת בשורשה ומתבטלת לגמרי, אחכ האדם חוזר לעצמו, ורצונו ... השקרי, שהוא כבר לא באחדות של המציאות, ואז האדם חווה את הנפרדות של המציאות, מנקודת מבט של אלוהים. ונזכיר: כי ... שכולם מסכימים עליו, הוא אחדות המציאות, האמת המוחלטת. ומי שרוצה לחוות אותה, עליו לברר כל דבר באופן מוחלט. ותכף ... חוזר אל הנפרדות, וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו לראות ... של דבר, האדם רואה שהכל אחד ממש, וישותו הנפרדת מתבטלת וכולי כנל. ...

... על ידי חקר השאלות עצמן. כי כנל, גם כל השאלות כולן, מבוססות על הטעות, שהיש והאין נפרדים זה מזה. ובלי ההפרדה שבין היש לבין האין, יש רק אחדות מוחלטת, שבה אין שום שאלה כלל. ועל האדם ... מוחלט, ואוהב את הוודאות המוחלטת, ושונא את האמונה הטמאה, ואוהב באמת מוחלטת, את בירור האמת המוחלטת, על ידי זה האדם רואה שהכל מושלם ושהכל אחד ממש. ואז ורק אז, הרצון של האדם לשאול ...

... יש נפרדות? למה נוצרת נפרדות, מתוך האחדות? ועד שהאדם שואל למה יש נפרדות, עליו לשאול האם באמת יש נפרדות? כי אולי יש רק אחדות? ואולי הנפרדות והאחדות, הן ישות אחת ממש, נגד השכל של האדם, ואז ממילא אין שום שאלה כלל?! ...

... מבין שאלה או תשובה כלשהי, הרי שהוא רחוק מהשכל של אחדות המציאות, ששם אין שום ידיעה כלל. ואעפכ, מצד האחדות האמיתית, אפשר גם לדעת את השאלה וגם את התשובה, וגם לא לדעת כלום, דהיינו, לדעת שהכל אחד , והכל בו זמנית. ...

... הוא לא יכול להכיל בתוכו, גם את הצורה של הרע הגדול ביותר בעולם. אבל מי שאוהב את המציאות באמת, הוא חווה אחדות מוחלטת, בין צורת הטוב הגדול ביותר, לבין צורת הרע הגדול ביותר. ולכן, האהבה נמדדת, כאשר רע. שאז ניתן לראות, האם באמת ... הגדול ביותר בעולם, הוא העולם עצמו. כי כל הקיום עצמו של הנפרדות, הוא עצמו שיא הרע, כשהוא אינו מחובר לאחדות. והחכם האמיתי שאוהב את המציאות באמת, טוב לו כאן בעולם של הנפרדות. עד שהוא רוצה את הנפרדות, בלי להרגיש ממנה רע כלל. ... לאהוב את המציאות באמת, עד שהרע הגדול ביותר יהיה טוב מאוד? תשובה: על ידי אמת. כי על ידי אמת האדם רואה שהכל אחד. ואז כאשר רע לאדם, הצורה נעלמת, והמהות מתעוררת, והאחדות מתגלה, ויחד איתה חוזרת לחיים, האהבה האמיתית והאין סופית. ולרצות באמת את הרע, זה אפשרי רק על ידי זה שהאדם מתחבר לאני ...

... הוא לא יכול לסבול כלל. והאדם סובל, רק כאשר הוא יודע את האמת השקרית. כי האמת האמיתית היא, שהכל אחד ומושלם ממש. דהיינו, שכל הצורות, הן ישות אחת ומושלמות. וכאשר כל הצורות הן ישות אחת ומושלמות, לא שייך לרצות צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת, ... דהיינו, שהוא יודע ובטוח בכך שיש נפרדות, הוא סובל. ועל האדם לזכור ולהבין תמיד את האמת, שבאמת הכל אחד ומושלם ממש. ואז אין שום סבל כלל, אלא רק הנאה אמיתית של אחדות ושלמות אמיתית. ...

... כי להבין את המציאות, פירושו, לראות שהיש והאין הם אחד, ולהתרגל לתפישה הזאת. עד שהאדם מבין, שבאמת הכל אחד, ואז אין לו שום שאלה כלל. וככל שהאדם מתבונן יותר על מהות המציאות פנימה, כך הוא רואה יותר שהוא לא מבין שום דבר. משום שבשכל של הנפרדות, אי אפשר להבין את זה שהכל אחד. וככל שהאדם מתקרב יותר לראות שהיש והאין הם אחד, כך הראש שלו יותר כואב (לפעמים גם כאב ראש, פיזית כפשוטו ממש), מכך שהוא לא מצליח להבין את זה שהכל אחד , ואז הוא חושב שהוא מתרחק להבין את המציאות. ולא כך הוא המצב. כי האדם מתקרב תמיד. וככל שהאדם מתאמץ יותר להבין את המציאות ולא מצליח להבין אותה, כך בעצם הוא מתקרב אל ההבנה שהכל אחד. כי רק משום שהכל אחד, רק בגלל זה האדם לא מצליח למצוא תשובה. כי קודם כל האדם משקר שיש נפרדות, שזהו השקר הראשון, ואחכ האדם מנסה למצוא הסברים לכך שיש נפרדות, למרות שבאמת אין נפרדות. וההבנה שהכל אחד באמת, היא רק כאשר האדם הוא מספיק איש אמת, כדי להסתכל למציאות בעיניים, ולראות שהכל אחד , ולהודות שבאמת הכל אחד, ושהוא עצמו לא קיים כישות נפרדת כלל. וכאשר האדם חוקר את המציאות, ומרגיש שהוא כל פעם מבין אותה פחות, זה רק משום שהוא בכל פעם, הופך להיות יותר ... של שקר נופלת ונעלמת, האדם מתקרב להבנת הדבר, שאינו מובן כלל, הדבר, שהוא חסר כל הגדרה, דהיינו, אחדות המציאות. ועל ידי זה שהאדם רץ קדימה אל תוך שדה הקרב ולא מפחד כלל מהשדים שעומדים לו בדרכו, על ידי זה, לבסוף, האדם לא מבין יותר שום דבר באמצעות השכל שלו, ואז השכל של האדם מתפרק לגמרי, ואז האדם רואה את האמת שהכל אחד, ואז האדם מקבל שכל חדש, וגוף חדש, ורצון חדש, וחיים חדשים טובים באמת. ...