ובו יתבאר, כיצד על האדם לעשות לעצמו שטיפת מוח וניקוי רעלים אמיתי, מהרעלים שממלאים את המחשבה ואת הנשמה שלו? כי האלוהות היא הטוב, והנפרדות היא הרע. כי הנפרדות, היא כולה גבול והגדרות וחווית צמצום, שיוצרת את הסבל הנצחי שקיים בתוך עולם הנפרדות. כי כל זמן שיש נפרדות, אין שלמות ויש סבל.
והנפרדות, ממלאת את האדם כולו, מכף רגלו ועד ראשו ומהשמים ועד הארץ. כי הנפרדות מתחילה ב"אני" של האדם והחוצה. ומה"אני" של האדם והחוצה, יש רק נפרדות. כי מהות ה"אני" של האדם, היא הנפרדות שלו, ממה שאינו הוא. ואח"כ על בסיס הנפרדות הזאת, האדם מלא בעולם שלם של נפרדות, ושל הגדרות ושל סבל, שהן הפך חווית האלוהות, שהיא אין סופית במהותה, ללא שום צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת תודעה עצמית.
והמקום היחיד שבו נמצאת האחדות של המציאות, היא רק בתוך עומק פנימיות ה"אני" של האדם, או רק בתוך עומק פנימיות ה"אני" של כל ישות וישות. אך האדם אינו יודע את מהותו, והאדם מסתכל מעצמו החוצה בלבד, אך האדם לעולם לא רואה ולא יודע מה הוא היה לפני שהוא היה כתודעה. כי שם אין שום תודעה כלל, אז כיצד ניתן לדעת אותה?!
והרעיון הוא, שהנפרדות ממלאת את האדם כל כולו. והאדם צריך לעשות ניקוי רעלים, והמרה (החלפה) של כל חווית הנפרדות שלו, אל תוך חווית האחדות של המציאות. וכיצד יעבור האדם מהגיהנום של העולם הזה, אל הגן עדן של העולם הזה? תשובה: על ידי זה שהאדם יעשה לעצמו שטיפת מוח אמיתית וניקוי ראש אמיתי, מכל הנפרדות של העולם הזה.
וכיצד יעשה האדם לעצמו שטיפת מוח טובה של אחדות, שתנקה אותו משטיפת המוח השקרית של הנפרדות? תשובה: על ידי זה שהאדם מתחבר לשכל של החכם האמיתי. כי האדם שטועה מחשבתית, הוא, אין לו אחיזה ישירה בשכל של האחדות. כי השכל של האחדות, הוא חסר כל הגדרה, ואין לאדם אפשרות לאחוז בו בצורה ישירה. והאדם צריך לבושים ואמצעים, שבאמצעותם יוכל האדם לאחוז בשכל של האחדות. (ומצד האחדות, האדם תמיד כבר אוחז בה וכולי).
והחכם האמיתי, שהוא חי בתוך האחדות, ושגם הנפרדות שלו, היא בתוך האחדות, הוא מלביש עבור האדם, את חווית האחדות, בכל מיני לבושים שונים של נפרדות, כדי שלאדם תהיה אחיזה בשכל של האחדות, שאין בו שום אחיזה כלל.
ומי שרוצה לשטוף את עצמו מהשקר של הנפרדות, עליו להזרים בעורקי ליבו ומחשבתו, את השכל האמיתי של החכם האמיתי. ועל האדם לחפש את החכם הגדול ביותר במעלה, ולהיצמד אל השכל שלו, כמה שיותר.
ובפועל, על האדם ללמוד כל דבר ודבר בעולם שמחדש לו משהו. אבל על האדם להתבונן תמיד, אל תוך עומק השכל שאותו הוא לומד, ולהישמר לנפשו פן ושמא תדבק בו אפילו מעט אמונה שקרית שאינה נכונה.
כי כאשר יש אמת, אין שום אמונה כלל. ואו שיש אמונה, או שיש אמת. והאמת, היא התרופה החזקה ביותר בעולם. עד שטיפה אחת של האמת האמיתית, משמידה אין סוף של אמונה שקרית. ובתנאי שזאת תהיה אמת אמיתית. ואעפ"כ, טיפה אחת של אור האמת, מגרשת המון חושך של רעל האמונה השקרית.
ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, ולהזרים אותו בתוך המחשבה של עצמו. עד שהאדם לא יחשוב שום מחשבה עצמית, בלי שהוא קודם לכן יבדוק אותה, עם כלי הבדיקה של החכם האמיתי. ובפועל, על האדם להתמיד ולשנן ולהעמיק את כל מחשבתו בתוך השכל של החכם האמיתי. כי בעומק השכל של החכם האמיתי, שם נמצא האוצר הגדול.
והאוצר הגדול, נמצא בעומק הסופי של כל הדברים שנמצאים בעולם. אלא שהשכל של החכם...
050-3331-331