... המשוגעת באמת, גם אז זה אומר, שהאדם עצמו הוא המשוגע והרשע בסדום. ולמה? כי הדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום של עצמו, שיש לו שני אני. והאדם חושב בטעות, שהאני האמיתי שלו, זה האני שנמצא בתוך החלום. והאדם לא יודע ולא מבין, שהוא בכלל נמצא מחוץ לחלום בעולם האמיתי, והוא זה שחושב את החלום ושאחראי לכל המחדלים שקורים, בשעת החלום בתוך החלום. וכך גם לגבי המציאות, שהאדם חושב שאם הוא יגלגל את האחריות על אלוהים, אז זה מוציא אותו חף מפשע. ... מבין, שאלוהים זה הוא עצמו ממש. כי השלם שמכיל את הכל, הוא האני האמיתי של האדם, שבתוכו מתרחש כל החלום של המציאות הממשית שלנו. וכל מה שקורה במציאות, זה הכל באחריות האני האמיתי של האדם. וכאשר האדם חושב שהמציאות ...

מודעות עצמית, בזמן החלום - מהי? וכיצד להשיג אותה? כי יש כאלו שנדמה להם, שהם מודעים לעצמם וכולי. ומי שהוא מודע לעצמו באמת ובשלמות, הסימן לכך הוא, בכך שהוא מודע לעצמו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה, גם תוך כדי השינה שלו, כאשר הוא ישן ונמצא בתוך החלום של עצמו. כי יש אנשים רבים שנדמה להם שהם מודעים לעצמם. אבל כאשר הם ישנים, אז בתוך השינה שלהם, בשעת החלום שלהם, רמת המודעות העצמית שלהם יורדת. ובתוך השינה, האדם לא מודע לעצמו, והוא לא מתייחס אל המציאות, בדיוק כפי מה שהוא מתייחס אליה, כאשר הוא במצב של עירנות. וזה סימן לאדם שידע שהוא רחוק משלמות המודעות העצמית, כאשר האדם בשעת החלום, לא נמצא באותה רמת ריכוז ממש, שבה הוא נמצא כאשר הוא ער. כי אצל החכם האמיתי, אצלו אין שום חילוק בין החלום לבין המציאות. ואצלו הוא מודע לעצמו תמיד, והוא מתייחס למציאות ואל החלום, בדיוק באותה הצורה ממש. כי מצד האמת, אין שום חילוק כלשהו, בין חלום לבין מציאות, כי הכל זה אחד ממש. וכאשר האדם לא באמת מודע לעצמו בידיעה פנימית אמיתית, וכאשר הוא עדיין, מלא בתוכו בטעויות, אז כל הטעויות של האדם, יוצאות החוצה כאשר הוא ישן. וגם בגלל זה, הרבה אנשים רוחניים, לא אוהבים לישון. משום שבשעת השינה, הם מגלים כמה הם טועים וצבועים, כי בשעת השינה, כל המחשבות הרעות שלהם, יוצאות החוצה וכולי. ואצל המון העם, אצלם השינה נתפשת כבזבוז זמן, וכדבר חסר תכלית. כי עבורם, מה שקורה בשינה הוא לא אמיתי, ומה שקורה כאן בעולם שלנו, הוא כן אמיתי. וכל מי שעבורו, מעשיו בשעת החלום והישגיו בשעת החלום, הם חסרי תכלית ומשמעות, הרי שמצד האמת, גם חייו כאן, הם חסרי תכלית ומשמעות. ומי שחושב שכאשר האדם ישן, הוא בעצם מבזבז את הזמן שלו, ומי שחושב שיש דבר כזה בזבוז זמן בכלל, הרי שמצד האמת, כל חייו ... לא מבזבז את הזמן. ולמה? כי מצד האמת הכל אחד ממש. ואין שום הבדל כלשהו בין המציאות שלנו, לבין החלום הדמיוני ביותר. ורק כאשר האדם מבין את זה וחווה את זה באמת, דהיינו, שהוא מתייחס אל המציאות שלנו ואל החלומות שלו, בדיוק באותה הצורה ממש, רק הוא באמת חווה את השלמות שיש בכל דבר, שהיא נובעת מכך שהאדם מבין ... היא לא אמיתית, ושהוא צריך להתאמץ להיות מודע לעצמו, דהיינו, שהוא יכול לבחור להפסיק להיות מודע לעצמו, הרי שבשעת השינה, המודעות שלו יורדת. אבל אצל איש האמת, אצלו, המודעות העצמית שלו נובעת מעצמה, ואין לו שום בחירה חופשית כלל, שלא להיות מודע לעצמו. ואז ממילא גם בשעת החלומות שלו, הוא מודע לעצמו, בשלמות שאין שלמות אחריה וכולי.

אהבה מהחלומות - אהבה שקיימת תמיד, גם בחלומות ובצורות שונות כי יש אהבה ויש אהבה. ויש אהבה שהיא אהבה חזקה ופנימית, עד שאפילו בחלום בשעת השינה, גם שם האהבה הזאת נשמרת. והכוונה היא, שאהבה שהיא יכולה להתבטל, הרי שהיא לא מספיק עמוקה. וכאשר האדם מתבונן ... דבר, ועל ידי זה האדם מגיע לאהבה ככ חזקה ואמיתית, עד ששום דבר לא יכול לבטל אותה, אפילו לא חלום דמיוני. כי בחלום, יכולות להיות צורות מציאות, שהן יחלישו את האהבה. אבל על ידי התבוננות פנימית באמת, על ידי זה האהבה לא תלויה בצורות של המציאות, ואז אפילו בחלומות הפרועים ביותר, דהיינו, בצורות המציאות החריגות ביותר, גם שם האהבה נשארת. משום שהיא אהבת האמת שבדבר, בלי להיות תלוי ...

... מהות המציאות ממש. וכאשר החכם האמיתי מדבר על אלוהים, על מהות המציאות, על אחדות המציאות, על הישות שחושבת את החלום וכיוב, הוא לא מדבר על ישות שהיא נפרדת ממנו, אלא הוא מסתכל על האני שלו עצמו ממש, והוא מדבר ...

... האדם, הוא לעשות תמיד. והאדם עושה תמיד, בין אם זה בפועל, ובין אם זה במחשבה שלו. ואפילו כאשר האדם ישן, הוא חולם שהוא עושה ועושה וכולי. והדבר שהכי קשה בעולם לעשות אותו, זה לא לעשות שום דבר / לעשות שום דבר. ...

... דבר שהוא עושה, זאת בעצם המציאות שעושה דרכו, ושהוא עצמו אין לו בחירה חופשית. או שהאדם מבין שהוא בתוך חלום, ושרק זה שחושב את החלום, רק הוא מחליט מה קורה בחלום וכולי. ואז בטעות נדמה לאדם, שאין לו בחירה חופשית. ועל האדם לדעת את האמת, שעד שלא ברור לו בשלמות, ... יכול להיות בטוח, שבאמת אין לו שום בחירה חופשית כלל. כי תמיד יכול להיות, שבצורה כלשהי, דווקא הדמות שבתוך החלום, היא זו שאחראית לגורלה, ואולי היא זו שגורמת לזה שחושב אותה, לחשוב אותה וכולי. והכל יכול להיות, ולא נכנס ...

... של להיות אלוהים, הוא לא באמת זקוק יותר לדבר. אך לפי הספר, גם אז אפשר להמשיך לחיות בעולם, לאכול, לישון ולנהוג כמו אדם רגיל - למרות שכל זה כבר אינו הכרחי מתוך חיסרון, אלא הוא בגדר בחירה חופשית שנובעת ... שהוגדרו כבלתי פתירות ולהראות שהן לא רק פתירות, אלא פותחות דלת לחוויה חדשה של המציאות. האם הספר טוען להגשמת חלומות ומשאלות לב מכל הסוגים? כן. נאמר שבזכות ההבנה שבספר, כל רצון באשר הוא יכול להתמלא. האדם מתחבר לחוויה שבה ...

... כבר לא הקורבן של הסיטואציה, אלא האלוהים, הישות העליונה שבחרה את החוויה הזאת מראש. אליעד מדגים זאת באמצעות מצב החלימה. הוא מתאר מצב שבו את נרדמת על הספה וחולמת חלום שבו מישהו זורק עלייך אבן. בתוך החלום, את מרגישה שמישהו מבחוץ בחר לזרוק את האבן. אבל כאשר את מתעוררת, את מבינה שכל מה שקרה בחלום היה באחריותך בלבד - את עצמך יצרת את החלום ואת כל הדמויות והאירועים בו. באותה מידה, אליעד טוען שגם בחיים הערים שלנו, אנחנו עצמנו יצרנו את כל האירועים שקורים לנו, גם אם איננו מודעים לכך. מי מחליט מה יקרה בחלום שלך? אליעד ממשיך לחקור את דוגמת החלום לעומק. הוא מסביר שבחלום עצמו, את מרגישה שלדמויות האחרות יש בחירה חופשית ורצונות משלהן, שהן מתווכחות איתך ופועלות נגדך. אבל כאשר את מתבוננת על החלום מבחוץ - אחרי שאת מתעוררת - את מבינה שכל הבחירות היו שלך בלבד, כי את זו שיצרה את החלום. אליעד מסביר שמהפרספקטיבה הזו, מתברר שמה שנראה כמו מציאות חיצונית נפרדת, הוא בעצם חלק בלתי נפרד מהתודעה שלך. הוא ... בחיים שלך. האם זמן ומקום קיימים באמת? אליעד מוסיף הסבר נוסף לגבי מושגי הזמן והמקום. הוא מסביר שכאשר אנחנו חולמים חלום, נראה לנו שהאירועים מתרחשים במקום אמיתי ובמשך זמן מסוים. אבל למעשה, כל החלום כולו מתרחש בנקודה אחת קטנה בתודעה. כל המקום והזמן שנראים ממשיים כל כך, מתקיימים רק בתוך מחשבה אחת רגעית. לדוגמה, את יכולה לחלום על סצנה שלמה שנמשכת שעות, אבל היא למעשה מתרחשת ברגע אחד בתוך התודעה שלך. אליעד מסביר שבאותו אופן בדיוק, ... אותה תודעה עצמה. אין באמת הבדל בין אדם לכיסא או לרכב. ההבדלים האלה קיימים רק ברמה החיצונית, בדיוק כמו שבחלום נראה לנו שיש הבדל בין דמויות שונות, למרות שבפועל הן כולן עשויות מאותו חומר - התודעה של החולם. איך מגיעים לחוויה של האני העליון? אליעד מסכם שהדרך לחוות את האני העליון, להיות בתודעה שאת האלוהים שבוחר הכל, ... האני העליון? מי בוחר מה קורה לי בחיים? איך לחוות בחירה חופשית מלאה? מי אני באמת? האם המציאות היא חלום? מהי תודעה אלוהית?

... עצמן. איך אפשר להגיע להבנה של אחדות מוחלטת בהחלטות יומיומיות? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת של אדם שמתלבט היכן לישון בלילה, במקום אחד או במקום אחר. הוא שואל את עצמו איפה כדאי לי לישון, פה או שם? ברגע שהוא מבין שההחלטה לא משנה באמת, כיוון שמדובר בסך הכל במקום לישון, הוא משתחרר מהדילמה. מבחינתו שני המקומות הופכים לאחד - אין ביניהם הבדל אמיתי, ולכן הוא ישן איפה שמתחשק לו. ההבנה הזאת יוצרת מעבר מחשיבתו הנפרדת (המשנה) לחשיבה המאוחדת (ללא משנה). איך להפוך את הפחד וחוסר ...

... הוא זה שמחליט מה יתרחש במציאות. כדי להסביר את הטענה הזו, הוא פונה אל השומעת ומבקש ממנה לדמיין שהיא חולמת חלום, ושבתוך החלום הזה היא עצמה חולמת את כל מה שקורה. מנקודת מבט זו, כל המציאות שאנו חווים היא כמו חלום, ואנו החולמים - אלו שמחליטים כיצד ייראה החלום. האני שלנו הוא האני של ההוויה כולה, והמציאות מתקיימת ומתעצבת לפי ההחלטות שלנו, גם אם איננו מודעים לכך במלוא ... שכל ההחלטות נובעות ממנו. הוא מדגיש כי כדי להבין לעומק את הדברים, יש לזכור שהמציאות כולה מתקיימת כאילו היא חלום, ואנו החולמים, המחליטים כיצד החלום ייראה, בין אם מדובר באירועים קטנים בחיינו ובין אם באירועים גדולים המשפיעים על העולם כולו. האם אלוהים יודע הכל? למה אלוהים לא יודע מה יהיה בעתיד? מי מחליט מה קורה במציאות? האם המציאות היא חלום? מי מחליט מה יקרה בחיים? מה המשמעות של האני העליון?