... מהעניין במכירה, למרות שבמציאות ברור שגם איכות המוצר משחקת תפקיד. הוא נותן דוגמה קיצונית: אם לילד שלך יש מוצר גרוע לחלוטין, ייתכן שבכל זאת תקנה אותו רק בגלל הקשר האישי והאהבה ...

... מישהי יכולה למצוא עצמה מתגעגעת לאקס לא כי הוא התנהג אליה טוב, אלא משום שכשהייתה איתו היא דמיינה עתיד טוב יותר, וכעת כשהיא לבד, חסרה לה התקווה הזו. איך יכול להיות שהגעגוע קיים אם הקשר היה רע מוחלט? גם במקרים קיצוניים שבהם כל החוויות המשותפות היו שליליות, עדיין עשוי להתקיים געגוע. במצב כזה, הגעגוע אינו קשור ...

... להקפיץ את העניין של הצופה. תוך כדי הסבר על החשיבות של קמפיינים פרסומיים ויצירת מודעות יעילות, הוא עמד על הצורך להימנע מהגזמה או מניפוח יתר, אלא להימקד במה שחשוב ביותר לקהל היעד. למכור דרך תוכן שיווקי - יש להבין מה קהל היעד רוצה ולספק לו את זה בצורה ברורה ...

... את האדם כי ככה, בלי שום סיבה הגיונית. זוהי אהבה מוחלטת ובלתי תלויה בשום תנאי. אליעד מדגיש שאהבה ללא תנאים היא המקרה הקיצוני ביותר, והיא מתקיימת גם אם האדם השני מתנהג באופן רע כלפיך. הוא מביא כדוגמה ...

... מתאר את הנושא של מוסכמות, כמו למשל מילים שמופיעות במילון, ואומר שעצם ההסכמה החברתית לא מעידה בהכרח על נכונות או אמת מוחלטת. הוא מדגים זאת בצורה קיצונית כשהוא שואל, אם כולם היו מסכימים שצריך להרוג יהודים, ...

... ההפך נגיד בא נקצין את זה נגיד עושה לה מסאז כל יום לפני השינה בא נקצין את זה להפך כאילו שיהיה משהו קיצוני כי נגיד מנשק זה באמצע, בסדר אז בא נגיד לדוגמה נגיד שיש גבר שמדי פעם מרביץ לאשתו אבל כל לילה וזה הוא ...

... רע מהמחשבה שיש לה, שאם בגדו בה, אז זה אומר שהיא לא שווה כלום לא יכולה יותר לתת אמון באנשים וכיוב. שהמשפטים האלו, נכונים רק חלקית, אך לא באופן מוחלט. כי יש כאן הקצנה לא הכרחית, של הסיטואציה. כי זה שבגדו בך, זה באמת אומר שהבוגד, ברגע הבגידה, חשב שיש מישהו אחר שיותר טוב ממך במשהו מסוים, נכון לאותו ...

... של אהבה כלפיך ושהיא נלחמת בו. ברגע שהאקסית לא תאהב אותך יותר, באותו הרגע היא תשכח אותך, ואז לא תעניין אותה יותר, לא בקטע טוב ולא בקטע רע. בדכ בן אדם מקצין לצד אחד, כדי להדחיק את הרצון שלו בצד השני. יכול להיות שיש לה רגש כלפיך ושהיא מנסה להילחם בו. וגם אם זה בגלל שהיא כועסת עליך, הרי שזה אומר שעדיין בתת המודע שלה יש לה ציפייה ממך. ...

... כיצד מתמודדים עם פחד שהעובד או הספק יעזבו? בשלב הבא, אליעד ממליץ לבחון אם הפחד הזה הוא מוצדק. לדוגמה, אם העובד באמת יתפטר אם יעירו לו, או שזאת רק השערה מוגזמת. האדם צריך לשאול את עצמו, האם הוא עצמו היה מתפטר אם היו מעירים לו ביקורת, ואם כן, למה? אליעד מסביר שלעיתים קרובות הפחד להעיר לאחרים נובע מהפחד לקבל ביקורת בעצמנו. כלומר, ... בין ביקורת בשחור - לבן לבין פחד מעימות? נקודה מרכזית נוספת שמעלה אליעד היא שהאדם נוטה לראות דברים בצורה של שחור - לבן, ולכן הביקורת שהוא נותן לאחרים גם כן קיצונית מדי. כאשר האדם חושב באופן קיצוני (או שהכל טוב או שהכל רע), הוא מעביר ביקורת באופן קיצוני, ולכן מפחד שהצד השני יגיב בצורה קיצונית. הבעיה, לפיכך, אינה רק בפחד עצמו אלא גם באופן שבו האדם מעביר ביקורת. הוא צריך ללמוד להעביר ביקורת בצורה מאוזנת ורגועה יותר, וכך להוריד את הסיכוי שהתגובה תהיה קיצונית או שהצד השני יפגע ויעזוב. איך להעביר ביקורת בצורה רגועה ויעילה? אליעד מציע פתרון מעשי לבעיה: על האדם ללמוד להעביר ביקורת באופן מתון, תוך הקפדה על מתינות, הסבר הגיוני, והימנעות מהקצנות. כשהאדם מעביר ביקורת רגועה ומנומקת, הסיכוי לתגובה קיצונית יורד משמעותית. אם העובד או הספק יקבל את הביקורת בצורה הגיונית ומאוזנת, גם הסיכוי שהוא יחליט לעזוב את העבודה פוחת. כמו כן, אליעד מציין שהאדם עצמו צריך ללמוד לקבל ביקורת ...

... אותו באור שלילי מאוד, אף מעבר למצב בפועל. מה קורה כשאדם מנפח את התלונה שלו? אליעד מסביר שכאשר אדם בוחר לנפח את התלונות, למשל להגזים ולומר שהעובד שלו בן אדם בעייתי, מניאק וכדומה, אף על פי שאולי המציאות אינה כזו קיצונית, זה סימן שהוא מנסה להרוויח משהו מהמצב. במילים אחרות, האדם שמקטר מאמין באופן לא מודע שההשמצה תעזור לו או תעשה לו טוב בצורה כלשהי. הוא ממשיך ומסביר שישנן שאלות שחשוב לשאול כאשר מנתחים מקרה כזה: למה האדם בוחר לקטר דווקא בפני השותף ולא בפני העובד עצמו? למה הוא מנפח את התלונות בצורה מוגזמת ולא מספר פשוט את העובדות? מה המטרה הסמויה שלו בהצגת העובד באור כל כך שלילי? האם תלונה היא בעצם דרך להגן על הדימוי העצמי? לפי אליעד כהן, במקרים רבים התלונות המוגזמות נועדו לשמש מנגנון הגנה על האגו של האדם שמקטר. כאשר האדם נתקל במצב בעייתי עם עובד או לקוח ואינו מצליח להתמודד עם הסיטואציה בכוחות עצמו, עולה אצלו תחושה של חוסר מסוגלות או של חולשה. במקום להודות שאולי הוא אינו יודע כיצד להתמודד עם הבעיה, הוא פונה לשותף העסקי שלו ומתלונן בפניו באופן מוגזם. כך, הוא מנסה להעביר את האחריות למישהו אחר, וגם להציג את העובד או הלקוח כאשם עיקרי. בדרך כלל, כשהאדם עושה זאת, הוא מראש מנסה להצדיק את חוסר יכולתו להתמודד לבד. ... הצד השני כאשם וכבעיה המרכזית. מה באמת האדם רוצה כאשר הוא מקטר? אליעד מדגיש נקודה חשובה מאוד: כשאדם משמיץ עובד או לקוח בצורה מוגזמת בפני שותף, הוא מחפש הסכמה וחיזוק לעמדתו. אם האדם היה בטוח לחלוטין שהעובד הוא אכן בעייתי, הוא לא היה זקוק לאישור או הסכמה מהשותף. הצורך באישור ובחיזוק מעיד על כך ... לטווח ארוך, משום שהאדם אינו פותר את הבעיות האמיתיות אלא רק דוחה את ההתמודדות איתן. הפתרון האמיתי הוא להפסיק להשתמש בתלונות מוגזמות כהגנה, לקחת אחריות ולהתמודד עם בעיות באופן ישיר וברור. רק כך האדם יכול להתקדם ולהשתפר באופן אמיתי ולא להמשיך להיתקע במעגל שלילי של השמצות ובריחה מאחריות. למה אנשים ...