... הפסקה? מצבי רוח משתנים הם תופעה נפוצה שבה אדם מרגיש חוסר יציבות וסבל, כיוון שפעם הוא שמח ופעם הוא עצוב, פעם הוא מצליח ופעם נכשל. אליעד כהן מסביר שמקור הבעיה הוא לא בעצם ההצלחה או הכישלון, אלא בשינויים הבלתי ... מצבי רוח משתנים? אדם הסובל משינויים קיצוניים במצב הרוח מוצא עצמו לעיתים בתחושת חוסר שליטה - פעם שמח ופעם עצוב, פעם מצליח ופעם נכשל. חוסר הוודאות יוצר אצלו תחושה של חוסר יציבות. אם היה תמיד מצליח או תמיד נכשל, ...

... טוב, ומתברר אחר כך שזה היה לרעה. והאדם כל החיים יש אירועים רבים של טוב רע טוב רע, מאושר עצוב מאושר עצוב וכך הלאה ומי בכלל החליט מה טוב ומה רע? והאם בסוף בכלל מגיעים לנקודה סופית שהיא רק טוב או ...

... את המציאות בצורה לא מושלמת. לדוגמה, אדם רעב מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח לחוות את תחושת השובע. אדם עצוב מרגיש חיסרון כי חסרה לו השמחה. אדם לחוץ או חרד מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח להגיע לשקט ולביטחון. ... שהטעות המרכזית של בני אדם היא הניסיון להיפטר מן החיסרון על ידי השגת יתרונות חיצוניים. למשל, אם אדם מרגיש עצוב, הוא ינסה לשמח את עצמו בעזרת משהו חיצוני כמו בילוי, כסף או הצלחה חברתית. אך הפתרונות האלה תמיד יהיו ...

... לשכנע את עצמו שהמצב שלו בסדר. הוא לא היה מרגיש צורך לשכנע את עצמו שזה בסדר לבכות או להרגיש עצוב, כיוון שהוא היה מרגיש בטבעיות שהכל לגיטימי - כל רגש וכל מצב שבו הוא נמצא הוא מותר ומקובל מבחינתו. ... מאמץ - האדם מרגיש שזה פשוט הגיוני שהוא ראוי לאהבה ולקבלה עצמית בכל מצב ובכל רגע נתון, גם כשהוא עצוב או חלש. בסיום ההסבר, אליעד מחדד את הנקודה המרכזית: ככל שאדם יקבל ויאהב את עצמו יותר, כך הוא יהיה ...

... כלום המופיע בצורה של משהו. אליעד מדגים זאת על רגשות של שמחה ועצב. כשאדם אומר שהוא מרגיש שמח ולא עצוב, הוא נשאל: היכן בדיוק הגבול בין שמחה לעצב? התבוננות פנימית מגלה שאין באמת הבדל ברור ומוגדר בין שני הרגשות. ... יקרה. זה טריק שעובד, כי בסוף אתה מגיע לאחד. שאלה: אז אתה אומר שאין משמעות בין להרגיש שמח או עצוב, זה אותו הדבר. אליעד: נכון, את יודעת למה לא תמיד מרגישים שמחים? כי אנחנו מעדיפים להרגיש שמחים. ואם תצליחי ...

... הוא שמח יותר מכך שנפתרה לו הבעיה. ומי שבכלל לא חסר לו איזה דבר, אז נכון שהוא לא יהיה עצוב אם יילקח ממנו הדבר. אבל הוא גם לא יהיה שמח, מכך שהדבר נמצא אצלו. זא, רק זה שהאדם לא ... הוא לא יכול לדמיין שהוא מרגיש יותר טוב. כך שמי שיכול לדמיין את עצמו שמח יותר, הרי שהוא קצת עצוב כרגע וכולי. אבל, מי שמרגיש טוב בשלמות, דהיינו, שהוא כבר לא יכול אפילו לא לדמיין מהו רע, הרי שהוא ...

... שאינו אושר שלם בלב שלם. ואושר כזה, נקרא, אושר יחסי. שפירושו הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר מאושר מהדבר, מאשר עצוב ממנו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של דיכאון ועצבות וגם של אושר, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר מאושר, מאשר נייטרלי, ומאשר עצוב מהדבר. וזה נקרא, אושר יחסי. ויש גם עוד סוג אחר של אושר, שנקרא אושר מוחלט / אושר שלם / ...

... המשל מדבר על מצב שבו קבוצה של אנשים נמצאים במעגל של ריקודים ושמחה, אך ישנו אדם אחד שעומד בצד, עצוב או במרה שחורה, ואותו האדם אינו משתתף בשמחה. אנשים אלו רואים אותו במצב של עצבות ומנסים בכוח להכניסו לתוך מעגל הריקוד, כדי שגם הוא יהיה שמח. אבל לפעמים, אותו אדם עצוב אינו רוצה להשתתף, וככל שמכריחים אותו לרקוד ולהשתתף, הוא מתנגד עוד יותר, נעשה יותר עצבני ויותר כעוס. אליעד מדגיש ... שהנקודה כאן היא עמוקה. כאשר אדם שמח באמת, השמחה שלו חייבת להיות שלמה, ולכן עליו להתמודד עם כל החלקים העצובים שבתוכו, לא רק עם מה שטוב וקל לו. הוא לא יכול פשוט להשאיר את העצבות בצד ולרקוד בלעדיה, אלא חייב למצוא את המקומות העצובים, הפחדים, הטראומות והבעיות, ולהכריח אותם להצטרף לשמחה. למה חייבים לשלב את הכאב בתוך השמחה? אליעד מדגיש שהעצבות, או המראה ... רק להיות פסיבי ולחכות שהשמחה תגיע מעצמה. במקום זה, האדם חייב לפעול באופן אקטיבי, לקחת את כל מה שכואב ועצוב בתוכו, להכיר בו, לקבל אותו, ואז להוביל אותו אל תוך מצב של שמחה. זה נעשה על ידי התבוננות פנימית, מודעות עצמית והבנת השורשים העמוקים של העצבות. רבי נחמן מסביר שאדם חייב להכריח את החלקים העצובים שבו להיכנס אל תוך הקדושה, כלומר, אל המקום שבו הוא בוחר להיות בשמחה ובחיבור עם החיים. העצבות, שבתחילה מתנגדת ...

... עדיין, הסך הכולל של האנרגיה הרגשית נשאר זהה. כדי להמחיש זאת, הוא משתמש בדוגמה של עצבות ושמחה. כאשר אדם עצוב במיוחד, למעשה קיימת גם תחושה מסוימת של הנאה מעצם העצבות הזו. כאשר אדם שמח, הוא בעצם נמנע להרגיש עצוב. תמיד יש תנועה בין שני רגשות מנוגדים, אבל תמיד יש רגש כלשהו שנחווה בעוצמה מלאה של 100%. האם אפשר ...

... לנפש? הרעיון שיש קשר בין מצב רוח או נפש למצב גופני מוכר לרבים. דוגמה נפוצה לכך היא התחושה שכשאדם עצוב או מדוכא הוא חש עייפות פיזית, חולשה או אפילו נוטה לחלות לעיתים קרובות יותר. אך האם תחושה כזו מעידה ... אז בהכרח מצב גופני מסוים יתרחש בעקבותיו, ולא ייתכן שמצב גופני זה יקרה בלי המצב הנפשי. לדבריו, אם אדם עצוב ובהמשך נהיה חולה, זו לא בהכרח הוכחה שיש קשר ביניהם. ייתכן שמדובר בצירוף מקרים או בשני אירועים שנגרמים מגורם ...