... ייסורים וכולי, אלא הכל אך ורק טוב בלבד, טוב אמיתי שאינו תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אלא הוא טוב מצד מהותו, שאין בו שום חיסרון כלל. והסיבה לכך שהאדם רחוק מהאמת הזאת בשכלו וברגשותיו, כי יש כאלו שהם מבינים בשכלם ... אחריה, הרי שהוא טועה אמיתי וסובל אמיתי, שהכל כמובן הוא עניין אחד. כי האמונה השקרית, היא הפך האמת. כי מהותה של האמונה השקרית, היא הקיום של השקר. כי אמונה שקרית שייכת, רק במקום שבו אין ידיעה ברורה ומוחלטת של ...

... של האמונה, גם בדבר שהוא אמיתי, הוא עדיין נחשב לשקר והוא גורר סבל נצחי. והאמונה היא תמיד רעה, משום שמהותה היא שקר. כי איש אמת שאינו יודע איזה דבר, הרי שיש לו ספק לגבי אותו הדבר. אך אמונה, בשום ... שהוא לא יודע אותו בוודאות, על ידי זה אחכ האדם מתחיל להאמין גם באמונות נוספות, שגורמות לו לנזק. כי מהות האמונה, היא הריחוק מהאמת. וכל אמונה, פירושה שהאדם מתרחק מידיעת האמת. והכפירה בכל ושאלת השאלות והטלת הספק, היא מקרבת ...

... את השלמות הקודמת ואת כל מה ששונה ממנה, כישות אחת. כך שיש שלמות מעל שלמות, שההבדל ביניהן, הוא לא במהות השלמות, כי המהות היא אחת, שבשלמות הכל אחד, אלא ההבדל הוא בעוצמת האחדות וכולי. (והאין סוף הוא מחוץ לזמן ולמקום, והוא עצמו ... הוא לא מספיק טוב. ולכן לא יכול להיות יותר אמת מאשר האמת, או יותר טוב מאשר טוב אמיתי, שכל מהותו היא, שאין טוב ממנו. ואעפכ מי שזוכה לשכל של האחדות, אצלו הנפרדות היא טובה מאוד. דהיינו, שאצלו כל אחת ...

... שהיא נתפשת כמשהו ממשי, למרות שבאמת היא רק מושג מופשט. והעניין הוא, כי האמת היא שורש כל המציאות. והיא המהות של המציאות. כי מהות המציאות, היא מחויב המציאות. והדבר היחיד שקיומו מחויב, זאת האמת המוחלטת, שקיומה מחויב. ובעיני המתבונן, הדבר הזה לא ברור. כי כיצד יכול להיות שמושג מופשט שהוא אינו ישות כלל, כיצד אפשרי הדבר, שהוא יהיה מהות המציאות? ומה שייך לומר, שמהות המציאות זאת האמת? ואעפכ, מה שנראה לאדם כממשי, לא בהכרח שהוא אכן ממשי. ולהפך, שמה שנראה לאדם כלא ממשי, ...

... שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. כי חיפוש אמת אמיתי, אמור להתחיל בנקודת ההתחלה, שהיא הבירור המוחלט של האדם, את מהות החיסרון והשלמות / היש והאין. שעל האדם לברר באופן מוחלט, מהי מהות היש והאין שיש במציאות שלנו. ואם האדם יברר את מהות היש והאין שלנו ללא כל אינטרס, הוא יגלה שהכל אחד וישמיד את הרע ויחיה טוב באמת. כי כאשר הכל ... תהפוך לישות אחרת (שבשורשו היא נעלמת לגמרי, כי השורש הוא האחדות). ואז האגו של האדם, לא רוצה לברר את מהותו העצמית, כי הוא יודע שהוא ייעלם. אבל מצד שני, כל מה שהוא באמת רוצה, זה להבין את מהותו העצמית, ולהיעלם. והאדם מטעה את עצמו בהטעיות שונות. כי האדם מחפש את האמת מחוצה לו, בכל מיני טעויות. והאדם ... האני הזה של האדם, הוא ישות טועה, הרי שכל המידע שלה, הוא שגוי ושקרי. ועד שהאדם לא יבין את מהות התפישה שלו, ואת מהות השכל שלו, ואת מהותו העצמית של האני שלו, הוא לעולם לא יגלה את הטעויות, שהשכל מזין אותו ואת האני שלו. כי קיומו הנפרד ...

... כי לכל דבר בעצמו יש תכלית אחרת. והתכלית והשלמות תמיד רחוקה מהאדם, ולעולם האדם לא יכול להגיע אליה, מצד מהותו הנפרדת מהשלמות של המציאות. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז הוא רואה את החושך והאפילה שבהם הוא נמצא. ואז ...

... כי גם כאשר האדם, הולך לדוגמה לישון כל היום ולא עושה דבר, גם אז האדם בעצם עושה המון. כי מהות העניין, היא הרצון של האדם לשנות את המציאות. ומהות העניין, היא התחושה שיש לאדם, שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי. וגם כאשר האדם הולך לדוגמה לישון כל ... תהיה אחרת ממה שהיא, הרי שהרצון עצמו שהוא שורש הסבל, הוא תמיד קיים. כי הרצון, הוא העונש של האדם. ומהות הסבל, היא קיומו של הרצון, שהוא תחושת חיסרון מתמדת. וכל זמן שיש לאדם רצון, הוא גם סובל. אאכ הוא ... והאדם חווה שהוא זה שעושה את השינוי, שאז נוצרת חוויה של עשייה. אבל על ידי התבוננות, שהאדם מתבונן על מהות השינוי, דהיינו, על מהות האירועים והזמן והמקום, והאדם מגלה שהכל אחד ממש, על ידי זה החוויה של האדם את השינוי, משתנה. ואז האדם ...

... אלו הכל צורות של המציאות. וגם התודעה וגם הרצון וגם הדבר שאותו האדם רוצה, הם בסך הכל צורות של מהות אחת ממש. כי הרצון והרוצה והדבר הרצוי, הם בשורשם אחד, והם כולם רק צורות של האין סוף, שבו אין ... / גאווה של אמת, שהוא מבין וחווה את עצמו שהוא המסובב הראשון, דהיינו, שהאדם חווה את האני שלו, שהוא המהות של המציאות עצמה, שאז האדם חווה, שהוא הבורא של הקיום העצמי שלו ושל הרצון העצמי שלו. שאז האדם חווה ...

... ממנה. ומי שהשכל שלו מספיק גדול, דהיינו, שכל אמיתי שמבין את המציאות, הוא רואה את האמת. שבאמת, הצורה הסופית ומהותה, זאת ישות אחת ממש. ועל ידי זה שהאדם רואה בעיניו ממש, את השלמות האין סופית ממש, השלמות שגדולה מהמקום ...

המהות של כל דבר / המהות של המהות עצמה - מהי? המהות של כל דבר, היא החיבור של הדבר עצמו, עם כל מה ששונה ממנו ומנוגד אליו, לישות אחת, שבה אין שום משמעות כלשהי, לשינוי הצורה החיצוני של הדבר. לדוגמה: המהות של הרצון, הוא החיבור של הרצון ושל האין רצון ושל כל שאר הישויות כולן שאינן רצון, והכל מתחבר לישות ... הכוונה לומר, שהאין סיבה, הוא יש סיבה, או שהיש סיבה, הוא אין סיבה וכיוב, אלא הכוונה היא לומר, שמצד המהות של הסיבה, אין שום משמעות למושג סיבה. כי בשורש, היש והאין מתחברים, ואז אין משמעות של זמן ומקום וכולי. ולסיכום: מהות הדבר, היא החיבור של הצורה החיצונית של הדבר, עם כל שאר הצורות ששונות ממנה, והכל מתחבר אל ישות אחת ממש, שאין בה שום נפרדות כלל, אפילו לא ברמת הפוטנציאל של הישות, דהיינו, אחדות אמיתית. והמהות, של המהות עצמה, היא המהות עצמה. כי יש אחדות גדולה יותר, מאשר אחדות קטנה יותר. אך הן ישות אחת ממש. והן גם נפרדות זו מזו, אך הן גם ישות אחת ממש, כי אין שום הבדל ביניהן. והמהות הראשונה של הכל, היא החיבור של כל הדברים לישות אחת ממש. וזו המהות הראשונה של המציאות, ששם הכל אחד ממש. והמהות שלה עצמה, הוא החיבור שלה עצמה, עם כל מה ששונה ממנה. והמהות של המהות הפנימית יותר, הוא החיבור שלה עצמה עם כל מה ששונה ממנה, לישות אחת. וכך הלאה, מהות פנימית יותר ויותר. וכל העומקים של האחדות האלו, הן פנימיים אחד יותר מהשני עד אין סוף. אבל הם גם ישות אחת ממש, כי מהותם ומהות האחדות שלהם היא אחת. והאדם לא יכול להבין אחדות אחת, יותר מאשר אחדות אחרת. ומבחינת תפישת האדם, כאשר האדם ...