... על האדם לדעת, מה וכמה הוא צריך להשקיע, כדי להשיג את מה שהוא רוצה להשיג. והאם הוא צריך להתאמץ, וכמה הוא צריך להתאמץ, כדי להשיג את המטרות שלו. כי לפעמים האדם רוצה להשיג איזה ... לדעת, איזו תועלת בדיוק תצמח לו מכך שהוא ישיג את מה שהוא רוצה להשיג. ועל האדם לדעת, איזו תועלת, לא תצמח לו, גם אם הוא ישיג את מה שהוא רוצה להשיג. כי לפעמים האדם מצפה להשיג תועלת גדולה מאוד מאיזה דבר, שלא יכול לספק לו ככ הרבה תועלת. ואז כמובן ... יכול לקבל ממה שהוא רוצה. ומה עליו לתת, כדי להשיג את מה שהוא רוצה. כי בלי שהאדם מבין את חוקי משחק החיים, בלי זה החיים משחקים באדם, במקום שהאדם ישחק עם החיים בהרמוניה. כי ...

... שנמצאים בתת ההכרה של האדם. כי האדם מפחד תמיד. והאדם מפחד כפי כמות הרצונות שלו. כי פחד נוצר, כאשר יש לאדם רצון כלשהו, שהמציאות תהיה כך או אחרת. שאז האדם מפחד שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. וככל שיש לאדם יותר רצונות שונים באשר הם, כך האדם מפחד יותר, מכך שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. והאדם רגיל להדחיק את הפחד שלו ואת החרדה שלו, בתת המודע שלו. כי לא נעים לאדם להודות שיש לו פחד או חרדה. והאדם יוצר אצל ... והמון חרדות מודחקות. וככל שיש לאדם יותר העדפות כיצד הוא רוצה שהמציאות תהיה, וככל שחשוב יותר לאדם שהמציאות תהיה כך או אחרת, וככל שיש לאדם יותר הבנה, שהמציאות אולי לא תהיה כפי מה שהוא רוצה, כך מצטברים אצל האדם, המון פחדים מודחקים וחרדות מודחקות. ואז, יש את הקש ששבר את גב הגמל, שהוא גורם לכך שיהיו לאדם התקפי ...

... כרצונו, והוא בהחלט כן חייב לעשות כפי מה שאומרים לו, והוא מוכרח והוא צריך לעשות דבר כזה או אחר. דהיינו, המלך עושה את מה שהוא רוצה, והעבד עושה את מה שהוא צריך לעשות. והדגש כאן הוא על התחושה של החייב, מול ... זה רק אפשרי בלבד. כי הוא לא מוכרח לעשות כך או אחרת, אלא רק אפשרי בלבד, שהוא יעשה כך או אחרת. והמלך יכול לעשות את מה שהוא רוצה, בלי שהוא יהיה צריך לעשות את זה. והאדם, יכול להרגיש שהוא מלך ויכול ... כאלו ואחרים. וכאן יש שתי נקודות מבט שונות ומנוגדות. ונקודת מבט אחת היא, שהאדם מרגיש, שהוא חייב מוכרח צריך, לעשות את מה שהוא רוצה. ונקודת מבט אחרת אומרת, שהאדם יכול לעשות את מה שהוא רוצה, אבל הוא לא מוכרח לעשות את מה שהוא רוצה. ונחדד: ברגע שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות ... להיות עבד ומשועבד לרצון שלו. דהיינו, אם האדם לוקח באופן אישי את הרצון שלו, ואם האדם חושב, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שהאדם הפך להיות עבד ומשועבד לרצון שלו. ואם האדם לא לוקח באופן אישי את הרצון שלו, אלא האדם מבין, שלא מוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא רק אפשרי בלבד שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שאז האדם הוא מלך. כי הרצון של האדם, הוא רק הזדמנות עבורו, לחוות עוד ... שלו, אלא הרצון שלו, הוא רק הזדמנות בלבד. והרעיון הוא, שמי שחושב שמחויב המציאות, דהיינו, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שהוא עבד לרצון שלו. ומי שמבין, שלא מוכרח ולא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד. כי זאת רק אפשרות בלבד, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אז ממילא הוא הופך להיות מלך. ועל האדם לשים לב היטב, לדיבור שלו ולמילים ... דבר שרק אפשרי שהוא נכון, מי שחושב שמחויב שהוא נכון, על ידי זה הוא גורם לעצמו להיות עבד. שהוא חושב, שמחויב שיקרה את מה שהוא רוצה. ואז הוא משעבד את עצמו כנל. ובסיכומו של דבר, על האדם להיצמד אל האמת כפי ...

... המצב, שבו לפעמים האדם מרגיש וחושב שיש לו את כל מה שהוא רוצה, אבל באמת הוא מרגיש שאין לו שום דבר. ולפעמים האדם מאוד מחכה ומצפה לקבל דבר כלשהו, וכאשר הוא מקבל בדיוק את מה שהוא רוצה, אז הוא פתאום מרגיש שהוא מאוד לא מרוצה. ויתבאר המצב, שבו האדם חושב שיש לו הכל, אבל בפועל הוא מרגיש ... אושר פנימי. ולכן, דווקא אחרי שהאדם מקבל את כל מה שהוא רוצה, דווקא אז האדם חווה ריקנות גדולה ומועקה גדולה מאוד. כי אז האדם קולט, עד כמה הוא רחוק מלהשיג את מה שהוא רוצה להשיג, שזה בעצם אושר פנימי אמיתי. ולכן דווקא אז האדם מרגיש ככ רע, יותר מאשר אי פעם. ודווקא בגלל ... בתמיהה מאוד גדולה, איך זה באמת, שיש לו את כל מה שהוא רוצה, ועדיין הוא לא מרוצה? כי נדמה לאדם עפ ההיגיון שלו, שהוא אמור להיות מאושר. כי הרי יש לו את מה שהוא רוצה. והאדם לא מבין, איך זה יכול להיות, שיש לו את כל מה שהוא רוצה, ועדיין הוא לא מרוצה. וכאן נסביר את העניין לעומקו. והוא, כי מה שהאדם באמת רוצה, זה להגיע למצב, שבו ... שהאדם אמור להיות מאושר, כי הרי יש לו את כל מה שהוא רוצה. אבל מצד שני, מה שאין לאדם, זה את תחושת הטוב, שאינה תלויה בכך שיש לו את מה שהוא רוצה. זא האדם מתפלא, איך זה יכול להיות, שיש לו את מה שהוא רוצה, ושעפ ההיגיון הוא אמור להיות מאושר, ועדיין הוא לא מאושר. וזאת בדיוק הסיבה לכך שהאדם לא מאושר. כי ... שהוא חושב, שאמור להיות לו טוב, בגלל שיש לו את מה שהוא רוצה. זא האדם מרגיש רע, מכך שיש לו מחשבה שאומרת לו, שכדי להרגיש טוב, הוא צריך שיהיה לו דבר כזה או אחר. ולכן, גם אם יש לאדם את מה שהוא רוצה, עדיין אין לו את החופש הנפשי, להרגיש טוב, גם בלי שיהיה לו את מה שהוא רוצה. והאדם מרגיש ריקנות עמוקה ומועקה עמוקה, בדיוק בגלל שהוא רואה שגם כאשר יש לו את מה שהוא רוצה, עדיין הוא לא מרוצה. כי מה שהוא באמת רוצה, זה להגיע למצב, שבו הוא יהיה מרוצה תמיד, בלי להיות תלוי ...

... התנודות הרגשיות שיש לאדם בחיים, הן תנודות של יש ואין. כי כאשר יש לאדם רצון כלשהו, וגם במקביל יש במציאות את מה שהוא רוצה, אז טוב לאדם. וכאשר אין לאדם רצון לדבר כלשהו, אבל, כן יש במציאות את מה שאין לאדם רצון כלפיו, אז רע לאדם. או גם כאשר יש לאדם רצון כלפי דבר כלשהו, אבל אין במציאות את מה שהוא רוצה, גם אז רע לאדם. ולצורך ההסבר נגדיר, כי למציאות, יש את הרצון שלה. דהיינו, המציאות עושה את מה שהיא רוצה. או במילים אחרות, מה שקורה לאדם, זה מה שהמציאות רוצה שיקרה לו. וכאשר יש התאמה, בין הרצון שיש למציאות, לבין הרצון שיש לאדם, אז טוב לאדם. וככל שיש יותר התאמה, בין ...

... אינו רואה שני צדדים, אלא הוא רואה את שני הצדדים, כדבר אחד ממש. ובקצה השני, יש את האדם, שרואה רק צד אחד של המטבע. שאז הוא סובל תמיד, מכך שהמציאות היא אף פעם לא רק כפי מה שהוא רוצה. ויש גם את דרך האמצע, שהאדם אוחז בשני הצדדים בבת אחת, והאדם הוא דבר והיפוכו בבת אחת. ...

... הוא לא יכול לסבול, אם המציאות היא לא בדיוק כמו מה שהוא רוצה. והרעיון הוא, שיש שתי נקודות התייחסות לרצון של האדם. כי האדם ... עליו להזכיר לעצמו, שזה לא מוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זאת רק אפשרות בלבד. דהיינו, על האדם להזכיר לעצמו, שזה לא ... אחר, ושממילא זה רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה. ואז ממילא האדם יכול לבחור, האם להגביר את העוצמה של הכאב שלו, ...

... שאין בחירה חופשית? כדי להוכיח שאין בחירה חופשית, אפשר להצביע על כך שהאדם לא באמת מחליט מה הוא רוצה. הרצונות מופיעים ללא שליטה מודעת, ...

... העדפה אישית כלשהי. אבל ברגע שיש לאדם רצון אישי והעדפה אישית, שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז בעצם האדם משועבד לכך שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה. והאדם הוא כבר לא חופשי להרגיש טוב תמיד, אלא הוא מוגבל להרגיש טוב רק בתנאי מסוים, בתנאי שהרצון העצמי שלו יתמלא. והרעיון הוא, שבכל דבר בחיים, יש לאדם את האפשרות, ... ושיהיו בו הבדלים ושינויים, משאר הדברים שסביבו. וההגדרה, היא לוקחת את החופש של הדבר. כי כאשר הדבר אינו מוגדר, כגון לדוגמה, כאשר האדם לא מגדיר מה הוא רוצה לאכול, אז הוא חופשי לאכול מה שהוא רוצה. אבל ברגע שהאדם כן מגדיר מה הוא רוצה לאכול, אז הוא כבר לא ממש חופשי לאכול מה שיתנו לו לאכול, אלא יש לו מחויבות אישית כלפי הרצון שלו, לאכול אוכל כזה או אחר. והרעיון הוא, שברגע שהאדם מגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ובפרט כאשר האדם מגדיר לעצמו מה בדיוק הוא רוצה לפרטי פרטים, אז ככל שהאדם יותר ממוקד ויותר יודע בדיוק מה הוא רוצה, כך בעצם הוא מגדיל את הסיכוי, לכך שהוא לא יהיה מרוצה. כי ההגדרה של האדם, שהוא מגדיר שהוא רוצה שיהיה כך ולא אחרת, זה בעצם מגביל את האדם, ומכניס אותו לתוך בית ... של הרצון שלו. ונכון שהוא לא יכול לסבול מכך שהמציאות לא תהיה כרצונו, אבל הוא גם לא יכול ליהנות מכך שהמציאות היא כרצונו. וכאשר האדם לא מגדיר מה הוא רוצה לאכול, אז הוא יכול ליהנות מכל אוכל שהוא, רק אם הוא כן מגדיר, שהוא כן רוצה לאכול. אבל אם האדם לא יגדיר מה הוא רוצה לאכול, והוא גם לא יגדיר שהוא בכלל רוצה לאכול, אז הוא כבר לא ייהנה מהאוכל בכלל. והוא לא יסבול ממנו, אבל גם לא ייהנה ממנו. ובנוסף, מי שכן מגדיר שהוא רוצה לאכול, והוא כן מגדיר מה בדיוק הוא רוצה לאכול, הוא ייהנה יותר מכך שהוא יאכל את האוכל המוגדר שהוא רוצה לאכול, יותר מאשר מי שלא הגדיר מה הוא רוצה לאכול. כי כאשר יש הגדרת רצון, אז יש גם מילוי רצון, שממנו האדם מפיק הנאה מוגדרת, שהיא שונה מהנאה לא מוגדרת, של הרמוניה עם המציאות. ומי שלא יגדיר בכלל שום הגדרה ... אבל מי שכן יש לו רצון מוגדר כלשהו, אז הוא דווקא כן יכול להרגיש רע, מכך שאין לו מספיק רצונות מוגדרים. כמו אדם שמרגיש רע, מכך שהוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים. ולכאורה, אם הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים, הרי שהוא היה אמור להרגיש טוב, מכל מה שהוא עושה בחיים. אז למה הוא מרגיש רע, מכך שהוא לא יודע להגדיר את מה שהוא רוצה? וההסבר הוא, שהאדם מרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה להחליט, רק משום שהוא כן יודע שהוא כן רוצה לקבל החלטה. ורק משום שהוא כן יודע, שהוא לא רוצה להמשיך לעשות את מה שהוא עושה כרגע. ולא לקבל החלטה, זה יכול לגרום לאדם נזק, רק אם יש לו מטרה כלשהי להשיג. שאז האדם נלחץ ומרגיש תלוש וכיוב, כאשר הוא לא יודע מה הוא רוצה. וזה רק משום שזה מתנגש לו עם מה שהוא כן רוצה להשיג. אבל מי שלא רוצה שום דבר בכלל, הוא לא אכפת לו כלל, מכך שהוא לא יודע מה שהוא רוצה. ועוד נחדד: שיש עוד חופש רוחני וחופש נפשי עמוק עוד יותר. והוא החופש של האדם, להגדיר לעצמו הגדרות ולהמשיך להרגיש חופש אישי. דהיינו, שלא כל אחד, מרגיש חופשי ...

... שהרצון שלו לא יתמלא. ואז האדם יכול להיכנס אפילו לפחד ולחרדה, מכך שהוא חושש שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. וזה כמובן יוצר אצל האדם עומס נפשי ולחץ נפשי. ונמצא אם כן, שככל שהאדם מגדיר טוב יותר, מה בדיוק הוא רוצה שיקרה, וככל שהאדם חשוב לו יותר, שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, כך ממילא האדם גם הופך להיות אדם לחוץ יותר, מכך שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא כפי מה שהוא רוצה. וזה בעצם אומר, שלפעמים, כאשר האדם מנסה לשמור על הבריאות שלו, מהיבט מסויים, הוא בעצם גורם לפגיעה בבריאות הנפשית ולפגיעה בבריאות הגופנית שלו. ולמה? כי ברגע שהאדם מגדיר ... החיצונית והמעשית, האדם כן יכול לשמור על הבריאות שלו כמה שהוא רוצה, או לא לשמור על הבריאות שלו, לפי מה שהוא רוצה. אבל על האדם לדעת מראש את העלות ואת התועלת שיש בכל אחת מהבחירות שלו. ולזכור, ששמירה על הבריאות יותר מידי, היא בעצמה פוגעת בבריאות. ובסיכומו של דבר, על האדם למצוא את האיזון ...