כל דבר הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת...ממה שהשכל שלו אומר לו. והאדם מכיר בכך שאולי הוא משוגע ככ גדול, שהוא לא יודע שהוא משוגע ככ גדול, והוא מבין, שכל אמת, היא בחזקת ספק אמת ספק שקר, עד שהאדם לא מגיע אל האמת האמיתית, ששם אין שום ספק כלל. עד שבסופו של דבר, האדם רואה את האמת האמיתית, שהיא לא צריכה שום הוכחה כלל. דהיינו, שהאדם יודע את מחויב המציאות, שהוא יודע את הדבר שמוכרח שהוא יהיה נכון, ושאין שום אפשרות כלשהי שהוא לא נכון, בשום תפישת מציאות באשר היא. ואז ורק אז האדם זוכה לשקט נפשי, שבא...