האם אתה באמת קיים? כיצד תדע?... האלו, גם הם רק צורות של משהו אחר, שהוא חסר את צורת המקום והזמן, שהוא האין סוף, החסר הגדרה, הכלום, האין, ההעדר המוחלט, שהוא המהות של המקום והזמן, וממילא, גם של כל מה שבתוכם. והאדם מבין, שהאני וגם מה ... והדבר הידוע, והידיעה, הם כולם בשורשם מהות אחת, ללא שום הפרדת מקום וזמן כלל. ואז האני בעצם מבין, שהוא כלום ממש, העדר מוחלט, איננו, ושאין לו שום הוויה כלל. ושאותו האין הוויה, הוא החיות של האני של האדם, בדיוק כמו שהוא החיות, גם של כל שאר הדברים שישנם. וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא הופך להיות כלום ממש. שהאדם מרגיש וחווה את הכלום ממש, ואת ההעדר המוחלט ממש, עד שהאדם לא חווה באופן מודע את קיומו העצמי בכלל, אלא הוא חוזר להיות מה שהוא היה בהתחלה, דהיינו, ישות אחת ממש עם הכל, ללא הגדרת מקום וזמן, דהיינו, כלום. ואחכ כאשר האדם חוזר לתודעה שלו (יש מאין) ומתבונן בנל, הוא מבין את האמת, שהוא גם רק כלום אמיתי, וגם רק משהו ממשי. ואז האדם חווה את כל חוויית המציאות שלו, מנקודת מבט אחרת לגמרי. ויש בזה ...