... הוא נותן דוגמה נוספת על תאוות הממון, שמסתירה מהאדם את ההבנה שיש מציאות עמוקה יותר. האם
הכלום קיים לפני שיש משהו? אליעד מתמודד עם שאלת
הכלום והיש, ומדגים זאת על ידי שיחה שבה הוא נשאל: אם
כלום קיים, איך זה יכול להיות אם אין משהו שמולו
הכלום מוגדר? הוא מסביר שהמושג
כלום מתאפשר רק כאשר יש משהו. לפני שהיינו קיימים, לא הייתה משמעות למושג
כלום. רק אחרי שיש משהו, אפשר לדבר על
כלום ומשהו. הוא ממשיך ומסביר
שהכלום לא יכול להיות הדבר הראשון, כי ברגע שיש כסא ויש
כלום, זה אומר שישנה מציאות יותר גדולה שמכילה בתוכה גם את הכסא וגם את
הכלום, ולכן היא מעבר לשניהם. הסבר על יקומים מקבילים וחוויית ההפכים בו זמנית לדבריו, המציאות מורכבת מאינסוף אפשרויות שמתקיימות בו זמנית, אך האדם בכל רגע ... גם אהבה מוחלטת וגם שנאה מוחלטת בו זמנית. כאשר האדם חווה את ההפכים יחד, הוא למעשה לא מרגיש
כלום, או יותר נכון הוא מרגיש הכל. לדבריו, זהו המצב האמיתי של האחדות, בו אתה נמצא גם בקיום וגם באי - קיום בו זמנית. מדוע האדם סובל וכיצד להשתחרר מהסבל? ... כי בתכלס השולחן והתודעה זה אותו דבר. הכל עשוי מאותו דבר, ואם לא תביני את הבסיס את לא מבינה
כלום. אם לא תהיי בטוחה במשהו אחד, אז למעשה את לא יודעת
כלום. שולחן זה צורה של חומר, ותודעה זה צורה של משהו שהוא לא חומר. אני שואל מדוע את מבינה יותר מה זה שולחן יותר מאשר תודעה. מי קיים יותר, את כתודעה או ... שהוא לא קולט, שיש דבר ענק והוא משהו קטן ביותר. אבל כמה שהעולם נראה לכם גדול, הוא קטן לעומת
הכלום. העולם נוצר מהמפץ הגדול, אבל המפץ הגדול הוא רק נקודה בתוך השום מקום. רבי נחמן אומר, שתאוות הממון היא זאת שמסתירה ממך את האמת. יש עולמות שלמים ... את השורש. למצוא איך הכל התחיל. העולם שלנו וגם החלום הוא השתקפות של השורש. שאלה: איך יכול להיות
כלום אם אין משהו? כי
כלום הוא ביחס למשהו. אליעד: לפני שהיינו קיימים,
הכלום לא היה
כלום, כי לא היה משהו להשוות אותו אליו. אחרי שאנו קיימים, אנו קוראים
לכלום כלום, ולזה משהו.
הכלום הוא לא הראשון, למה? כי אם קיים כסא אז
הכלום לא הראשון, למה? כי אם יש
כלום וגם כסא, אז יש מציאות שגדולה יותר
מהכלום ומהכסא, שבתוכה יש, גם יש וגם אין. בסוף מבינים שכול האפשרויות כולם קיימות כל הזמן, ואנחנו בכל פעם חווים צמצום. את למשל נמצאת כאן, את נמצאת בבית, את ... רק החומר, אלא גם המצבים התודעתיים, התובנות, הכל. אבל להגיד שהכל קיים בו זמנית, זה להגיד שקיים
כלום, כי אם יש בכל מקום שולחן, ובכל מקום יש כסא, אז אין משמעות לשולחן ואין משמעות לכסא. למשל אני אליעד נמצא כרגע כאן, ונמצא ביקום אחר בצורה שונה קצת, ... את זה בעולם אחר. רק התודעה שלנו מחליפה תמונה. אם ניקח את כל התמונות ביחד, נקבל מסך שחור, שזה
כלום. כול זמן שאתה מפריד בין היש לאין, אז תמיד תהיה לך שאלה. בסוף אם תבין שזה גם יש וגם
כלום, אז הגעת להבנת האחד. אם אתה אומר שהיש עשוי מאין, אתה עדיין בשאלות. אבל האמת היא שזה לא עשוי אלא זה אחד. זאת לא ראייה בעין, זה איך אתה רואה בתוכך. ... ולא אחד בו זמנית. להרגיש שאתה הכי שונא משהו ובו זמנית להרגיש שאתה הכי אוהב, זה למעשה להרגיש
כלום כלפיו. באהבה מוחלטת, הישות השנייה נכללת בתוכך, ואתה לא חווה שום דבר אליה, וכך גם בשנאה מוחלטת. אחדות אמיתית זה, אתה חווה
כלום וגם חווה אהבה או שנאה מוחלטים. אחדות אמיתית זה לחבר את האין, שזה שום רגש, לרגש, בו זמנית. גם בו זמנית חווה משהו כלפי הדבר, וגם חווה אחדות מוחלטת. ... להבין שהמהות היא אותו הדבר. ואחר אתה מבין שזה גם וגם. אם היית מסתכלת על הבקבוק, ומבינה שזה
כלום כרגע, אז היית מבינה שכרגע את מסתכלת גם על
כלום וגם על בקבוק. אם למש את מדברת עם אדם וכועסת עליו, האם את חווה שאת ה