... טפשיות, למה? כי אם יש לך שכל, אתה לא יכול לשאול מה שאתה רוצה, כי יש שאלות שנראות לך טיפשיות מדי. ואם אין לך שכל, ואין לך שום שאלה, אז אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה. אם אתה לא ...

... שהלקוח היה רוצה לומר, והוא מפחד לומר. כגון לדוגמה שהלקוח היה רוצה לחשוב, שכל מי שחושב אחרת ממנו, הוא טיפש. והלקוח מצד אחד נוקט עמדה שונה משל כולם. אבל מצד שני, הוא מפחד לבטא את המחשבה שלו שאומרת לו, שמי שלא חושב כמוהו, הוא טיפש וכיוב. אז במקרה כזה לדוגמה, באפשרותך ליצור הזדהות רגשית חזקה עם הלקוח, על ידי זה שתראה לו שאתה חושב ... הסכמה לדבריו, אלא שתחדד ותפרגן לו לאגו בצורה עקיפה, על ידי זה שתאמר, שמי שלא חושב כך, הוא משוגע וטיפש וכיוב. וכאשר אתה מקצין את הדברים, אז לפעמים הלקוח בעצם שומע את עצמו, מדבר דרכך. כי הלקוח בתת המודע ... אם אתה מסכים עם הדעה הייחודית של הלקוח, ואתה יוצר סוג של הפרדה של רעים מול טובים וחכמים מול טיפשים וכיוב, ואתה מנמיך את הדעה שחושבת אחרת מהדעה של הלקוח שלך, על ידי זה תת המודע של הלקוח, קולט ...

... השבת תשובה שאינה ברורה לשואל? איך לעשות מניפולציה על שאלות מטרידות? איך להתחמק מטיפוסים מטרידים? איך לגרום למישהו להרגיש טיפש? איך להעביר נושא בשיחה? איך להתחמק משיחה? איך לגרום למישהו להרגיש לא בנוח? איך להפסיק שיחה? איך לגרום למישהו ... אותך את השאלה, לא ממש ירצה לנסות לעבור דרכו. ואסביר: אחד הדברים שהאדם לא אוהב שיקרו, זה להרגיש שהוא טיפש ושהוא לא מבין דברים, שהוא חושב שהוא אמור להבין אותם. והדבר הזה לפעמים גורם לאדם לשחק משחק ולהעמיד פנים ... שהוא אמור להבין את מה שאתה אומר, והוא רואה שהוא לא מבין את מה שאתה אומר. ואז הוא מרגיש טיפש וחוסר נוחות מכך. ואז הוא יעדיף להפסיק את השיחה. כדי לא להרגיש טיפש. והמהות היא, לגרום לו להרגיש טיפש. אבל בלי שהוא ירגיש שאתה עושה את זה באופן מכוון. זא לשדר לו שהוא אמור להבין אותך, ושאם הוא לא מבין אותך, הוא טיפש. עד שהוא יעדיף לא להמשיך את השיחה. וכמובן שעליך לעשות זאת בצורה מתוחכמת. דהיינו, שבהתחלה אתה עונה לשואל מעולם ... וזה בדכ גורם לכך, שהשואל לא ירצה להמשיך לשאול אותך עוד שאלות. כי התשובות שלך, גורמות לו להרגיש שהוא טיפש. ויש כאן עוד נקודה, והיא, שכאשר אתה משתמש במושגים שאינם ברורים לשומע, עליך לדבר בצורה רגילה וטבעית, כאילו שאתה ... מעמיד פנים כאילו הוא הבין את מה אמרת, ואז הוא פשוט מעדיף לא להמשיך לשאול שאלות, כדי לא לצאת טיפש. ונחדד: אם השומע הוא אדם מספיק חכם, אז הוא פשוט יבקש ממך להסביר לו את המושגים / לדבר במושגים ...

... הסיכוי לכך שהוא לא יוכל להתחמק ולברוח מהמסקנה שהוא אמור להסיק בהמשך. ועוד אוסיף, כי האדם לא אוהב להיראות טיפש. והאדם לא אוהב להודות שהוא טעה. והאדם יש לו אגו גדול, שלא מוכן לצאת טועה. וגם בזה אפשר להשתמש ... ידי זה שאתה גורם לאדם להגיע למצב, שבו אם הוא לא יסכים עם הרעיון שלך, הוא בעצם יצטרך להיראות טיפש והוא יצטרך להתחיל לחזור בו ולחשוף את זה שהוא טיפש ולא חכם. שזה בעצם אומר, שככל שאתה גורם לאדם להזדהות יותר עם הסיבות שמובילות לתוצאה שאתה רוצה להוביל אותו, ... משום שהאדם לא אוהב לחזור בו, ולא אוהב להודות שאולי הוא טעה קודם לכן. ולכן האדם כדי לא לצאת טיפש, הוא מרגיש מחויב להסכים עם המסקנה המתבקשת, גם בגלל שהוא עצמו קודם לכן, הזדהה עם הסיבות שמובילות לאותה המסקנה. ... הזדהה איתן, אז האדם עצמו לא נעים לו להודות שהוא טעה, ושהוא סתם חשב שהסיבה נכונה. ואז הוא כמו טיפש ממשיך לעשות טעות נוספת, וממשיך אל התוצאה הרצויה, למרות שהסיבות עצמן, הן לא בהכרח סיבות מחויבות. ורק ההזדהות העצמית ...

... את עצמך, למה הוא רוצה את האינטרס הזה של להרוויח כסף מאותה פעילות עסקית?! ולכאורה זאת יכולה להיראות שאלה טיפשית. כי מה פתאום לשאול למה מישהו רוצה להרוויח כסף מפעילות עסקית כלשהי?! אבל אעפכ, אם תברר היטב את הנושא ...

יהדות, חילוני מאושר, דתי מאושר, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, שמירת מצוות, שכר ועונש, קיום מצוות, אמיתות התורה, שמירת שבת, לשמור שבת, לחזור בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בשאלה, אמונה באלוהים

... ממשהו בלי שבאמת רצית אותו, אך זה דורש מעבר לדרגת תודעה אחרת. למה כדי לרצות להיות חכם צריך להרגיש טיפש? כדי להמחיש את עיקרון היחסיות, אליעד נותן דוגמה נוספת: הרצון של אדם להיות חכם. לדבריו, הרצון להיות חכם נובע מהחוויה של האדם שהוא טיפש, ושהחוכמה טובה מהטיפשות. ככל שהאדם בטוח יותר שהוא טיפש, וככל שהוא מאמין שהחוכמה טובה יותר מהטיפשות, כך הרצון שלו להיות חכם גדל. אליעד מציין כי הטיפשות והחוכמה הן מושגים יחסיים שמתקיימים בו זמנית, כמו זמן ומקום. הרצון נוצר לפי העוצמה שבה האדם מפריד בין טוב לרע, בין טיפש לחכם, ובין מצב נתון למצב הרצוי לו. עם זאת, הרצון תלוי גם בגורמים נוספים, כמו עוצמת הכאב הכרוכה במאמץ ... יש לי את התשובה. שאלה: אני למשל רוצה להיות יותר חכם. אליעד: או קי, ככול שאתה חווה שאתה יותר טיפש, כך אתה רוצה להיות יותר חכם. כדי לרצות להיות חכם, צריך לעשות הפרדה מטיפש, אם אתה אומר שאתה רוצה להיות חכם, זה אומר שאתה חושב שאתה טיפש. ואתה גם חושב שחכם זה טוב וטיפש זה רע. אז כמה שאתה חושב שאתה טיפש כך אתה רוצה להיות חכם, זה באותו הרגע. למה אתה רוצה להיות חכם, כי אתה מספיק טיפש כדי לחשוב שחכם זה יותר טוב מטיפש. או שאתה מספיק חכם כדי לחשוב שחכם יותר טוב מטיפש, סתם צחקתי איתך. זה רק בראש שלך שיש חכם וטיפש. מה שיגרום לך לרצות להיות חכם זה כמה שאתה חושב שחכם זה יותר טוב מטיפש, וכמה שאתה חושב שאתה טיפש ולא חכם. שאלה: מה קודם למה, טיפש או חכם? אליעד: זה ביחד, זה כמו זמן ומקום. וכל זה מושתת על עוד תפיסות - שיש טוב ורע, שיש חכם וטיפש. וזה תלוי בעוד דבר, שהאדם חושב שהוא טיפש ולא חכם וחושב שלהיות חכם יותר טוב להיות טיפש, אך אין לו רצון חזק להיות חכם, ולמה? כי זה תלוי כמה אתה מרגיש רע באופן כללי, או כמה ... זה אומר שאם האדם טוב לו באופן כללי, אז לא יהיה לו רע כל כך מזה שהוא חושב שהוא טיפש ולא חכם בעיניו. אם תבין את מה שנאמר יותר טוב, כל השאלות יפתרו לך. הדרך שיפתרו לך השאלות, היא ... מה שאין, ואחר המוח חושב שהוא רוצה את הפעולה כי יהיה לו יותר טוב. גם בקשר להיות חכם ולא טיפש, יש עוד פרמטר והוא כמה אתה חושב שיהיה לך רע בלהשיג את המטרה. שזה אומר שאמנם אתה טיפש ולא חכם ואתה חושב שעדיף להיות חכם, אבל השאלה היא כמה תצטרך לסבול כדי להיות חכם, גם זה שיקול. ...

... בכלל?). ככל שמטילים ספק חזק יותר, מגיעים לרובד עמוק יותר של התודעה. בתחילה מערערים על פירושים (אני חושב שהוא טיפש, אולי הוא לא טיפש?), ואז מערערים על החושים (האם באמת יש כאן קיר?), עד שמגיעים לטלת ספק בקיום עצמו (אולי אני לא קיים? ... שזה כוס, אולי זה לא כוס אלא משהו אחר? קודם כל אתה מטיל ספק בפירושים, למשל, אני חושב שהוא טיפש, אולי הוא לא טיפש? אני חושב שהתמונה יפה, אולי היא לא יפה? הכוונה שמה שאתה רואה תתחיל לראות בעוד זוויות. אחר כך מטילים ...

... הלגיטימיות של השאלה שנשאלה. הוא לא רק מאשר שאפשר להוסיף ביצה, אלא גם מייצר תחושה שהשאלה עצמה מיותרת או טיפשית. כשמצרפים את שני הביטויים יחד (בטח, איזה שאלה?) נוצר מצב שבו מצד אחד נאמרה תשובה חיובית, אך מצד שני ...

... שכל תלונה של אדם על מורה רוחני היא שיקוף של החסרונות שלו עצמו. לדוגמה, אם אדם חושב שהמורה שלו טיפש, הוא בעצם רואה את הטיפשות של עצמו דרך המורה. אם הוא חושב שהמורה חמדן, זה אומר שהחמדנות נמצאת אצלו. כלומר, כל ביקורת או תלונה ...