... של המערכת, וכדי להכיר את היכולות האמיתיות של המערכת, כדי להבין מה ואיך אפשר לשפר את המערכת. וכל הדבר הזה נכון גם לאדם עצמו באופן אישי. כי כל אדם בחיים, מתמודד עם מצבים שונים. וכל אדם בחיים מפתח עם הזמן, נוסחאות שונות לאיך להתמודד עם החיים. וכאשר קורה לאדם אירוע כלשהו, האדם באופן אינסטינקטיבי מכניס את האירוע שאיתו הוא ...

... כפי שהקידוח היה מיותר. ואותם שכנים שגרים באותם המקום , הם היו הנפגעים העיקריים מעבודות הקידוח ... דהיינו, כי מגיע שלב שבו האדם קולט שהוא בזבז את הזמן שלו לריק. כי האדם עובד ועובד, ולבסוף כשהוא ... ואז האדם מייפה את הכישלון, ובמקום לקרוא לבזבוז הזמן בשמו, במקום זה האדם מגדיר את בזבוז הזמן כהצלחה גדולה. דהיינו, האדם חוגג את זה שהוא ...

... שעדיין רוב בני האדם רוב הזמן, לא זוכרים את הרצון הפנימי הזה שלהם. כי מי שזוכר את הרצון הפנימי שלו, הרי שגם אם יעירו אותו באמצע השינה, הוא עדיין יזכור שזה הרצון ... אצלו שמחת החיים. אבל כאשר הזמן עובר, האדם קולט שהדבר הזה עדיין לא עשה אותו למאושר, ואז השמחה דועכת והאדם מרגיש שוב פעם סוג של עצבות ושעמום. ואז האדם מחפש איזה משהו ... מה שיש לו, ולכן האדם כל הזמן מעלה את הרף. וכל הזמן נדמה לאדם, שאם הוא רק יעשה איזה דבר, אז הוא יגיע לשקט הנפשי. וכל ההסברים שהאדם מסביר לעצמו, מדוע הוא רוצה להחליף אווירה וכיוב, זה הכל ... יראה, כי ההורה מעביר כל הזמן מידע לילד, כחלק מהחינוך של הילד. אבל הילד, לא תמיד מבין את המידע בצורה אחידה, והילד בכל פעם מגיב אחרת, למה שאמרו לו. כי פעם אחת הילד ... כל זה, האדם בעצם מתעסק כל הזמן בלימוד. וכאשר האדם מתעסק בלימוד, על ידי זה האדם מתחיל להרגיש סיפוק בחיים. מאחר שהוא גם מתחיל להשיג את המטרות שלו טוב יותר, כי הרי רמת ... עולה. וגם האדם מגיע כל הזמן לתובנות חדשות, שזה הדבר העיקרי שמביא את האושר. וגם על ידי זה האדם מתקרב כל הזמן, אל הבנת המציאות ככלל. דהיינו. אל האושר האמיתי. ...

... ולכן האדם לא יכול לחשוב בבת אחת על כל המספרים שיש בעולם, או על כל הזמן כולו, או על כל המקום כולו וכיוב. כי כדי לחשוב על כל המספרים הזמן מקום וכיוב, לשם כך על האדם להיות מסוגל לדמיין את הנקודה הראשונה והאחרונה של הדבר. וזה כמובן לא אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין במחשבתו את הרגע הראשון של הזמן. כי ברגע שקיים רגע כלשהו, הרי שתמיד קיים גם לפניו עוד זמן. וזה שהמדע אומר שהזמן נוצר בעת המפץ הגדול, המשמעות של זה היא שהזמן שלנו נוצר בעת המפץ הגדול. אך הזמן היה קיים כבר קודם לכן. כי גם מפץ גדול ויצירת זמן, גם אלו אירועים שקיימים בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. וכך גם לגבי מימד המקום. כאשר המדע אומר שמרחב המקום נוצר בזמן המפץ הגדול, הרי שזה מתייחס רק למרחב המקום שלנו. אך בוודאי שגם הוא עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ולכן לעולם האדם לא יכול להבין איך נוצר הזמן וכיוב. כי כדי להבין איך נוצר הזמן, לשם כך צריך האדם לדמיין מציאות של אין זמן, שממנה נהיה זמן. אבל ברגע שאנחנו אומרים שיש מציאות ללא זמן, שממנה נוצר זמן, ממילא תיארנו סוג זמן נוסף ושונה מהזמן שעליו אנחנו אומרים שהוא נוצר. וממילא לא מצאנו את ההסבר לאיך נוצר הזמן עצמו, כישות של זמן. וזה בדיוק עניין אחד עם מה שביארתי קודם לכן, שגם אם המדע יסביר איך ... נוצר התהליך שיצר את התהליך שיצר את העולם וכן הלאה. וכך גם לגבי מהותו של הזמן. שאין האדם יכול להבין איך נוצר הזמן. כי כל הסבר לאיך נוצר הזמן, הוא עצמו יוצר עוד ציר זמן גדול יותר. וממילא תמיד נשאל איך נוצר הזמן הגדול יותר, שבתוכו נוצר הזמן שלנו. ובין כך ובין כך, האדם לא יכול לדמיין את נקודת הזמן הראשונה. ומאותה הסיבה בדיוק האדם לא יכול לדמיין גם לא את נקודת הזמן האחרונה. וגם לא את קצה היקום. וגם לא את המספר הגדול הקטן ביותר וכל כיוב. ומשום כל זה, האדם לא יכול לתפוס במחשבתו בבת אחת את כל הזמן מקום. כי כדי לתפוס משהו במחשבה, לשם כך צריך לעשות לו סוף. והמחשבה מכילה את הדבר שנמצא ...

... את הרגע הרחוק ביותר, או לדמיין את המקום הרחוק ביותר, או לדמיין את המספר הגדול ביותר וכיוב, שכל זה כמובן דבר שאינו אפשרי. וכדי שהאדם יהיה מאושר, עליו ... לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של ציר הזמן . כי כל רגע שאותו ידמיין האדם, תמיד יהיה רגע אחר אחריו. ולא משנה כמה ינסה האדם לתפוס במחשבתו את תמונת המציאות ... וגם את התוצאה האחרונה. והוא מנסה כל הזמן להאיר את עיני האדם וליצור אצל האדם כלי קיבול, שבו יוכל האדם להכיל בתוכו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, כדי ...

... המציאות, ואז הוא כל הזמן מנסה לשנות את המציאות. ובחוש ניתן לראות, שלא משנה מה יהיה לאדם בחיים, הוא תמיד לא יהיה מאושר. כי האדם יכול לקחת דף ועט, ולרשום לעצמו את כל הדברים ... ואם האדם עדיין כל הזמן רוצה לשנות את המציאות, למרות שהמציאות בדיוק כרצונו, הרי שזה אומר שלא משנה מה יתנו לאדם, הוא עדיין לא יהיה מאושר. וכל המנהיגים הרוחניים למיניהם, ... את הרגע האחרון של הזמן, או את המקום הרחוק ביותר, או את המספר הגדול ביותר. כי האדם לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף עצמו. ומאחר שהסיבה הראשונה היא נמצאת במרחק אין סופי מהאדם, לכן האדם ...

... יגיע לנקודת ההתחלה, כי תמיד יש עוד סיבה אחרת ראשונה יותר. והאדם צריך לנסות לדמיין את הרגע הראשון בציר הזמן , ולנסות להבין מה היה לפניו. אבל זה לא אפשרי. כי אי אפשר לתפוס במחשבה את הרגע הראשון של הזמן. כי האדם כן יכול לתפוס את הרגע הראשון של זמן שמהותו היא מוגדרת בצורה כלשהי. אך בכל פעם שהאדם מגדיר רגע ראשון של זמן בצורה כלשהי, הרי שבאותו הרגע הוא יצר ציר זמן גדול עוד יותר. ציר זמן שמכיל בתוכו את לפני יצירת הזמן ואת אחרי יצירת הזמן. כי שבכל פעם שהאדם חושב על איזה רגע כעל הרגע הראשון של הזמן, ובכל פעם שהאדם חושב על איזו סיבה כעל הסיבה הראשונה, הרי שבכך האדם בסך הכל יוצר תהליך וציר זמן גדול עוד יותר, שבו גם יש סיבה ותוצאה שיצרה את ...

... של מהי הסיבה הראשונה שבגללה מתרחשים כל האירועים של העולם. כי תמיד יהיה ניתן לשאול, מהי הסיבה של הסיבה הראשונה. ואפשר עוד להעמיק בזה, אך אין כאן המקום לכך. ויש סוד, והסוד הוא כי כל השאלות האלו שנראות כשאלות קשות, הן כולן צחוק ובדיחה אחת גדולה, ...

... היחסים בעולם שיש בין כל דבר ודבר שיש בעולם, הכל מנוהל עפ אותו השכל. כגון לדוגמה, מערכת היחסים שיש בין מרחב הזמן לבין מרחב המקום, היא מתנהלת עפ שכל מסוים. ומערכת היחסים שיש בין התודעה של האדם ...

... תופש במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, על ידי זה, כל תחושת הפחד והחרדה של האדם נעלמת. כי מצד האמת, גם תחושת הפחד וגם תחושת חוסר הפחד, בשורשן, שתיהן מגיעות מאותו המקום. כי פחד וחרדה וגם חוסר פחד וחרדה, שתיהן אלו סוגים שונים של רגשות. ...