זמן - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? על הזמן ועל המקום כי הזמן, הוא אין סופי. וגם המקום, הוא אין סופי. והטועים חושבים, שלזמן ולמקום יש התחלה. ואכן יכול להיות, שלזמן מוגדר כלשהו יש התחלה, אבל לזמן עצמו, אין כל התחלה ואין כל סוף כלל. כגון, שניתן לדוגמה לומר, שהזמן שבו קיימים חוקי הפיזיקה שלנו, יש לו התחלה וסוף. וניתן כיוב לומר, שהזמן שקיימת מציאות, שבה יכול להיות קיים העולם שלנו בצורה הנוכחית שלו, הוא זמן מוגבל. אבל לפני ואחרי הזמן, תמיד יש עוד זמן אחר. וברגע שיש התחלה וסוף לזמן, הרי שזה רק לזמן שלנו, אבל תמיד יש עוד זמן אחר. וכיוב לגבי מרחב המקום, שניתן לומר שיש לו התחלה וסוף, ביחס להגדרת מקום כלשהי. אבל המקום עצמו, הוא ללא סוף. כמו שביארתי במקומות אחרים. ולזמן, אין כל התחלה. ומנקודת ההתחלה של הזמן, שנמצאת במרחק אין סופי מהרגע הזה, עד הרגע הזה, עברו אין סופי רגעי זמן, פחות רגעי הזמן, שעוד לא עברו, עד הנקודה האחרונה של רגעי הזמן, שגם היא נמצאת במרחק אין סופי מאיתנו. כמו לדוגמה בציר המספרים. שמהנקודה הרחוקה ביותר בציר המספרים, ועד למספר כלשהו, ... המספרים, שנמצאים בציר המספרים, מהמספר המוגדר, ועד אין סוף, בצד השני של אותו המספר המוגדר. ועוד נחדד ונבהיר: כי המקום, הוא אין סופי. והאדם הוא נקודה שנמצאת, בתוך המקום האין סופי. והאין סוף מקום, הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. ומהתחלת המקום ועד סופו, יש אין סוף מקום. אבל, עד נקודה מוגדרת כלשהי, יש אין סוף מקום, פחות המקום שיש, עד הסוף שלו, מהצד השני. ועוד נחדד ונבהיר: כי ברגע אחד של זמן, קיים מקום אין סופי. דהיינו, ברגע אחד בציר הזמן, קיימות אין סוף ישויות שונות, במקום אין סופי. וכל הישויות האלו, כולן קיימות בו זמנית בבת אחת, ברגע אחד. ... באותו הרגע ממש, יש עוד מקום גדול, שיש בו עוד המון ישויות אחרות, באותו הרגע ממש. וכך גם לגבי הזמן. שעל האדם לדעת את האמת, שבנקודה אחת של מקום, יש אין סוף זמן. והכוונה היא, שהזמן האין סופי כולו, כבר קיים. בדיוק כמו שהמקום כולו קיים תמיד. והמקום מקיף את האדם מכל צדדיו. וגם ציר הזמן האין סופי, גם הוא כבר קיים, וגם הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, הכל כבר קיים כרגע ובכל רגע אחר. ובכל רגע, האדם רואה חלק אחד של הזמן. אבל הזמן כולו, כבר קיים תמיד, בכל מקום. והכוונה היא, שכמו שבכל רגע, קיימות כל הישויות שנמצאות במרחב המקום, בו זמנית באותו הרגע, כך גם, בכל נקודה של מקום, קיימים בו זמנית, כל האירועים של הזמן, שיקרו באותו המקום. וכמו שברגע אחד, יש אין סוף מקום. כך גם במקום אחד, יש אין סוף זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום כלשהו, כולם כבר נמצאים באותו המקום תמיד. אלא, שבכל פעם, האדם רואה את הצורה, שיש בחיבור של נקודת הזמן והמקום, שעליה הוא מתבונן. והזמן לא נוצר, ורגעי הזמן לא עוברים. ומתחילת הזמן, לא עבר שום זמן. אלא, הזמן עצמו כולו קיים בגודל אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. והאדם עצמו, בכל פעם, רואה רגע אחר של הזמן, מתוך הזמן האין סופי. ואפשר לומר גם להפך. שכמו שבמקום אחד ברגע אחד, יש רק אירוע אחד. והאירוע הקודם והאירוע הבא, ... שנמצאת במקום ובזמן מסוים. והמשמעות שלה נובעת, מהצורות שיש ברגעי זמן אחרים ובמקומות אחרים וכולי. ועוד נוסיף ונאמר, כי הזמן והמקום הם אין סופיים. אבל מהותם, היא הגבול שלהם. כי הזמן הוא אין סופי וכך גם המקום. אבל הם עשויים, משום מקום ומשום זמן, שזאת ההתחלה והסוף של הזמן ושל המקום. ולא שהזמן התחיל מתי שהוא, כי הוא אין סופי. אלא שהוא כרגע ממש, גם רק כלום ממש וכולי. וכפי שכבר ביארתי ...

האם הזמן עושה את שלו? לשכוח מישהו, מתי הזמן לא עושה את שלו? האם הזמן הוא התרופה? האם לתת לזמן לעשות את שלו? האם הזמן ירפא את הכל? האם הזמן מרפא את הכאב? האם רחוק מהעין רחוק מהלב? להוציא מישהו מהראש, למה לא להדחיק? הדחקה האם נכון לומר שהזמן עושה את שלו? השאלה העיקרית שאליעד כהן דן בה בהרצאה זו היא, האם נכון לומר שהזמן תמיד עושה את שלו, במיוחד כאשר מדובר בשכחה של אדם, רגש או בעיה. הרעיון המקובל הוא שהזמן עובר ומרפא כל דבר, אך אליעד מציין שהמציאות מורכבת יותר ושלא תמיד הזמן הוא הפתרון הנכון. אנשים רבים נוטים להאמין שאם תיתן לזמן לעשות את שלו, בסופו של דבר תשכח או תתגבר ... מדגישה כי הנחה זו אינה תמיד נכונה ותלויה בגודל הבעיה ובעוצמת הרצון שיש לאדם לגבי הדבר שמטריד אותו. מתי הזמן כן עושה את שלו ומתי הוא לא? אליעד מביא דוגמה פשוטה וברורה כדי להבהיר מתי הזמן אכן עושה את שלו: אם אדם רוצה ארטיק והולך למכולת אך אין שם ארטיק, הוא עשוי להיות מעט מאוכזב אך הזמן במקרה הזה יעשה את שלו, כי אותו אדם ישכח במהרה שרצה בכלל לאכול ארטיק. זה קורה מכיוון שהרצון שלו ... במיוחד. אך מצד שני, אם מדובר במשהו חזק יותר, למשל אדם שרוצה לעשן סיגריה ואין לו אפשרות להשיג סיגריות, הזמן לא יעזור לו לשכוח. אדם כזה יישאר מוטרד מאוד מהעניין, כי הרצון שלו חזק בהרבה. דוגמה נוספת שממחישה זאת היטב היא רעב: אם אדם רעב, לא יעזור לומר לו שעם הזמן הוא ישכח שהוא רעב. התחושה הפיזית של רעב חזקה מכדי שהזמן יוכל למחוק אותה. לכן, ככל שהבעיה חזקה או משמעותית יותר לאדם, כך הזמן פחות יכול לעזור בשכחה או בריפוי שלה. מדוע אנשים מאמינים שהזמן עושה את שלו? לפי אליעד, אנשים חושבים שהזמן עושה את שלו כי בדרך כלל הרצון האנושי מתמקד במה שאפשרי להשגה. ככל שעובר זמן ואדם לא מצליח להשיג ... קודם. אך הדבר שונה לחלוטין כאשר מדובר במשהו שהלב באמת רוצה. אם אדם באמת, בכל ליבו, רוצה דבר מסוים, הזמן לא יגרום לו לשכוח. רצון אמיתי ומשמעותי לא נמחק רק משום שעובר זמן, כי רצון זה מהווה חלק מעמוק מתוך הזהות והרגש של אותו אדם. לכן, אליעד מדגיש שאסור לאנשים לסמוך אך ורק על הזמן כפתרון לבעיותיהם, בייחוד אם מדובר בבעיות רגשיות עמוקות. מה הסכנה בהסתמכות על הזמן כפתרון? כאשר אדם אומר הזמן יעשה את שלו, הוא בעצם מדחיק את הבעיה. הדחקה זו עלולה להיות מסוכנת, משום שהבעיה אינה נעלמת אלא נשארת ... מסוים עלול לעורר את הטראומה או הבעיה, ולגרום לנזק נפשי חמור בהרבה. מה הפתרון שאליעד מציע במקום להסתמך על הזמן? אליעד כהן מציע לא לסמוך על הזמן כפתרון קסם. במקום זאת, הוא ממליץ להתמודד עם הבעיות ישירות ובצורה אמיצה. הוא אומר מפורשות שאם יש לך משהו ... ולהביא לריפוי אמיתי ושלם, במקום להשאיר את הבעיה מודחקת בתוך הנפש, מה שעלול לגרום לנזקים נפשיים משמעותיים בעתיד. לסיכום, הזמן יכול לעזור במקרים מסוימים, אבל ככל שהבעיה עמוקה ורצינית יותר, כך הפתרון של לתת לזמן לעשות את שלו נעשה ... יותר. אליעד קורא לאנשים לטפל בבעיות הרגשיות באופן ישיר ולהימנע מהדחקה, כדי למנוע התפרצות פתאומית של הכאב בעתיד. האם הזמן באמת עושה את שלו? למה לא להדחיק בעיות? איך לשכוח מישהו? איך להתמודד עם טראומה מודחקת? האם רחוק מהעין הוא רחוק מהלב? האם הזמן יכול לרפא כאב רגשי? האם הזמן מרפא את הלב? האם הזמן מרפא את הכל? למה הזמן לא תמיד עושה את שלו? תן לזמן לעבור, האם לתת לזמן לעבור? עם הזמן תתרגל, עם הזמן תשכח

הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי - חלק 2

... אך עדיין ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2: ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר / עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר / הווה / עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני / אחרי. ולכן ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן לציר הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה בציר הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו, לפני קיום ציר הזמן שלנו ואחרי קיום ציר הזמן שלנו. יש להבין: כי גם אם נאמר שציר הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את ציר הזמן שלנו. כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את הזמן כולו. לומר שהזמן נברא, פירושו לומר שציר הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי ציר הזמן האמיתי הוא הגדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי לציר הזמן אין נקודת התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני לציר הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמה 3: מרחב המקום. את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולארית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי. בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו, מרחב מקום נוסף גדול יותר. גם אם נאמר שאי אפשר לנוע בפועל לכל נקודה במרחב המקום, הרי שעדיין כן ניתן לנוע לכל נקודה במרחב המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב המקום הוא אין סופי. כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב המקום האמיתי הוא אין סופי. בעניין מרחב מקום גדול יותר ראה כאן. דוגמה 4: ניתן לקחת כל 2 הפכים, ולחפש ... אליה בפועל) ? התשובה כמובן תהיה אין סוף. וכל כיוב באין סוף דוגמאות נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר שציר הזמן / מרחב המקום שלנו הם בצורת עיגול / כדור, דהיינו, שנקודת ההתחלה והסוף מחוברות אחת עם השניה, ואם כן יש להם סוף. הפרכה: כנל, גם אם נאמר שמרחב המקום שלנו הוא בצורת כדור מוזר, שבו כאשר מגיעים לקצה אחד נכנסים לקצה השני של עצמו, הרי שזה עדיין אומר שהכדור עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ברגע שנתנו למרחב המקום שלנו צורה כלשהי, כגון של כדור, הרי שבעצם אמרנו כי: קיים מרחב מקום אין סופי, שבתוכו קיים מרחב מקום ... שמתנהגת בצורה כלשהי. אך בכל מקרה אנחנו תמיד נהיה בתוך מרחב מקום אין סופי. צורת הכדור האפשרית של מרחב המקום, מתארת אך ורק את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה מרחב מקום אחר גדול יותר שמקיף את הכדור. צורת כדור למרחב המקום, מגדירה את ההתנהגות של מרחב המקום, אך לא מגבילה את מרחב המקום שבתוכו נמצא מרחב המקום שלנו. כנל לגבי ציר זמן שיתכן והוא מתנהג בצורה של עיגול סופי שחוזר על עצמו. אך תמיד הוא יהיה בתוך ציר זמן אחר גדול יותר שקדם לציר הזמן שלנו. ואם כן ציר הזמן האמיתי הוא אין סופי. מסקנה: למרות שלא ניתן לתפוס את כל האין סוף כולו בתוך המחשבה, עדיין ניתן להבין ...

... לא תמיד היה קיים, חשוב קודם להגדיר למה בדיוק מתכוונים במילה עולם. האם מדובר בכדור הארץ בלבד, ביקום, במרחב המקום והזמן, או אולי בכל המציאות כולה? אליעד מסביר שכשאומרים שהעולם נברא, חייבים לברר: האם הכוונה שהחומר שממנו עשוי העולם נברא? אולי החומר תמיד היה קיים? האם רק הצורה של העולם נבראה, אבל החומר תמיד היה קיים? האם הזמן והמקום עצמם נבראו? אם כן, איך ניתן לדמיין מצב שבו לא היו מקום וזמן? למשל, אליעד מביא דוגמה של אצבע. ניתן לדמיין שהאצבע לא קיימת, אבל האם אפשר לדמיין שהחומר הבסיסי שממנו עשויה האצבע ייעלם לחלוטין? ומה אם גם המקום והזמן לא יהיו קיימים בכלל? האם אפשר בכלל לדמיין מציאות כזו? מה המשמעות של המושגים יש ואין בחקירה על אלוהים? ... כזו. למשל, אם אלוהים מוגדר כישות אינסופית שלא נמצאת בשום מקום וזמן, יש לבדוק האם בכלל אפשר להיות קיים בלי מקום וזמן. אם זה לא אפשרי, אז ההגדרה של אלוהים מתבררת כבלתי אפשרית. אליעד מדגיש שצריך לבדוק כל אפשרות בקפדנות רבה, ... אלוהים? האם אלוהים יכול להיות קיים מחוץ לזמן? איך להגדיר את המושג אלוהים? האם העולם תמיד היה קיים? האם הזמן והמקום נבראו? מה ההבדל בין קיום בפועל לבין פוטנציאל קיום? הקדמה שאלה גדולה עומדת לפנינו: האם יש אלוהים, והאם אלוהים ... נברא? לבין האם היו צורות, חומרים או ממדים אחרים שהיו קיימים מאז ומעולם? ומתוך כך צצה שאלה נוספת: האם הזמן והמקום עצמם היו קיימים תמיד? הרי יכול להיות שהמקום והזמן היו קיימים תמיד, ורק החומר או הצורה שבתוכם נוצרו מתישהו. כמו כן, קיימת אפשרות שהעולם קיים מאז ומעולם, ואלוהים ... ההנחות הבסיסיות שמאחורי הטענה הזו. לדוגמה, הטענה אלוהים ברא את העולם מניחה שיש עולם, וששהעולם לא היה קיים כל הזמן, ומניחה שיש ישות בשם אלוהים, ואחר כך מניחה שהישות הזאת היא שאחראית לבריאת העולם. בדרך, צריך להגדיר מה בדיוק ... מה הכוונה במילה עולם. האם מדובר רק בכדור הארץ? האם הכוונה לכל החומר ביקום? האם העולם כולל גם את הזמן והמקום עצמם? האם הכוונה למערכת השמש בלבד, או לכל המציאות כולה על כל ממדיה? קיימים המון הסברים אפשריים למילה עולם. ... קיים? האם רק החומר לא היה קיים? האם הצורה שלו לא היתה קיימת, אבל משהו אחר כן היה? האם המקום והזמן היו קיימים לבד, בלי חומר? או אולי לא היה קיים דבר, ואף לא מרחב וזמן? צריך גם לשאול: מהי ... מה פירוש העולם לא היה קיים. השאלות הנגזרות וחקר האפשרויות נקודה יסודית נוספת היא שייתכן שהמילה עולם כוללת את הזמן והמקום עצמם. במקרה כזה, אמירה כמו העולם לא היה קיים תצטרך להסביר איך בכלל אפשר לדבר על לפני שהעולם היה קיים אם לא היה זמן. כי אם לא קיים הזמן, לא ברור מה פירוש לפני. גם לא ברור מה פירוש לא היה מקום אם לא היה ממד מרחבי כלשהו. מכאן צצות שאלות: האם המקום והזמן עצמם נבראו? ואם כן, באיזה אופן? האם יש אופציה שמרחב המקום והזמן יהיו לא קיימים בכלל, ואיך נוכל בכלל להבין מצב כזה? לאחר שמבהירים את השאלות האלה, יש לעבור לחקירת הנושא האם באמת ייתכן שהעולם לא היה קיים אי פעם?. האם יש היגיון שחומר העולם, או הזמן והמקום עצמם, התחילו פתאום? או שאולי תמיד היו, ובשלב מסוים הופיעה צורה מסוימת של היקום? ואולי באמת אי אפשר לקבוע ... קיים, שהרי אם יש עולם - משהו בסיסי שממנו הוא מורכב ודאי קיים. יש מגדירים אחרת: אלוהים הוא מעל המקום והזמן, אלוהים הוא כל המציאות כולה, אלוהים הוא אינסופי או אלוהים הוא התודעה הראשונית. בכל הגדרה חדשה אנו חייבים לבדוק ... ברא את העולם? וגם כאן נשאלת השאלה: מה בדיוק אומרת המילה ברא? האם העולם לא היה קיים בכלל, כולל הזמן והמקום, עד שאלוהים ברא אותו? או שהעולם היה קיים באיזושהי צורה פוטנציאלית? האם גם האפשרות להיווצרות עולם נבראה, או ... זה כל היקום? האם כולל גם זמן ומקום? או אולי כל המציאות כולה? להבין את המשמעות של לא כל הזמן היה קיים. האם באמת יתכן שהזמן והמקום לא היו? האם יתכן שהחומר לא היה, אבל המקום והזמן כן היו? לעמוד על ההבדל בין אפשרות קיום לבין קיום בפועל. לפני הקיום, האם אפשרות הקיום עצמה היתה קיימת? ... אותנו לברר הרבה יותר מאשר רק את עניין בריאת העולם. הוא מוביל אותנו להבנות יסודיות בנוגע לתפיסת המציאות, למהות הזמן והמקום, למהות האפשרות והחומר, ולבסוף גם למהות התודעה שלנו, ואיך כל אלו משתלבים בהנחה על קיומו של אלוהים. בסיום, ... המעורבות של האל במציאות. אבל לפי הסדר ההגיוני המתואר כאן, תחילה מומלץ להגדיר ולחקור את היסודות. הגדרת קיום ומהות הזמן האם אפשרי שהעולם לא היה קיים? מושגי אלוהים שונים בפילוסופיה ובדת רעיון הבריאה לעומת נצחיות העולם שאלת היש והאין ... זה אין? מה ההגדרה של יש? מה הגדרה של אין? מה זה יש אלוהים? מה זה אין אלוהים? קיום בלי מקום וזמן, קיום מחוץ למקום ולזמן, מה זה קיים? מה זה לא קיים? מה ההגדרה של קיים? מה ההגדרה של לא קיים? העולם קדמון, קדמות העולם, העולם נברא על ידי בורא, האם העולם כל הזמן היה קיים? הקשר שבין אלוהים לבין העולם, הקשר שבין העולם לבין אלוהים, בריאת העולם על ידי אלוהים, האם יכול להיות שיש אלוהים? האם יכול להיות שאין אלוהים? קיום כאפשרות, קיום כפוטנציאל, משהו שלא קיים בכלל, משהו שכל הזמן קיים, החומר שממנו עשויה המציאות, ממה הכל עשוי? מה היה לפני המקום והזמן? ממה עשויים המקום והזמן? מה זה מקום? מה זה זמן? מה זה מציאות? מה זה קיום? האם העולם לא כל הזמן היה קיים? האם העולם נוצר? איך העולם נוצר? האם העולם נברא? איך העולם נברא? האם אלוהים נתן את התורה? ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים - חלק 5 מהי משמעות הזמן והמקום לפי ההרצאה? הזמן והמקום הם שני מקיפים אין סופיים שמקיפים את כל הדברים בעולם. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם נפרד במיקום ובזמן, ובין שני המקיפים הגדולים ביותר, המקום והזמן, יישארו כל הדברים נפרדים, גם אם נמחוק את כל הצורות. הוא מציין כי המקום והזמן הם חיוניים לכל יצור שצריך מקום וזמן כדי להתקיים. כל שינוי בזמן ובמקום יוצרת חוויית זמן שהיא לא בהכרח נכונה או שקרית, אך היא חלק מהמציאות של כל פרט. האם הזמן והמקום יכולים להיות סופיים? לא. הזמן והמקום הם אינסופיים. אם ננסה להקדים זמן ולהגיד שיש לו התחלה, אנו נגלות שלפני הזמן היה זמן אחר, ומכך אנו מבינים כי הזמן תמיד קיים. באותו אופן, הזמן אינסופי כי תמיד ניתן לחוות אותו ולהרגיש אותו ברגעים שונים. כמו כן, המקום אינסופי כי אם נחליט שזמן או מקום מוגבלים, מיד תיווצר האפשרות לעוד מקום או זמן. השאלה האם הזמן והיקום התחילו, לא ניתנת להוכחה. מהו פוטנציאל הנפרדות? הנפרדות, כפי שמוסבר בהרצאה, אינה נפרדת מהפוטנציאל שלה. תמיד קיימת האפשרות לנפרדות, ולכן גם זמן ומקום תמיד קיימים. אם נאמר שאין זמן ומקום, הרי שזה מצריך את קיומם, כי תמיד יש את הפוטנציאל לשם יצירה של עולם חדש. כך, תמיד קיימת האפשרות ... אנחנו מדברים על התחלה או סוף, זו תפיסה יחסית בלבד, שמתארת את השינוי שקרה. זאת אומרת, אם אנו אומרים שהזמן התחיל, אנחנו למעשה מדברים על שינוי בזמן עצמו, ולמעשה על רצף שבחווייתנו נתפס כהתחלה. הזמן המקום הפוטנציאל של נפרדות התחלה וסוף מהות האחדות המצוי הראשון הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 67 כול הדברים בעולם נפרדים זה מזה במקום ובזמן, כי שני המקיפים הגדולים ביותר הם המקום והזמן. כל דבר צריך מקום וזמן, וגם אם נמחק את כל הצורות, בסוף יישאר לנו חלל פנוי. אבל עדיין כל ... דברים נמצאים באותו מקום ובאותו זמן הרי שהם ישות אחת ממש. למעשה יש שתי ישויות אין סופיות שהן המקום והזמן. ולמה הזמן אין סופי? כי אם תאמר שהזמן התחיל בנקודה כל שהיא, זה אומר, שאמרת שהיה זמן לפני נקודה כל שהיא ואחרי נקודה כל שהיא. בעצם במילה התחלה, אתה אומר לפני. זה אומר שעשית עוד היקף זמן. כול הזמן כולו עבורי הוא כהרף עין. אך מצד התפיסה שלך, תמיד יש חוויית זמן. זמן פירושו שינוי. הזמן הוא אין סופי, למה? כי אם תגיד שהייתה לו התחלה, תתבונן פנימה ותראה שאתה חווה זמן יותר גדול. ואולי זאת חוויית שקר, ואולי זה שאתה חווה עכשיו זמן זה גם שקר, אבל תתבונן פנימה ותראה שכאשר אתה אומר, הזמן נוצר, אז אתה חווה לפני ואחרי. למעשה יש מקיף אין סופי של זמן. כול מה שאני רוצה להראות הוא שהזמן תמיד קיים, מה ההוכחה שהזמן תמיד קיים? אתה לא יכול להוכיח שהזמן לא תמיד היה קיים. אתה גם לא יכול להוכיח שהזמן התחיל. ואם תהיה כנה עם עצמך ותסתכל פנימה, תראה שאתה אפילו לא יכול לחוות שהוא התחיל. ואותו הדבר לגבי ... כך שיש אין סוף מקום. את הצורה אפשר להגביל, אך לא את המהות. מה זה אומר? שאת הצורה של הזמן אפשר להגביל, כמו למשל הזמן של כדור הארץ הוא מוגבל, אבל אי אפשר להגיד שהזמן מוגבל, הכוונה שמהות הזמן אינה מוגבלת. אם קיים משהו, אז הזמן חייב להיות קיים. ומכאן שיש שני מצויים ראשונים, שזה הזמן והמקום, בתודעה שלך אתה לא יכול בלעדיהם. וזאת ההוכחה שיש שני אלוהים, והשמות שלהם זה הזמן והמקום. זאת ההוכחה שאין אלוהים, כי מצד אחד אתה אומר, שאם תגיד שיש אלוהים, אז זה שניים - זמן ... סופי ובתוכו יתכנו כל האפשרויות ואתה אפשרות אחת. לפי השכל, אם אנו מבינים שיש שני מקיפים אין סופיים, שהם הזמן והמקום, אז זאת ההוכחה למעשה שאין מצוי ראשון ויחיד. ואם יבוא מישהו ויגיד שאין בכלל זמן ומקום, ומעולם גם לא היו. גם שאלה זאת מצריכה את קיומם של הזמן והמקום, למה? כי הנפרדות תמיד קיימת כפוטנציאל. ותמיד קיימת אפשרות לקיומו של דבר כל שהוא. את האפשרות אי אפשר ... אז תמיד יהיו קיימים זמן ומקום. נגיד שרק אלוהים קיים. אבל בגלל שיש אפשרות שאלוהים יברא את העולם, אז הזמן והמקום תמיד קיימים. האם אלוהים יכול לברוא את העולם? כן, היה לו פוטנציאל אין סופי, ופוטנציאל אין סופי פירושו ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים - חלק 4 מהי משמעות הזמן והמקום בהקשר של אחדות המציאות? המציאות כולה מורכבת מהמון ישויות נפרדות, אך כל ישות כזו קיימת בתוך זמן ומקום. כל דבר בעולם, כמו ספר לדוגמה, משתנה כל הזמן, אפילו ברגעים קטנים של זמן. כך, כל שינוי קטן במציאות יוצר ישות חדשה, וזהו תהליך אינסופי. מהי המשמעות של זמן ומקום בהקשר של המציאות? הזמן והמקום אינם רק ממדים פיזיים אלא גם נמדדים על פי התודעה שלנו, המחשבות וההרגשות שלנו. לדוגמה, אתה חושב על משהו ברגע נתון, ואז עובר רגע נוסף בו אתה חושב אותו דבר, אך השינוי הוא הזמן שחלף ביניהם. הזמן עצמו, כך נראה, הוא הדרך בה אנחנו חווים את השינויים האלה, ותוך כדי כך המקום הופך לרלוונטי. ללא מקום, אין שינוי, ולכן הזמן לא יכול להתקיים. האם יש זמן בלי מקום? לא, אם אין מקום, אין שום דבר, וכך לא יכול להיות זמן. זמן הוא שינוי, ואם אין מקום, אין שינוי, ולכן אין זמן. המקום והזמן תלויים אחד בשני. כל דבר שדורש זמן דורש גם מקום, וכך כל דבר המתרחש במקום מסוים, מתרחש גם בזמן ... זה רוצה. רק כשיש את שני הקטבים, רק אז הרגש והחוויה של הרצון הופכים למשמעותיים. מהו הקשר בין הזיכרון והזמן לחוויית המציאות? אם אדם היה זוכר הכל באותה עוצמה של הרגע, הוא לא היה מסוגל להבדיל בין פרטי המציאות ולחוות את הזמן כמשהו שמתקדם. זיכרון ועוצמתו הם מרכיבים חשובים בחוויית הזמן, ואם הכל היה נזכר באותה עוצמה, לא היו נפרדים הזמנים. מהי אחדות הזמן והמקום? הזמן והמקום קשורים אחד בשני, ולמעשה הם אחד. אם אדם חווה רק רגע אחד של זמן, לא יהיו לו אפשרויות להבין את הזמן, את העבר או את העתיד. גם אם היה מקום רק בנקודה אחת, לא היה מרחב אמיתי, ולכן לא היה מקום. כל החוויות השונות במציאות נובעות ממערכת של זמן ומקום משתנה. כשהם הופכים לאחד, חוויית הזמן והמרחב משתלבים יחד ויוצרים מציאות של אחדות. האם קיימת משמעות לתודעה כאשר כל האפשרויות קיימות בו זמנית? בעצם כל ... לו כל האפשרויות, הוא היה רואה את הכל כשלם. כיצד החוויה שלנו מקשרת אותנו עם כל האפשרויות? כשהאדם מבין שהזמן והמקום הם אחד, הוא מבין שמצד האמת כל העולם נמצא באותו מקום. כל ציר הזמן מתרחש באותו רגע, ובכל מקום קורים כל האירועים בו זמנית. לפיכך, לא קיימת שאלה מדוע משהו קרה אז או ... לחוות את ההפכים כשלם, הוא יבין את האחדות שבסופו של דבר כל דבר הוא חלק מהמציאות הגדולה והאחדותית. מהות הזמן והמקום האם יש זמן ללא מקום? האם יש משמעות לדברים אם יש רק ישות אחת? רצון והבנת הזמן החוויות והזיכרון כחלק מהמציאות אחדות הזמן והמקום מהספר להיות אלוהים - חלק א עמוד 67 כול הדברים שיש בעולם הם נפרדים זה מזה, אתה יודע מה ההבדל ביניהם? הזמן והמקום. בסוף התהליך יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, וכל נקודה במקום ובזמן היא ישות אחרת. שאלה: אתה יכול לדבר על הזמן? אליעד: הספר הזה של עכשיו הוא לא אותו ספר בעוד רגע. הספר הזה של עכשיו, אם אני אשאל אותך, ... משהו למשהו. אבל אם אין כלום לא יכול להיות שינוי. אם אין עבר, הווה ועתיד, אז אין מרחב. כך שבלי זמן אין מקום. אם אין הווה אין מרחב. את המקום צריך להכניס לרגע מסוים, בלי רגע, אין מקום. כך ששניהם קשורים אחד לשני. כדי שלדבר מסוים תהיה משמעות, חייב ... אז זה אומר שבאותו רגע אתה חושב גם על, לא רצון. אחרת איך אתה יכול לחוות רצון? כל זמן שאין מקום וזמן אז אין רצון, אין מחשבה וכו. שאלה: מה זה חוויית זמן? אליעד: לקחו הרבה תמונות ופשוט שינו לך את ... מהראש שלך את כל מה שקיים, קבלת מקום ריק, אבל כאשר אדם מדמיין אין מקום, הוא לוקח את כל המקום ומדמיין נקודה, אבל זה עדיין מקום, כי זה נקודה. ומה יקרה אם לא תחשוב על הנקודה הזאת, אז שוב ... יכול לדמיין אין סוף זמן. אבל מצד שני אם היית חווה רק רגע אחד, לא היית יכול לחוות את הזמן, כי אין לך השוואה. בטקסט הבנו שנקודה אחת של מקום ונקודה אחת של זמן, זה אין זמן ואין מקום, ... אם יש מקום יש זמן, ואם יש זמן יש מקום, ולכן זה לא האחד המוחלט. האחד המוחלט הוא לפני הזמן והמקום. אם אתה עדיין מצליח להפריד בין זמן ומקום, זה סימן שעדיין יש זמן ומקום. האם אתה יודע מה היה ברגע הראשון של הזמן? היה בו את מה שיש עכשיו ואת מה שיש בכל הרגעים. מה זה אומר? על פני אין סוף זמן ... למה האדם חווה רק צורה אחת, אז תדע לך שמצד האמת יש אחד כמוך שחווה צורה אחרת. אם תבין שהזמן והמקום הם אחד, אז תבין שבכל מקום וזמן יש את הכל. כי אם כל העולם נמצא בשום מקום, אם ... קרה אתמול או מחר, אלא זה קורה באותו רגע, ולך נדמה שזה קרה או יקרה. אם האדם מתבונן לתוך הזמן, ומבין שהזמן הוא אחד, ומקום אין סופי הוא גם אחד, אז הוא יבין שמצד האמת הפנימית של המציאות, השמש ואתה נמצאים ...

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור ... שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש לפני ואחרי, כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש לפני ואחרי. הלפני ואחרי של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם. ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם ציר הזמן של העולם, גם הוא קיים בתוך ציר זמן אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של ציר הזמן שבתוכו נמצא ציר הזמן שלנו? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה. שאלה נוספת: וציר הזמן של אלוהים עצמו, בתוך איזה ציר זמן הוא עצמו נמצא? דהיינו, מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את ...

תחושה של מחשבות מהירות, המחשבות רצות לאט, המחשבות רצות מהר, הזמן עובר לאט, הזמן עובר מהר, הכל מרגיש יותר לאט, הכל מרגיש יותר מהר, שינוי תחושת הזמן בשעת השינה והחלומות, מהי תחושת הזמן? מהי תחושת הזמן וכיצד היא נוצרת? אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד נוצרת תחושת הזמן שלנו, מה גורם לזמן להיראות כאילו הוא עובר מהר או לאט, ומהי בעצם משמעות הזמן. ההרצאה מתחילה בדוגמה של מצב שבו אדם חווה תחושה של מחשבות איטיות, או מחשבות שפחות צפופות וצפופות, עד כדי תחושה של הכל מת. מה שבעצם מתרחש הוא שהאדם מרגיש שהמחשבות פחות צפופות וכתוצאה מכך מרגיש כאילו הזמן עובר לאט יותר. למה לפעמים נדמה שהזמן עובר לאט? תחושת הזמן, לפי אליעד, מבוססת על שינוי. כשאין שינוי, אין תחושת זמן. הזמן נמדד רק באמצעות שינויים שמתרחשים במציאות או במחשבות שלנו. הוא מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אם במשך עשר שניות נחזור ... ושוב על אותה תמונה, למרות שכביכול ראינו אותה מספר פעמים רב, התחושה תהיה של כמות שינויים קטנה מאוד, ולכן הזמן ירגיש קצר יותר. זה לא שהזמן באמת השתנה, אלא שהחוויה שלנו מושפעת מהיעדר השינוי. כך גם קורה כשהמחשבות חוזרות על עצמן, ונדמה לנו שלא חשבנו ... אדם שכלוא בצינוק וחושב שוב ושוב על אותו דבר, למשל על קיר. בגלל שהמחשבה אינה משתנה, האדם ירגיש כאילו הזמן לא עובר בכלל, אף שבפועל הזמן חולף. האם תחושת הזמן משתנה בגלל משהו שמטריד אותנו? אפשרות נוספת שאליעד מסביר, היא שהתחושה שהמחשבות נעלמות או שהן חוזרות על עצמן באיטיות, ... אדם חושב על בעיה מאוד מורכבת וקשה באופן אינטנסיבי, עד שנדמה לו שאין לו מחשבות אחרות. במצב זה, תחושת הזמן משתנה משום שמבחינת האדם לא היה שום שינוי משמעותי בדבר שהטריד אותו, ולכן התחושה היא שהזמן כמעט נעצר. למעשה, האדם ממשיך לחשוב כל הזמן, אך כיוון שהמחשבה לא משתנה, החוויה היא של קיפאון. מדוע לפעמים נדמה לנו שיש לנו יותר מחשבות? מצד שני, ... הפוכה. אליעד מסביר שכאשר אנחנו מרוכזים בדבר מונוטוני או בפעולה שחוזרת על עצמה, כמו למשל בזמן אימון גופני, תחושת הזמן יכולה להיות איטית מאוד. במצב כזה, התחושה היא של מעט מחשבות, אך למעשה האדם חושב כל הזמן את אותו הדבר באופן רצוף. הוא מציין שייתכן שהאדם חווה מצב של ריכוז גבוה בדבר ספציפי וחוזר, ולכן נראה ... רב, אף שבמציאות הוא נמשך דקות ספורות בלבד. הדבר נובע מכך שבחלום יש מעט שכל או מודעות, ולכן תחושת הזמן מתארכת. כלומר, ככל שיש פחות שכל, כך יש תחושה של זמן ארוך יותר, ולהפך. איך שכל ותחושת זמן קשורים זה לזה? אליעד כהן מסביר עיקרון נוסף ומרכזי: ככל שיש יותר שכל (או מודעות) תחושת הזמן מתקצרת. אדם עם שכל רחב יותר מסוגל לתפוס אירועים רבים בו - זמנית, ולכן אירועים שנמשכים שנים ארוכות יכולים להיראות לו כהרף עין. הוא מדגים זאת באמצעות הרעיון שהזמן כולו - מתחילת העולם עד סופו - בעיני מי שיש לו שכל אינסופי, נראה קצר יותר מהרף עין, כי ... אין באמת שינוי, הכל נתפס כאחד. מנגד, כשיש מעט שכל, האדם חווה כל רגע בצורה מאוד ארוכה ומפורטת, ולכן הזמן עבורו מתארך. כך, אדם שחושב מחשבה אחת בודדת לאורך זמן יחווה תחושה שהזמן כמעט נעצר, למרות שבפועל הזמן ממשיך לנוע באותו קצב. הוא מתאר זאת גם במושגים של תת - מודע: כשבתת - מודע יש הרבה רעש ומחשבות, התחושה היא שהזמן עובר מהר יותר, וכשבתת - מודע יש שקט יחסי, התחושה היא שהזמן מאט את הקצב. לסיכום, תחושת הזמן והמחשבות קשורות זו בזו, ונובעות בעיקר מכמות השינויים שאנו תופסים במציאות הפנימית והחיצונית שלנו. כמות השכל שלנו - או המודעות שלנו לשינויים - היא שקובעת האם נחווה את הזמן כאיטי או מהיר. למה הזמן עובר לאט? תחושת זמן בחלומות מחשבות מהירות או איטיות איך שכל משפיע על תחושת זמן? מדוע מחשבות חוזרות על ...

לנצל את הזמן, ניהול זמן, בזבוז זמן, 3 תנאים לניצול זמן, איך לא לבזבז את הזמן? למה אני דוחה דברים? ניצול זמן, איך לנהל נכון את הזמן? למה אני מבזבז את הזמן? איך לנהל את הזמן ביעילות? איך להפסיק דחיינות? למה אני דוחה משימות? מה המשמעות של לנצל את הזמן? לנצל את הזמן, לפי אליעד כהן, פירושו לבצע במשך הזמן פעולות שמביאות לאדם את התועלת המרבית האפשרית. כאשר אדם מבצע פעולות שנראות לו מועילות ומקדמות אותו לעבר המטרות שלו, הוא מרגיש שניצל את הזמן. מנגד, אם הוא מבצע פעולות שאינן מובילות לתועלת המרבית, הוא יחוש שבזבז את זמנו. לדוגמה, צפייה בטלוויזיה עשויה לספק ... התנאים החשובים לניצול זמן נכון? אליעד כהן מציין שלושה תנאים מרכזיים שחשוב להתייחס אליהם כדי לוודא ניצול יעיל של הזמן: ברור לך מה המטרות שלך: השלב הראשון והבסיסי ביותר בניצול זמן יעיל הוא להבין מהן המטרות המדויקות שאליהן האדם רוצה להגיע. אם המטרות אינן ברורות לו, כמעט בלתי אפשרי עבורו לנצל את הזמן שלו בצורה יעילה. לכן, לפני הכל, עליו להגדיר בצורה ברורה ומדויקת מהן המטרות והיעדים שהוא שואף להשיג. ברורה לך ... ברורה, או שיש ספקות לגבי הדרך המדויקת שבה יש לפעול, האדם עלול לבצע פעולות שלא באמת מקדמות אותו, ובכך הזמן יתבזבז. אדם שמודע למטרותיו אך אינו יודע בוודאות איך להשיגן, יחווה חוסר יעילות מתמשך. אין לך התנגדות לבצע את ... גם כשהדרך למטרות אינה ברורה לגמרי. כאשר האדם לא בטוח איך בדיוק להגיע למטרות שלו, הוא יתעכב ויבזבז את הזמן בפעולות לא יעילות, במקום לפעול בצורה ממוקדת וברורה. אנשים דוחים משימות גם כאשר יש להם התנגדויות רגשיות לבצע את ... לשבת ולהתרכז, יעדיף לדחות את המשימה, גם אם ברור לו שהדבר נחוץ וחשוב. כיצד להתגבר על דחיינות ולנהל את הזמן ביעילות? אליעד כהן ממליץ על תהליך ברור להתגברות על דחיינות: להגדיר בבירור ובדיוק את המטרות האישיות. לוודא שהמטרות אכן ... שלו, הוא יצליח לנצל את זמנו בצורה יעילה ולא יבזבז את חייו על פעולות לא מועילות. איך לנצל את הזמן? למה אני דוחה דברים? איך להפסיק דחיינות? ניהול זמן יעיל שיטות להתייעלות למה אני מבזבז את הזמן? איך לנהל נכון את הזמן? ניהול זמן נכון, ארגון זמן, אני לא מספיק לעשות כלום, אני שורף את החיים, אני שורף את הזמן, אני מבזבז את החיים, אני מבזבז את הזמן שלי, אני לא יעיל, אני לא מנצל את הזמן שלי, אני לא מנהל נכון את הזמן שלי, מהו ניהול זמן נכון? שיטות לניהול זמן, איך להתייעל? איך לארגן את הזמן? 3 גורמים להתייעלות, ניהול זמן יעיל, 3 גורמים לניצול זמן, איך לא לדחות דברים? איך לא לדחות משימות? התייעלות