... עם האדם (לפחות לא בשפה שאותה מבין האדם), זה לא מעיד על כך שאין לדומם רצון חופשי תודעה עצמית וכולי. בנוסף ניתן לומר גם כי כולם מדברים זזים כל הזמן (אטומים אלקטרונים וכולי), רק ... כלפי חוץ כבעלי בחירה וכולי, להם האדם מניח שאין תודעה עצמית וכולי. למרות שמצד האמת יתכן וגם הדומם והצומח מדברים בשפה שלהם. וגם הם נעים וזזים כל הזמן לפחות ברמה של החלקיקים ... בינו לבין שאר הדברים שסביבו. אך מצד האמת גם הוא וגם כל הדברים שסביבו, כולם מהותם אחת וכולם עשויים מאותו הדבר. ובנוסף כולם אפילו נמצאים באותו המקום ממש, דהיינו, בתוך המחשבה של ... אז היכן מתחילה והיכן מסתיימת התודעה העצמית של העולם? והיכן היא נמצאת בדיוק? בנוסף, האם גם האוויר שיש בין החפצים השונים חושב? האם גם מימד המקום חושב? והאם גם ציר הזמן חושב ומודע לעצמו? וכמובן שיש ... עצמה ואפשר לקרוא לה גם אלוהים נשמת העולם הבורא וכיוב. לאני האחד הזה יש מעין מחשבה שבתוכה נמצא כל היקום כולו. דהיינו, כל היקום כולו, כל מרחב המקום כולו, כל ציר הזמן כולו, כל מה שבתוך היקום כולו, ... שורש הרצונות, השורש של כל המציאות כולה, הוא הרצון של האני היחיד שמהווה את הכל ושבתוכו ובתוך מהותו הכל נמצא. בדיוק כפי שבשעת החלום כל מרחב המקום כולו שנמצא בתוך החלום, כולו נמצא בתוך האני שחושב אותו, כך גם כל מרחב המקום כולו נמצא בתוך מעין מחשבה של ...

... את המציאות היא נצחית. גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. המהות שמהווה את התחושה של הזמן והמקום, היא הדבר שהיה קיים בטרם היו הזמן המקום והיקום כולו... אלוהים הוא אותה הוויה ישות שמהווה את הזמן המקום והיקום כולו בכל רגע מחדש. והשאלה שאפשר לשאול היא, האם המהות הנצחית של המציאות יכולה להעלים את עצמה ולהסתיר את ... שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא ככ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם המציאות עצמה, דהיינו, המציאות הצליחה כאילו להעלים את טבעה האמיתי ואת מי שהיא באמת. אך תוך כדי זה היא כמובן ...

... יש לפחות את כל התכונות שיש לכל הדברים שיש בתוך המציאות עצמה. כל הדברים שבעולם מתהווים על ידי המציאות. המציאות היא ההוויה שמהווה את כל הדברים כולם. גם הזמן והמקום הם יצירה שהמציאות מהווה אותם. הזמן והמקום הם סוג של תחושה, שהמציאות מהווה את התחושה הזאת בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, דהיינו, המציאות עצמה שבתוכה נמצא היקום וכולי, היא הריכוז האין ... כאשר האדם חולם חלום, האני שנמצא בתוך החלום, מבחינתו יש הבדל בינו לבין דברים אחרים שנמצאים בתוך החלום. מבחינתו הוא נמצא בעולם אמיתי וממשי. אך מצד האמת, כל המקום כולו שבו נמצא האדם בתוך החלום, כולו נמצא בכלל בתוך האדם עצמו. וכל הדברים כולם שיש בתוך החלום, הם בכלל חלקים מהמהות העצמית של האדם עצמו. וכל מה שקורה לאדם בתוך ... ושחושב את הכל, דהיינו, המציאות עצמה אלוהים עצמו. אלוהים הוא המציאות עצמה שחושבת את היקום שלנו. אלוהים אינו נפרד מהמציאות, הוא המציאות עצמה. היקום מרחב הזמן ציר המקום וכל מה שבתוכו, כל אלו נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות אלוהים כנל. ונחדד את העניין עוד יותר. המודעות של המציאות לעצמה, שונה מהותית מהמודעות הרגילה של האדם ...

... נגדיר ישות X שמהותה היא החיבור של 2 ההפכים כלשהם בשלמות. לדוגמה: ישות X שהיא גם תכלית החום וגם תכלית הקור בו זמנית, בנקודה אחת בציר המקום ובציר הזמן. ישות כנל אינה יכולה ...

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין ... שהעולם לא נברא על ידי אלוהים הוכחה לכך שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש לפני ואחרי, כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש לפני ואחרי. הלפני ואחרי של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם. ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות ...

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! ... קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין ... כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו ... ממילא לא הגיוני להתייחס למציאות שבה אין מקום כמו בבריאת העולם יש מאין. ולכן הגיוני יותר לומר שהמקום עצמו לא נברא מעולם, אלא הוא כל הזמן היה קיים. וגם לומר שהמקום עצמו קיים בכל מקום, ושאין דבר כזה אין מקום. טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך מרחב המקום יש צדדים, כך גם למרחב המקום עצמו, יש צדדים, דהיינו, גבול וסוף והתחלה, דהיינו, כי קיים אין מקום. מה שמקיף את מרחב המקום, דהיינו, המקום שבתוכו נמצא המקום, זהו מרחב מקום גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של מרחב המקום של העולם. מרחב המקום החיצוני למרחב המקום שלנו, הוא מרחב המקום של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם מרחב המקום של העולם, גם הוא קיים בתוך מרחב ...

... הוכחה לכך שאלוהים לא ברא את העולם, לפחות לא לפי דעתו של אלוהים. הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין ... זמן כלשהו ולפני ואחרי. כך שמבחינתו של אלוהים עצמו, הוא לא ברא את העולם, ולבריאת העולם אין שום קשר אליו. כי אחרת אנחנו מכניסים את אלוהים לתוך ציר הזמן. בעניין ציר זמן שמהותו שונה מציר הזמן שלנו - ביארתי במקומות אחרים. ולכן: האדם יכול לטעון לנצח כי אלוהים ברא את העולם ואת ציר הזמן וכולי, אך מצידו של אלוהים עצמו זאת שטות מוחלטת, כי אלוהים עצמו כדי שהוא יברא את הזמן הוא צריך להיות מחוץ לציר הזמן, וממילא אין אצלו זמן, וממילא הוא לא ...

... - חלק 2 - מעל הזמן לא שייך אצלו זמן?! טיעון: אלוהים הוא מעל הזמן ולא שייך זמן אצל אלוהים. סוף טיעון. הפרכה: ברגע שמייחסים לאלוהים את בריאת העולם, הרי שמייחסים זמן לאלוהים. לומר שאלוהים ברא את העולם, ... הרי שגם אצל אלוהים יש זמן וגם הוא נמצא בתוך ציר הזמן.

... גם לפני שהעולם היה קיים, הרי שזה אומר ש: 1 - היה מצב שבו אלוהים היה חסר דבר כלשהו, דהיינו, הזמן שבין הרצון שלו לפני הבריאה לבין אחרי הבריאה. 2 - אלוהים כפוף לסיבות ... מהי הסיבה לבריאת הסיבה עצמה וכולי... מסקנה: אפשרות 1 - אלוהים לא ברא את העולם, אלא העולם כל הזמן היה קיים. אפשרות 2 - אלוהים לא ברא את העולם, אלא העולם נוצר מעצמו. אפשרות ...

... כפי מה שהיא. נגדיר: שום רגע בציר הזמן אינו דומה לרגע אחר בציר הזמן. נשאל: האם קיימת סיבה מדוע כל רגע בציר הזמן הוא כפי מה שהוא ולא אחרת? נשיב: כן, קיימת סיבה מדוע בכל רגע העולם הוא כפי מה שהוא ולא אחרת. נשאל: האם אלוהים הוא כל יכול. נשיב: כן. נשאל: אם אלוהים הוא כל יכול, אז ... דהיינו, את הרגע האחרון בציר הזמן שבו כל הבעיות נפתרו הכל טוב הכל מושלם וכולי? ברגע שאנחנו אומרים שלכל דבר יש סיבה, הרי שזה אומר ששום דבר אינו מושלם מלבד הרגע האחרון. ואז נוצרת השאלה, מדוע אנחנו לא ...