... להבין אחדות אחת, יותר מאשר אחדות אחרת. ומבחינת תפישת האדם, כאשר האדם חושב על האחדות החיצונית, כבר אז מתבטלת התודעה של האדם, ואין אפשרות להמשיך להעמיק הלאה פנימה יותר. ואין שום הבדל מצד ההגדרה, בין האחדות החיצונית, לבין האחדות ...

... האחדות, שבה האדם כאלוהים, מתבונן אל תוכו כאלוהים, ורואה את האחדות של המציאות, שהיא זו שיוצרת את הרצון ואת התודעה העצמית של אלוהים עצמו. וכאשר האדם מתבונן אל תוכו כאלוהים, אז התודעה שלו והרצון שלו וכל ישותו נעלמים לגמרי, אל תוך השלמות של האחדות. ואז אחכ כשהאדם חוזר אל הנפרדות, אז ...

... מקום שיש חוסר התאמה, בין האדם לבין רצונו, זה רע לאדם. כך שכאשר הכל אחד ממש, דהיינו, כאשר היודע והתודעה והדבר הידוע, הם אחד ממש, שיש רק ישות אחת בלבד, אין שום רע בעולם, רק הכל טוב והכל אחד, ... טוב או רע? וכנל, רק מי שמגיע לאחדות ומקבל את השכל של אלוהים האמיתי בעצמו, שהיא האחדות שלפני הפרדת התודעה של אלוהים מישותו, רק הוא יודע, האם אלוהים הוא טוב או רע.

... כי הוא לא יותר מאשר חתיכת בשר, שמבשלים ואוכלים אותה לארוחת צהריים. וכאשר הגוף נשרף וכיוב, מי שסובל, זאת התודעה של האדם, שהיא חווה את מה שקורה לגוף. וכאשר האדם הולך לרופא וכיוב, זה לא עבור גופו, אלא עבור ... שהיא בעצם האדם עצמו. כי הנפש של האדם, היא האדם עצמו. ועל האדם להשקיע בבריאותו של עצמו, דהיינו, בריאות התודעה שלו, את כל המשאבים שבעולם. פי אין סוף, ממה שהאדם משקיע בבריאות בגדיו הזמניים, שזה בעצם גופו של האדם. ...

... תיאוריות שלמות על הרצון ועל הדיכאון ועל השמחה וכיוב, אבל כל זמן שלא ברור לאדם באופן מוחלט, מהי מהות התודעה שלו, ואיך ולמה ומדוע היא קיימת, הרי שהאדם לא באמת מבין שום דבר על עצמו באמת. ועל האדם לחקור ...

... עצמו קיים, גם אם ממש לא בא לו, להיות קיים. והאדם לא יכול בשום דרך להעלים את הקיום של התודעה שלו. (קיום התודעה העצמית של האדם, לא תלוי בתודעה עצמה). וגם אם המציאות תאפשר לאדם לפשוט את בגדיו שהוא גופו, האדם עצמו ... שאכן באמת באופן מוחלט הכל אחד, אז ורק אז האדם נכלל באחדות של המציאות, וחי חיים טובים באמת. ומהות התודעה של האדם, היא עשויה מהמהות המשוגעת של המציאות. ומהות התפישה של האדם, היא מכילה בתוכה את כל אפשרויות התפישה ...

... לגמרי, בלי שום אני כלל. וזהו דבר שאינו הגיוני, כי כיצד יכול האדם להשקיף על הכל, מתוך תודעה עצמית, ושהתודעה העצמית שמשקיפה, תהיה גם מחוץ לעצמה, כדי להשקיף על עצמה? והעניין הוא, שעל ידי זה שהאדם עושה את הבירור ... כרגע, הוא המשך של הרגע הקודם. ועל האדם לדעת, שבכל רגע ורגע, כל המציאות כולה, מתהווה מחדש יש מאין. והתודעה של האדם עם כל הזיכרון וכולי, הכל נוצר בכל רגע מחדש בכל מקרה. כך שהחשש של האדם שהוא לא ... היה נשמה, לפני כן הוא לא היה קיים כלל. דהיינו, הוא היה כלום ממש, ללא שום תודעה עצמית כלל. שהתודעה לא הייתה נפרדת משום דבר אחר, והכל כישות אחת ממש. והטועים, עושים שחזור גלגולים ומנסים לגלות, מה הם היו ... מה הוא היה בנקודת ההתחלה, כי היא רחוקה במרחק אין סופי מהאדם. כי לזמן, אין התחלה, וגם לקיום של התודעה אין התחלה. אבל מי שרוצה לדעת מה הוא היה בהתחלה, עליו להסתכל פנימה אל תוכו, ברגע ובמקום הזה, ולראות ...

... רוצה, זה את השלמות. ולכן האדם לעולם אינו מאושר, משום שהוא תמיד משווה כל דבר אל חוויית השלמות. וברגע שהתודעה של האדם נפרדה מהאחדות של המציאות, מיד באותו הרגע, כל מה שהתודעה רוצה, זה להתאחד עם המציאות, ולחזור להיות מה שהיא הייתה, לפני שהיא הייתה. והרצון הזה מחלחל באדם, עד שבסופו ...

תודעה מהי / חומר מהו / מציאות מהי? רבים וטובים שואלים, מהי התודעה של האדם? והעניין הוא, כי מהות התודעה של האדם, היא ישות אחת, עם המהות של כל שאר הדברים שיש בעולם. כי הטועים, כאשר שואלים אותם מהי מהות התודעה של האדם, הם עונים, שהתודעה היא חלק מאלוהים וכיוב. והטועים הללו מרמים רק את עצמם. כי אין להם מושג מהי מהות האלוהים, וממילא גם אין להם מושג, מהי מהות התודעה, שהיא חלק ממנו וכיוב. ועוד יש להבין, כי כאשר האדם שואל מהי מהות התודעה, הרי שהדבר מעיד על כך, שהוא לא ממש מבין את עצמו. כי כאשר האדם רואה אל מול עיניו איזה ... נדמה לאדם שהוא מבין את מהות הדבר. ונדמה לאדם שמהות השולחן, היא העץ, ומהות העץ הוא החומר וכולי. אבל התודעה, היא נתפשת בעיני האדם כמשהו שאינו חומרי, ולכן האדם שואל מהי מהותה. וראשית כל על האדם להתבונן על כך, ... לא באמת שונה ממה שנראה לו כלא ממשי. כי הקיום הממשי של השולחן, מחובר לאדם דרך המחשבה שלו, ודרך התודעה שלו, שהן לא ממשיות. ואם הן עצמן לא ממשיות, אז כיצד יכול האדם לדעת, האם בוודאות השולחן הוא דבר ... כולה, בתוך זה שחושב אותה, שהוא האלוהים, דהיינו, האחדות של המציאות, ששם הכל אחד, ללא שום מקום וזמן ממשיים. והתודעה של האדם, כמו גם כל שאר הדברים שישנם, כולם נמצאים בתוך מציאות אחת, שהיא מקיפה ומהווה ומחייה וממלאת, את ... המציאות שמקיפה אותם, שהיא בעצם ההוויה שלהם. והמהות של כל הדברים, היא אחת. ואין שום הבדל בין המהות של התודעה של האדם, לבין המהות של הדומם וכיוב, שהיא נתפשת בעיני האדם, כמשהו שהוא נפרד ממנו במהותו. וזאת למרות, שבאמת, ... האחדות של המציאות, ששם אין שום צורת מקום וזמן כלל, דהיינו, ההעדר המוחלט והאין המוחלט. וזאת היא המהות של התודעה ושל הדומם ושל כל המציאות שלנו. והכלום, שהוא מהות המציאות, הוא כלום והוא לא קיים כלל. ולכן הוא חסר ...

... הוא חי בשקר ומשקר את עצמו שהוא רק בן אדם. והאדם בגלל הטעויות שלו, חושב שהאני שלו, זאת הנשמה והתודעה שלו. והאדם לא מבין, שהוא, זאת גם הישות הראשונה, שהיא האחדות של המציאות, דהיינו, השלמות עצמה. ועל ידי זה ...