... כדי להעמיק בהבנת המושג של יצירת רצון, אליעד דן בשאלה כיצד נוצר הרצון הראשון של האדם. הוא מסביר שאם התודעה של האדם יוצרת לעצמה רצון במצב שבו לא היה לה קודם שום רצון, אי אפשר להגדיר את זה כבחירה, ... רצון כדי לבחור. אליעד: צריך שתהיה תודעה שיש לה רצון ואז היא בוחרת את הרצון, והשאלה הנשאלת היא, שכאשר התודעה בלי רצון בוחרת שיהיה לה רצון האם לתהליך הזה נקרא לו בוחרת או לו? כי אם היא בחרה בלי ...

... גם אם היא נראית קשה או בלתי רצויה. אליעד מדגיש שלשם כך האדם צריך לחקור לעומק את המנגנונים של התודעה, להבין מדוע הוא מתנגד למציאות, ומה בדיוק גורם לו סבל. כאשר האדם מבין את המנגנונים הללו, הוא מפסיק לסבול ...

... מאוד ממשיים ואי אפשר לערער עליהם. אבל אם האדם מבין שכל מה שהוא חווה, כולל האנשים סביבו, הם חלק מהתודעה שלו, אז הוא מבין שיש הרבה פחות ממשות לחוויה החיצונית. ממש כמו בחלום: אפשר לראות המון דמויות ואירועים, אבל ברגע שנזכרים שהכל מתרחש בתודעה של החולם, האחיזה של החולם במציאות החלומית נחלשת. איך חלום ממחיש את התודעה שלנו? החלום משמש דוגמה לכך שכל מה שהאדם חווה, כולל שאר הדמויות ואירועי החלום, מקורם בו עצמו. כשאדם חולם ... נמצא במחשבה של האדם, האדם חושב את השולחן, אם הוא לא היה חושב את השולחן, השולחן לא היה קיים התודעה שלו. זאת אומרת שהשולחן הוא פחות ממשי, הוא לא ממשי, אתה חושב אותו, זה סוג של מחשבה. המחשבה שלך ... בין לפני ואחרי. אנחנו בתפיסה שלנו חווים הבדל בין היש לאין, יש זה דבר אחד והאין זה הניגוד שלו. התודעה של אדם חווה הבדל בין היש לאין, ואז ממילא היש מתהווה מהאין, אז אתה אומר יש לנו אין שמתהווה ... למעשה מצד האמת שתי צורות שונות של משהו אחד, יש משהו שלישי גדול יותר. אם הוא מקביל אליך אז התודעה שלו והתודעה שלך עשויות מאותו הדבר, יש שורש אחד שהכל נובע ממנו. ואפשר לעשות הפוך שאולי אלוהים שואל איך אני יכול ... הכל, שהוא במקרה גם את, האני שלך והאני שלי זה אותו הדבר, זה אותו אני, גם האני של השולחן, התודעה של השולחן, שלי שלך ושלו זה אותו אחד, יש אחד שמהצד שלו אין הבדל בין שולחן - לכסא - ... ובסוף ייקחו לך אותו. בכל מקרה בסוף ייקחו לך אותו, למרות שזה לא נכון, בסוף לא ייקחו לך את התודעה של עצמך, ובדרך הזאת ייקחו לך גם את התודעה של עצמך. אבל יתנו לך את מי שאתה באמת, אתה תדע שאתה אלוהים, יבטלו לך את התודעה של עצמך אבל יתנו לך משהו הרבה יותר טוב, יגלו לך מי אתה באמת. אני בהתלבטויות שלי פחדתי שאני ... חוויית המציאות של האנשים היא חוויה של אנשים שלא קיימים, כי כל אחד שאומר אני, מתכוון לגוף ולתודעה, אבל התודעה הזאת היא הקרנה של משהו אחר, אתה בכלל בבואה של משהו, אתה לא אמיתי, אז זה אומר שאתה לא ...

... שהייתי. הכוונה לא לפני שהיית בגוף, כי אין לזה משמעות, הכוונה מה היית לפני שהיית תודעתי, מה היה לפני התודעה, שזאת הכוונה לחוויית האלוהים. תסתכל על עצמך דרך העיניים של אלוהים. מה זה אומר פרקטי, שהאדם צריך להסתכל אל ...

... לבין המציאות עצמה הוא בעייתי, מאחר שאנו לעולם לא חווים את המציאות עצמה ישירות, אלא תמיד דרך הפילטרים של התודעה, ההכרה, והחושים. אין גישה ישירה אל המציאות ללא תיווך החוויה הסובייקטיבית. האם יש דרך להוכיח שהמציאות אובייקטיבית? אליעד מציג ... דרך ההכרה שלנו עצמה, ולכן היא תמיד סובייקטיבית. כל ניסיון לאשר את קיום המציאות מחוץ לתודעה עובר דרך תיווך התודעה עצמה, ולכן ההוכחה אינה תקפה. האם ניתן לחוות את המציאות באופן מוחלט? אליעד ממשיך ומסביר שאף על פי שכל ... אינו מפרש, ואינו מוסיף משמעות לתחושות שלו. במצב כזה, אין הבחנה בין סובייקטיבי לאובייקטיבי, כי אין תיווך של השכל והתודעה כלל. החוויה במצב זה היא בלתי אמצעית וישירה לחלוטין. אליעד מדגים זאת באמצעות משל נוסף: אם אדם רואה מולו ... בוחר להסתכל על הדברים. הוא מסביר שההבחנה בין סובייקטיבי לאובייקטיבי קיימת רק מנקודת מבט של אדם שמנסה להפריד בין התודעה לבין המציאות. בפועל, המציאות היא אחדותית, וההפרדה בין המציאות לבין התפיסה היא יצירה של ההכרה בלבד. אליעד מדגיש שוב ושוב שאין משמעות למציאות ללא התודעה שמפרשת אותה, וגם אין תודעה ללא המציאות שהיא חווה. המסקנה הסופית היא שהמציאות והתודעה תלויות זו בזו באופן מוחלט, ואינן קיימות בנפרד. האם המציאות קיימת? האם הכל סובייקטיבי? איך לחוות את המציאות המוחלטת? ...

... והרגלים ישנים. כאשר היא תבין שהמציאות נוצרת מחדש בכל רגע, היא תחווה התחדשות אינסופית ולא תהיה מוגבלת יותר. הבנת התודעה והמציאות חוויית החופש האינסופי תהליך בירור האמת איך להשתחרר מהרגלים מגבילים חוויה של אחדות מוחלטת אליעד: בואי נפשט את ... באמת לא תהיי מוגבלת. עכשיו, בואי נתקדם, הנושא מאוד פשוט, מה שאת בעצם רוצה לשנות? זה את החוויה של התודעה שלך, בסדר? אם אני יעלים לך את הקיר או שאת תראי דרך הקיר, זה לא נותן לך שום דבר. ...

... שהיא, האם באמת היא טובה או לא. ומי שיש לו שכל אמיתי (והדברים יתבארו בהמשך), הוא מבין שכל זמן שהתודעה של האדם חווה נפרדות משאר המציאות, דהיינו, כל זמן שהאדם חווה את האני שלו בצורה שונה, מאשר האדם חווה ... שמבינים את הנושא הזה, הם יודעים, שלעולם האדם לא ירגיש שלמות בשום צורה שהיא, אאכ הוא עצמו ישנה את התודעה שלו ויקבל תודעה אחרת, שהיא התודעה של המציאות עצמה. דהיינו, שהאדם יחווה את עצמו, שהוא עצמו המציאות השלמה עצמה ממש. וכמובן שהאדם לא יכול לשקר ... כלשהו ולומד נושא כלשהו ועושה דבר כלשהו, עליו לשאול את עצמו, האם הדבר הזה אכן יביא אותי למצב שבו התודעה הנפרדת שלי תעלם לגמרי, ובמקומה אחווה את התודעה של השלמות עצמה?! וכמובן, שאם האדם ישאל את עצמו את השאלה הזאת, הוא מהר מאוד יגלה איך הוא מבזבז ... אומרים לאדם, שהם יביאו לו את השלמות. ורובם ככולם לא מבינים כלל מהי השלמות. ולא מבינים כלל שכל זמן שהתודעה של האדם קיימת כישות נפרדת מהמציאות, הרי שהאדם לא יוכל לחוות את השלמות, משום שהוא אינו שלם מצד האמת. ...

... כי מצד מהות האני של האדם, אין שום הפרדה כלל בין האני של האדם, לבין שאר כל הדברים. ואם התודעה של האדם, הייתה מצליחה להכיל בתוכה את המהות של עצמה, על ידי זה הייתה מתבטלת אצל האדם חוויית העצמי שלו לגמרי. כי מצד המהות של התודעה, היא לא קיימת כישות נפרדת כלל. ויש כאן פרדוקס בעייתי. והוא, כי מצד אחד כדי שהאדם ישתחרר לגמרי, מהישות ... אבל הדבר אינו אפשרי. משום שהאדם לא יכול מעצם קיומו להכיל דבר אין סופי. כי אם יכיל האדם בתוך התודעה שלו את מהותו, דהיינו, את מהות התודעה שלו, הרי שהתודעה עצמה תחדל מלהתקיים כישות שמודעת לעצמה (ותהיה קיימת בסוג קיום אחר). ובכל זאת קיימת דרך עבור האדם, להכיל בתוכו ... הדבר, היא זו שמאפשרת לאדם להכיל בתוך מחשבתו את הדבר. וזה בעצם אומר, שהתכלית הסופית היא, שהאדם יכיל בתוך התודעה שלו, שכל שאין אפשרות להגדיר אותו. כי כל הגדרה שלו, הופכת אותו לסופי. ואם הוא סופי, אז הוא לא ...

... הקצה האחרון שלו, כל ההגדרות של האדם מתפרקות והאדם מצליח לאחוז בשכלו את החיבור של ההפכים כישות אחת. וכאשר התודעה של האדם תופשת ומכילה בתוכה את החיבור של ההפכים, אז ממילא אין לאדם שום שאלה כלל, כי הכל אחד ...

... בתכנים כאלו, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומעורר אצל עצמו, את השכל של האחדות. והעניין הוא, כי התודעה של האדם חיה בעולם של חוקים קשוחים מאוד, חוקים שלא משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה / חוקי הטבע ... שני הפכים במקום ובזמן אחד, שהחוקים האלו נשמרים, גם בתוך העולם הבדיוני והדמיוני. וזה משום, מגבלת התפישה של הצופה. שהתודעה עצמה לא יכולה לתפוש שינוי אמיתי, בתפישת המקום והזמן שלה. ואעפכ באופן יחסי יש בסרטים המצוירים, הפרה בוטה של ...