... לא יכול לעקור, גם לא עם השכל וגם לא בלי השכל. כי בסוף התהליך, האדם מגיע להבנה שכלית, שאומרת שהכל אחד. דהיינו, שהאדם מבין בשכל שלו, שלמרות שהעולם שלנו מלא בנפרדות, והכל נראה כנפרד זה מזה והיש נפרד מהאין וכיוב, אעפכ הכל שלם מושלם והכל אחד. ואת זה האדם מבין בשכל שלו, בכל השכל שלו. כי הרבה אנשים מבינים בשכל שלהם שהכל אחד, אבל הם מבינים את זה רק מנקודות מבט מסוימות. אבל בשלמות השכל, האדם מגיע למצב שבכל מקום שעליו הוא מתבונן עם השכל שלו, הוא רואה עם השכל שלו, שהכל אחד. דהיינו, כל השכל כולו, אומר שהכל אחד. ומאחר שהאדם מחפש את האמת המוחלטת, עכשיו עליו לנסות להבין את המציאות, גם בלי השכל וגם עם ההיפוך של ... להתבונן על המציאות בלי שום שכל בכלל, וגם עם שכל שמנוגד בחוקיות שלו לשכל שלנו, גם אז האדם רואה שהכל אחד. ואז כל האדם כולו, רואה את האמת שהכל אחד. והכל אחד פירושו, שכל הדברים החסרים והמוגדרים, הם אינם חסרים ואינם מוגדרים כלל, אלא הם מושלמים. וההסתכלות של האדם על האחדות ...

... מה שיש לפני ומעל ומתחת ובתוך השכל האנושי. כי השכל האנושי, הוא חלק מתפישת מציאות אחרת גדולה יותר, שבה הכל אחד. דהיינו, שבה, גם השכל של היש והאין כאחד, וגם השכל של היש והאין כנפרד, שניהם שכל אחד ממש, למרות ... דהיינו, מנסה להתחבר אל האמת, בלי הגדרות שכליות כלשהן. שנקודת המבט הזו, היא מגלה לאדם את השכל האחר, שבו הכל אחד ממש, שהוא גדול יותר והוא מכיל, גם את השכל האנושי, כחלק ממנו, אך לא כמוחלט. וכאשר האדם מטיל ספק ... השכל. ועל ידי זה שהתודעה של האדם והשכל הקטן של האדם, מתחברים אל השכל הגדול שמעל ושמתחת לשכל, שבו הכל אחד ממש. על ידי זה האדם יכול למסור את נפשו ממש, ולהישאר בחיים. שאז האדם קודם כל מתחבר לאלוהים שהוא ... הסוף, ומגיע עד לנקודת ההתחלה, ומשקיף ממנה על העולם כולו. דהיינו, שהאדם מתחבר לנקודה, שבה הוא חווה את זה שהכל אחד ממש, ללא כל הגדרה כלשהי. ואחכ, כאשר האדם חוזר לתודעה העצמית שלו, אז הוא יודע את האמת שהכל אחד, וחווה את כל המציאות של הנפרדות שלנו, מנקודת מבט אחרת לגמרי... וכל זמן שהאדם עוד לא חזר בתשובה שלמה, ...

... בדיוק לסיכוי שהשכל צודק. וכאשר האדם נצמד אל האמת הזאת, על ידי זה הוא מגלה את השכל האובייקטיבי, שבו הכל אחד והכל מושלם ממש וכולי.

... וכל זמן שהאדם נאחז בתשובת שקר, אפילו כחוט השערה, האדם לא יקבל את התשובה של האמת. כי התשובה היא, שהכל אחד. שאז, כאשר החיסרון והשלמות והיש והאין הם אחד, אז אין שום שאלה כלל. אבל כדי להבין את התשובה הזאת, ... עם שאלה, למה רע לו. ואז, אם האדם לא משקר את עצמו בכלל, אז הוא גם מגלה את האמת שהכל אחד. אבל התשובה השקרית, חוסמת את האדם לשאול שאלת אמת ולקבל תשובת אמת. ובמילים אחרות, עדיף שתגיד אני לא יודע ... ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, על ידי זה בסופו של דבר הוא חווה את האמת, שהכל מושלם ושהכל אחד. וזה, למרות שהשכל עצמו, בטוח בכך שיש חסרונות. והכל בזכות הגישה של האמת בלבד. ולא, לא יעזור לאדם לנסות ...

... את היכולות שלו ואת האלוהים שהוא. עד שהפחד ככ מציק לאדם, עד שהאדם נאלץ לחקור ולהבין את המציאות, ומגלה שהכל אחד, וכל הפחדים נעלמים. ואז גם, אחרי שהאדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא יודע את האמת שהכל אחד וכולי. וזהו בחינת הגיבור, שקירב את כל העולם אל המלך (במעשה מהבעל תפילה של רבי נחמן מברסלב). שהגבורות והדינים ...

... הוא משתקף בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו. כי בשורש המציאות, יש את השכל של האחדות, שהשכל הזה אומר שהכל אחד. והשכל הזה שהכל אחד, הוא משתקף בכל שכל ושכל שיש בעולם. והשכל הזה של האחדות, שהוא השכל היפה ביותר שיש בעולם, הוא משתקף ... ביותר, הוא מלובש דווקא בשכל הקטן ביותר. עד שרוב השיגעונות שיש בעולם, הם ביטוי של השכל הגדול ביותר שבו הכל אחד, שהוא רק נדמה לשיגעון וכולי. וכאשר האדם שומע איזה דיבור ואיזה שכל, אם הוא לא נהנה מהשכל שיש בדבר, ... תנאים, שזו אהבה של אמת. ומצד הנפרדות שלנו, אין סיבה לכך שיש נפרדות (ומצד האחדות, אין צורך בסיבה, כי הכל אחד). ולכן אי אפשר לאהוב את הרע של הנפרדות שלנו עם סיבה, אלא רק באהבה אמיתית בלי סיבה. כי כל ... עצמו ממש). והחכם האמיתי הוא רואה את החיים הטובים באמת שהאדם יכול לקבל, והוא מגלה לאדם את האמת, שידע שהכל אחד ושהוא שלם כאלוהים של אמת, ושאין לו מה לפחד ומה לחשוש כלל. אבל האדם, בגלל שהוא חי בתוך השקר ... כל זמן שהוא בתוך התודעה העצמית של עצמו. והחכם האמיתי עוזר לאדם לצאת מהצינוק הזה, על ידי ידיעת האמת שהכל אחד. והאדם מטעה את עצמו, שאין אפשרות שהוא יצא מהכלא שלו. וזהו שקר, כי האדם לא באמת יודע, בוודאות מוחלטת ... באמת, בלי שום סיבות ופירושים. שעל ידי זה בסופו של דבר, האדם יגלה ויראה ויבין ויחווה את השלמות, שבה הכל אחד, גם בתוך השכל של הנפרדות.

... מלבד הרצון שלו שלא לסבול יותר לעולם, הרי שבקלות האדם יכול לבחור להתייחס למציאות, מנקודת מבט של אחדות שבה הכל אחד, ועל ידי זה אין שום סבל כלל. אבל האדם בוחר בבחירה חופשית, להתייחס אל המציאות בצורה של נפרדות, ועל ...

... איך זה יכול להיות, שהאמת היא האחדות, למרות שכל העולם כולו, הוא נפרדות. אבל, מי שיודע את האמת האמיתית שהכל אחד והכל מושלם ממש, אצלו, כל הצורות, נכללות במהות שלהן. וכאשר כל הצורות הנפרדות והאפשריות, נכללות במהות המחויבת שלהן, אז ...

... רעיון האלוהים. שהוא הרעיון שיש שלמות, שנפרדת ממנו כאדם. כי השלמות, ממלאת את האדם. ואין אלוהים שנפרד מהאדם, אלא הכל אחד. והישות היחידה שאין לה שום הכרה באלוהים כלל, היא הישות של אלוהים עצמו. כי השלמות האין סופית, אין לה ... אז הוא מאמין / חושב שיש אלוהים אחר, שנפרד מהעולם של הצמצום שלנו. אבל כאשר האדם זוכה לשכל אמיתי שהכל אחד ממש, אז ורק אז הוא זוכה לכפור באלוהים באמת, בבחינת הייתיו וידעתיו. כי כאשר האדם מגלה את האמת, שהוא עצמו אלוהים, כי הכל אחד, ומתאחד עם הידיעה הזאת, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם נמצא בשלמות של עצמו, וממילא כופר באלוהים. ... ישות שהיא נפרדת משאר הישויות, אפילו מהיבט כלשהו, היא לא אלוהים. כי אלוהים הוא האחדות והמקיף של הכל, ששם הכל אחד ממש ללא כל הפרדה. וברגע שהאדם מגדיר ישות כלשהי כאלוהים, הרי שזהו לא אלוהים. משום, שאלוהים הוא לא מוגדר, ... ומקום, לבין האין סוף שמחוץ לזמן ולמקום, ושם אין שום אלוהים כלל, כי יש רק אלוהים ואין שום אלוהים, והכל אחד ממש.

... הדברים כולם, שנמצאת מחוץ ובתוך כל הדברים כולם, שהיא הכוח האמיתי וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של האחדות, שבו הכל אחד ממש, אז ההבנה הראשונה שהוא מבין, היא ההבנה של אחדות המציאות. שהאדם מבין את מהותה של מהות המציאות. והאדם ... למקום ולזמן וכולי, אבל האדם עדיין עושה הפרדה בין הלבושים של המציאות, לבין המהות של המציאות. אבל בתכלית הסופית, הכל אחד ממש והכל נכלל אחד בשני ממש. וכמובן שזה נגד השכל ונגד ההיגיון. אך אעפכ, האחדות של המציאות פירושה הוא, ... מה שהוא אפשרי המציאות, ולהפך. כי זו הכל ישות אחת ממש, עד שאי אפשר להבדיל בין הלבושים השונים, כי הכל אחד ממש. וגם בחינת האין, גם היא רק לבוש. ובשורשו, אין הבדל בין היש לבין האין, כי הכל אחד. ועל ידי השכל הזה, אין שום עבודת אלילים כלל, כי הכל זו עבודת אלוהים האמיתי. כי אכן כל ישות ... עצמו. וכאשר גם המחויב הוא אפשרי, אז אין מחויב, ואז גם האפשרי, הוא מחויב באותה המידה. ובסופו של דבר, הכל אחד ממש, והאין סוף נכלל בתוך היש סוף, לישות אחת.